מה שנראה לעין...
גישה מוקדמת לסרט ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
שירות הסטרימינג Netflix שם לעצמו מספר מטרות השנה. מעבר ללהקים שירות למשחקי טלפון ולעצור את ירידת המשתמשים, החברה רוצה לבסס את עצמה גם כסטודיו לקולנוע בדיוק כמו שהיא לסדרות. בין כל שוברי הקופות שנטפליקס משחררת בקצב מסחרר ניתן גם לראות כמה סרטים שקצת יותר זרים בנוף. רומא (Roma) או האירי (The Irishman) לדוגמא, היו ניסיונות למקם את השירות גם כסטודיו זוכה פרסים. אתנה (Athena) מרגיש כמו עוד ניסיון, הפעם בהפקה צרפתית לגמרי ששם השוני בינה לבין שאר הסרטים של נטפליקס רק מתחיל. "אתנה" מאוד מיוחד בנוף של השנה הנוכחית ומרגיש אפילו ניסוני בחלק מהמקומות שלו - והניסיונות האלה נופלים לטובתו ולרעתו.
לטובתו
נתחיל ממי שהכי יהנו מהצלחה הצפויה של הסרט וגם יקטפו את רוב השבחים, מתיאס בוקאר (Matias Boucard) הצלם ורומיין גברס (Romain Gavras) הבמאי. לא תצטרכו יותר מחמש דקות כדי להבין ששניהם עושים פה עבודה מצויינת, ואפילו מהפכנית כשמדובר כמובן בתוכן שמיועד לשירות סטרימינג. מה שעוד יותר מרשים הוא העובדה שב-99 אחוזים מה-99 דקות שבהן הסרט רץ עבודת הצילום והבימוי שלהם לא נופלת מאותה פתיחה מרהיבה, אלא רק נהיית יותר ויותר מרשימה.
אני לא חושב שהייתה לצמד בכלל כוונה שהסרט ישוחרר למסך הקטן, כי הוא בנוי באופן סינמטי ומתרכז באלמנטים האלה יותר ממה שהוא מתרכז בכל דבר אחר. הסרט מסופר ככמה אפיסודות שכל אחת מהן היא לונג-טייק אחד ארוך שמסתיר באופן חכם את הקאטים שלו. הפתיחה לדוגמא נמשכת 10 דקות, ועוברת בין מספר לוקיישנים בדרך שפשוט תגרום ללסת שלכם ליפול על הרצפה. האמת היא שאני מרגיש מספיק בנוח להגיד שבפרמטרים האלה אין עוד סרט שיצא השנה שהתקרב לרמה שלו. אמנם כבר ראיתי סצינות השנה שנגעו בי יותר, אך מבחינת מאחורי הקלעים - אין שום דבר שישתווה השנה לאופן שבו גברס מצליח לגרום לסצנות עם מאות ניצבים לרוץ בצורה חלקה כל כך. כמובן שהכל קורה בשיתוף פעולה עם הצילום של בוקאר ששומר גם על פעולה פשוטה כמו הליכה כמעניינת. אני מקווה מאוד שנטפליקס ילכו פה בדרך של כמה שירותי סטרימינג אחרים ויספקו לנו הצצה למאחורי הקלעים - כי באמת מדובר פה בסרט מיוחד במינו במאפיינים האלה.
לרעתו
שברתי פה את המבנה ביקורת שלי ולא התעסקתי בעלילה והדמויות בהתחלה, שבדרך כלל לדעתי באים ראשונים בכל מדיה שתכליתה לספר סיפורים. הבעיה המרכזית של הסרט, היא שלעומת כל האלמנטים שציינתי מקודם, כל דבר אחר שיש לסרט להציע פשוט חלש מאוד. לא מדובר פה רק במחסום התרבות - שכן סרטים כמו "פרזיטים" כבר הוכיחו לנו שאפשר לגשר בנושא הזה. מדובר בעובדה שהסיפור של הסרט מאוד דל, ולכן גם הדמויות שלו לא מגיעות לשום מקום מספק.
הסרט מנסה לשכתב את המהפכה צרפתית לימינו, ושם אותנו בנקודת המבט של שלושה אחים למשפחה בה האח הקטן נרצח ביום שלפני אירועי הסרט על ידי שוטרים שהכו אותו. האחים נמצאים כולם במעמדי כוח, כך שאחד מהם הוא איש הצבא הצרפתי, השני מנהיג המורדים בשכונת העוני אתנה והשלישי ברון סמים שפועל בשיתוף הממשלה ושולט בנשק בשכונה. לסרט מצטרפת גם נקודת מבט של שוטר ועם כמה שהכל נשמע טוב על הנייר - הוא לא מתפתח מעבר לנייר הזה. העלילה יכולה להיות מסופרת מאוד בקצרה, והיא לא מפעילה את הדמויות בצורה שתגרום לנו לזכור אותן.
נכון, הסרט מצליח להעביר את המסר שרצה, אבל העניין במסר נפגע כי רוב הסרט הצופה יתרכז ביכולות הצילום הרבה מעבר למה שקורה כרגע בעלילה. זאת לא אשמת השחקנים אגב, שכולם בלי יוצא מן הכלל עושים עבודה טובה, אלא יותר בעיה בתסריט שלא ממש סוחב סרט שלם. למזלו כמובן, רוב הזמן לא תוכלו לשים לב להאם העלילה מעניינת אתכם כי גם ככה תיהיו שבויים בתוך הצילום המדהים של הסרט.
השורה התחתונה
Athena מציג יכולות קולנועיות שיפתיעו את כל מי שלא עוקב אחרי הקולנוע הצרפתי. הצילום, הבימוי ועד להפקה ובחירת הצבעים לא נופלים מסרטים עתורים תקציב, אלא להפך, הם בין הטובים שהיו בשנים האחרונות. עם כמה שהעטיפה הזאת יפה, הספר עצמו הרבה פחות טוב. העלילה הדלה והדמויות שלא מספיקות להתפתח מפנות את תשומת הלב מהמסר של הסרט אל עבודת מאחורי הקלעים שלו - ומשאירות אותנו כצופים עם הרבה כבוד לצוות וטעם מבלבל.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י