אוהבים את מריו וחבריו? תכינו את הארנק
את המאמר הזה החלטתי לכתוב רגע אחרי אירוע ה-Nintendo Direct שקיבלנו ביום שישי האחרון, שאמנם הביא לנו לא מעט חדשות ועדכונים באמת מרגשים ומשמחים (אוסף של Super Mario Galaxy 1 + 2 וכמובן תאריכי השקה למשחקים כמו Metroid Prime 4: Beyond ו-Hades II), אבל גם הוכיח לנו פעם נוספת מהי הבעיה הכי גדולה שלנו כלקוחות של הגברת באדום: השמלה האדומה הזאת עולה יותר מידי כסף. אגיד כבר מעכשיו שאני כותב את המאמר הזה בתור לקוח די גדול של החברה, כך שמדובר כאן בעיקר בתחושות התסכול האישיות שלי בתור מעריץ גדול של הרוב המוחלט של מותגי התוכן של החברה, שמנסה להבין את הכיוון (או יותר נכון את חוסר הכיוון) ש-Nintendo לוקחת, ואם תרצו תוכלו לקרוא גם את מאמר הדעה שלי על ה-Game Key Card שמספק זווית נוספת על עוד החלטה די תמוהה ובעיניי גרועה שלה.
נוסטלגיה יקרה
האוסף החגיגי של משחקי Super Mario Galaxy נראה במבט ראשון כמו חלום שמתגשם - מדובר באוסף שמביא לקדמת הבמה שניים ממשחקי הפלטפורמה הטובים בהיסטוריה של הז׳אנר, כשהמשחק השני בסדרה נחשב בעיניי רבים לטוב מכולם. באותה נשימה ורגע אחרי שההייפ יורד, קשה להגיד שמדובר בדיל משתלם במיוחד - יש לנו כאן פורטים די עצלניים למשחקים די ישנים שלא באמת מחדשים יותר מידי עבור המשחקים האלה (למעט תמיכה ב-4K עם ה-Switch 2 לא קיבלנו כאן גרפיקה מעודכנת חלילה), זאת לצד העובדה שהמשחק הראשון בסדרה כבר הגיע לשורותיה של ה-Switch במסגרת אוסף משחקי התלת-ממד החגיגי שהחברה השיקה לפני חצי עשור כחלק מחגיגות 35 השנים למותג של Super Mario Bros, שגם עלה פחות מהמחיר של האוסף הנוכחי וגם כלל שלושה משחקים של מריו ולא שניים. אז כמה האוסף החדש עולה? ובכן, אם תרצו לרכוש את אוסף המשחקים תיאלצו להיפרד מ-70 דולר - תג מחיר שנחשב כיום כסטנדרט של משחקי AAA מודרניים, ואם תרצו חלילה לרכוש את המשחקים האלו בנפרד (נגיד אם אתם כמוני וכבר יש לכם גישה ל-Super Mario Galaxy הודות לאותו אוסף משנת 2020)? התענוג הזה יעלה לכם לא פחות מ-40 דולר, למשחק. כל זה אומר בעיקרון דבר ברור אחד והוא ש-Nintendo מודעת טוב מאוד לערך המאוד גבוה של המותג הכי גדול שלה, ולכן היא מרגישה בנוח לדרוש עליו תג מחיר עצום גם בזמן שבפועל מדובר כאמור בפורט די בנאלי של זוג משחקים שהחדש ביותר שבהם הושק לפני לא פחות מ-15 שנה, ואני אפילו לא מדבר על זה שבחישוב די גס אפשר לתמחר את Super Mario Galaxy המקורי בגרסתו ל-Switch ב-20 דולר היות והוא היה חלק מאסוף של שלושה משחקים שעלה 60 דולר (ככה ש״טכנית״ כל משחק באוסף עולה 20 דולר). אז למה פתאום הוא עולה כפול במידה ואני רוצה לרכוש רק אותו, אחרי 5 שנים שבהן הוא כבר זמין על הקונסולה? לא ברור, ואני אפילו לא אתחיל לדבר על העובדה ש-Nintendo שיווקה את האוסף משנת 2020 כאוסף אספנות בהדפסה וזמינות דיגיטלית מוגבלת, מה שכרגע מבוטל לחלוטין לפחות עבור Super Mario Galaxy המקורי שכעת הופך להיות זמין באופן חופשי ובלתי מוגבל - זאת לא סיבה לדרוש סכום כפול עליו.
נמשיך משם לשגעת מחירים לא פחות הזויה והיא התמחור של אביזרי המשחק של ה-Virtual Boy. למי שפחות בעניינים ואולי פספס את ה-Direct או את הסיכום שלנו לאירוע שעלה, Nintendo הכריזה על הרחבה של ספריית משחקי הרטרו שהיא מספקת במסגרת דרגת המנוי המורחבת של שירות האונליין שלה, ומכל הקונסולות שהיא טרם בחרה להביא לשירות הזה היא בחרה את ההזויה ביותר שבהם, הלוא היא ה-Virutal Boy משנת 1995, קונסולה שנחשבת עד להיום לאחד הכשלונות הגדולים ביותר בתעשיית משחקי המחשב.
למי שפחות מכיר את ה-Virutal Boy, השטיק המרכזי של הקונסולה הזו היה צורת המשחק שהיא סיפקה, שדרשה מהמשתמשים שלה להצמיד את הקונסולה לעיניים שלהם על-מנת שיוכלו לחזות בפלא הטכנולוגי הגדול של אותה תקופה - משחק בתלת-ממד סטריאוסקופי הצבוע כולו בצבע אדום שעושה כואב בעיניים. את הקונסולה הזו Nintendo בחרה להחזיר לקדמת הבמה ביום שישי האחרון, ואם שאלתם את עצמכם איך בדיוק היא עשתה את זה, הגיע הזמן שתכירו את ה-״Virtual Boy for Nintendo Switch 2/Nintendo Switch״, שהוא למעשה אביזר ייעודי שנראה בדיוק כמו הקונסולה המקורית מ-1995 אליו נכניס את הקונסולה שלנו על-מנת שנוכל לשחק במשחקים השונים של ה-Virtual Boy. ומה הבעיה אתם שואלים? הבעיה היא שחתיכת הפלסטיק המאוד לא נוחה הזאת עולה, שימו לב, 100 דולר, ואם בטעות החלטתם שאין לכם את הרצון להוציא את הסכום ההזוי הזה על אביזר שהולך לספק לכם בעיקר כאבי צוואר ועיניים, אל חשש, Nintendo שמעה אתכם וסיפקה גרסת קרטון של האביזר (אם חשבתם שאחרי ה-LABO סיימנו עם קרטון ממותג Nintendo, תחשבו שוב). וכמה עולה הקרטון אתם ודאי שואלים? 25 דולר. למה Nintendo בחרה להחזיר לחיים את הקונסולה הכושלת הזאת ולא קונסולות מוצלחות שלה כמו ה-Wii, ועוד בתג המחיר ההזוי הזה שמצטרף לעלויות של המנוי המורחב עצמו? אף אחד לא באמת יודע.
עתיד יקר לא פחות
נמשיך מכאן לעוד פלא טכנולוגי של Nintendo, ה-Amiibo. אני אגיד כבר עכשיו שאני אוסף בובות Amiibo בעיקר כי הן יפות ומגניבות ושהיקף האיסוף שלי מסתכם במספר בובות ספציפיות שאני אישית מאוד מתחבר לנראות/למותג התוכן שהן משתייכות אליו, כך שפחות קריטי לי כל האלמנט שקשור ביכולת שלנו לעשות שימוש בבובות האלה במשחקים מסוימים, אבל אם כבר הזכרתי את העובדה שיש משחקים שמאפשרים לנו לעשות בבובות האלה שימוש כדי לפתוח בונוסים שונים במהלך המשחק, אז גם כאן כבר יש לי ביקורת די מהותית על העניין הזה והיא שברוב המוחלט של המקרים הבונוסים שתקבלו מהשימוש ב-Amiibo בזמן משחק לא באמת יספק לכם יתרון משמעותי ביחס לשחקן שיבחר לחוות את המשחק בלי אותן בובות - הרוב המוחלט של הבונוסים שתקבלו יהיו חפצים קוסמטיים או קיצור דרך לחפצים שאפשר להשיג מעט מאוחר יותר באותו משחק. בכל הקשור למחירים, כאן חשוב שתדעו מראש ש-Nintendo מתמחרת את העלות הבסיסית של ה-Amiibo במחיר שנע בין 20-30 דולר (בתחילת הדרך הן עלו 13 דולר בלבד), שזה מחיר די סביר לדמויות בגודל וברמת הפירוט שה-Amiibo מספקים. ביום שישי האחרון החברה הכריזה על לא מעט בובות חדשות, ואיתן גם סיפקה לנו עדכון מחיר די מהותי לכל העניין הזה.
נתחיל עם Metroid Prime 4: Beyond שקיבל 3 בובות Amiibo חדשות, הראשונה של Sylux, נבל המשחק, שתעלה 30 דולר, השנייה של Samus שתעלה גם היא 30 דולר - עד כאן הכל בסדר והתמחור הגיוני ומוכר לכולנו. הבעיה האמיתית מתחילה עם בובת ה-Amiibo השלישית שהוכרזה למשחק בדמותה של Samus שרוכבת על האופנוע החדש שלה, העונה לשם ״Vi-O-La״. המחיר של ה-Amiibo הספציפי הזה הוא 40 דולר, כשהסיבה היחידה ככל הנראה לעליית המחיר הזו היא העובדה שמדובר בסופו של דבר ב-Amiibo יותר גדול ביחס לגודל הסטנדרטי של הבובות האלה. אז איפה הבעיה אתם ודאי שואלים? הבעיה היא שזו לא הפעם הראשונה ש-Nintendo משווקת בובות Amiibo בגודל הזה, אבל זו כן הפעם הראשונה או לכל הפחות הפעם המובהקת הראשונה שיש הפרש מחיר בין Amiibo אחד לאחר בהתבסס על הגודל שלו. הדוגמאות ל-Amiibo גדולים שכבר הושקו בעבר במחיר נמוך יותר די מגוונות, החל למשל מה-Amiibo של Big Man מסדרת משחקי Splatoon שעלה בזמנו 20 דולר בלבד, או ה-Amiibo של Magnamalo שעלה גם כן 20 דולר בלבד. ישנם גם מקרים שבהם המחיר נמוך גם בזמן שבפועל אנחנו מקבלים יותר בובות Amiibo, כמו למשל חבילת ה-Amiibo של המשחק Metroid Dread שכללה שתי בובות ועלתה 30 דולר בלבד, או סט בובות ה-Amiibo של ה-Champions מ-The Legend of Zelda: Breath of the Wild שכלל 4 בובות שונות (אחד מהן של Daruk שהייתה די גדולה ביחס לשאר הבובות) ועלה 50 דולר - אז איך הגענו למצב ש-Amiibo אחד עולה פתאום 40 דולר רק כי יש לו אופנוע גדול? שאלה נהדרת.
הטירוף ממשיך גם עם ה-Amiibo החדשים שהוכרזו לכבוד Kirby Air Riders, אולם פה המצב קצת אחר היות ומדובר גם בשדרוג של היכולות של ה-Amiibo עצמם. שני ה-Amiibo שהושקו לכבוד המשחק מורכבים למעשה משני חלקים - בסיס (בצורת מכונית) ודמות (במקרה הנ״ל Kirby ו-Bandana Waddle Dee), אותן ניתן להחליף כל שהדמות של Kirby למשל תרכב על המכונית של Bandana Waddle Dee ולהיפך. המטרה בפיצ׳ר הזה היא לאפשר לשחקנים להתאים את סגנון המשחק שלהם במשחק ל-Amiibo עצמו, ובעוד שמדובר רעיונית בקונספט חמוד למדי שעשוי לעבוד, בפועל גם כאן זה מרגיש ש-Nintendo מנסה לגזור עלינו קופון.
הבעיה המרכזית של העניין הזה היא המחיר של כל דמות Amiibo כזאת, שעומד על 50 דולר - זוהי למעשה הפעם הראשונה שדמות Amiibo מגיעה לטווח המחיר הזה, ואפילו שמדובר בבובות שכוללות ברמת העיקרון פיצ׳ר חדש שנועד להעצים את חווית השימוש בהן, בפועל בשביל לנצל את הפיצ׳ר הזה באמת אתם תצטרכו גם ככה לקנות גם את בובת ה-Amiibo השנייה שמציעה את היכולת הזו, מה שאומר שכל התענוג הזה כבר עולה לתג מחיר הזוי של לא פחות מ-100 דולר בהנחה ואתם באמת רוצים להנות מהפיצ׳ר הזה עד הסוף. אז למה Nintendo בחרה לשווק את הבובות בנפרד ולא בבאנדל שיאפשר ללקוחות שלה להנות מהיכולות שלהן כמו שצריך? עוד שאלה נהדרת.
זווית נוספת שממחישה את כל שגעת התמחורים החדשה של Nintendo תהיה הדרך שבה היא מתייחסת לשדרוגים של משחקים עבור ה-Switch 2. במקרה הזה Nintendo החליטה לחלק את התמחור שלה לשתי דרגות מחיר שונות, הראשונה בעלות של 10 דולר שמספקת בעיקר שדרוג טכני למשחק עצמו (יכולת לספק ביצועים טובים יותר ולהציג רזולוציה גבוהה יותר במצבי המשחק השונים) והשנייה, בעלות של 20 דולר, שכוללת מעבר ליכולות ביצועיות טובות יותר גם תוכן נוסף למשחק עצמו - מה שנקרא DLC (״חבילת הרחבה״ בשפת הקודש). כל התמחור הזה מביא לשתי בעיות עיקריות, הגדולה שבהם היא שאלת ה״תמורה למחיר״ - שדרוג בעלות של 10 דולר שבסך הכל ״פותח״ למשחק את האפשרות לרוץ ברזולוציה גבוהה יותר תוך שמירה על ביצועים טובים וחלקים היא לרוב לא משהו שרבים היו ממהרים לשלם עליו כסף, בטח כשיש מפתחות שמספקות את השדרוגי ביצועים האלה בחינם לחלוטין וללא שום עלות נוספת מעבר לעלות של המשחק עצמו (Hollow Knight: Silksong, Hades II, Stardew Valley הם דוגמה נהדרת למשחקים שקיבלו עדכון בסגנון ממש בתקופה האחרונה שלא דורש תשלום נוסף).
הבעיה השנייה בכל הסיפור הזה היא הערך של חבילות ההרחבה שהחברה מספקת - מאז שכל הדבר הזה התחיל ראינו כבר כמה הרחבות תוכן בעלות של 20 דולר, החל מהרחבת התוכן החדשה ל-Kirby and the Forgotten Land ועד הרחבת התוכן של Super Mario Party Jamboree - בשני המקרים מדובר בחבילות תוכן שמספקות אחלה של תוספת למשחק הבסיס, אבל בכנות? גם אני שכתבתי את הביקורת להרחבה של Jamboree וגם אור שכתב את הביקורת להרחבה של Kirby הגענו די מהר למסקנה שלא מדובר כאן בתוספת תוכן שמצדיקה עלות של 20 דולר, בטח ובטח כשמשחק הבסיס משווק במחיר מלא של 60 דולר. התוצאה של כל הדבר הזה היא שיח מאוד שלילי כלפי Nintendo בכל הקשור לדרך שבה היא מתמחרת אבזור נלווה או משחקים/חבילות תוכן, ובעוד שמדובר בשיח שמעופף סביב חברות המשחקים הגדולות כבר שנים הארוכות והוא מעולם לא באמת נפסק, תחושת הזלזול בלקוח וחוסר ההתחשבות בו שיש ספציפית כאן הרבה יותר מעיקה ומורגשת.
אז האם יש לכל הדבר הזה פיתרון? האם יש דרך שבה נוכל לגרום ל-Nintendo לרדת מהעץ כדי שהיא תחזור ותהיה חברת המשחקים שכולנו גדלנו ואהבנו? האמת? אני ממש לא בטוח. ומה דעתכם? האם המשחקים החדשים של החברה באמת שווים את המחיר שלהם? האם העלויות הגבוהות של האביזרים הנלווים לאותם משחקים מוצדקות? ספרו לנו בתגובות למטה!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י