זוהי חוויה שתעשה למעריצים ישנים שמח בלב ותביא איתה שחקנים חדשים אל העולם המופלא של קווסטים ומשחקי Point and Click בצורה נהדרת
קוד סיקור סופק לנו על ידי Devolver, תודה רבה!
בני 30 ומעלה התאחדו. אני לא מכיר הרבה גיימרים שגדלו בסוף שנות ה-80 וה-90 ולא שיחקו במשחקי קווסטים. אחד מאותם משחקים אגדיים היה The Secret of Monkey Island של LucasArts: קווסט פיראטים פשוט נהדר ואייקוני. החודש, 12 שנים לאחר יציאת המשחק האחרון בסדרה (Tales of Monkey Island) ויותר מ-30 שנים לאחר יציאת המשחק המקורי בסדרה, אנחנו זוכים לחזות ביציאה של משחק חדש בסדרה, Return to Monkey Island. האם ההפלגה חזרה לאי הקופים עומדת להיות חלקה או שמצפה לנו סערה של ממש בדרך? בואו נראה אם הקסם של הסדרה עדיין נשמר אחרי כל השנים הללו.
כיף באי הקופים
החלק הזה של הביקורת הולך לשלב בין הסיפור לבין המשחקיות משתי סיבות: הראשונה היא ש-Return to Monkey Island, כמו המשחקים הקודמים בסדרה, הוא משחק Point and Click בסגנון קווסט, כך שהרבה משחקיות מעניינת אין פה. הסיבה השנייה קצת סותרת את הראשונה, אבל עדיין חשובה: המשחקיות היא חלק אינטגרלי מהסיפור ואיך שהמשחק בוחר לספר את הסיפור שלו. אז אחרי ההקדמה שאחרי ההקדמה, בואו נדבר קצת על הסיפור של Return to Monkey Island.
Return to Monkey Island מחזיר את אחת הדמויות הכי מוכרות בעולם הקווסטים, Guybrush Threepwood, הפיראט השאפתני והמשעשע להרפתקה נוספת, כשהפעם המטרה שלו ברורה ומחודדת מאי פעם: למצוא את הסוד של אי הקופים. הסיפור של המשחק עושה עבודה נהדרת בלהחזיר את השחקנים לעולם של סדרת Monkey Island, בין אם לפני המשחק או במהלך המשחק עצמו. כבר בתפריט הראשי השחקן יוכל להיכנס לספר שיסביר את הסיפור של המשחקים הקודמים בסדרה ויזכיר לשחקנים וותיקים (או יגלה לשחקנים חדשים) מה הלך "בפרקים הקודמים" של המשחק.
במהלך המשחק עצמו, המשחק יביא דמויות מכל משחקי הסדרה: מ-Stan, המוכר הממולח ובעל לשון הכסף (אתם יכולים להשתמש בביטוי, Criminal Salesman, מבחינתי) שנמצא איתנו מהמשחק הראשון, ל-Elaine המקסימה אהובתו של Guybrush (ואשתו במשחק הזה, למי שזוכר איך נגמרו המשחקים הקודמים בסדרה) וכלה בדמויות כמו Murray, הגולגולת המקוללת המצחיקה. בנוסף לדמויות החוזרות שגורמות לנו להרגיש בבית והחזירו אותי עשרות שנים אחורה, המשחק מביא איתו גם דמויות חדשות ומצחיקות באותה המידה. אני לא אהרוס כאן את ההופעה של הדמויות האלה אבל שתדעו שהדמויות הללו כתובות טוב ומרגישות אורגניות - כאילו מדובר בדמויות שכבר היו בעולם של המשחק ופשוט לא פגשנו עדיין.
עוד משהו שאני לא הולך להרוס הוא ההומור והכתיבה של המשחק. תקשיבו, אני לא הולך לעשות כאן ספוילרים לא בגלל שהחבר'ה מ-Devolver ביקשו שלא נעשה ספוילרים. אני לא הולך לעשות ספוילרים בגלל שהכתיבה של המשחק אשכרה הצחיקה אותי. הדיאלוגים של המשחק פשוט נהדרים - בחירות הדיאלוג, התשובות של הדמויות השונות והשנינות שמלווה את כל המשחק פשוט נהדרת. אבל זה לא רק זה: גם סתם מונולוגיים שוליים של Guybrush כשהוא מסביר על מה השחקן לחץ כתובים נפלא והובילו לכמה צחוקים אמיתיים מהצד שלי.
משפט אחד שרק יסביר לכם לאיזו רמה לכוון: הדמות הראשית שלנו מסתכלת על קריסטל באיזו חנות. אני לוחץ על הקריסטל ו-Guybrush אומר: "או תראו, קריסטל. זה לא משחק מהסוג הזה". רפרנס נהדר שגיימרים אוטומטית יבינו ויהנו ממנו. כתיבה נהדרת לא שווה המון אם אין דיבוב שמעביר את הטקסט בצורה טובה וכאן המשחק שוב מצטיין: הדיבוב של כל הדמויות פשוט נהדר ואני נהנה להקשיב ולשמוע את כל הדמויות מדברות אחת עם השנייה. פשוט פנטסטי.
המשחקיות של Return to Monkey Island חוזרת למקורות עם משחקיות Point and Click, אבל עם נגיעות מודרניות: המשחקיות הרבה יותר זורמת כשלחיצה פשוטה על חפץ תרים אותו או תגרום לכם לדבר עם דמות אחרת ואתם תוכלו לגרור חפצים מהתיק שלכם לדמויות שונות או אובייקטים שונים דיי בקלות. גם בגזרת החידות של המשחק יש שינוי קל: המשחק מכיל שתי רמות קושי. הראשונה היא Casual והקשה יותר היא פשוט Hard (כמו ב-Thimbleweed Park, למי ששיחק). ההבדל ביניהן הוא פשוט כמה קשה לפתור חידות מסוימות במהלך המשחק (Casual מוריד כמה שלבים בכל חידה כדי לתת לשחקנים את האופציה להנות מהסיפור עצמו והדיאלוגים).
בעוד ש-Casual משפר באיזשהו מקום את החוויה עבור שחקנים חדשים שלא מכירים את התלאות של משחקי Point and Click, אני עדיין ממליץ לשחק על Hard. הוא לא עד כדי כך קשה ושחקנים שמתקשים יוכלו גם להיעזר במנגנון הרמזים של המשחק שמאפשר לכם לקבל את העזרה שאתם צריכים. אני גם ממליץ לשחק על Hard כי שתי רמות הקושי סובלות מאותה בעיה מרכזית שיש למשחקי קווסטים: יש הרבה יותר מדי משימות שדורשות מהשחקן לעשות את אחד הדברים השנואים עליי בגיימינג: Backtracking. בניגוד למשחקי Metroidvania שיכולים לעשות Backtracking בצורה טובה, כאן זה פשוט הרגיש לא מתאים ולא כיפי. המשחק מאפשר לכם ללחוץ על מקש כדי לגרום ל-Guybrush לרוץ מהר יותר שזה מבורך אבל זה עדיין הרגיש לא במקום במשחק שחוץ מזה הרגיש כמו קווסט מודרני נהדר.
שקר החן והבל היופי
החלק של הסיפור היה ארוך מהרגיל בביקורת הזאת (מסיבות מאוד ברורות), אבל חשוב לי גם לדבר על הגרפיקה של המשחק או יותר נכון, הסגנון האמנותי של Return to Monkey Island. תראו, לפני יציאת המשחק שמעתי וקראתי המון תגובות שליליות בנוגע לסגנון האמנותי של המשחק. הוא לא היה מכוער בשום צורה, אבל רוב הביקורת הופנתה לכך שהמשחק פשוט "נראה שונה". אז נכון, הסגנון האמנותי של המשחק החדש לא דומה בכלל לישן ויותר מזכיר לי משחקים כמו Raymen Legends, אבל אני בטוח שרוב המגיבים על הסגנון האמנותי של המשחק פשוט לא שיחקו בו, כי אם הם היו משחקים הם היו רואים שהמשחק פשוט נראה נהדר.
הדמויות השונות עדיין מרגישות חיות עם הבעות נהדרות וקארטוניות, בדיוק כמו בטרילוגיה המקורית. בנוסף המשחק עושה שימוש בהמון תצלומי תקריב בשביל ליצור סצנות מצחיקות ונהדרות במשחק החדש. לא ברור לי מאיפה מגיעה השנאה לסגנון האמנותי החדש כשהוא עובד כל-כך טוב במשחק הזה ובמשחקים אחרים שדומים לו. להיפך, המשחק הזה מחדש ומביא את סדרת אי הקופים לעידן המודרני בצורה נהדרת בעיניי. אני סמכתי על המפתחים והמעצבים של המשחק במובן הזה ואני שמח לראות שהאמון שלי בא על שכרו עם משחק שנראה נהדר.
כמה מילות סיכום בנוגע לביצועים של המשחק והעובדה שהוא גם הושק לקונסולה: המשחק עובד על 60 פריימים לשנייה, כשאני בדקתי את המשחק על קונסולת ה-Nintendo Switch. כאן יש לי חדשות טובות ורעות. נתחיל מהרעות: המשחק מנסה להגיע ל-60 פריימים לשנייה ובעוד שהוא מצליח רוב הזמן, המשחק חווה נפילות פריימים דיי רציניות על הקונסולה של נינטנדו. לא משהו שהורס את החוויה (בכל זאת, זה משחק Point and Click), אבל בהחלט מורגש. החדשות הטובות הן כפולות: הראשונה היא שהמשחק עובר בצורה נהדרת לשליטה עם שלט במקום עכבר ומקלדת: לחיצה על כפתור מעלה את תכולת התיק של Guybrush והמשחק מסמן בצורה טובה מאוד את האובייקטים שאתם יכולים להשתמש בחפצים השונים עליהם.
זה גם אומר שבעוד שהמשחק כרגע זמין רק על ה-Switch בהקשרי הקונסולות, המשחק יכול לעבוד בצורה נהדרת גם על ה-PlayStation וגם על ה-Xbox. הדבר השני שמצאתי כמאוד חיובי על ה-Switch הייתה התמיכה במסך המגע של הקונסולה. זה אומר שבעוד שכל הקונסולות יכולות לשחק במשחק בצורה טובה, שחקני ה-Switch הם היחידים שיכולים לשחק על קונסולה בצורה דומה לזו שעל המחשב האישי. האמת שגיליתי את זה בטעות אחרי שסיימתי את המשחק ואני ממש שמח שגיליתי את זה. צעד נהדר של המפתחים.
השורה התחתונה
אז נכון, Return to Monkey Island סובל מאותן הבעיות שיש לכל משחקי הקווסטים לדורותיהם (גם אם הוא מנסה לתקן אותן בהרבה דרכים), אבל הוא גם נהנה מאותן החוזקות שלהם באותו הזמן: המשחק מלא בחן והומור, עם כתיבה מהטובות שראיתי במשחק מחשב כבר הרבה זמן. ההרפתקה החדשה (והכנראה אחרונה לתקופה הקרובה) של Guybrush ולהקתו מביאה איתה צחוקים, הנאה, חידות חמודות ודמויות נהדרות - כולן ארוזות במשחק קצר אך מתוק. זוהי חוויה שתעשה למעריצים ישנים שמח בלב ותביא איתה שחקנים חדשים אל העולם המופלא של קווסטים ומשחקי Point and Click בצורה נהדרת. זה משחק עם המון קסם - גם בתוכו וגם מחוץ לו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י