יש כאן הרבה דברים לחבב ואפילו לאהוב, אבל גם לא מעט בעיות וטעויות
עותק לביקורת ניתן לנו ע"י נינטנדו ישראל, תודה רבה!
נכון, השנה היא כבר 2026, אבל אין דרך טובה יותר לפתוח את 2026 עם ביקורת של משחק משנת 2025, לא ככה? אני אתנצל כבר עכשיו ואגיד שהסיבה המרכזית לעיכוב ביציאת הביקורת הזו הייתה החיים עצמם והעובדה שהחודשים האחרונים היו באמת מטורללים לחלוטין מבחינתי משלל סיבות כאלה ואחרות (אחת מהן זה 60 יום מילואים). ועכשיו אחרי ששמנו את זה בצד, הגיע הזמן לדבר על לא אחר מאשר Metroid Prime 4: Beyond, אחד המשחקים שהכי ציפיתי וחיכיתי להם בשנת 2025 - איך מרגישה חזרתה של תת-הסדרה האהובה? האם 8 השנים שחיכינו היו שוות את הציפייה וחוסר הסבלנות? הנה הביקורת המלאה שלי על המשחק!
מעשיות ומדבריות
Metroid Prime 4: Beyond מחזיר לקדמת הבמה את תת-הסדרה Metroid Prime, אותה סדרת משחקים משנית למותג מטרויד הותיק והאהוב שהתחילה את דרכה בשנת 2002 יחד עם Metroid Prime המקורי שהושק ל-Nintendo GameCube והפך עד מהרה לאחד ממשחקי המטרויד המוערכים והאהובים ביותר בכל סדרת המשחקים הזו (אישית מדובר לדעתי באחד מהמשחקים המושלמים ביותר שנוצרו אי-פעם), שגם קיבל גרסת Remaster מעולה ל-Nintendo Switch המקורית בשנת 2023 (שמואל נתן לגרסה הזו בזמנו ציון 10 ואישית אני ממש מסכים איתו ועם הציון הזה). Metroid Prime 4: Beyond (אליו אתייחס מעכשיו ועד סוף הביקורת כ-Prime 4) ממשיך ביד רמה את חווית הגוף הראשון של סדרת Metroid Prime, וגם הפעם יש לנו לא מעט אזורים לחקור, אויבים לחסל ודברים לגלות.
העלילה של Prime 4 עוקבת פעם נוספת אחר סאמוס ארן (Samus Aran) שמוצאת את עצמה על כוכב לא מוכר בשם ״Viewros״. המשימה של סאמוס היא להבין איך הגיעה לכוכב הלא מוכר וכיצד תוכל להימלט ממנו, תוך כדי שהיא חוקרת את היעלמותו של גזע עתיק מסוג ״לאמרון״ (Lamorn), שניסה להעתיק את מורשתו לכוכב חדש על-מנת שלא ייכחד לנצח. מעל כל הסיפור הנ״ל יש גם את סיילוקס (Sylux), פיראט חלל אכזרי איתו סאמוס תצטרך להתמודד לאורך המשחק אותו כבר פגשנו בעבר במשחק השלישי בסדרה וכן במהלך אירועי המשחק Metroid Prime: Federation Force. מבלי לעשות ספוילרים אספר לכם שקו העלילה של Prime 4 חביב מאוד כשזה מגיע למבנה הסיפור ולהתפתחות שלו, אבל לצערי יש כאן בעיה מרכזית אחת שמשפיעה מאוד לרעה בעיניי על החוויה הכוללת שהסיפור של המשחק יספק לנו, והיא כמובן ואיך לא העובדה שהמשחק הזה כולל את ה-״Companions״, אותן דמויות NPC שנפגוש לאורך המסע שלנו עם סאמוס.
את קיומן של אותן דמויות NPC במשחק גילינו חודשים ספורים לפני השקתו, וכבר מהרגע הראשון שהבנו שזה מה שאנחנו הולכים לקבל כאן הדבר אישית העלה בי לא מעט חששות על הצורה שבה הם ישולבו במשחק, בעיקר כי עיקר החוויה ממשחקי מטרויד לאורך השנים הייתה העובדה שהמשחק נותן לכם לחקור אותו באופן אישי ומאוד מאוד מבודד, דבר שמגביר בצורה משמעותית את רמת המסתורין והעניין שלנו לחקור את הסביבות השונות ולגלות את הסודות שלהן. ההוספה של דמויות המשנה ל-Prime 4 (וחלק מאותן דמויות לצערי פשוט לא מפסיקות לדבר, אני מסתכל עלייך מיילס מקנזי, אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר!) הפכה את חווית הגילוי והחקר של המשחק להרבה פחות איכותית משהיא הייתה יכולה להיות, בעיקר כי היו מקרים שבהם אותן דמויות פשוטו כמשמעו פשוט אמרו לי לאן כדאי לי ללכת על-מנת שאוכל להתקדם בעלילה - הדבר הזה בלבד מנוגד לחלוטין לכל מה שידענו להכיר מהרבה משחקי מטרויד קודמים שכאמור לא הרבו לדבר איתנו יותר מדי, ואישית אני חושב שזה מאוד פוגם בתחושה הכללית שהמשחק מעביר, בטח ובטח שבסופו של דבר לא מדובר בדמויות שמעשירות את קו העלילה של המשחק באופן מהותי.
אלמנט חדש נוסף שקיבלנו ב-Prime 4 בו נינטנדו אף התגאתה לא מעט הייתה התוספת של המדבר הגדול שמרכיב את מפת המשחק והעובדה שנוכל לנסוע ברחבי המדבר הזה באמצעות האופנוע החדש והמרשים של סאמוס, שעונה לשם ״Vi-O-La״. בתחילת הדרך אני אודה שהתוספת של המדבר נראתה לי כמו שינוי מרענן ואפילו מסקרן עבור סדרת משחקי Prime, אבל לצערי הביצוע הסופי שקיבלנו כאן היה לא פחות ממביך.
נתחיל מהבעיה הגדולה ביותר והיא העובדה שהמדבר הזה בסופו של דבר פשוט סתם ענקי ומשעמם - כמות נקודות העניין שהוא כולל לא גדולות מדי, ונקודות העניין שכן שם (כל עוד לא מדובר בסביבות החקר הלינאריות אליהן נגיע בחלק החיובי של הביקורת הזו) לא מצליחות לרגש או לעודד את השחקן לחקור אותן בעיקר כי הן די קטנות, זאת לצד העובדה שהן לא מספקות לנו שדרוגים מהותיים לאורך הדרך שיעזרו לנו במהלך ההתקדמות שלנו באזורי החקר המרכזיים של המשחק. בעיה נוספת שיש לנו כאן היא הצורה שבה מפתחת המשחק החליטה להאריך באופן מלאכותי את כמות הזמן שנצטרך להעביר בנסיעה ברחבי אותו מדבר - מי ששיחק כבר אמור לדעת שאני מדבר על משימת הקריסטלים הירוקים אותה אנחנו חייבים להשלים על-מנת לפתוח את אחד השדרוגים המשמעותיים והחשובים ביותר שהמשחק הזה כולל.
הבעיה המרכזית של המשימה הזו היא העובדה שזה לוקח הרבה יותר מדי זמן לאסוף את כמות הקריסטלים הדרושה על-מנת לפתוח את אותו שדרוג קריטי (לי זה לקח בערך 3 שעות), אבל כאמור, כיוון שהמדבר הפתוח של המשחק לא מצליח לספק את הסחורה בכל הקשור לתוכן נלווה ודברים מעניינים לחקור, התוצאה היא שהשלמת המשימה הזו גובלת בתחושת מועקה מבאסת שבעיקר מרגישה כמו בזבוז זמן מוחלט שנמצא שם רק כדי שנינטנדו תוכל להגיד שהמשחק הזה ״גדול ומרשים״ בכמות התוכן שהוא כולל. אישית זה גם מאוד עצבן אותי שהצורה שבה אנחנו פותחים שדרוגים חדשים כוללת לעיתים את הצורך לנסוע ולדבר פיזית עם מיילס מקנזי על-מנת שהוא יפתח לנו שדרוג מסוים לחליפה שלנו - זה באמת פשוט מיותר וזו חד משמעית עוד דרך זולה לנסות ולהאריך את המשחק.
הגודל כן קובע
אז באזורי המשחק הגדולים והפתוחים שלו Prime 4 כאמור לא מצליח לזרוח וחבל שכך - אבל מה לגבי סביבות החקר הלינאריות של המשחק? כאן חברים מדובר לשמחתי בממתק של ממש.
כמו בכל משחק Metroid Prime גם כאן סביבות החקר הסגורות של המשחק (אלה שיצריכו מאיתנו שדרוגים שונים שנפתח לאורך הדרך) בנויות פשוט מעולה - חווית החקר ברוב המוחלט של אותם אזורים ממשיכה להיות נהדרת בדיוק כמו שהיא בכל אחד מהמשחקים הקודמים בסדרה (גם אם פעם בכמה זמן איזה NPC מעיק ייתן לנו עצה), ואישית מאוד נהניתי לחקור את הסביבות האלה ולפתוח את כל הסודות שהם מחביאים. אהבתי גם מאוד שמכניקות המשחק המרכזיות של סדרת משחקי Prime נשמרה כאן כמעט לחלוטין, כשהשדרוג המרכזי שקיבלנו כאן הוא העובדה שסאמוס יכולה כעת לעשות שימוש ביכולות טלקניות חדשות על-מנת להתמודד עם אתגרים שונים שבהם ניתקל במהלך המשחק - הכוחות הטלקינטיים האלה נהדרים, כיף להשתמש בהם, ומדובר בסך הכל בתוספת נהדרת למשחק.
אלמנט נוסף שמאוד מצטיין במשחק הזה הוא הקרבות, בדגש על קרבות הבוסים - חברים, אם אתם אוהבים קרבות מאתגרים שכוללים מכניקות מעניינות שמתבססות על השדרוגים שפתחתם עד אותו קרב - אין לי דרך אחרת לתאר לכם את זה, ״You're in for a treat״. כמעט כל קרב בוס שהמשחק הזה כולל נראה נהדר, מרגיש נהדר ומשוחק נהדר, ואהבתי מאוד את רמת האתגר של הקרבות ואת התחכום שלהם. כן אציין שהיו לפרקים מקרים בהם קרב הצליח להעיק לימסיבה כזו או אחרת, אבל זה חלק בלתי נפרד מהאתגר כאן לדעתי ואין לי בעיה עם זה בכלל.
אתם יודעים עם מה עוד אין לי בעיה? עם הנראות והביצועים שהמשחק הזה נותן לנו. Prime 4 הוא משחק ״חוצה דור״, משמע שהוא הושק גם ל-Nintend Switch המקורית וגם בגרסה ייעודית ומשופרת יותר ל-Nintendo Switch 2, דבר שמעלה לא מעט חששות בכל הקשור לאיכות של המשחק היות והוא צריך להתאים ולעבוד גם על חומרת ה-Switch המקורית והישנה משנת 2017. אז מה המצב של כל הדבר הזה עם Prime 4? האמת? זהו ככל הנראה המשחק חוצה הדור המרשים ביותר שנינטנדו סיפקה לנו עד היום, כשגרסת ה-Switch 2 של המשחק כוללת את האפשרות לשחק במשחק בשני מצבי ביצועים מרכזיים. הראשון, מצב ״איכות״ שיאפשר לנו לשחק את המשחק ברזולוציית 4K ב-60 פריימים לשנייה, זאת לצד מצב ״ביצועים״ שיוריד את הרזולוצייה ל-FHD לטובת הגברה של כמות הפריימים של המשחק ללא פחות מ-120 פריימים לשנייה. בשני המקרים אני מדבר על ביצועים במצב משחק נייח - במצב נייד ניתן לשחק את המשחק על ה-Switch 2 ברזולוציית FHD ב-60 פריימים לשנייה או ברזולוציית HD שעוברת Upscale ל-FHD ( תודה Nvidia). בין אם תבחרו במצב האיכות ובין אם תבחרו במצב הביצועים אני שמח לבשר לכם שכאמור הכל כאן גם נראה וגם מרגיש נהדר, וזו בכנות אחת הנקודות הכי חזקות שיש למשחק הזה להציע. גם פסקול המשחק מספק אחלה של רצועות שמעשירות את האווירה שלו.
אדגיש פסקה קצרה אך שלמה לכל מה שקשור בשליטה של המשחק - גרסת ה-Switch 2 מאפשרת לנו לשחק את המשחק באמצעות מצב העכבר הייעודי של בקרי ה-Joy-Con 2 בצורה שתאפשר לנו למקם את הבקר הימני של הקונסולה על צידו כך שיהפוך לעכבר שיאפשר לנו לכוון את רובה היד של סאמוס בצורה מדויקת יותר בזמן שהבקר השני משמש אותנו לתזוזה הפיזית של סאמוס - אני מודה שהביצוע כאן בסופו של דבר חמוד מאוד אבל לא הייתי אומר שמדובר בשיטת שליטה טובה מספיק בשביל שתוכלו להנות ממנה לאורך כל המשחק, והאמת שאישית רוב הזמן מצאתי את עצמי נהנה מהמשחק הזה הכי הרבה בזמן משחק נייד כששני הבקרים של הקונסולה מחוברים אליה מהצדדים.
השורה התחתונה
Metroid Prime 4: Beyond הוא לא משחק המטרויד הטוב בעולם - יש לו לא מעט בעיות הנובעות מהחלטות עיצוביות מוזרות ודי מבאסות שמעיקות בצורה לא קטנה בכלל על החוויה הכוללת, אבל בכל מקום בו ההחלטות האלה לא קיימות (משמע באזורי החקר הסגורים של המשחק ובכל מה שקשור לשליטה ונראות) - מדובר כאן בממתק של ממש. הציון הסופי שלי לביקורת הזו מושפע ישירות מחוסר האיזון שהמשחק הזה כולל בכל החלקים השונים שמרכיבים אותו, אבל שלא תבינו לא נכון, יש לנו כאן הרפתקה נהדרת בכיכובה של סאמוס ארן, גם אם היא איננה מושלמת.
תגובות
1
| פורסם ע"י