אליסנט לא מסוגלת לחיות עם השקר הגלוי לכל בעוד ראהינירה מחפשת פשרה ודאימון בטיול אחרי צבא בואלנטיס
קפיצת הזמן המיוחלת לה ציפינו הגיעה ועימה שינויים רבים. הפרק השישי בסדרה, "הנסיכה והמלכה", זורק אותנו היישר אל תוך המים למתיחות העולה בין אליסנט לרהאינירה, לשינוי הגדול שעבר סר קריסטן קול, למעורבות בני משפחת סטרונג, בריאותו המדרדרת של המלך ויסריז שאיכשהו עדיין מחזיק מעמד ועוד אירועים נוספים. אך קודם נעשה קצת סדר. ב-10 השנים שעברו, לראהינירה נולדו שלושה בנים: ג'ייסריז הבכור, לוסריז האמצעי וג'ופרי שזה עתה נולד. בחירת השם ג'ופרי היא תמוהה במיוחד באופן בו היא הוצגה. ג'ופרי כאמור הוא המאהב של ליינור שנרצח ע"י סר קריסטן בפרק הקודם, וכמו שסיפרנו, נטייתו המינית של ליינור היא לא סוד גדול והדרך שבה הוא בחר לספר למלכה היא תמימה במקרה הטוב ומטופשת במקרה הרע בהתחשב בנסיבות.
לאליסנט ולמלך ויסריז ישנם ארבעה ילדים: אאיגון (שהכרנו כתינוק), היליינה, אאימונד ודאיריון, ילדים בעלי שיער כסוף/זהוב כיאה לבני טארגאריין. מבחינה זו העתיד נראה מבטיח, למלך ישנם הרבה צאצאים זכרים שיכולים לרשת את הכס, בניגוד למשל לאאיגון הכובש לו נולדו רק שני בנים. בתקופתו של ויסריז מעבר לשיפור פני מעלה המלך כעיר, גם נסללה דרך המלך שמאפשרת לתושבי הממלכה לנוע בנוחות ממקום למקום. למשפחת טארגריין יש מספר הולך וגדל של דרקונים ובריתות נישואין חזקות. כך שעל פני השטח בית המלוכה חזק מאי פעם. אך במשחקי הכס עסקינן והרבה יורשים הינם הרבה טוענים לכתר או טוענים בשמם, דבר שיחצה את הממלכה לשניים.
הפרק נפתח בקלוז-אפ על פניה של ראהינירה הבוגרת במהלך לידתו של ג'ופרי עם סצנה שנבנתה וצולמה היטב ובה המלכה אליסנט דורשת לראות את הנולד מיד לאחר יציאתו מן הרחם. ראהינירה, שמבינה את הרגישות, בוחרת ללכת רגע לאחר הלידה עם ג'ופרי וליינור, שהואיל בטובו להצטרף, לפגוש את המלכה ועל אף תשישותה וכאביה מדברת בקור רוח ומנסה להכתיב לליינור מה עליהם לעשות, ובסוף משאירה אחריה שובל של דם היוצא ממגוריה של המלכה כמטאפורה יפה. אליסנט בשלב זה כבר החליטה שהיא לא מוכנה להמשיך לחיות עם השקר שאלו ילדיו של ליינור.
"לפי צו מלכותי, לכל אחד מילדי ולאריון ניתנה ביצת דרקון בהיותו בעריסה. אלה שפקפקו בזהות אבי ילדיה של ראינירה לחשו שהביצים לא יבקעו, אבל בקיעתם של שלושה דרקונים צעירים השתיקה אותם."
אליסנט כאמור היא מאמינה אדוקה בדת השבעה, וממזרים כידוע הם נושאי אות קין בממלכת ווסטרוז. המחשבה שממזר ישב על כס הברזל לא נותנת לה מנוחה, במיוחד בידיעה שבמידה והאמת תצא לאור בנה שלה הוא היורש החוקי לכס ומוסיפה למוטיבציה שלה לחשוף אותה, אך יתרה מזאת, היא מפחדת שראהינירה תיזום לחסל את בניה כדי לבטל טענות עתידיות לכתר ולמנוע מצב בו ישנם יורשים ראויים יותר מבניה, והחשש לעתיד ילדיה הוא הגורם העיקרי להשפעה על הלך רוחה. כפי שאנו זוכרים מסדרת האם, ישנן דמויות נשיות רבות בעלות אינסטיקנט אימהי שהוא זה שמנחה את התנהלותן, החל מקייטלין סטארק, דרך סרסיי לאניסטר, הוליינה טיירל וכמובן שגם דאהינריז הלוא היא 'אם הדרקונים', כך שנשים עם אינסטיקנט אימהי הן גורם משמעותי בקידום קווי העלילה, ואנו עתידים לחזות בשתי דמויות אימהיות נלחמות למען בניהן.
כשאליסנט מרגישה שהשקר מסרב להיחשף, היא מחפשת בני ברית ומוצאת אחד כזה בדמות סר קריסטן קול, שהפך לאדם מריר ועגמומי במיוחד והשנים שעברו השפיעו על דמותו האצילית ואסירת התודה. קול רואה אדם ממעמד עליון כמו סר הארווין סטרונג זוכה להוליד ילדים עם אהובת ליבו לשעבר אשר יהיו יורשים בידיעה שהוא סירב להצעה זו, והוא נוטר טינה כלפיה ובעל איבה כלפי הארווין. הליגלוג כלפי ילדיה של ראהינירה בחצר המבצר הוא שיש לה Strong' Boys' ולא, הוא לא אמר את זה כי הם נולדו בריאים וחסונים. קול משתמש בהלך רוח זה ומשסה את בניהן של המלכה והנסיכה כדי לנגח את הארווין סטרונג ולהוציא אותו מדעתו ולתקוף אותו. המלך שצופה מהצד ומדבר גם בפרטיות עם אליסנט נשאר בשלו ונמנע מחיכוכים ובעיות ומדמיין שתחתיו ישנה משפחה אחת גדולה ומאושרת, מסיבות מובנות אגב, ובמידה ויחליט להציף את הדברים ביתו, בנו של ימינו ונכדיו עתידם להישלח לגרדום, כך שהוא מעדיף להתמקד בלנסות להרגיע את אליסנט, ולא בצורה מוצלחת במיוחד.
ראהינירה בשלב זה מחליטה ליזום ומציעה פשרה שמוצגת בצורה כנה ואמיתית - אם בנה ג'ייסריז ובתה של אליסנט היליינה יינשאו, הם יהיו היורשים החוקיים לכס והמשפחות יאוחדו והכל יושב על מקומו בשלום. אך אליסנט גם לא סומכת על ראהינירה וגם לא מוכנה שביתה (שאגב ניחנה באחת היכולות המולדות של הטארגאריינים לחזיונות ונבואות) תינשא לממזר ואפילו לא מוכנה לשקול זאת. אליסנט גם מונעת מבניה ליצור קשר חברי אמיתי עם בניה של ראהינירה וגוערת באייגון (שמחפש פורקן באופן יצירתי משהו) שמתחבר איתם. בנקודת זמן זו היא בוחרת לפנות אל לאריס החיגר, סוג של הכלאה בין ליטלפינגר לואריז, כדי למצוא אוזן קשבת ואולי פתרון.
"אף שווייסריז הראשון ימלוך עוד תשע שנים נוספות, הזרעים של מחול הדרקונים כבר נזרעו, ושנת 120 א"ה הייתה השנה שבה הם החלו לנבוט. הבא למות היה הבכור מבני סטרונג, ליונל סטרונג, הלורד של הארנהל וימין המלך, שמת עם בנו ויורשו סר הארווין אחרי שובם אל הטירה ההרוסה והגדולה על שפת האגם. זמן קצר לאחר בואם פרצה אש במגדל שבו הם ישנו, והאב והבן נספו עם שלושה מאנשי פמלייתם ותריסר משרתים. סיבת השרפה מעולם לא נקבעה בוודאות. היו שאמרו שזו יד המקרה, ואחרים התלחשו ואמרו שמושבו של הארן השחור הוא מקום מקולל שהביא רק אבדון על כל אדם שהתגורר בטירה. רבים חשדו כי האש הוצתה במכוון. פטריון משער כי נחש הים הוא שנקם באיש שהצמיח קרניים לבנו. ספטון יוסטס, בהשערה הגיונית יותר, חושד בנסיך דאימון, ששאף לסלק את יריבו על ליבה של הנסיכה ראינירה. אחרים אומרים כי אולי זה היה לאריס החיגר, שכן אחרי מותם של אביו ואחיו, לאריס סטרונג הפך ללורד הארנהל. המלומד העליון מלוס מזכיר דווקא את האפשרות המטרידה ביותר, שתהה אם המלך הוא שנתן את הפקודה לעשות כן. אם וייסריז האמין לשמועות באשר לזהות אבי ילדיה של ראינירה, ייתכן שרצה לחסל את האדם שטימא את בתו, כדי שלא יחשוף את הממזרות של בניה. אם זאת האמת, מותו של ליונל סטרונג היה רק תאונה מצערת, מפני שהחלטתו של הלורד לחזור עם בנו אל הארנהל הייתה לא צפויה."
לאריס מתגלה כערמומי, אכזר ותאב כוח במיוחד, וכאן אנו מגיעים לחשוב מה המניע שלו לצודד במלכה? הרי אחייניו הם הטוענים הבאים בסדר הירושה לכתר. לאריס מבין כי יש לו אוזן קשבת למלכה, הוא מבין כי במאבק בין הירוקים (משפחת הייטאוור) והשחורים (ראהינירה) משפחתו תצודד בראהינירה, אך אם לא יהיה מי שיעיד ממקור ראשון שבניה של ראהינירה הם בני משפחתם, הוא יהיה היורש היחיד ולורד הארנהול ויצודד במלכה, הוא יחליש מאוד את הברית של ראהינירה ויהיה קרוב לשולחן של אליסנט, דבר שיקנה לו הרבה מאוד כוח. לאריס כנראה גם צבר טינה לאורך השנים לאחיו הארווין שנחשב לאביר החזק ביותר בממלכה והמועדף ע"י אביו ימין המלך בעוד הוא צולע עם מקל הליכה ולא מיוחס. לאריס גם כורת את לשונם של האסירים שהוא בוחר למשימה כך שככל הנראה גם לא יודעים קרוא וכתוב ולכן לא יוכלו להעיד על מי שלח אותם ומדוע. קו העלילה הזה חושף בפנינו את מה שהיה נסתר בספר וזה קלוז'ר יפה.
"מותה של ליידי ליינה היה הטרגדיה הראשונה של שנת 120 א"ה, אבל זו לא תהיה הטרגדיה האחרונה שכן זאת הייתה השנה שבה כל המתח, הקנאה והזעם האצור שבעבעו מתחת לפני השטח של שבע הממלכות התפרצו סוף-סוף, וזאת הייתה שנה שבה לאנשים רבים הייתה סיבה להתאבל ולקרוע את בגדיהם... אך יותר מכול היא פגעה בנחש הים, לורד קורליס ולאריון, ובאשתו האצילה הנסיכה ראיניז אשר יכלה להיות מלכה."
דאימון בשלב זה נמצא עם ליינה שילדה לו תאומות העונות לשמות ביילה וראיינה בואלנטיס, ולא מוצא את עצמו לאחר שראהינירה נישאה לליינור ולו אין תפקיד אמיתי בחצר המלך. הוא מרבה לקרוא על העבר המפואר של רוכבי הדרקונים בואליריה העתיקה ומוצא נחמה בנוחות היחסית לה הוא זוכה ממארחיו שמזמינים אותו להישאר. אגב ואלנטיס, כזכור בפרק הראשון של משחקי הכס דאינריז ווייסריז מוצאים שם מקלט לאחר ההפיכה נגד המלך המשוגע אאריז, כך שמערכת היחסים בין בני טארגריין לואלנטיס ארוכת שנים. ליינה נמצאת בהיריון מתקדם ומבקשת מדאימון לחזור וללדת במקום הולדתה. ליינה גם רוכבת על וייגאר, הדרקונית הגדולה בעולם לאחר מותו של באלריון האיום שגם מקפידה להטיל ביצים והייתה בבעלותה של אימה רייניז (המלכה שלא הייתה). ליינה, על אף היותה בהיריון ורחוק מביתה, גם משדרת לדאימון שהוא המרכז בעיניה ומעודדת אותו למצוא את האושר שלו מחדש. כשהיא מבינה שהלידה מסתבכת ודאימון יאלץ להכריע בין גורלה לבין גורל העובר, היא בוחרת בדבר הקרוב ביותר למוות של רוכבת דרקונים וחוזרת ומבקשת מוייגאר שתשרוף אותה. כשבני טארגאריין מתים בטקס ההשכבה שלהם, הדרקון עליו רכבו שורף את גופתם וזה הטקס לו ליינה ייחלה בנסיבות אלו. עדיין לא ברור אם דאימון שבור לב או חש הקלה אך סביר להניח שנגלה זאת בפרקים הבאים.
אף על פי שבפרקים עדיין אין קרבות עוצרי נשימה (ועוד יהיו כאלה, אל חשש), קורה בהם הרבה, המתח עדיין לא ממריא לגבהים ויש תחושה של הנה עוד רגע זה מגיע אך הכאוס עדיין לא פורץ. מצד אחד זה יכול לתסכל כי בעונות האחרונות של משחקי הכס קיבלנו והורגלנו לקרבות גדולים וחיסולים תכופים, וכאן אנחנו עדיין בשלב בניית הדמויות וקווי העלילה. איכויות ההפקה גבוהות, השחקנים אמינים אם כי לא כריזמתיים או מקפיאי דם דיים אך ייתכן והאירועים בהמשך יהפכו אותם לכאלו. עוד דבר הוא שכרגע אין לנו באמת טובים ורעים, אף דמות לא טובה ועושה את הדבר הנכון כמו ג'ון סנואו או שנסיבות חייה הובילו אותה לרוע טהור כמו סרסיי, כל הדמויות מורכבות, משתנות, ניצבות בין בחירות קשות ולא פשוטות ומנסות למצוא את דרכן כדי לממש את האינטרסים שלהן וזאת הסדרה עושה היטב. המבקרים שנחשפו מראש לסדרה קיבלו רק את ששת הפרקים הראשונים והחל מהפרק הבא נחזה בתכנים שאף אחד לא ראה לפני, ואני לא יודע מה אתכם/ן, אני כבר סקרן.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י