אור יצא לסין העתיקה וחזר עם מועמד רציני למשחק השנה
עותק לביקורת סופק לנו ע"י שמואל מקונן, העורך הראשי לשעבר של האתר, תודה רבה!
אני חייב להתוודות על דבר אחד, את Elden Ring (שקבעתי ב-2022 שהוא משחק השנה שלי) סיימתי ממש לפני כחודש וחצי בכלל עם יד שבורה, ומאז אני עדיין בהייפ יחסית מתמיד על משחקי אקשן, סולז-לייק, ובזמן שאני מסתפק בהתמכרות הנוכחית שלי של Final Fantasy XIV, אני מחכה ל-Black Myth: Wukong. מיותר לציין שהרשת געשה בתקופה האחרונה סביב המשחק הזה, לרוב מהסיבות הלא נכונות בעיניי, אבל אף אחד לא הצליח להכחיש שמדובר במשחק שעוד לפני היציאה, הוא מועמד רציני במיוחד להיות משחק השנה. המשחק סוף כל סוף יצא ממש לפני פחות משבועיים, הנה מה שאנחנו חשבנו עליו!
מורשתו של סון (גוקו)
המשחק מרשה לעצמו לצאת מנקודת הנחה שהשחקנים מכירים את העלילה של "המסע למערב", ספר שנכתב במאה ה-16 בסין ועוקב אחרי סון ווקונג (Sun Wukong, שכן על שמו נקרא המשחק) ולוקח אותנו פחות או יותר לרגעיו האחרונים. ווקונג מוזמן לחיות בבית הדין השמימי, אבל כאשר הוא מסרב לעבור ומעדיף להישאר לחיות בשקט ושלווה בהר שבו הוא מתגורר, הוא מצליח להכעיס את יושבי בית הדין. אחרי קרב מול ארלנג (Erlang) שבו הוא מפסיד, הוא נאטם באבן, אבל לא לפני שהוא מצליח לחלק את הכח שלו לשישה שרידי קודש (אחד לכל אחד מהחושים שלו, וולדמורט היה גאה) ומפזר אותם לכל רחבי סין.
שנים רבות לאחר המוות של ווקונג, מגיע הקוף הנבחר, אחרי מאות שנים שבהן קופים שונים ניסו להשיג את השרידים של הכוח של ווקונג ונכשלו, מגיע האחד שנקרא לאורך המשחק "המיועד" (The Destined One). מתוך אמונה שעל ידי איסוף כל שרידי הקודש ואיחוד שלהם, סון ווקונג עוד ישוב לחיים, הקוף שלנו יוצא למסע אחר איסוף הכוחות של ווקונג. המשחק מתפרס לשישה פרקים (כל אחד עבור כוח אחר של סון ווקונג), כל פרק יקח אותנו למקום אחר עם סביבה שונה שאמורה לייצג את הכוחות השונים של סון ווקונג במסע לא קצר (אך לא ארוך מדי) למערב.
מרבית הדמויות במשחק (אם לא כולן ברמה מסויימת, כולל בני האדם שנפגוש) הן חיות שונות, הרבה מהאלים הבודהיסטים הם דרקונים, וכולן כולל כולן מדובבות, חוץ מהדמות של השחקן, בשפה שאפשר להבין. מדובר בבחירה מעניינת, אבל היות ומדובר במשחק לינארי ולא משחק RPG שנותן לנו אפשרויות שיחה שונות, זה פחות הפריע לי. את המשחק שיחקתי הפעם באנגלית (השפה הנוספת היחידה היא סינית), והסיבה היחידה שהחלטתי ללכת על השפה האנגלית היא שלצערי המשחק יצא במצב די בעייתי מבחינת ביצועים, ככה שהקול והכתוביות הפסיקו להסתנכרן עם מה שקורה על המסך יותר מדי פעמים, מה שקצת מוציא את השחקן מהאימרציה בניסיון להבין מה קורה.
העלילה של המשחק מועברת על ידי סצינות סינמטיות שונות שהן בפני עצמן מרשימות עם סינמטוגרפיה מהממת, והעבודה שהמפתחת השקיעה בהן היא פשוט מהממת. בנוסף, חשוב לציין גם את הסרטונים שאנחנו מקבלים בסיום כל פרק, מדובר בסרטונים בסגנונות אומנות שונים שמציגים סיפורים קצרים שונים שמתקשרים למה שעברנו בפרק הנוכחי, אז פעם אחת מדובר באנימה, פעם אחרת אנחנו מקבלים סטופ מושון ובאמת ששווה לדחוף את הסיפור רק בשבילם (ואני לא אומר את זה כי הסיפור רע). החסרון היחיד באמת של הסיפור הוא שאין הרבה רקע שקשור לספר שעליו המשחק מבוסס אבל המשחק נותן מספיק רקע כדי להבין עבור מה ומי אנחנו נלחמים.
זה לא Dark Souls
הלחם והחמאה של המשחק הזה, איך לא, היא מערכת הקרב, כי אם יש דרך טובה ללכת כמו קוף אחרי בן אדם, זה מערכת קרב שמזכירה משחקי סולז-לייק באשר הם. אז דבר ראשון שכבר אציין כמובן מעליו וגם המפתחת אומרת אותו בגלוי, המשחק הוא לא משחק סולז-לייק, Black Myth הוא משחק אקשן לינארי לחלוטין. ברמה מסויימת אני מבין את הסנטימנט של המפתחת לצאת בהכרזה הזאת באופן מאוד ברור וחד משמעי, אבל המשחק הזה כן מסמן כמה מהסעיפים של משחק סולז-לייק והרבה מזה קשור דווקא במערכת הקרב של המשחק, יחד עם זאת, יש מספיק הבדלים בשביל להבדיל את המשחק הזה משאר המשחקים שמנסים למלא את המשוואה המצליחה של From Software.
כמו שהתחלתי להגיד, מערכת הקרב של Black Myth מזכירה את מערכת הקרב של משחקי From, אבל להבדיל ממשחקי סולז אחרים, הקוף שלנו מתמחה בשליטה ב(בודק את הפתקים שלי כרגע) רויי ג'ינגו באנג (Ruyi Jingu Bang), או בעברית קצת יותר פשוט, מטה. המטה שבו הקוף הנבחר שלנו משתמש הוא מטה קסם שבו השתמש סון ווקונג וברמה מסויימת, מקור הכוח שבו אנחנו משתמשים כי זה הנשק היחיד שיש לנו במשחק, אבל אני ממש אוהב את המטה הזה, במיוחד כי חסרות לנו דמויות משחקי מחשב שזה הנשק המרכזי שלהן.
הנה מה שכן מבדיל אותנו מהשבלונה של משחקי סולז לעומת זאת, בזמן שבמשחקי סולז אנחנו בונים סטאטים נורא ספציפים, הקוף שלנו בונה את היכולות שלו בבחירה, הוא עולה רמות ופותח אפשרויות קרב שונות, במקום לעבוד עבור נשק מסויים או שריון כל שהוא, אנחנו בונים סט יכולות עם כוחות שפותחים לאורך המשחק. הקוף שלנו מסוגל לזכור 4 כוחות קסם בו זמנית, כח אחד שקשור בהעתקים של הקוף, כח אחד שקשור ליכולת של הקוף לשנות צורה לחיות אחרות (כל אחת עם כח מיוחד משלה), כח אחד שקשור במצב הצבירה של הקוף (התקשות כדי לבצע חסימה של מתקפה או להפוך לרוח בלתי נראית) וכח אחד נוסף שקשור באינטרקציה של האויב עם הסביבה (להקפיא את האויב למשל). בנוסף גם המשחק מאוד סלחן בנוגע לכל מה שקשור למשאבים של השחקן, הם לא נעלמים כל פעם שהקוף מת, ככה שלמות לא אומר שאנחנו מאבדים יותר מדי מהתהליך שעברנו.
השליטה במערכת הקרב היא נוחה, היא לא מסובכת מדי וקל ללמוד אותה, המשחק לא מרגיש קשה מדי, מצד שני הוא כן לעיתים מרגיש קצת כמו מצב boss rush כאשר יש מצבים שבהם אנחנו פשוט הולכים ישר מבוס לבוס בלי יותר מדי דברים שקורים בין לבין, אבל ממש לא מדובר במשהו רע. יש למשחק הזה כמות בוסים מאוד מכובדת וכל אחד הוא באמת מיוחד בפני עצמו. אני כן פעם נוספת אזכיר שבגלל בעיות אופטימיזציה של המשחק, המשחק רץ בצורה לא קבועה על המחשב, מה שיכול לגרום להרבה תסכול במיוחד כשבקרבות בוס, איבוד של כמה פריימים באמת יכול לגרום לשחקן ברגע אחד להפסיד את הקרב בלי אפשרות להגיב למתקפה של האויב.
המסע לסין
אתחיל את החלק האחרון של הביקורת במחמאה הכי טובה שאפשר לתת למשחק הזה (מעבר לעובדה שהוא פשוט כיף נורא), המשחק הזה מאוד מאוד יפה, אחמיא לכל דבר בשלב שלו (כי באמת שיש לי רק מחמאות). גם אם באופן משעשע המשחק מבוסס על ספר בשם "המסע למערב", אני מרגיש באמת כאילו מדובר במסע לסין ברמה מסויימת, כי ככל שנסתכל על המשחק ועל המקומות שאנחנו עוברים בהם, אנחנו רואים לא מעט מבנים שונים שמבוססים על ארכיטקטורה או סגנונות בנייה שקשורים בסין. אחד המיקומים שיותר קל לזהות כנראה במשחק הוא מערות יונגאנג (Yungang Grottoes) או מקדש קאיואן (Kaiyuan Temple), כולם מקומות מאוד מרכזיים בשלבים השונים של המשחק.
בנוסף גם אזכיר את העיצוב של האויבים השונים, בזמן שהבוסים השונים מאוד מגוונים, גם האויבים היותר פשוט מאוד מגוונים ושונים אחד מהשני, למעט אויב אחד שפשוט חזר על עצמו עולם אחרי עולם (אויב שבאופן משעשע גיא ואני התכתבנו עליו מרוב שהוא היה חזרתי), אבל האויבים השונים מעניינים, הם לא חוזרים על עצמם בצורה מעצבנת ולכל אחד יש את הסט מתקפות והחולשות שלו. העיצובים גם של הדמויות המשניות שנפגוש לאורך הדרך (ויש הרבה מהן) ממש נחמדות, לחלקן גם יש משימות צדדיות, מדי פעם היה מאוד קשה באמת להבין או למצוא את ההמשך של חלקן, אבל אם אתם כמוני, חוקרים כל פינה שנמצאת לפניכם, גם אתם תצליחו למצוא את כל המשימות הצדדיות וגם לסיים אותן (לרוב בלי מדריך...).
לסיום, עם כל הדיבור על העיצובים שמושפעים מסין עצמה, המוזיקה גם כן היא מוזיקה שמבוססת על מוזיקה סינית מסורתית שעושה שימוש בכלים קלאסיים יותר. לא מדובר במשהו יוצא דופן כמובן, אבל מדובר במה שלעיתים מכניס אווירה טובה יותר למשהו שלעיתים גם פשוט יכול להיות משעמם עד כדי לגרום לשחקן לשאול את עצמו "למה?". דבר אחד שאציין כמשהו שאני באמת תופס כהיילייט מאוד רציני כשזה מגיע למוזיקה, אומנם לא מדובר בלהיטי רוק כדוגמאת Champion of Light מ-Alan Wake 2 (עם הפקה מעולם אחר), אבל דמות אחת שמופיעה באופן חוזר בפרק השני של המשחק וחסרת ראש, מנגנת על סאנשיאן (Sanxian), כלי מיתר סיני מסורתי ומדובר בכמה מהרגעים הבאמת אהובים עלי במשחק.
השורה התחתונה
Black Myth: Wukong הוא משחק אקשן פנטסטי גם אם מדובר בבלאגן טכני די גדול, מדובר במשחק שלוקח לא מעט השראה ממערכת הקרב והסיור של משחקי סולז-לייק אבל לא נצמד לאותה פלטפורמה כאשר הוא מציע משחק עלילתי לינארי מרתק במיוחד. יחד עם זאת, המשחק מגיע עם לא מעט בעיות בעת היציאה שלו, דבר שמאשש לא מעט חששות בנוגע לרמת הביצועים שלו לפני היציאה, מה שמקשה על תחושת האימרסיה. אבל אני מקווה ש-GameScience ימשיכו לפתח את המשחק ואולי גם נקבל משחק נוסף בסגנון, חד משמעית מדובר במועמד רציני למשחק השנה ואני מקווה שגם אתם תוכלו להנות ממנו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
18:59 02.09.2024 |
Miko (אורח)
תודה אור :) ביקורת מצויינת שעזרה לי לקבל החלטה.
עד כמה המשחק לינארי? יש אלמנטים של אופן וורלד שמעודדים אותך לצאת מהמסלול קצת?
2
20:03 02.09.2024 |
רועי האן - כתב תוכן
היי מיקו, אגיב בתור אחד שגם כן משחק במשחק בימים אלה.
המשחק לינארי מבחינת העובדה שהשלבים בו סגורים, אבל בכל אופן בכל אחד מהשלבים (במיוחד בפרק השלישי למשל), השטח שאתה יכול לחקור מאוד גדול, ובשטח הזה אפשר למצוא בוסים סודיים, חפצים מיוחדים ועוד. זה לא עכשיו עולם פתוח על מלא, אבל זו חווית חקר חביבה פלוס שבהחלט יכולה להסיט אותך מהדרך המרכזית - למען האמת יש כל מיני בוסים וחפצים שחשוב להשיג ולהשלים לפני שאתה מתקדם בדברים מרכזיים של הסיפור הראשי של המשחק.
3
21:53 02.09.2024 |
קוף אוף וור (אורח)
ביקורת נהדרת!!
אחלה אזכור לגיימסקור!!
4
11:27 03.09.2024 |
אורח (אורח)
מה זה הביקורת ממקונן!?? היידהההההה
5
| פורסם ע"י