אמנם נראה כמו Dead Space אבל זה ממש לא Dead Space
לא להאמין שעברה לה רק שנה מאז שכתבתי את הביקורת לאחד מהרימייקים הכי טובים של השנים האחרונות, Silent Hill 2, לפני השחרור של הרימייק, Bloober Team היתה ידועה בתור מפתחת משחקי אימה שנויה מאוד במחלוקת, בזמנו הבחירה בהם כמפתחת היתה מאוד מפתיעה לרבים, אבל בסופו של דבר היה מדובר בהימור הנכון עבור הרימייק הזה. עכשיו, אנחנו פה לדבר על המשחק החדש ביותר של המפתחת, כי בזמן שהרימייק שלה עם הרישיון של Konami הניב פירות, הרבה מהמשחקים המקוריים של המפתחת הם מקור לדיונים שונים כשזה מגיע למשחקי אימה, האם המשחק הזה עומד בציפיות שכעת ניצבות עבורו?
נפילת הקומוניזם
העלילה שלנו עוקבת אחרי הסיירת (The Traveller), סוכנת של ארגון העונה לשם The Collective כאשר היא יוצאת לשליחות לפולין הפוסט אפוקליפטית אחרי אירוע שנקרא "השינוי" (The Change), אירוע שגרם לבני האדם להפוך למוטציות שנקראות יתומים (Orphans), על מנת למצוא נקודות שמהן תוכל לחזור אל שנות ה-80 ולמצוא אנשים נבחרים אשר לא שרדו את השינוי, ולהביא את היישות שלהם חזרה אל ההווה. מה המטרה של החיפוש אחר האנשים האלה? אנחנו לא באמת יודעים ובזמן שאנחנו מחפשים את אישי העניין, אנחנו צריכים להתחיל לגלות מה המטרה בהצלה של אותם אנשים.
המשחק זורק אותנו פחות או יותר לאמצע השממה בחיפוש אחר האנשים האלה, זוהי המשימה היחידה שלנו, לאט לאט הסיירת מתחילה לשאול את עצמה שאלות בנוגע למטרה שלה, במקום למלא הוראות באופן עיוור, חלק מהמטרות שלה מתחילות לערער את היציבות שלה ואת הדבקות שלה במטרה, למה אנחנו מחפשים את האנשים האלה? איך השינוי קרה בכלל ומי גרם לו בעצם? האם הסוכנים של ה-Collective אחראים לכל הבלאגן שאליו העולם נקלע? ככל שנתקדם במשחק, נגלה יותר מהעולם של המשחק ולאט לאט נתחיל להבין מה באמת קרה ככל שמטרות שונות שלנו יתנגדו אלינו יותר.
הכתיבה של המשחק היא מעניינת, היא לעיתים מרגישה קצת ולא קיימת, אבל היא נמצאת כמעט בכל פינה של המשחק, לא בכל משחק אני נהנה מקריאה של מכתבים שונים שאני מוצא בעולם, אבל הם מספרים כל כך הרבה על השינוי וברמה מסויימת? מציגה לא מעט מפולין של שנות ה-80. בסוג של מה שכבר צפוי מ-Bloober Team בשלב הזה בעקבות המשחקים הקודמים שלה, נעשה כאן לא מעט שימוש במוטיבים שקשורים לפולין עצמה, במקרה הזה, הרבה דיבור על הקומוניזם שהיה בשלטון של פולין עד 1989 והוא משפיע על לא מעט מהעולם של המשחק, הבידוד שבגלל המגפה שהתפשטה במהלך השינוי, המטרות של דמויות שונות וצורת החיים שלהם שמעצבת עולם מאוד מרתק.
עוד מוטיב שחוזר במשחק של Bloober אחרי Silent Hill 2, הוא שימוש יחסית כבד בסינמטוגרפיה, דבר שכרגע יחסית בולט במשחקים שמפותחים ב-Unreal Engine 5 ובמשחקים האחרונים של המפתחת, זה כולל גם את The Medium, אמנם אין שימוש אמיתי של ממש בפוטוריאליזם כמו ב-Silent Hill 2, אבל יש לא מעט סצינות שונות ודיאלוגים בין דמויות. אני מאוד אוהב את משחק הקול במשחק הזה, שני השחקנים שנשמע לא מעט הם קלי בורק (Kelly Burke) שמגלמת את הסיירת וגם אלן טורקינגטון (Allan Turkington) שמגלם את הפקח (The Warden) שעוזר לסיירת מרחוק. שניהם לא מראים את פניהם במשחק, הרבה מהרגש של הדמויות מועבר בקול וניתן להבחין מתי הן מרגישות בלבול, עצבים ואני חושב שמדובר בצורת משחק מאוד חשובה, במיוחד כששתי הדמויות המרכזיות לא יכולות להראות הבעות פנים.
חלל חצי מת
אם הדבר הראשון ששמעתם על המשחק הוא שהוא מזכיר מאוד את Dead Space, כנראה שיש לכך סיבה מאוד טובה, וזה היה מאוד בולט גם מהטריילרים השונים של המשחק, חליפת אסטרונאוט, אקדח שמזכיר את ה-Plasma Cutter, שימוש בכח הכבידה בסיור, יצורים שמזכירים נקרומורפים ועוד השוואות שונות, ורובן יהיו נכונות, אך לא כולן, מה שגרם לי לבצע כמה פעולות באופן יחסית אוטומטי שלא הייתי צריך בכלל, כמו לדרוך על אויבים שכבר הרגתי, אבל במקרה הזה, אין צורך רציני לחתוך למוטציות את הגפיים.
המשחקיות נותנת לנו רובה רב שימוש שניתן להחליף את הראש שלו לכמה ראשים שונים, נתחיל עם אקדח ונאסוף בהמשך גם שוטגאן ורובה אוטומטי ואיתו נילחם ביתומים, יצורים שכמו שהזכרתי קודם, מזכירים קצת את הנקרומורפים בתחילה, אבל לאט לאט נראים יותר ויותר כמו עיסה אנושית ככל שנתקדם במשחק. המשחק מאפשר לנו להשתמש באקדח שלנו, אבל גם להילחם באופן פיזי עם אגרופים ודריכה, ככל הנראה עוד חלק שגרם למשחק באמת להרגיש כאילו אני משחק בהתפתחות של Dead Space.
ככל שנתקדם במשחק גם נפתח כלים שונים שיעזרו לנו בסיור ובקרב, זה כולל פצצת בערה שפותחת נתיבים שונים וגם שורפת אויבים שונים, מה שגורם להם לקבל סוג של Stun ועם יכולות מסויימות שהשחקן יפתח במהלך המשחק, יכול לגרום גם לחולשה של אויבים ולכך שניתן לגרום להם נזק גבוה יותר. בהמשך נפתח גם פצצה שניתן לירות על משטחים שונים ועל מוטציות שונות שמתפוצצת ושורפת את היתומים כאשר הם מתקרבים אליה. מערכת הקרב של המשחק יחסית מהנה, אך יכולה להיות מעט מעצבנת כשאין המון אפשרויות להתחמקות ממתקפות שונות, במיוחד באזורים יותר קטנים וכמה קרבות בוס מתרחשים בחדרים יחסית קטנים שגורמים לתחושה קלסטרופובית מעט, אין הרבה מקום לרוץ בו על מנת להילחם ביתומים, וכשהם מגיעים בקבוצות גדולות? תצטרכו הרבה פצצות על מנת להבעיר את האויבים שלכם.
המכניקת סיור של המשחק היא יחסית פשוטה, לא מעט פעמים ניתקל במה שנראה כמו הפרעה שבה משטחים שונים מסומנות באדום עם שביל לסוג של עיגול שחור שאיתו נוכל לתקשר בעזרת כח שיש לנו באקדח שגורם לאזורים שונים להופיע או לזוז כמו מעלית. בנוסף לזה, יש לנו גם אפשרות להתמגנט למשטחים שונים שהם לא בהכרח באותו כח המשיכה של האדמה שעליה אנחנו עומדים, מה שמוביל אותנו לסיור מאוד מעניין באזורים שונים על מנת להגיע למקומות שונים. הדבר היחיד שבאמת חסר במשחק הזה ברמה מסויימת אלו פאזלים, יש הרבה מה לקרוא וללמוד על העולם, אבל אין הרבה מקומות וסודות מעניינים בצורה יוצאת דופן לראות או לחקור, במקום זה, אנחנו מקבלים לא מעט קרבות ולא מעט אלמנט הישרדות כאשר המשאבים שלנו מוגבלים במיוחד יחד עם מערכת קראפטינג יחסית בסיסית לרפואה וכדורים לאקדח.
בזריזות גם כדאי לדבר על המערכת השדרוגים של המשחק, בכל נקודות השמירה של המשחק שהם חדרים בטוחים יש גם תיבה להשאיר בה עצמים מהתיק שלנו שבתחילה מוגבל במקומות, יש גם חנות שדרוגים שבה ניתן לקנות כדורים לאקדח וגם לשדרג דברים שונים כמו החליפה ואת הנשקים של הסיירת. על מנת לשפר את הנשקים צריך לבזבז מטבע שנקרא Energy ועל מנת לשפר את החליפה ופצצות בערה צריך למצוא ליבות, חלק יהיו בחדרים נעולים בשרשרת וחלק יהיו עם חתולים שנוכל למצוא במהלך המשחק וישאירו לנו את הליבות כפרס על זה שנתנו להם תשומת לב. המערכת לא מאוד מעמיקה, אבל דורשת לא מעט חיפוש לפעמים ותשומת לב לכך שהשחקן לא מפספס שום דבר, או לבזבז מקום אחד בתיק של הסיירת בשביל הקאטר על מנת לפתוח חדרים עם שרשרת וחלקם לא נמצאים מספיק בקרבת נקודת שמירה, מה שדורש מאיתנו לפעמים לסייר עם הקאטר בתיק ולבזבז מקום שיכל לשמש לחפצים שניתן למכור או כדורים ותרופות.
על מוטציות וחתולים
חזרה ל-Unreal Engine 5 לקצת זמן, יחד עם היתרונות של המנוע, הנראות הכללית הבאמת מרשימה ויפיפיה שלו, יש כמה חולשות יחסית ברורות, במיוחד כשמשתמשים במערכות שונות שהמנוע מציע כמו Lumen שהיא מערכת תאורה. המשחק רץ על המחשב רוב הזמן בצורה יחסית יציבה, אבל באופן שמזכיר קצת את הרימייק של Silent Hill 2, לפעמים ניתן לשים לב לסטאטרים כאשר נכנסים לאזורים חדשים והמשחק מתחיל לטעון את האזורים הבאים ואם אתם כמוני, זה עלול לפעמים להוציא אתכם מהחוויה של המשחק. בנוסף המשחק באזורים מסויימים פשוט מתחיל לזחול, כמות הפריימים יורדת לרמת סרט קולנוע, תלוי בהגדרות מסויימות שמשפיעות על הריצה של המשחק, אבל גם על חומרה מסויימת, לשים את המשחק על Low עם Ultra Performance לא מספיק בשביל לקבל 60 פריימים יציבים.
על הדרך גם אדבר על המשחק במצב נייד, אני אומנם לא מצפה לפאר היופי במכשירים כמו ה-Steam Deck או ה-Switch 2, אבל המשחק קודם גם על הקונסולות האלה במצב נייד, אז החלטתי לבדוק את המשחק גם על ה-Steam Deck וגם על ה-Switch 2 (כן, קניתי עותק נוסף, אל תשפטו), ובזמן שהמשחק מסוגל לרוץ על 30 פריימים יחסית יציבים על ה-Switch 2, באופן מאוד בולט ניתן לשים לב שאין כמעט Anti-Aliasing יחד עם שימוש יחסית כבד ב-DLSS. על ה-Steam Deck הסיפור מעט שונה, אבל הבעיה של המשחק על המכשיר היא ללא ספק FSR שנראה כאילו הוא לא בהכרח מיושם בצורה הכי טובה, זאת לצד העובדה שיש לנו תמיכה רק ב-FSR 3 ולא ב-FSR 4 כאן.
יחד עם זאת, אני מאוד אוהב את העיצובים, היתומים נראים מאיימים במיוחד, וגם כאשר העיצוב שלהם בתחילה נראה כמו משהו שיצא ישירות מ-Dead Space עם טקסטורות חדשות, לפתע מתחילים להיתקל בסוגים שונים שלהם מהר מאוד, ופה אגיד שיש מבחר לא קטן של יתומים שונים בגדלים שונים, מאיימים יותר ופחות שיכולים לקפוץ על הסיירת בכל רגע נתון. באותה נשימה כמובן, גם העיצוב של הסיירת מגניב, החליפת אסטרונאוט הזאת מאוד מגניבה, גם המפקח שיש לו טיפה יותר אלמנטים יחודיים לחליפה שלו יחד עם מה שנראה כמו זרוע ורגל מברזל שגורמים כמובן לתהיה אחת ספציפית לעלות, האם מדובר בבני אדם או ברובוטים בעלי רגשות?
לסיום כמובן צריך לדבר גם על הפסקול של המשחק, אני מחבב אותו במיוחד באופן אישי, אבל באופן מסויים, חסרה לו קצת אישיות. הפסקול מורכב מלא מעט סאונדים אמביינטים, ויחד עם זאת, זה מאוד ברור שארקדיוס רייקאוסקי (Arkadiusz Reikowski) מושפע מהעבודה של אקירה יאמאוקה (Akira Yamaoka) שאיתו עבד על הפסקול של The Medium, אבל הוא מקבל שכבה של השפעה ממוזיקת Synthwave כשהפסקול עצמו הוא מאוד אלקטרוני וקצבי עם קטעים כמו Centipede Nest, אבל גם חלק מהזמן, לא מאוד מורגש אבל עם כמה מלודיות זכירות כמו Traveler Remains Part wwo ו-Approaching Time Rift וקטעי מקהלה בודדים כמו Aut Omnia Nihil.
השורה התחתונה
Cronos: The New Dawn הוא בהחלט חלק בהתהוות והעידן החדש של Bloober Team, פעם סטודיו שהתמקד במשחקים רווי Jump Scares למשחקים שמבוססים יותר על עלילה ואווירה, ואני חושב שמדובר בהתפתחות מאוד חיובית ואני שמח לשחק בכל משחק חדש של הסטודיו הזה מפעם לפעם. Cronos בהחלט שואב לא מעט השראה מ-Dead Space ומסוגת Body Horror שנמצאית בכמעט כל פינה של המשחק הזה, אבל הוא מלא בלא מעט אישיות משלו שעושה את כל ההבדל לצד הישענות יחסית כבדה גם על ההיסטוריה של פולין שכל פעם מחדש היא מאוד מעניינת לראות. המשחק הבא שאנחנו יודעים עליו מהסטודיו כרגע הוא הרימייק המיוחל של Silent Hill המקורי, אבל אני מחכה בקוצר רוח למשחק המקורי הבא של הסטודיו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י