זה משחק שנותן לשחקן חוויה שרק מתעצמת עם כל שביב של אהבה שהוא נותן לו. זה אחד המשחקים הכי טובים בדור הזה וכנראה שהמשחק הכי טוב על ה-Nintendo Switch.
עותק סיקור של המשחק סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
6 שנים. זה הזמן שחיכינו מאז יציאת המשחק Breath of the Wild, משחק ההשקה של קונסולת ה-Nintendo Switch ואולי אחד ממשחקי ההשקה הכי טובים אי פעם. 6 שנים, זה הזמן שעבר מאז העשירייה הראשונה שחילקנו בעידן שאחרי הכניסה שלנו ל-Metacritic. אלו היו 6 שנים ארוכות בהן שיחקתי שוב ושוב במשחק האייקוני של נינטנדו וחיכיתי ופיללתי שמשחק ההמשך היה טוב כמו המשחק הקודם. בשורה התחתונה, המסקנה שהגעתי אליה היא שהוא לא טוב כמו Breath of the Wild.
הוא טוב פי כמה וכמה.
מהשמיים, נופל כמו טיפות המים
לפני שנצא לדרך עם הביקורת אני רק רוצה לציין שזאת תהייה ביקורת עם לא מעט ספוילרים לחלקים שונים במשחק. אני הרגשתי שיהיה לי קשה להעביר את התחושות שלי ואת מה שאני חושב על המשחק מבלי להיכנס לספוילרים אז החלטתי לשים כאן אזהרה מהירה וקישור לקפיצה לסוף הביקורת למי שרק רוצה לקרוא את השורה התחתונה.
נתחיל עם הסיפור של המשחק והאזור ההתחלתי שלו כי הוא בעצם מהווה את הבסיס לכל Tears of the Kingdom. זלדה ולינק חוקרים תופעה מוזרה שגורמת לאנשים הממלכה להיות חולים: התופעה שנקראת Gloom מגיעה מתחת לארמון של היירול ובזמן החקירה שלהם, שני הגיבורים שלנו פוגשים במומיה מהעבר שבדיוק התעוררה לחיים: החותם שהשאיר את גאנונדורף, מלך השדים, רדום מתחת לטירה נשבר והוסר ואחרי קרב חסר סיכוי, זלדה נעלמת, לינק מאבד את היד שלו והעולם של המשחק משתנה. אחרי כמה זמן, לינק מתעורר (שוב), כשיש לו יד מוזרה שהוחלפה על ידי יצור מסתורי. לינק יוצא מהמבנה שהוא נמצא בו, לוקח את ה-Master Sword השבורה, מגיע לצוק, קופץ ממנו ואז...
וואו. איזו פתיחה למשחק. אחת מהטובות ביותר בסדרה (שנייה אולי רק ל-Majora's Mask בעיניי). זה גם השלב בו אנחנו חווים לראשונה את אחד השינויים הגדולים ביותר של המשחק על פני קודמו: איים בשמיים וצניחה מהאוויר לקרקע. האיים הראשונים מספקים לנו גם הצצה לעולם הנוסף של המשחק וגם סוג של Tutorial ליכולות החדשות של לינק, עכשיו כשיש לו יד חדשה וסוללה שמאפשרת לו להפעיל מכשירים כמו מאווררים ולהביורים. אנחנו נגיע ליכולות החדשות עוד מעט כי אני כן רוצה לדבר עוד טיפה על הסיפור ועל העולם של המשחק.
הסיפור עצמו בסדר גמור, הוא יכל להיות טוב יותר, אבל הוא הרבה יותר טוב מאשר הסיפור של Breath of the Wild. אנחנו מקבלים נבל נהדר בדמות החזרה האייקונית של גאנונדורף למרכז העניינים, עם סיפור מסתורי שכולל את העבר וההווה של ממלכת היירול. הדבר היחיד שהפריע לי הוא העובדה שלא היה יותר דיבוב במשחק. אני מבין שבכמות האדירה של טקסט ומלל שהמשחק מפיל עלינו לא יהיה הגיוני לצפות מנינטנדו לדבב כל שורה בו, אבל לסיפור היה יכול להיות הרבה יותר אימפקט אם היו בו יותר רגעים מדובבים בהם, בייחוד כשהדיבוב שכבר נמצא במשחק עצמו מצוין.
היירול עצמה היא פחות או יותר אותה הממלכה אבל האסון שקרה בתחילה המשחק, ה-Upheaval (התפרצות בעברית) - זה שגרם לאיים לעלות למעלה, הביא איתו שינויים רבים לממלכה עצמה וגם שינה בתכל'ס את איך שהמשחק בנוי. ואני לא מדבר רק על הסלעים הענקיים שנמצאים בכל פינה במפה ומספרים את הסיפור של האסון הגדול הזה: את המגדלים שעזרו לנו לחשוף את המפה של המשחק הקודם מחליפות ארובות שמיים שמשגרות את לינק לאוויר ומאפשרות לו לראות יותר טוב לאן הוא הולך (או טס במקרה הזה) מבחינת האיים באוויר ואת איך שנראית המפה מתחתיכם.
המקדשים הקלאסיים של המשחק חוזרים עם מבוכים מהודקים עם פאזלים משלהם ובוס בכל פאזל. אני יודע שזה משהו שהפריע לאנשים במשחק המקורי, המחסור הזה במבוכים סטנדרטיים שכל-כך אפיינו את הסדרה, אז הנה - הם חזרו והם טובים ברובם. כולם הולכים על הקונספט הפשוט של "לפתוח X מנעולים כדי להגיע לבוס", אבל העיצוב של המבוכים עצמם נהדר ולפעמים ההגעה אליהם כיפית כמו המקדש עצמו (לדוגמא, אני דיי בטוח שזה מקדש המים הכי טוב בסדרה עם קונספט נהדר של גרביטציה ומים).
חוץ מהשינויים האלה במפה ובסיפור, התמה המרכזית של המשחק הקודם נשמרת: אתם חופשיים לעשות מה שתרצו, איך שתרצו מתי שתרצו. נכון, יש במשחק מנגנון של משימות מרכזיות ומשניות, אבל זה בהחלט יותר עניין של בחירה אישית של השחקן מתי לעשות אותם ובמה להתמקד קודם. אתם רוצים להביס את כל המקדשים ולהשיג את הכוחות המיוחדים של כל אחד מהם? מוזמנים להתחיל עם זה. מעדיפים להתחיל עם חיפוש הזכרונות השונים כדי להבין איפה זלדה ומה קרה לה? אף אחד לא מפריע לכם.
הייתי שמח אם מערכת הלחימה של המשחק הייתה מקבלת את אותה אהבה שקיבלו הפאזלים והמבוכים של המשחק. שלא תבינו לא נכון, אני בסדר גמור עם הקומבט של Tears of the Kingdom והדגש שלו על הסביבה ויצירת סיטואציות שעוזרות לשחקן מול האויבים השונים, אבל תוספות כמו האופציה לירות חץ מהיר בעזרת לחיצה מהירה על ZR בזמן שאויב באוויר הייתה מוסיפה לחוויית הקומבט הבסיסית של המשחק הזה.
מי הזיז את ה-Hyrule שלי (וחיבר אותה למלא דברים)?
מה שכן, המשחק החדש משנה קצת את הפורמט בכך שהוא מחליף את ה-Sheikah Slate מהמשחק הקודם ואת היכולות שלו ב-Zonai Hand והיכולות שהוא מביא לשחקן. בהתחלה חשבתי שאני אתגעגע לפצצות המיוחדות, ליכולת המגנטית או לעצירת הזמן, אבל 5 דקות עם Ultrahand לבדו וכבר שכחתי מהיכולות הללו. ארבעת היכולות החדשות מביאות למשחק תיקונים שמרגישים כאילו הם באו לתקן חלק מהבעיות שהיו ב-Breath of the Wild.
ה-Ultrahand מחליף את היכולת המגנטית ומאפשר לשחקנים להרים כמעט כל דבר מהרצפה ולא רק זה: גם לחבר אותו לדברים אחרים. זה מאפשר לנו ליצור מבנים משוגעים שיעזרו לנו לטפס למקומות גבוהים יותר, לחבר מרכבות ומכוניות נעות או להעיף חביות נפץ על אויבים. Recall מאפשר לנו להחזיר את הזמן אחורה על חפץ מסוים ולהשתמש בו כדי להזיז דברים אחורה בזמן. Fuse מתקן את בעיית הנשקים הנשברים בעזרת האופציה לשלב בין נשקים שונים ולהפוך אותם לחזקים יותר ו-Ascend חוסך לנו טיפוסים בעזרת האופציה לעלות ולעבור דרך תקרות של מבנים מסוימים.
הקטע היפה עם היכולות האלה והעובדה שהן עובדות כמעט על כל חפץ הוא שאין באמת דבר כזה "פתרון לא נכון". אתם באמת יכולים לעשות מה שבא לכם. הייתה לי משימה בה הייתי צריך להגיע לחלק העליון של מגדל ולפתוח אותו מלמעלה. המשחק בבירור סימן לי שאני צריך לעלות על גבי פלטפורמות מעופפות ולהילחם באויבים עד שאגיע למעלה. אני החלטתי לוותר על התענוג ופשוט לחבר שלושה טילים לחלק התחתון של איזה קרש עץ וטסתי למעלה מבלי לפגוש אויב אחד.
Recall מאפשר לנו ליצור מעלית בעזרת יכולת ה-Ultrahand ולפתור חידות בצורה מהירה ויעילה במיוחד. Fuse נותן לנו לשלב בין נשקים שונים אבל גם ליצור נשקים מעניינים כמו נשק שהוא חצי חרב וחצי קרן של Bokoblin. הוא גם נותן לנו אופציה ליצור שרביטי קסמים בעזרת חיבור בין שרביט לבין אבני חן מסוגים שונים ואפילו לחבר משאבים שונים לחיצים וליצור חיצי אש/חשמל ועוד סוגי חיצים שבעבר הייתם צריכים להשיג בעולם של המשחק ועכשיו נמצאים מרחק של לחיצת כפתור מכם.
כל עוד יש לכם מספיק סוללה ואת המכשירים המתאימים, אתם יכולים לעשות כמעט כל מה שתרצו: שילוב של חץ וטיל שטס כמו זיקוק ועושה אקסטרה נזק; חיבור של מאווררים לספינה והפיכה שלה לספינת מנוע; יצירה של בלון פורח ענק; הרכבה של טנק מרכבה סימן 4 משלכם עם לייזרים ותותחים; יצירת מטוס סילון מדאון וכמה טילים - הכל עובד וזה פשוט תענוג לשחק עם הדברים האלה בלייב, בייחוד כשגלגל הבחירה בין היכולות הוא כל-כך הרבה יותר נוח מצורת השליטה הקודמת. אלו משחקים כאלה וחדוות היצירה שבהם שגורמים לי להיזכר למה אהבתי לשחק בלגו כשהייתי ילד.
כל השינויים האלה גורמים לי להוציא משפט מהפה שבחיים לא חשבתי שאני אוציא: Tears of the Kingdom גורם ל-Breath of the Wild להרגיש כמו משחק Early Access. ממש כך. היכולת הזאת לכופף את העולם כרצונך ולבנות מכונות הזויות כדי לזוז ממקום למקום ואפילו להילחם באויבים שונים על פני המפה היא מדהימה. האפשרות להגדיל את אורך החיים של הנשקים שלכם עם יכולות ה-Fuse וליצור נשקים משוגעים היא לא נורמלית ו-Ascend לבד הופך את כל עולם התזוזה במשחק על הראש שלו.
זה גם משפיע על ה-Shrines במשחק שעכשיו מכילים חידות טובות בהרבה עם הרבה פחות חידות של "תזיז את השלט כדי להזיז את הכדור ממקום למקום" ומביא לנו חידות אמיתיות ומעניינות שמנצלות הרבה מהכלים שהמשחק מביא לנו. ה-Shrines גם מהדהדים את מה שכתבתי קודם לכן לגבי הקרבות השונים והמקדשים של המשחק: אין דבר כזה "פתרון לא נכון". אם זה עובד זה יפתור את ה-Shrine. אני זוכר באופן ברור חידה שפתרתי בכיוון ההפוך, כשקלטתי שאני הולך בכיוון ההפוך רק אחרי שכבר פתרתי אותו. מדהים.
אבל עם כל הכבוד לשינויים בשמיים ולשינויים הרבים בהיירול עצמה, איפה שהמשחק באמת יוצר את ההבדלה בין אלו שקוראים לו DLC לבין אלו שאשכרה שיחקו בו לא מתנהל באף אחד מהאזורים האלה. בשביל למצוא את ההבדלה הזאת, אנחנו נצטרך לאזור אומץ, לאסוף צמחים בוהקים ואמצעי ריפוי ותאורה בכמויות ולצלול אל תוך אחת התוספות הגדולות ביותר של המשחק החדש ואולי המרשים שבהם.
ממעמקים קראתי אלייך, תבואי תבואי
המעמקים, או ה-Depths בלעז, הם בעיניי התוספת הכי גדולה של המשחק ואחד מהשוקים הכי גדולים שלי בתור שחקן: מפה שלמה מתחת להיירול שנמצאת כולה מתחת לאדמה, חשוכה לחלוטין, עם אויבים קשים יותר, Gloom שמכסה חצי ממנה וגורם לכל הליכה בה וכל קרב להיות אקסטרה מסוכנים, אוצרות משלה ומשימות משלה. השמיים מספקים בעיקר אתגרי פלטפורמה או חידות, המעמקים מספקים משהו אחר לחלוטין: אתגר הישרדות, ניהול משאבים ולפעמים פחד אמיתי.
הריצה הזאת בין נקודה אור אחת לשנייה, הרגע הזה שמתחילים להיגמר לכם ה-Bloom Seeds שמאפשרים לכם להאיר את האזור המפחיד הזה, הנופים המוזרים ששונים לחלוטין מכל מה שאנחנו רגילים אליו מהיירול, בדגש על הרבה צבעי אדום, כחול ואפור, האויבים שעושים נזק Gloom מיוחד שמוריד לכם את המקסימום לבבות שיש לכם ובכך גם מגביל את היכולת שלכם לרפא את עצמכם - כל אלו הופכים את המעמקים לחוויה עוד יותר חדשה מכל מה שחווינו עד כה.
אני גם אוהב את העובדה שאפשר להגיע למעמקים דרך המשימות המרכזיות של המשחק (ככה אני הגעתי לשם בפעם הראשונה), או כמו עם הרבה דברים אחרים שקשורים ב-Tears of the Kingdom - לגמרי בטעות. אני לא הבנתי שאני נמצא באזור חדש לחלוטין עד שלא פתחתי את המפה אחרי שעתיים של הסתובבות באזור הזה ושוק טוטאלי כשאני מגלה שאני נמצא בעצם מתחת למפה הרגילה. זה מדהים שהמשחק נותן לשחקן למצוא את האזור הענק הזה בעצמו, מבלי שהוא מוביל אותו לכך.
זה גם למה פתחתי את החלק הזה עם התייחסות לאלו שאומרים שזה פשוט "אותו המשחק רק עם אויבים חדשים" - המפה של המעמקים היא כל-כך גדולה שהיה רגע בהכנת הביקורת הזאת שהרגשתי ממש Overwhelmed מהגודל של המפה הזאת. שתבינו - הייתי אחרי שסיימתי את המקדשים, מצאתי כמעט את כל הזכרונות ואני פתאום קולט שלא נגעתי ב-20 אחוז ממה שיש למעמקים להציע. זאת הייתה תחושה נהדרת של "וואו יש למשחק הזה עוד כל-כך הרבה מה להראות לי!", שהתחלפה מהר באימה כשצפרדע ענקית הגיעה מהחשכה ואכלה אותי. אלוהים כמה שאני אוהב את המשחק הזה.
יפה, אבל באיזה מחיר?
טוב, נסיים בטעם חמוץ-מתוק: המשחק נראה טוב מאוד - לא מרשים גרפית, אבל כרגיל עם נינטנדו, הם יודעים להוציא מים מהסלע והמשחק (שמשתמש במנוע של Splatoon 3, אגב), מצליח להיראות עוצר נשימה לעיתים. האמת שכבר מהשנייה הראשונה בה לינק קופץ מהאי המשחק מציג לנו את אחת החוזקות הגדולות שלו: כל העולם נגלה לפניכם בצורה מלאה: אתם עולים לאוויר ויכולים לצנוח ולראות כל דבר מסביבכם.
העיצוב האמנותי גם משפיע על דברים כמו מזג אוויר, אפקטים, עיצוב בוסים ודמויות שונות ובכלל העיצוב של העולם. אגב, משהו שגיליתי דיי מהר הוא שהמפתחים של המשחקים עושים שימוש ב-FSR כדי לגרום לו להיראות טיפה יותר חד ויותר טוב גם ברזולוציה נמוכה יותר. זה לא עושה Upscale מטורף כמו עם DLSS למשל, אבל זה גורם למשחק להיראות ממש טיפה יותר טוב מ-Breath of the Wild על ה-Switch. הביצועים הם סיפור אחר.
בדיוק כמו קודמו, Tears of the Kingdom עובד בסדר גמור לרוב, עם נעילה ל-30 פריימים לשנייה ברוב המקומות. המשחק כן נופל בביצועים שלו במקומות מסוימים בעולם, בעיקר אלו עם המון אפקטים ואובייקטים על המסך. הנפילות גם קורות דיי בתכיפות בשימוש ביכולת ה-Ultrahand: המשחק צונח לאזור ה-25 פריימים לשנייה ולפעמים אפילו נמוך מזה. בכלל, עם כמה ש-Tears of the Kingdom מצליח להיראות טוב על הקונסולה הקטנה של נינטנדו, אלו הביצועים שמזכירים לי שוב ושוב שאנחנו צריכים קונסולה חדשה וחזקה יותר.
בנוסף, בעוד שביצועים הם בהחלט מרכיב מרכזי בציון שאני נותן בסוף המשחק, Tears of the Kingdom כן מצליח להתעלות מעבר לנפילות שלו, בעיקר כי הן קורות ברגעים יותר שקטים ורגועים בהם אתם מנסים להרכיב איזה מתקן משוגע שיעזור לכם לחצות נהר או לטוס לשמיים, ופחות בזמן קרבות נגד דרקונים מאיימים שנתקלתם בהם בטעות כי ניסיתם להגיע לאיזה מערה שנראתה לכם מגניבה, וכל זה בזמן שהפסקול הפסיכי של המשחק הזה מתנגן ברקע וגורם לכם לתחושה נוסטלגית למרות שזה משחק משנת 2023. כבר אמרתי שאני פשוט מאוהב במשחק הזה?
השורה התחתונה
9 עשיריות נתתי בכמעט 7 שנים שלי באתר ויותר מ-200 ביקורות משחקים. חלק התקבלו באהדה והבנה, חלק התקבלו בהרמת גבה (לרוב מאלו שלא קראו את כל המאמר). את העשירייה העשירית שלי מקבל אחד המשחקים הכי טובים ששיחקתי אי פעם. Tears of the Kingdom והשינויים שהוא מביא לעולם הפתוח של קודמו גורם לו להרגיש כמו משחק Early Access: היכולות החדשות פשוט אדירות ומשפרות כמעט כל בעיה שהייתה לי עם המשחק המקורי, השינויים למכניקות המשחק הרגילות כמו הצניחה מהשמיים משנים את הגישה שלי לחקר המפה, האזורים החדשים מרהיבים ופתרון הבעיות והפאזלים החדשים נהדרים וכיפיים. אבל יודעים מה? זה הרבה מעבר לזה.
תראו, אין הרבה משחקי AAA כיום ששמים דגש על "משחקיות". המטרה של רוב המשחקים הגדולים כיום הם לספר סיפור מטורף, להמם את השחקן עם גרפיקה פסיכית ולהרגיש מאוד סינמטיים. זה טוב ויפה, אבל רובם גם מאבדים את אחד הדברים הכי חשובים שהופכים את המדיה של "גיימינג" לכל-כך מיוחדת. אני יכול לנסות לסכם לכם על מה אני מדבר, אבל בתכל'ס? רג'י פילס-אמה, מנכ״ל נינטנדו אמריקה לשעבר, אמר את זה בצורה הכי טובה ב-E3 2017: "אם המשחק לא כיף - למה שיהיה לי אכפת?". ואין משחק שמייצג טוב יותר את המנטרה הזאת מ-Tears of the Kingdom.
זה לא המשחק עם הסיפור הכי מרגש (למרות שיש לו סיפור יותר טוב מ-Breath of the Wild), זה לא המשחק עם הגרפיקה הטובה ביותר, זה לא המשחק עם הביצועים הטובים ביותר וזה לא המשחק עם הדיאלוגים הטובים ביותר. אבל Tears of the Kingdom פשוט שם את כל אלה בצד כדי לתת לשחקן חוויה שרק מתעצמת עם כל גרם של אהבה שהוא נותן לו. זה אחד המשחקים הכי טובים בדור הזה, אחד המשחקים הכי טובים בעשור האחרון וכנראה שהמשחק הכי טוב על ה-Nintendo Switch.
Breath of the Wild היה ה-10 הראשון שלי כמבקר משחקים עם חוויה שהפילה אותי מהכיסא, אבל איכשהו, Tears of the Kingdom מצליח להתעלות עליו בכל צורה. זה משחק שיחד עם Elden Ring פשוט עומד להגדיר את ז׳אנר העולם הפתוח ולתת לנו רף לא נורמלי למשחקים חדשים שיגיעו אלינו בז׳אנר הדיי לעוס הזה. עבודת אמן של נינטנדו שתיזכר לדורות.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
13:26 22.05.2023 |
שגיא (אורח)
מהם עשרת המשחקים שנתת להם 10?
2
13:52 22.05.2023 |
מנחם (אורח)
חבל שאין אותו למחשב..
3
14:14 22.05.2023 |
לידור (אורח)
אחלה ביקורת אחי! הגיע הזמן להביא איזה switch o led כי הרגיל שווק חיים): מת על הסדרת משחקים מאמין שחסרון במשחק הוא שהוא באמת נגמר חחח.
ראיתי את כל הפרסום באתר על המשחק, אין איזה קוד לקנות אותו בהנחה משהו?
4
14:20 22.05.2023 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
שגיא:
1. Breath of the Wild
2. Super Mario Odyssey
3. Bayonetta 2
4. Fire Emblem: Three Houses
5. Final Fantasy VII Remake
6. Ratchet and Clank Rift Apart
7. Demon's Souls Remake
8. Elden Ring
9. Metroid Prime Remastered
10. Tears of the Kingdom
לידור, אין לי מושג אני לא אחראי על הפירסום פה חחח
5
15:52 22.05.2023 |
שירן (אורח)
6
15:52 22.05.2023 |
נתי (אורח)
שמואל תודה! למרות שקראתי כבר לא מעט ביקורות ברחבי הרשת, חיכיתי לביקורת שלך. פשוט תענוג, כיף לחוות את האהבה שלך לעולם הגיימינג דרך הביקורות שלך, הדגש על הדברים שמסביב, תמיד תענוג, ולמרות שלפעמים לוקח לביקורות קצת זמן להתפרסם, בהחלט שווה לחכות.
הפעם אגב קראתי אר חצי ביקורת (לא מתאים לי ספויילרים, התחלתי לקרוא ב'מי הזיז...') אבל אני בטוח שאחרי שאסיים את המשחק אחזור לקרוא את הביקורת במלואה (עכשיו נשאר למצוא זמן נכון להתחיל את המשחק...)
אגב, ראיתי את רשימת העשיריות שלך, יותר מחצי הם משחקים לסוויץ', מרשים לכל הדעות, מעניין רק מה נינטנדו היו מייצרים לנו עם חומרה של PS5 או אפילו PSVR2 (אפשר לחלום לפעמים).
7
17:35 22.05.2023 |
רועי (אורח)
היי שמואל :)
תודה על הביקורת המושקעת!
עוד לא יצא לי לשחק בbreath of the wild מה אומר כדאי להתחיל איתו או לעבור ישר לtears of the kingdom?
8
18:26 22.05.2023 |
קוועץ (אורח)
איזה משחק...
לא צריך לכתוב 1000 מילים (אפשר הרבה יותר אם מתעקשים) על החוויה המשחקית הבסיסית שנינטנדו Nailed כ"כ טוב
1. כמות הפעמים שמצאתי את עצמי מחייך חיוך טפשי (שלא לאמר מצחקק) - לא יתואר
2. החכמה לשפר מנגנוני משחקיות קיימים מ BOTW בכדי לעודד יצירתיות בלי FOMO בעזרת לזרוק לך כמות חפצים , זה לא משהו שרואים כל יום
3. והכי חשוב , הסיפורים היחודיים שאתה חווה תוך כדי משחקיות , כבן אדם ושחקן , בערך 5 רמות מעל כל מה ששיחקתי עד היום (והתחלתי לשחק ב 1982 פלוס מינוס) - אתה הולך במפה לעבר בליפ מסויים ברדאר (משימה ראשית או משנית) והדברים שקורים לך בדרך לשם , זה משהו שנשאר רק לחוות.
9
12:46 23.05.2023 |
אנון (אורח)
הבעיה היחידה שלי הייתה עם המשחק זאת בעיה שהיית גם במשחק הקודם והיא השגה של חפצים מסוימים כמו השריון שהיה ונותן הגנה מפני ברקים והמאסטר סורד שהייתי צריך להסתכל במדריכים או לחפש שעות על גבי שעות כדי למצוא את זה
מצד אחד זה נותן אתגר וגם דואג ששחקנים לא יהיו חזקים מדי על ההתחלה ואני לגמרי מבין את זה כשמדובר במאסטר סורד או בנשקים חזקים אחרים
אבל בכל הנוגע לדברים כמו השריון נגד ברקים או דברים דומים שעוזרים *לחקור את העולם* בלי לחשוש (שזאת מטרה חשובה במשחק) זה כבר די מעצבן
10
12:48 23.05.2023 |
אנון (אורח)
רועי אני ממליץ לך לשחק קודם בbreath of the wild בלי קשר לעלילה גם breath of the wild היה משחק נהדר
11
| פורסם ע"י