סדרת Hyrule Warriors חוזרת עם משחק חדש, והנה כל מה שחשבנו עליו!
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י נינטנדו ישראל, תודה רבה!
סדרת משחקי Hyrule Warriors הייתה וכנראה גם תישאר הדרך של Nintendo להביא למעריצים שלה טעימה די טובה מז׳אנר משחקי המוסו (Musou), ואחרי שני משחקים בסדרה שזכו לביקורות פושרות בעיקר בגלל ביצועים רעועים ותחושת חוסר השקעה מובהקת, Hyrule Warriors: Age of Imprisonment מנסה לתקן בדיוק את שתי הבעיות האלה. האם הוא מצליח? בדקנו.
עידן חדש
אחת מנקודות המפתח של המשחק הזה (שייקרא מעכשיו ועד סוף הביקורת AoI) היא העובדה שהוא כולל למעשה קו עלילה המתקשר באופן ישיר לעלילות המשחק The Legend of Zelda: Tears of the Kingdom משנת 2023 ברמת קאנון, משמע מדובר בקו עלילה שנחשב רשמי ביחס ליתר הסיפורים וקווי העלילה שקשורים למותג, זאת למשל בניגוד למשחק הקודם בסדרה, Age of Calamity, שהיה קשור אמנם ל-The Legend of Zelda: Breath of the Wild אבל לא באופן רשמי וקאנוני היות והוא כלל קווי עלילה אלטרנטיביים שאי אפשר לקשר באמת לאירועי המשחק הרשמיים. העלילה של AoI נפתחת יחד עם הנסיכה זלדה רגע אחרי סצנת הפתיחה של TOTK בה היא למעשה נעלמת למקום לא ידוע - כאן נקבל רשמית את התשובה כשנגלה שהמקום שאליו הנסיכה נעלמה הוא למעשה ממלכת Hyrule העתיקה ולתקופה בה שלטו בממלכה המלך והמלכה הראשונים שלה, ראורו (Rauru) וסוניה (Sonia). במהלך המשחק נלווה את זלדה ושורת דמויות נוספות בקרבות ענק תוך כדי שננסה להבין מה עלינו לעשות כדי להחזיר את זלדה להווה.
קו העלילה השלם של AoI כן מצליח לענות לנו על כמה שאלות ולגשר בין חלק מהאירועים השונים שקשורים לשני המשחקים, אבל אם אצטרך לסכם את החוויה שקיבלתי מהסיפורים השונים שחוויתי במהלך המשחק, קשה לי להגיד שיצאתי מרוצה באופן בלתי רגיל - יש לנו כאן כאמור עומק יחסית חביב אם אתם מאלה שאוהבים לדעת איך דברים עובדים בעולם התוכן של המותג, אבל בסופו של דבר העלילה שתחוו כאן לא מנסה להיות נועזת או מיוחדת יותר מידי, ויש כאן תחושה ברורה ש-Nintendo החליטה ללכת על בטוח, לעיתים קצת יותר מידי. שלא תבינו לא נכון, העלילה כאן כן חמודה מאוד והיא כן מסוגלת להעשיר את עולם התוכן של TOTK באופן יחסית טוב, אבל אין כאן את העומק שציפיתי לו בהתחשב בעובדה שהמשחק הזה שווק כהרחבה רשמית לעולם של אחד המשחקים הטובים ביותר בסדרה האהובה הזאת.
חרב פיפיות
אצלול קצת יותר לעומקה של המשחקיות: AoI מאפשר לנו לקחת פיקוד על שורת דמויות (לא פחות מ-19 דמויות שחיקות שונות) איתן נצא לאותם קרבות ענק מרשימים, כשלכל דמות יש את ארסנל היכולות והקומבואים המיוחד שלה איתה היא יוצאת להילחם באויבים השונים בהם ניתקל לאורך המשחק. AoI מגדיל בנוסף את ארסנל היכולות על-ידי הוספה של היכולת לעשות שימוש ב-״Zonai Devices״ - אותם מכשירים מיוחדים שהכרנו ב-TOTK, שמאפשרים לנו לבצע מהלכים מבוססי אלמנטים (אש, מים וכו׳) שישפיעו בצורות שונות על האויבים שנתקוף. כמו כן המשחק כולל מערכת חדשה של ״שיתופי פעולה״ בין דמויות שונות, בה נוכל להשתמש על-מנת לבצע מהלכים חזקים במיוחד המשלבים את היכולות של שתי דמויות שונות.
ראוי לציין שההבדל המרכזי בין כל הדמויות הוא בעיקר בקומבואים הבסיסיים של כל דמות ובאנימציה של המתקפות המיוחדות של כל אחת מהן - בסופו של דבר התפקוד של המתקפות המיוחדות זהה באופן די גורף לכל הדמויות והשימוש במתקפות המיוחדות האלה יהיה בעיקר כדי ״לשבור״ מתקפות מיוחדות של האויב המחולקות לקטגוריות שונות עליהן נצטרך להגיב בהתאם עם המתקפה הנכונה.
בין משימות שונות שנבצע נחזור למפת הניהול המרכזית של המשחק, ממנה נוכל לצאת למשימות ראשיות/צד חדשות שיעניקו לנו פרסים ומשאבים חדשים שיאפשרו לנו לשפר את התפקוד של הדמויות השונות שלנו, זאת לצד היכולת לשפר ולקנפג את ה-Loadout של כל דמות, החל מהאפשרות לבחור את המתקפות שהיא תביא איתה לשדה הקרב ועד רכישה של שיפורים ישירים לכלי הנשק של כל דמות בצורה שגם תשנה ותשפר את התפקוד שלו בשטח. הדמויות עצמן גם עולות רמות, וככל שתשחקו איתן יותר תפתחו לרשות כל דמות שיפורים שונים לקומבואים הבסיסיים שלה ועוד.
קראתי לחלק הזה של הביקורת ״חרב פיפיות״ מסיבה מרכזית אחת והיא שאפילו שהבסיס של הדברים כאן מרגיש ונראה נהדר, בסופו של דבר זה כאמור מרגיש ש-Nintendo הלכה כאן על בטוח ולא ניסתה להמציא את הגלגל מחדש - מבנה המשימות לאורך כל המשחק מרגיש מאוד שטוח ורדוד כשהוא לא מציע לנו גיוון מרשים של סביבות או שדות קרב, ואפילו שיש לנו כאן כמויות גדולות יותר של אויבים על המסך Nintendo עדיין בחרה לחלק את המפות השונות של כל שלב לכמה חלקים קטנים בהם ניקח חלק בכמה קרבות קטנים במקום בקרב אחד גדול וענקי - זה פוגע אנושות ברמת העומק שהמשחק הזה יכול היה לספק לנו וברמת האיכות שלו. עוד דבר שחשוב לציין הוא שבסופו של דבר מדובר במשחק מוסו מה שמביא באופן טבעי לרפטטיביות די מושרשת בכל מה שקשור ללופ המשחקיות שתקבלו כאן, אז אם אתם מצפים לגיוון במשימות או לעומק חסר תקדים, זה ככל הנראה פחות המשחק בשבילכם.
אומנות הקרב
משחקי מוסו נועדו בסופו של דבר לספק לנו לופ משחקיות די פשוט: אנחנו מגלמים דמות כלשהי המחזיקה בארסנל יכולות ייחודי לה, ויחד איתה אנחנו יוצאים לחסל גלים ענקיים ודי בלתי נגמרים של אויבים. AoI נותן לנו בדיוק את זה, אולם ביחס למשחקים הקודמים בסדרה המצב כאן הרבה יותר מרגש וטוב ממה שידענו לקבל מהסדרה הזו בעבר, והסיבה לכך היא כמובן ה-Nintendo Switch 2.
כוח החישוב המוגבר של הקונסולה החדשה והמוצלחת של Nintendo מאפשר ל-AoI להציג לנו הרבה יותר פריטים על המסך ממה שהיינו רגילים לקבל ממשחקי הסדרה בעבר (Nintendo התחייבה כאן למאות אויבים בו-זמנית ולשמחתי והפתעתי גם קיימה), זאת לצד העובדה שהוא עושה את זה תוך כדי שהוא שומר על ביצועים מרשימים מאוד של 60 פריימים לשנייה ב-99.9% מהזמן (זאת כמובן בהנחה ואתם משחקים לבד, במשחק משותף במסך מפוצל המשחק מגביל את עצמו ל-30 פריימים לשנייה). התוצאה של כל הדבר הזה היא שחווית הקרב והכאוס ש-AoI מספק כאן נהדרת, בעיקר כי היא מצליחה להישאר זורמת וכיפית הודות לביצועים החלקים. אלמנט נוסף שמאוד מוסיף לחוויה כאן היא הנראות הכללית של המשחק - סכמת הצבעים של TOTK עשתה עלייה גם לשורותיו של AoI, והתוצאה כאן היא שמדובר כמובן במשחק מאוד יפה ומרשים מבחינת פירוט המודלים והאנימציות של כל האלמנטים השונים במשחק. גם בגזרת הפסקול מדובר כאן בביצוע פשוט מצוין, אבל בכנות לא ציפיתי למשהו אחר ממשחק שבסופו של דבר קשור ישירות למותג של The Legend of Zelda.
השורה התחתונה
הוא אמנם לא המשחק הטוב בעולם אבל עבור מה שהוא מנסה להיות - משחק מוסו חביב בדמותן של כמה מהדמויות האהובות ביותר של הגברת באדום, Hyrule Warriors: Age of Imprisonment הוא אופציה נהדרת למי מכם שמחפש משחק אקשן חביב ומהנה שעל הדרך יעניק לכם הרחבה חביבה פלוס על עולם התוכן של The Legend of Zelda בכלל ושל Tears of the Kingdom בפרט.
תגובות
1
| פורסם ע"י