הסיכום שלנו לפרק השישי בעונה השנייה של בית הדרקון.
פרק חדש. סיכום חדש. נתחיל. אחד התחביבים של עוקבי משחקי הכס הוא לעקוב אחר הפתיח, ואחרי 2 פרקים ללא שינויים ב-20 השניות האחרונות של הפתיח קיבלנו את היריעות התפורות עם הקרב במנוחת העורב, הרקע של ראיניז שמתמלא בדם, קרב הדרקונים עם חלקי גופות דרקונים קרועים והפעם דם שחור כדם דרקון שזורם אל עבר הלוגו של בית הדרקון, תוספות נחמדות אך לא נראה שיש ניסיון להשתוות לפתיח של משחקי הכס שרמז על מה נקבל בפרק הקרוב, עימנו הסליחה.
התכנית של אאימונד
"בליבו של אאימונד טארגאריין ששלט בשם אחיו בזמן שאאיגון שכב במיטתו. אאימונד חד העין זלזל באחותו למחצה ראינירה לדעתו האיום האמיתי היה דודו הנסיך דאימון והצבא הגדול שהוא אסף בהארנהל. הוא זימן את נושאי דגלו ואת אנשי המועצה, והכריז כי בכוונתו להילחם בדודו ולפגוע בלורדי הנהר המורדים.
הוא הציע לתקוף את ארץ הנהרות ממזרח וממערב ובכך לאלץ את הלורדים של הקלשון להילחם בשתי חזיתות. ג'ייסון לאניסטר אסף צבא גדול בגבעות המערב, אלף אבירים חמושים ופי שבעה מזה קשתים ולוחמים. הוא יכול לרדת אליהם מהגבעות ולחצות את המזלג האדום באש וחרב, בשעה שסר קריסטון קול יצעד ממעלה המלך, מלווה בנסיך אאימונד עצמו על גבה של ואגהאר. שני הצבאות יצעדו לעבר הארנהל כדי למחוץ ביניהם את "בוגדי הקלשון". ואם דודו יופיע מאחורי חומות הטירה כדי להילחם בהם, כפי שהוא ודאי יעשה, ואגהאר תחסל את קרקסס והנסיך אאימונד יחזור אל העיר עם ראשו של הנסיך דאימון."
כל פעם מחדש מהנה לראות כיצד הסדרה לוקחת דברים אחד לאחד מן הספר, למשל גם בשבוע שעבר וגם השבוע. בשבוע שעבר סר קול ציין את כמות הנפגעים שהייתה זהה למספרים בספרים והשבוע ג'ייסון לאניסטר מפרט את כוחותיו בדומה לכתובים, כנ"ל גם לגבי תכניתו של אאימונד. מצד אחד אאימונד דורש מג'ייסון לאניסטר לתקוף את הטירה הגדולה בממלכה שמוגנת עם דרקון - ללא דרקון, ומצד שני טוען בצדק שאם וייגאהר תמריא ממעלה המלך היא תישאר ללא הגנה ורהאינירה תוכל פשוט לנחות על המבצר האדום, בעוד רהאינירה עושה כל שביכולתה להשיג עוד דרקונים, ניכר שזו דווקא צריכה להיות משימתו העליונה של אאימונד.
"לצי המלכותי עצמו לא היה די כוח לפרוץ בלוע את המחסום של נחש הים, וקריאותיו של המלך אאיגון לדאלטון גרייג'וי לא נענו עד כה ולא השיגו את תמיכתם של איי הברזל. יחד, מספר הספינות של טירוש, ליס ומיר יעלה על מספר הספינות של בית ולאריון. סר אוטו שלח הודעה אל הפרנסים והבטיח להם זכויות סחר ייחודיות במעלה המלך אם יצליחו לפנות את הלוע מספינותיו של נחש הים ויפתחו שוב את נתיבי המסחר. וכתוספת טעם לנזיד הזה, הוא הבטיח גם לוותר רשמית על אבני הסף לטובת שלוש הבנות, אף שלמעשה כס הברזל מעולם לא טען לזכות על האיים הללו. אבל כוחות הטריארכיה מעולם לא פעלו במהירות. ללא מלך אמיתי, כל ההחלטות החשובות ב"ממלכה" התלת-ראשית הזאת התקבלו על-ידי המועצה העליונה. היו חברים בה אחד-עשר פרנסים מכל עיר, וכל אחד מהם הפגין בנחישות את חוכמתו, ערמומיותו וחשיבותו בניסיון לזכות בכל יתרון אפשרי עבור העיר שלו. המלומד העליון גריידון, שכתב את ההיסטוריה המקיפה על ממלכת שלוש הבנות חמישים שנה לאחר מכן, תיאר אותה כ"שלושים ושלושה סוסים, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר". אפילו על נושאים חשובים ודוחקים כמו מלחמה, שלום ובריתות נערכו דיונים אין-סופיים... והמועצה העליונה אפילו לא הייתה מכונסת כאשר הגיעו שליחיו של סר אוטו."
כרונולוגית בכתובים הפנייה למשולש נעשית בשלב מוקדם יותר ע"י סר אוטו אך בפועל אאימונד לא קונה את החלקלקות של לאריס החיגר ומורה על החזרתו של סביו כדי שימשיך בתכניתו להרחיב את כוחם של הירוקים ובעצם לשחרר את המצור על מעלה המלך, מה שבהמשך הפרק צפינו שרהאינירה ניצלה כדי לזרוע אי סדר ברחובות העיר. אפשר לומר הרבה דברים על אאימונד, הוא יכול להיות אכזר, לא צפוי ואלים אבל טיפש הוא לא. הפעולה הבאה שלו היא לנפנף את אימו מהמועצה, העצות שלה פייסניות ושכלתניות מדי לטעמו והוא מחפש אחדות דעים, אם כבר הזכרנו את אליסנט והשוונו לסרסיי בפרק הקודם אז וואלה, הדימיון חוזר שוב עם ההצעה להשיא אותה עם דלטון גרייג'וי כדי לקבל את צי הקראקן, ההיסטוריה חוזרת על עצמה. מי שקופץ להגנתה הפעם הוא קריסטון קול, המחשבה שהיא תינשא למישהו אחר והפגיעה האפשרית באגו לא משאירה אותו שקט הפעם, אל חשש זה לא שהוא גידל מצפון. ההערה של סר קול שלחה אותו אל הארנהול ואת אליסנט מחוץ למועצה, אאימונד ללא ספק נהנה מהשררה. בהמשך הוא קופץ לביקור אצל אחיו ופשוט נהנה לראות אותו סובל לא פחות משהוא רוצה שהוא ימות.
אליס ריברס
שלא בפעם הראשונה אליס ניצבת כדי לשקף לדאימון את המציאות, מאוד קשה לדעת האם היא רוצה בטובתו או לא, יותר נכון שהיא פשוט מפרשת את הדברים כמו שהם עם הידיעה שהכל כבר נקבע ע"י כוח עליון כלשהו, בין אם אלו האלים הישנים, החדשים או אל האור, אליס גם לא משדרת שהיא בצד כלשהו מה שהופך אותה לדמות מתעתעת עוד יותר. זה שהיא קוראת את דאימון כמו ספר פתוח גם לא מקל וכשמחברים הכל היא נהפכת לדמות מיסתורית מושלמת, רק חסר שתראה כוח על כלשהו והרי תיאוריות מעריצים יצוצו לגביה. 'הרוח של הארנהול' היא אגדה מוכרת בווסטרוז, בעונה השנייה של משחקי הכס אריה נותנת רשימה של אנשים שברצונה להרוג בטירה לג'אהקן האגאהר האיש ללא פנים וכשהם נהרגים אחד אחרי השני במקום למצוא את הרוצח מאשימים את 'הרוח של הארנהול' שאחראית למעשה, ואלו אירועים שקורים 200 שנים קדימה מהיכן שאנו היום.
דאימון כרגיל בורח כל פעם שקשה, יש לו קטע אופורטוניסטי ותמיד הוא חש שהוא נועד לגדולה ומישהו או מישהי אחרת גוזלים לו אותה, אליס אומרת לו את האמת שהוא עוד כלי על הלוח במשחק שהוא לא מבין, במילים אחרות - דאימון הוא לא 'הנסיך שהובטח', מכאן שלמה לה בכלל לטרוח ולהדריך ולהכווין אותו. אולי המטרה שלה לוודא שהוא לא יסטה מדרך הישר וישאר נאמן לרהאינירה כי היא מכירה את הנבואה או שהיא בכלל רוצה לנצל אותה למטרה אחרת, כרגע אין לדעת - מה שכן היא מסבירה לו מדוע הוא לא נועד לכתר בעוד אלו שלא חפצים בו הם אלו שחובשים אותו בתקווה שאולי יפול לו האסימון, לאלים הישנים הפתרונים. לבסוף דאימון מוריד את המגננות ופשוט מבקש ממשנה לייעץ לו (חלילה לא לעזור). המשך יבוא.
רוץ בן דרקוני, רוץ ורכב
אז הרעיון של ג'ייס יוצא לפועל ואל הבמה עולה המתמודד הראשון העונה לשם סטפון דארקלין. כמיטב המסורת הוא מודה על ההזדמנות שנפלה בחיקו לשרת את המלכה ואין התגשמות חלום גדולה יותר מאשר לרכב על הדרקון ויאללה נתקדם אל האודישן הראשון.
"דרקונים אינם סוסים. הם אינם מקבלים בקלות אנשים על גבם, וכאשר מכעיסים אותם או מאיימים עליהם, הם תוקפים. בסיפור האמיתי של מונקון אנחנו מגלים כי שישה-עשר אנשים איבדו את חייהם במהלך הזריעה, ופי שלושה נשרפו או נפצעו קשות. סטפון דארקלין נשרף למוות בזמן שניסה לעלות על גבו של עשן-ים. לורד גורמון מאסי מת באותו האופן כאשר התקרב אל ורמית'ור. זרועו של אדם שנקרא דניס הכסוף, ששערו ועיניו גיבו את טענתו שהוא צאצא של בנו הממזר של מאיגור האכזר, נתלשה מגופו על-ידי גנב הכבשים. כאשר בניו ניסו לעצור את הדימום הקניבל זינק עליהם, גירש את גנב הכבשים וטרף את האב והבנים."
הסדרה חוסכת מאיתנו אודישן אחר אודישן בו מתמודדים תמימים מנסים את מזלם בלהיקשר לדרקון ומשאירה אותנו עם סר דארקלין בלבד, לא חושב שהיה צופה שחשב שהוא יצליח, הוא לא דמות מספיק מוכרת או שנעשה לה בילד-אפ כמו דמויות אחרות. מצד שני יש שתי דמויות שכן מייצרים עבורן בילד-אפ רק שלא היינו בטוחים למה ולפחות לאחד מהם מתקבלת התשובה.
"אדם ואחיו, אלין (שהיה צעיר ממנו בשנה), נולדו לאישה בשם מרילדה, בתו היפה והצעירה של בונה ספינות. הנערה הייתה דמות מוכרת במספנות אביה, והייתה ידועה בשם עכברה, מכיוון שהייתה "קטנה, מהירה ותמיד הפריעה". היא הייתה בת שש-עשרה כאשר ילדה את אדם בשנת 114 א"ה ועוד לא בת שמונה-עשרה כאשר ילדה את אלין, שנה לאחר מכן ב-115 א"ה. הממזרים האלה מהעיירה בטן היו קטנים ומהירים כמו אימם, שערם כסוף ועיניהם סגולות, ובמהרה הוכיחו כי "מי מלח זורמים בעורקיהם". הם גדלו במספנה של סבם ויצאו לים כנערי סיפון לפני שמלאו להם שמונה. כאשר אדם היה בן עשר ואלין בן תשע, ירשה אימם את המספנות עם מותו של אביה, מכרה אותן והשתמשה בכסף כדי לצאת לים כקברניטה של ספינת סחר בשם עכברה. היא הייתה סוחרת מיומנת וקברניטה נועזת, ובשנת 130 א"ה, מרילדה מהבטן הייתה בעלת שבע ספינות ובניה הממזרים תמיד שירתו על אחת מהן. לא היה ספק בליבו של כל מי שראה אותם, כי אדם ואלין היו מזרעי הדרקון, אף שאימם סירבה לומר להם את שם אביהם. רק כאשר הנסיך ג'ייסריס קרא לרוכבי דרקונים חדשים, מרילדה שברה את שתיקתה וטענה ששניהם היו בניו הטבעיים של סר לאינור ולאריון המנוח. הם נראו כמותו, זה נכון, וסר לאינור ביקר במספנות בעיירת הבטן מעת לעת. מכל מקום, רבים בדרגונסטון ובדריפטמארק פקפקו בטענתה של מרילדה, משום שחוסר העניין של לאינור בנשים היה ידוע. איש לא העז לכנות אותה שקרנית, אבל אביו של לאינור, לורד קורליס עצמו, הוא שהביא את הילדים לטקס הזריעה של הנסיך ג'ייסריס. היות שהאריך ימים אחרי מות כל ילדיו וסבל מבגידת אחייניו ובני דודיו, שמח נחש הים לקבל את אותם נכדים אבודים. וכאשר אדם מהבטן עלה על דרקונו של סר לאינור, עשן-ים, הדבר כנראה הוכיח את טענת האם."
הכתובים טוענים כי אדם ואלין הם נכדיו של נחש הים ולא ילדיו, הסדרה מציגה אותם כבניו אבל בגלל שלא מסופק לנו סיפור רקע מלא אפשר להשתעשע בשתי האופציות, דווקא עם בחירתו של עשן-ים באדם יש בסיס לקישור ללאינור, במיוחד שהדרקון בחר ברוכב ועשה דרך לממש אותה וממש דג את אדם מעיסוקיו, מקרה נדיר שאולי עוד יורחב עליו בהמשך.
רהאנירה ומיסרייה
הן בהחלט ה-Power couple של העונה, עושות סיעור מוחות, מגיעות להחלטה ומוציאות לפועל ועובדות בסינרגיה טובה עם הערכה הדדית, אבל למה למען האלים החדשים והישנים הכניסו את ההתמזמזות הזאת, הקשר בינהן מספיק טוב עם מספיק דברים משותפים בלי להוסיף מתח מיני באופן פלסטי כי גם אין כימיה כזאת בין השחקניות. מבחינת העלילה רהאינירה נשואה לדאימון שהיה לו רומן על סף הנישואין שוייסריז לא אישר עם מיסרייה מה שיוצר פה משולש אהבים מטלנובלות זולות שראינו כבר באלף סדרות בעבר, לדעתי מיותר וחבל ומקווה שזה לא קו עלילה שיתוחזק יותר מידי. מעבר לזה, רהאינירה מפלרטטת עם להפוך לויסנייה טארגריין הלוא היא המלכה הלוחמת ואימו של מאיגור האיום. נרחיב עליה קצת ונספר שויסנייה היא חתיכת Badass. היא רכבה על וייגאהר, סייעה לאאיגון לאחד את ששת הממלכות (דורן לא אוחדה נכון לשלב זה), נלחמה עם החרב 'אחות-אפלה' והצליחה להכניע את קן-הנשרים ובעקבותיו את כל הבקעה לבדה. עם זה לא מספיק אז היא גם חיה את ימי שלטונו של אאיגון, אייניס ובנה מאייגור ומתה לאחר גיל 80 שזה מבוגר מאוד לעולם של אש וקרח וגם בגיל זה היא עוד רכבה על דרקון לקרב. אז אם תהיתם מה העניין של רהאינירה בה זאת התשובה. לאורך הפרק רהאינירה אוחזת בחרב, סוטרת ליועצה, להבא רהאינירה סטירה עם גב היד יותר סמכותית ומעבירה את העלבון טוב יותר, וממשיכה ללמוד על ויסנייה.
חדי האוזן שמעו את המנגינה שהופיעה כשדאיינריז הייתה מגיעה כשרהאינירה מרימה את החרב. אם נתעקש לתת קרדיט ליוצרים לגבי קשר האהבים בינהן הוא שמיסרייה היא זיקית והיא תעשה את הכל כדי לשרוד. לרהאינירה חסרה תמיכה? את מבין האנשים הבודדים שהם טובים בעולם. רוצה שיאמינו בך? קיבלת. רוצה מחמאה/חנופה? את נראית טוב עם החרב. בנוסף היא גם פותרת לה את כל הבעיות. בעולם של אש וקרח החשבון מגיע בסוף וגם כאן צפויה התפתחות בהמשך. אם נחפור עוד טיפה אחורה וננסה להצדיק את ההתמזמזות אז בין רהאינירה לאליסנט כן היה מתח מיני על מהסך, בטח בין השחקניות הקודמות, במקרה הזה זה פחות עובר.
פשוטי העם
לראשונה ישנה מחאה פומבית שבה אישה מדברת מדם ליבה על המצב במעלה המלך ללא פחד, ומיהי האישה שמרשה לעצמה לדבר ככה אתם שואלים? אז לא אחרת מהמאהבת האימהית של אאימונד, אישה רמת מעלה ומוכרת שפועלת בשליחות התולעת הלבנה כדי אט אט או מהר מהר לנטוע את זרעי המחאה. אולף וייט שהוא אחד מבין שלושת הממזרים שהכרנו מתחילת העונה בנוסף ליו 'האמר' (הנפח העני) ולדיאנה, המלצרית שמגישה לו את קערת הדגים הדלוחה באותה המסבאה, מאזינים בקשב רב והוא כאמור כבר התבטא כנגד אאיגון לפני שני פרקים בפומבי. הזעם הציבורי שהתולעת הלבנה הבטיחה מתממש ובשילוב הסיוע ההומניטרי אליסנט והילאינה נשארות חשופות ברחוב ויש מצב שאליסנט הצילה את השלטון של אאימונד כשהיא מנעה מהגלימות הלבנות לטבוח בפשוטי העם שתקפו אותן. משהו שאף אחד לא יזקוף לזכותה.
לסיכום
נכון לרגע זה, העונה משקפת פחות מ-30 עמודים בספר, סדר גודל של פרק בספר, הקוראים האדוקים של הטור קראו את מרביתם כך שניתן לראות כי הסדרה מקיפה הרבה יותר ועדיין מתבססת על אותם התכנים באופן קרוב. נותרו עוד שני פרקים לעונה ולא ברור עם קרבות גדולים ייכנסו בעונה זו כפינאלה או ידחו לתחילת עונה הבאה, לסדרה עצמה צפויות 4 עונות סך הכל, כולי תקווה שישאירו אותנו עם פה פעור בשני הפרקים שנותרו. מה שכן הובטח כי לעונה הבאה לא נאלץ להמתין שנתיים. נשבע בכוכב בעל שבע הקצוות.
הפינה שבקטנה
- אאימונד משעין על שולחן המועצה את החרב המיתית 'אש-שחורה' שזוהי החרב שעוברת מדור לדור בין המלכים עוד מימי אאיגון הכובש וכך הוא בעצם מסמן לסביבה שעם כל הכבוד לאחיו, המלך זה הוא. לעכברים בנינו, זו גם החרב שמחזיק וייסריז בחיזיון של דאימון בפרק זה.
- לא סתם אליסנט שואלת את אאימונד עד מתי הוא ימשיך להעניש את כולם על ההתאכזרות אליו כילד. בעונה הראשונה אאימונד עם אאיגון וג'ייס יורדים לבור הדרקונים כדי שאאימונד יעלה על דרקון ובמקום זה משפילים אותו ומביאים לו חזיר, התגובה שלו הייתה להתחבר ולהשתלט על וייגאהר הדרקון החי הגדול ביותר. הצורך שלא בלהראות שאף אחד לא ידרוך או יצחק עליו נהפך לחזק ממנו ואין משהו שירגיע אותו, זה מוטיב חוזר עוד מהילדות וזה מאוד אימהי ומציאותי כשדווקא אליסנט שואלת את זה.
- החיזיון בו דאימון נפגש עם אחיו המנוח וייסריז בחדר הכס הוא מפגש כמעט מדוייק לחלוטין מהפרק הראשון בעונה הראשונה למעט ההבדל בו וייסריז פורץ בבכי ומוריד את הכתר. כשדאימון ננעל בחדר זאת מטאפורה לכך שהוא תקוע באובססיה שלו לכס הברזל ללא יכולת להשתחרר.
- מה הקטע עם הינשוף של אליס ריברס? בדומה לבראן או 'העורב בעל שלושת העיניים' ייתכן והיא בעצם Wrag והיא יכולה לראות מה שרואה הינשוף ואף לשלוט בו., כשהיא אומרת מיד אחרי שהרוחות צפויות להשתנות זה יכול להיות מצד אחד מזג האוויר שהינשוף ראה או המומנטום שעובר מצד לצד בין הירוקים לשחורים, עוד נדע.
- הסדרה עברה ישירות מסצנת השריפה של סטפון דארקלין ע"י 'עשן-ים' למבט על אדם בטן שלבסוף ירכב עליו כרמז מטרים לזהות הרוכב העתידי.
- שלא יהיה לכם ספק, אאיגון זוכר כל מה שאאימונד עשה לו במהלך הקרב. הדגש על זה שהשיקום שלו יהיה ארוך מאוד הוא איום מפורש.
- כשריינה מטיילת עם ג'ופרי ומוצאת את הכבשים השרופות זאת בעצם החשיפה של דרקון הפרא 'גונב-כבשים' שגם הוא חסר רוכב.
הטור השבועי של בית הדרקון מוקדש לזכרה של סלין בן דוד-נגר, לנצח תרקדי איתנו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
18:15 23.07.2024 |
לורד רייבנקלו (אורח)
לא הבנתי מי הלורד שג'ייסון לאניסטר נפגש איתו ? לא זיהיתי אותו
2
18:27 23.07.2024 |
simultani (אורח)
בית לאפורד https://awoiaf.westeros.org/index.php/House_Lefford
3
01:32 26.07.2024 |
לללל (אורח)
כתוב יפה, רק צריך לעשות הגהה ותיקון שגיאות כתיב.
4
| פורסם ע"י