בחשים, תככים, מזימות, הגליות, דרקונים, מכשפות והתגנבות יחידים. עוד שבוע עבר בווסטרוז השסועה ואנחנו כאן לסכם.
"מחול הדרקונים נכנס לשלב חדש אחרי מותו של לוקריס ולאריון בארצות הסער ורציחתו של הנסיך ג'איהאיריז לנגד עיניה של אימו במצודה האדומה. בעיני השחורים והירוקים, דם קורא לדם ולמעשי נקמה. ובכל רחבי הממלכה, לורדים קראו לנושאי הדגל שלהם, וצבאות נאספו והחלו לצעוד."
פרק חדש. סיכום חדש. הפעם עולה יחסית בזמן. בואו נתחיל.
הקרב בטחנת הקמח הבוערת
"בארץ הנהרות חדרו פושטים מעץ עורב, המניפים את דגליה של ראינירה*, אל אדמות בית בראקן, שרפו יבולים, הבריחו את הכבשים והמקנה, בזזו כפרים והשחיתו כל ספט שנקרה בדרכם (בית בלאקווד היה אחד הבתים האחרונים מדרום למצר שסגד לאלים העתיקים). כאשר אנשי בראקן אספו כוח חזק כדי לתקוף בחזרה, הפתיע אותם לורד סאמוול בלאקווד במהלך הצעדה ותקף אותם כאשר חנו מתחת לטחנה על יד הנהר. בקרב שהתחולל לאחר מכן במשך שעות הטחנה נשרפה כליל ואנשים נלחמו ומתו, שטופים באורן האדום של הלהבות. סר אמוס בראקן, שהוביל את הצבא מסטונהדג', תקף והרג את לורד בלאקווד בקרב יחידים והוא עצמו מת כאשר חץ מעץ סוכך נכנס לחריץ קסדתו וננעץ עמוק בגולגולתו. ככל הנראה, נורה החץ על-ידי אחותו בת השש-עשרה של לורד סאמוול, אליסאן, כעבור זמן היא תיוודע בשם אלי השחורה, אבל לא ניתן לקבוע בוודאות אם זאת עובדה או רק אגדה משפחתית. שני הצדדים ספגו אבדות רבות ונוראות במה שייקרא בעתיד הקרב של הטחנה הבוערת... וכאשר הבראקנים ברחו סוף כל סוף בחזרה אל אדמותיהם בפיקודו של הממזר, אחיו למחצה של סר אמוס, סר ריילון נהריים, הם גילו כי סטונהדג' נכבשה בהיעדרם. "
* בתחילה, שני הטוענים לכס הברזל הניפו את דגל הדרקון בעל שלושת הראשים של בית טארגאריין, אדום על שחור, אבל בסוף שנת 129 א"ה, אאיגון וראינירה הציגו גרסאות שונות כדי להבדיל בין התומכים ובין האויבים. המלך שינה את צבע הדרקון על דגלו מאדום לזהב, כדי לציין את קשקשיו הזהובים של הדרקון שלו, אש-חמה, ואילו המלכה חילקה לרבעים את הדגל שלה והציבה בו מלבד שני סמלי בית טארגאריין גם את הסמלים של בית ארין ובית ולאריון, כדי לכבד את אימה ואת בעלה הראשון, בהתאמה.
משפחות בלאקווד ובראקן הן שתיים מהמשפחות המסוכסכות ביותר בממלכה, אם לא דיי בכך אז הן חולקות גבול משותף, מה שמאפשר להן להתקוטט על בסיס קבוע, ואיזו סיבה יותר טובה לסכסוך בווסטרוז יש מלקבוע על מי יורש העצר החוקי? עבור שתי המשפחות זוהי סיבה למסיבה כאשר משפחת בלאקווד (לבושים באדום שחור) תומכים ברהאינירה בעוד הצהובים, בראקן, תומכים באאיגון השני הלוא הוא אאיגון החומס. עד כמה ארוך הסכסוך? ניקח אתכם רחוק מאוד אחורה לתקופה של עידן הגיבורים עוד לפני שבכלל הוקמה החומה לפני הלילה הארוך הראשון וילדי היער התהלכו בחופשי (באופן יחסי) בווסטרוז. עכשיו למה זה חשוב? בהמשך הפרק רייניז במסגרת חניכתה וחלוקת חוכמת החיים שלה עם רהאינירה מראה לה שככל שמתקדם הסכסוך אף אחד כבר לא זוכר איך ולמה הוא התחיל. השחורים הרגו את ג'האיריז אחרי שהירוקים הרגו את לוק כאשר לוק הוציא את העין לאאימונד וכה חוזר הניגון. אחרי עוד אירוע ועוד אירוע מה שנשאר הוא הסכסוך ואף אחד כבר לא יודע למה למעט שתי הסיבות האחרונות בשרשרת הודות לזיכרון אנושי קצר. עם כל הכבוד למלומדים שמתעדים את הכל (וגם לא באופן הכי אובייקטיבי בלשון המעטה) אף אחד לא מתעניין בלמה ומדוע והנקמה משתלטת על כל היגיון בריא. זה הלקח של רייניז שמוביל את רהאינירה לבקר במעלה המלך כדי לנסות ולמנוע את המלחמה הגדולה.
בואי רגע, אני רק רוצה לדבר, לא מרביצה לך
לאחר דין ודברים בין רייניז שמתגלה כאדם החכם מאחורי הקלעים של רהאינירה ובעצם מרכיבה את 'הברית הנשית' בנוסף לתולעת הלבנה, רהאינירה מחליטה לעשות מעשה אמיץ מאין כמוהו ולהפליג למעלה המלך כדי לנסות ולשכנע את אליסנט למנוע מלחמה. אי אפשר שלא לשים לב שהנרטיב שהסדרה מגיעה להציג בפנינו הוא שההרכב הנשי שמוביל את קבלת ההחלטות של רהאינירה שבמרכזו מניעת שפיכות דמים, הפוך מההרכב הגברי של אאיגון השני בו אליסנט היא האישה היחידה וקולה נאלם ביחס לסביבה שרוצה ודורשת מלחמה ובראשה קריסטון קול שממהר לצאת לקרב, כי הרי להיות פוליטיקאי במשרה מלאה במעלה המלך זה לא תפקיד שהוא באמת מעוניין לעשות. הספרים לא מציינים את המפגש בין אליסנט לרהאינירה בספט הזכור לטובה מעונה 6 פרק 10 של סדרת האם. במפגש אליסנט לראשונה חושפת בפני רהאינירה מה וייסריז אמר לה ברגעיו האחרונים, על הנסיך שהובטח אאיגון, לא האאיגון ששתיהן חושבות, וחוסר היכולת שלה להבין את הקונטקסט ושלו להבין עם מי הוא מדבר בעצם הוביל לכדור השלג שהולך וצובר תאוצה. לפי הבעת הפנים אליסנט אכן מבינה את האמת ועל כך שהיא טעתה בפרשנות ומה תגובתה? "אבא שלי עזב את החצר. קול יצא לקרב, ואאימונד... את יודעת מי זה אאימונד.... מאוחר מידי, רהאינירה." המשמעות היא כמו שרייניז אמרה, לאחר פרק זמן מסויים שום דבר כבר לא משנה, גם לא הסיבה בגינה הכל התחיל. יאמר להגנתה של אליסנט שגם אם היא תתוודה זה לא ישנה כלום, נהפוכו, אם היא תגיד שהיא נפגשה עם רהאינירה ולא הרימה זעקה כדי לחסל אותה היא עצמה בגדה במלך, אכן את הנעשה אין להשיב.
מועצת המלחמה
"נפילת הארנהל בידי הנסיך דאימון נחתה כמהלומה גדולה על הוד מעלתו, מספר לנו מונקון. עד לאותו הרגע, אאיגון השני סבר כי אין כל תקווה לשאיפותיה של אחותו למחצה. הארנהל גרמה להוד מעלתו להרגיש פגיע בפעם הראשונה. מהלומות נוספות היו התבוסות שאירעו לאחר מכן בטחנה הבוערת ובסטונהדג' והן גרמו למלך להבין כי המצב מסוכן בהרבה מכפי שחשב."
מעלה המלך נצבעת בצבעי מלחמה. נתחיל בסר קול הבלתי נסבל שבורח מתפקידו כימין המלך אבל לא מפספס אף הזדמנות לנסות ולהשכיב את אמו, גם רגע לפני שהוא עולה על הסוס. אאייגון החומס לובש את השיריון של לא פחות מאאייגון הכובש ומתכונן לקרב אחרי שהוא ממנה את החברים שלו, עימם השתכר בלילה בו נרצח בנו, כשומרי המלך בעלי גלימות לבנות. השניים מספיקים להחליף מבטי סלידה עם סר קול שרואה אותם יושבים בשמירה והוא יודע שאין לו מה להעיר להם, כולם שם מאותה הסיבה - חנופה למלך. לאריס לא מפסיק לבחוש ומנצל את הפחד של אאיגון מקרב כדי לסכסך בינו לבין אחיו שלכאורה אימו ואאימונד מחכים שהוא ימות כדי להשתלט על הכס, אאייגון לא רק שמאמין ללא ויכוח גם ממנה אותו לאדון הלחישות באופן רשמי. טופ מלכים שהיו בממלכה, ללא ספק. בהמשך מתקבלת עוד הצצה לאות' וייט הלוא הוא הנפח הממזר לבית משפחת טארגריין ושהוא הבן של באיילון טארגריין, אחיהם למחצה של וייסריז ודאיימון. בספרים רק מסופר עליו שהוא ממזר של משפחת המלוכה אך ללא פרטים נוספים כמו זהות אביו וזהו קו עלילה שנרקם במיוחד לסדרה. אאייגון שכבר מוסת נגד אאיימונד מנצל את ההזדמנות בבית הבושת כדי להביך את אחיו, סך הכל מערכת יחסים בריאה.
החיזיון של דאיימון
לאחר טיזינג של מספר סצנות דאיימון מגיע סוף סוף אל הארנהול שנכנעת לו ללא קרב או יותר נכון ללא התנגדות, פשוט דיי אין שם אף אחד, עד שהוא נכנס לאולם הראשי בו הוא פוגש את סיימון סטרונג, השורד האחרון מאצולת משפחת סטרונג הזכורה מהעונה שעברה ושושלת הדם שלהם בעצם מעורבבת עם זו של טארגריין דרך ילדיה של רהאינירה. סיימון מתחיל מיד לפזר רפרנסים לכל עבר. על באלריון האיום שהשמיד את הטירה, על לאריס סטרונג חובב כפות הרגליים שהוביל לרצח אביו ואחיו ועל הסכסוך המתמשך בין בלאקווד לבראקן. כשדאיימון נרגע מעט שלא מנסים להרוג אותו הוא נכנס לחדרו ואז מתחיל החיזיון עם החרב הואלריינית שמונעת ממשהו רע להיכנס לחדר, רהאינירה הצעירה תופרת את ראשו של ג'האיריז בזמן שדאיימון עם מבט מלא חרטה ולבסוף דאיימון מתעורר ליד העץ ביער האלים שבטירה כשאליס ריברס, המכשפה של הארנהול, אותה הוא גם פגש באולם הגדול אומרת לו שזה המקום בו ימות. זאת דמות מיסתורית שאולי עוד נקבל פרטים עליה ואי אפשר באמת לדעת את גילה כמו המכשפה האדומה בסדרת האם. הקטע האחרון של החיזיון הוא אמיתי והוא לאחר שדאיימון שוטט ברחבי הטירה בתוך החלום/הזיה בה הוא היה. האם הוכנס לו משהו למשקה או שזה חלום דרקון? אין לדעת.
והסיכום
"אף שגבינה ודם חסו על חייה, המלכה הילאינה לא יצאה בשלום, לאמיתו של דבר, מאותו לילה נורא. לאחר הלילה ההוא היא הפסיקה לאכול ולהתרחץ, לא עזבה את חדריה ונאמר כי לא הייתה מסוגלת עוד להביט בבנה מאילור, בידיעה ששלחה אותו למות. למלך לא הייתה ברירה אלא לקחת את הילד ממנה ולמסור אותו לאימם, המלכה האם אליסנט, כדי שתגדל אותו כאילו היה בנה. אאיגון ואשתו ישנו בנפרד לאחר מכן, והמלכה הילאינה שקעה עוד ועוד בטירוף ואילו המלך זעם, ושתה, וזעם."
לא יכולתי שלא להוסיף משהו על הילאינה שהיא דמות אנטרייטד לחלוטין. נכון לפרק 3, הילאינה נשמעה כמו האדם הכי שפוי, לפחות במעלה המלך. כרגיל למלומדים יש אג'נדה משלהם להשתלשלות האירועים. הילאינה גם בחלק מהחזיונות מתארת את המרד של רוברט, את ג'ון סנואו ועוד אירועים שאת חלקם היא חרטה על קירות המבצר האדום. הפרק הבא צפוי להיות ברובו המכריע קרב בין הירוקים לשחורים כשמיגל ספוצ'ניק שאחראי על פרקי קרב אייקונים של משחקי הכס הוא המפיק הראשי של בית הדרקון. זה לא ספויילר, זה בטריילר, מה שנקרא Mid-Season finale, אל תפספסו.
הפינה שבקטנה...
- לאחר שני פרקים ללא שינוי התעדכן הפתיח עם שתי סצנות חדשות: העריסה של ג'האיריז התינוק עם תפר שעובר על צווארו לזכר הלוויה מהפרק הקודם ותלייתם של לוכדי החולדות עם דם זולג אל עבר הלוגו של בית הדרקון.
- זיכרון רחוק מהעונה הראשונה בפרק 4 הוא שהגיע ילד ממשפחת בראקן לשאת דברים בפני וייסריז ובחור צעיר משפחת בלאקווד צוחק עליו ולבסוף הילד דוקר והורג אותו. הסכסוך בין המשפחות הוא אירוע מתגלגל בסדרה.
- הפיגיון איתו ארייה הורגת את 'מישהו מאוד חשוב' מופיע בישיבת המועצה של אאיגון והוא נועץ אותו בשולחן לעיני כל, זה רמז מטרים לכך שרהאינירה תדבר עליו ועל הנבואה בסוף הפרק.
- כשרהאינירה והתולעת הלבנה עומדת במרפסת וצופות בדרקון עשן-ים הן מציינות שהוא לא רגוע, כזכור לאיינור בעלה לשעבר של רהאינירה גילח את השיער וברח לאסוס מה שהשאיר את הדרקון ללא בעלים, החיבור בין הדרקון לרוכב שלו הוא מעבר למרחק הפיזי והדרקון חש שהרוכב שלו חי אך רחוק ממנו. אחת כמו מיסרייה יכולה לדעת את האמת לגבי לאיינור.
- ראיינה ואלריון נשלחת לפאנטוס עם ביצי דרקון ועוד שני דרקונים חיים קטנים. במוקדם או במאוחר נבין מאיפה הגיעו ביצי הדרקון לדאינריז בפרק הראשון של סדרת האם. כזכור אשתו הקודמת של דאיימון ואמא של באיילה, לאיינה ואלריון שרפה את עצמה באמצעות רייגהאר הדרקונית שלה בגלל סיבוכי היריון. רהאינירה בעצם מבקשת ממנה לחזור למקום שמבחינתה הוא מסוייט.
- המקום שבו דאיימון נוחת עם הדרקון שנקרא צריח המלך בו אאיגון הכובש הרג את ארין הואר השליט של הארנהול, אותו ארין הוזכר גם בשיחה בין דאיימון לסיימון. דאיימון בקטע של אם אאייגון הכובש עשה זאת ככה אז גם אני.
הטור השבועי של בית הדרקון מוקדש לזכרה של סלין בן דוד-נגר, לנצח תרקדי איתנו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י