בעיות קלות בביצועים ותוספות שלא באמת מוסיפות כלום לא מונעות מהמשחק הזה להיות פשוט מצוין. עוד להיט, מנינטנדו.
הביקורת התאפשרה תודות לעותק סיקור מנינטנדו ישראל, תודה רבה!
היה לי קשה להחליט על פי מה אני שופט את הרימייק החדש של The Legend of Zelda: Link's Awakening. המשחק משנת 1993 נחשב לקלאסיקה בזכות עצמו, כשהוא נתן למעריצי נינטנדו בכל העולם את מה שהיה משחק הזלדה הנייד הראשון. אז, האם אני שופט את המשחק על פי העובדה שהוא רימייק, ומנסה לראות עד כמה הוא מייצג את המשחק המקורי בצורה נאמנה? או שמא עליי להסתכל על המשחק הזה כעל משחק נינטנדו רגיל ולשפוט אותו לפי החוזקות והחולשות שלו, יחד עם כל התוספות והשינוים שהוא הביא לשולחן? בסופו של דבר, החלטתי להתייחס לשני הנושאים בביקורת הזו, ובנוסף גם לנסות ולענות על שאלת מבחן הזמן שכל רימייק צריך לעמוד בה.
בוקר טוב, הגיבור שלך חזר
בגלל שעברה יותר מרבע מאה מאז היציאה של המשחק המקורי, קצת רקע לגבי הסיפור של המשחק ולמה הוא היה כל-כך שונה ומיוחד באותו הזמן. אנחנו משחקים את Link, אותו הגיבור שהציל את Hyrule במשחק A Link to the Past (כן, כן - המשחק הוא המשך ישיר של הרפתקאותיו של Link). הגיבור שלנו יצא למסע לארצות רחוקות כדי לשפר את היכולות שלו, כשסופה בלב ים הורסת את הספינה שלו והוא נשטף לחוף של האי קוהולינט (Koholint), אי מסתורי באמצע האוקינוס. זהו המשחק הראשון בסדרת Legend of Zelda שלא מתרחש ב-Hyrule בכלל, וזה בהחלט ניכר, שכן המפה מרגישה קטנה יותר, ממוקדת יותר ושונה לחלוטין מהמפה שהתרגלנו אליה מהמשחקים הקודמים בסדרה.
למרות זאת מדובר במשחק זלדה דו מימדי קלאסי למדי, כשהמשחק מחולק לכמה מבוכים גדולים שלינק צריך לעבור כדי להשיג את שמונת כלי הנגינה שיעזרו לו להעיר את דג הרוח ולצאת מהאי. במהלך המשחק נפגוש כל מיני דמויות שחלקן הפכו לקלאסיקות בעצמן: בין אם מארין, הילדה שרוצה להפוך לשחף כדי לשיר לאנשים בארצות אחרות, דג הרוח שהזכרתי קודם לכן או הינשוף שבעתיד ישנה את צורתו ויופיע כקפורה ב-Ocarina of Time. למי מכם ששיחק במשחק הישן ותוהה עד כמה הרימייק נאמן למקור - הסירו דאגה מליבכם. לא זכרתי המון מהמשחק המקורי, ועדיין דברים שעשיתי בצורה אינסטינקטיבית עבדו בצורה נהדרת. המשחק שומר על הסיפור, הדמויות והאזורים כמו שהן, ובהתחשב בעובדה שהמשחק המקורי היה בנוי בצורה מצוינת להפליא, זה גם אומר שהמשחק החדש מעוצב בצורה נהדרת. היו דברים שאני חושב שלא התיישנו יפה, כמו משימות ההחלפה שיש במשחק (להחליף שורה של חפצים כדי להשיג את החפץ שאתם צריכים), אבל רוב המשחק דווקא נשאר כיפי גם אחרי יותר מ-25 שנים.
לגבי הבחירה האומנותית של המשחק - אני הייתי בעדה מההתחלה, אני חושב שהיא עובדת טוב עם העיצוב של המשחק שאמור להיות סוג של עולם זר ושונה ממה שלינק רגיל אליו. נכון, הכל נראה כאילו הוא יצא הרגע מקופסה של משחק פליימוביל, אבל המשחק עדיין נראה נהדר, ובדומה למשחקים אחרים שעשו את המעבר מדמויות דו-מימדיות לתלת-מימדיות כמו למשל במשחק A Link Between Worlds (שזאת לא הפעם האחרונה שהוא יוזכר בביקורת הזו), המשחק שומר על העיקרון של המבט העילי על הדמות שלנו כך ששום דבר לא נפגע כאן.
שום דבר חוץ מהביצועים.
כל המוסיף, גורע?
לא שנאתי הרבה דברים במשחק הזה, אבל כן היו שני דברים שהציקו לי ממש בזמן המשחק. הדבר הראשון הוא, כפי שהזכרתי קודם, הביצועים של המשחק. המשחק מכוון ל-60 פריימים לשנייה (כמו שציפיתי ממנו), אבל הוא חווה בעיות ביצועים מוזרות למדי. המשחק מקרטע בכל מעבר בין אזורים שונים במפה או ביציאה וכניסה מבתים. לא יכלתי להסביר זאת בעצמי אז חיכיתי לחברים מ-Digital Foundry שינסו להבין מה הבעיה כאן והיא כנראה קשורה לעובדה שהמעבד של ה-Nintendo Switch צריך לעבד מידע חדש בכניסה לאזורים הללו. זה לא משהו ששובר את המשחק, בעיקר בגלל העובדה שהמשחק חוזר ל-60 פריימים לשנייה כמה שניות לאחר מכן, אבל זה כן מטריד וגרם לי לצאת מהחוויה לא פעם. אנחנו צריכים את ה-Nintendo Switch Pro דיי דחוף, נינטנדו.
הדבר השני שהציק לי הוא כל מנגנון בניין המבוכים החדש במשחק. כיאה לרוב הרימייקים שמגיעים אלינו, גם כאן הציגו לנו חידוש בדמות האופציה ליצור מבוכים משל עצמנו ולהשתתף במבוכים מיוחדים שהוא יוצר לנו. אני מבין שזה נועד להאריך קצת את זמן המשחק, אבל אם להיות כנה - אני לא חושב שזה מוסיף משהו למשחק. הרעיון יפה על הנייר, אבל בסופו של דבר המשחק כן מגביל אותנו באילו אויבים אפשר למצוא בכל חדר שאנחנו בונים, מה יהיה המבנה הכללי של המבוך ועוד. הייתי שמח לקצת יותר חופש פעולה, ואז בדומה למשחק כמו Super Mario Maker 2, שחקנים היו יכולים להתפרע עם הדימיון שלהם וליצור שלבים משוגעים. במובן הזה, הייתי דווקא שמח אם המשחק היה לוקח עמוד מהספר של A Link Between Worlds, שאולי היה סוג של משחק המשך ל-A Link to the Past אבל הוא החליט להשאיר את המשחקיות על המכניקות שלה כמו שהיא בלי שינויים ותוספות מיוחדות.
ובכל זאת זה לא נורא, שכן תמיד יש את האופציה לשחק ב-Hero Mode בשביל עוד אתגר והארכת זמן המשחק שלכם - משהו שתרצו לעשות כי הפסקול פשוט מהמם. אני חושב שלא תמצאו הרבה אנשים עם זיקה למוזיקת משחקי מחשב כמוני, ונגמרות לי המילים לתאר לכם כמה הפסקול הזה מרגש אותי. הרמיקסים לרצועות של Tal Tal Heights, Overworld והשירה של מארין פשוט נפלאים, כשהרצועה שמלווה את תחילת המסע שלכם היא הדבר הכי מכין להרפתקאה ששמעתי השנה (עם השם המתאים "Let the Journey Begin").
השורה התחתונה
זה נראה שלא משנה מאיזה כיוון ניגשתי לביקורת הזו, The Legend of Zelda: Link's Awakening פשוט הצטיין: כרימייק הוא עושה עבודה נהדרת בהבאת העולם של המשחק מתקופת ה-Gameboy לימינו אנו, כששחקנים ששיחקו במשחק הישן בילדותם יזהו את כל המקומות, האויבים והמוזיקה של המשחק בקלות. כמשחק לכשעצמו, Link's Awakening יכול להרגיש טיפה מיושן לעיתים, בעיקר אם משווים אותו למשחקים כמו The Legend of Zelda: A Link Between Worlds המצוין, אבל הוא עומד יפה במבחן הזמן. אם אתם אוהבים את סדרת The Legend of Zelda, אבל לא התחברתם ל-Breath of the Wild, אתם יותר מתיהנו מ-Link's Awakening.
The Legend of Zelda: Link's Awakening זמין לרכישה לקונוסולת ה-Nintendo Switch ברשתות והמשווקים המורשים, בנוסף לחנות הרשמית של נינטנדו ישראל בתל-אביב.
תגובות
1
08:33 02.10.2019 |
בן אשכנזי
אחלה משחק ואחלה ביקורת!
2
| פורסם ע"י