סדרת המופת חוזרת לחיים ומפיחה תקווה חדשה ליקום הגוסס של מארוול
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י דיסני ישראל, תודה רבה!
השטן של הלס קיטצ'ן קם לתחייה (שוב) והפעם רשמית תחת המטרייה של ה-MCU ודיסני! בשתי מילים – רוצו לראות. בכמעט 2000 מילים? דרדוויל מוכיחה שוב למה היא הצוהר לעולם גיבורי הרחוב של מארוול ולמה העתיד של ה-MCU צריך להמשיך שם. הביקורת נטולת ספוילרים, קראו בחופשיות!
הצדק איתנו
אני לא מסתירה את העובדה שאני וה-MCU במשבר. כמו הרבה מעריצים התחלתי לסבול מהצפה של גיבורי על, ואחרי סאגת האינסוף שום דבר לא הצליח לגרום לי להגיד – ואוו. לא השלמתי הרבה מהתכנים החדשים, ואפילו ויתרתי על סרט או שניים בקולנוע. האם נפלתי בכל פעם שדיסני עשו קליקבייט (אהמ וונדהויז'ן ושי-האלק) ורצתי להשלים את התוכן רק בשביל להתאכזב? כן. אז תאמינו לי שאני יכולה להבין למה אתם חושבים שמדובר בעוד ניסיון של דיסני להפיח חדש חיים במותג תוך שימוש ציני בשחקנים ודמויות ישנות ונוסטלגיות (והמבין יבין). דרדוויל הוא משב רוח מרענן, שהולך לתת חמצן לעתיד של מארוול לעוד שנים ארוכות אם הם רק יידעו למנף אותו נכון.
הגלגול הנוכחי שלה נשמע בגדר פנטזיה רחוקה מהמציאות למעריצי מארוול בשנת 2018, כאשר דיסני הכריזו כי הם מקימים פלטפורמת סטרימינג וסוגרים את השאלטר על שיתוף הפעולה המוצלח עם נטפליקס. הקול של תנועת Save Daredevil היה נראה מגוחך לחלק מהתעשייה, בעיקר אחת שרגילה לצווחות של מעריצי גיבורי-על כשלוקחים להם את הצעצוע. אבל בניגוד אליהם (סליחה מעריצי סניידרוורס וארוורס), הסדרה לא בוטלה בגלל שהיא הייתה עם רייטינג חלש או עם עלילה חלשה, היא מתה משיקולים פוליטיים בלבד. לעוד התרפקויות שלי בנושא מוזמנים לקרוא את טור הדעה שפרסמתי פה כמעט לפני שנה, אבל אם אתם רוצים שורה תחתונה – אמרתי לכם. דרדוויל נולד מחדש הגיעה להחזיר את הכוח לגיבורי הרחוב ולהפסיק עם המילה מולטיוורס, לפחות עד ארבעת המופלאים.
בפרקים הקודמים של דרדוויל
הפרק הראשון של הסדרה נפתח כמעט כאילו הוא סצנת פוסט קרדיט של עונה 3. אנחנו צוללים היישר לעלילה כאילו לא עברו שבע שנים מאז שראינו את מאט, פוגי וקרן על המסך. יריית הפתיחה הזאת נוקטת עמדה – מדובר בהמשך ישיר של העלילה של סדרות Netflix ודיסני+. אם לא ראיתם אותם? אתם בבעיה, ואנחנו ממש לא הולכים להתנצל על זה. אחת הבעיות של דיסני ומארוול מאז סיום סאגת האינסוף היא החרדה שלהם מכמות התוכן שאדם שגר מתחת לאבן צריך להשלים בשביל לצפות בתכנים החדשים שלהם.
ההימור הזה ללכת על כל הקופה משתלם לדרדוויל ובענק. היא מאפשרת לסדרה להתפתח בלי להתבזבז על אסקפוזיציה מיותרת. כל התוכן שאתם צריכים נמצא ממש בדיסני+. ואם אתם עדיין מסתבכים או חושבים שעד שתשלימו את כולו כבר ייצא "ספיידרמן: אחרי מימד העכביש” הנה סיכום קצרצר של מה התרחש: בפעם האחרונה שראינו את מאט מורדוק הוא הופיע בתפקיד אורח ב"שי-האלק", אבל אמירות אחרונות של דריו סקרדפנה, היוצר של הסדרה החדשה, הבהירו כי הסדרה הולכת להתעלם מהקמיאו הקצר (והמיותר) הזה ולכן גם אנחנו. בסוף עונה 3 של דרדוויל, מאט מאמץ את הזהות של דרדוויל, חושף את הזהות האמיתית שלו לפיסק בקרב אימתני ומביס את בן פוינדקסטר, בולזאיי. מאט, פוגי וקרן מקימים את נלסון מרדוק ופייג' והצדק שב לעולם. זה היה דווקא וילסון פיסק שנהנה מתחייה מחדש מוקדמת, כשכיכב גם ב"הוקאיי" וגם ב"אקו". שם גילינו את העובדה שהבליפ הוריד אותו מכוחו והוא מנסה לבנות את האימפריה שלו מחדש. ב"אקו" הוא מציע למאיה לופז להצטרף לאימפריית הפשע שלו ונדחה על ידה, מה שמוביל אותם לעימות שבו היא מכריחה אותו להתמודד עם טראומת העבר שלו. בסוף הסדרה אנחנו מגלים כי הוא מתכנן לשוב לניו יורק ולהתמודד לתפקיד ראש העיר.
השטן שבחדר
מי שצפה בסדרה המקורית ירגיש בפרקי הפתיחה כאילו הם נכנסו לחדר הנעורים שלהם ושום דבר לא השתנה. הסדרה החזירה את השחקנים, את סצנות האקשן בקצב גבוה ואפילו את הסאונדטרק מה שעוזר למעבר מנטפליקס לדיסני+ להרגיש חלק. מה לא עבר בירושה? הפתיח, שנחשב לאחד מהפתיחים המוצלחים ביותר של סדרת טלוויזיה בעשור הקודם, והגישה של שחרור הפרקים של הסדרה. במודל נטפליקס הישן, העונות השתחררו ביום אחד בהיר ולכן פרק אחד חלש היה נבלע בתוך רצף הפרקים, ולחלופין לא היה צורך בקליפהאנגר רציני ועוצמתי בכדי לחזור לסדרה. בלחיצת "דלג על כתוביות" כבר שקענו חזרה לעלילה ומלכי הבינג' היו יכולים לגמוע אותה ביום אחד. בניגוד אליה, דיסני+ משחררת את הפרקים על בסיס שבועי מה שמצריך מהקצב של הסדרה להישאר על הילוך גבוה בכל החודשיים שבה היא תשודר. לכתיבת הביקורת נדרשתי לצפיית בינג' כמעט רציפה של הרבה מהפרקים, ובעוד שחלק מהם השאירו אותי על קצה המושב, חלק מהם לא היו גורמים לי לחכות בשקיקה לשבוע הבא. פרקי פילר בעונה של 9 פרקים הם פחות נסלחים בעיניי.
הפחד הכי גדול של רוב מעריצי הסדרה במעבר הזה הייתה האלימות. כיצד דיסני+ כפלטפורמה לכל המשפחה, ובעיקר ילדים, תתמודד עם הרמה הגבוהה שהציבה דרדוויל של נטפליקס? אם החשש הזה גורם לכם לשקול האם לצפות בגלגול הנוכחי של דרדוויל – אתם יכולים לנשום לרווחה. האלימות בסדרה ברוטלית, עוצמתית ואפילו מתעלה על הגרסא הישנה גם אם היא לא נמצאת בכל פרק. מאט מציג דרדוויל מנוסה יותר, הרבה יותר אפור ופחות מצתדק ועדיין שומר על הקו העדין שהוא הבסיס של דמותו של מאט מארדוק – האמונה הדואלית של הנצרות בחסד ובענישה. מנגד – וילסון פיסק שמנסה להלבין את הכוח וההשפעה שלו לדרך הישר אך עולם הפשע לא משחרר בכזו קלות את הקינגפין.
דרדוויל החדשה מתוחכמת יותר מקודמתה בבחירות הבימוי והעריכה שלה. שימוש נכון ב-Aspect Ratio גורם לי לשווע לראות את הפרקים על המסך הכי גדול שאפשר ומייצרים רובד נוסף של מתח, עניין וקצב. הבחירה במעברונים בדמות וולוגים עם תושבי ניו יורק נראים אותנתיים, בייחוד במציאות הגיאופוליטית בעולם האמיתי ומורגשת ההשקעה בלמידת סרטוני "עיתונות רחוב" שאנחנו חשופים אליה כל יום ברשתות החברתיות. בנוסף לרובד האותנטיות, הסרטונים עוזרים לקידום העלילה דרך העיניים של "האזרח הקטן".
אני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שהתרגשתי ככה מאיסטר אגס או ניים דרופינג. אולי אי שם בקפטן אמריקה: חייל החורף. דרדוויל משחקת על הגבול הדק בין קמיאו בולטים וגסים לאיזכורים שנונים שמייצבים אותה בתוך ה-MCU, ולא צריך את בניין בקסטר או את סטארק טאוור בשמיים האייקונים של ניו יורק בשביל לשים את חותמת השייכות שהסדרות של נטפליקס כל כך השתוועו לה. ואם כבר בניו יורק עסקינן, העיר שקרה בה הכל, שהתושבים בה כל כך מתורגלים לשטויות שאפשר להשוות אותם למנטליות של ישראלים ב-2025 מינוס חייזרים מהשמיים (בינתיים) - היא משחקת תפקיד משמעותי כאן. ה-DNA של דרדוויל רקום בתוכה, היא לא סתם קו רקיע אייקוני, אלא דמות מפתח כאשר גם מאט וגם פיסק מרגישים שהם חייבים להגן עליה מפני האחר.
פיסק מנסה להשליט בה סדר לפי חוש הצדק האישי שלו בעוד שמאט נלחם בעצמו ומשתמש בכל הכלים שיש לו בכדי לנקות את העיר, בחליפת בית המשפט ובחליפות אחרות.חלק מהדמויות החדשות בסדרה משתלבות בקלילות בתוך העולם הקיים כדוגמאת הקטור איילה (קמאר דה לוס רייס) שמצליח לספק לצופה חיבור עם הסיפור האישי שלו והוא אחד מקווי העלילה המרכזיים בסדרה. עוד כוכב חדש שמצליח להתבלט הוא דמותו של מייקל גדולפיני, מייקל, אחד מעוזריו של פיסק. התפקיד מחמיא לו ומעניין לראות אותו מתפתח בפרקי הסדרה.
מנגד, דמויות משנה אחרות נעלמות לרקע עם סיפור לא מרתק מספיק וחוסר בכריזמה לעומת הקאסט המקורי. לצערי, מדובר בעיקר בדמויות הנשיות. בעוד שהעולם של "המגנים" הציב בתוכו דמויות נשיות חזקות כמו ג'סיקה ג'ונס, קלייר טמפל ואיך שלא קוראים לדמות של סיגורני וויבר, כאן הדמויות הנשיות הן לא יותר מפלקט שבקושי משרת את העלילה. מי היוצאת מן הכלל? ונסה פיסק.
בעבר הסתנוורנו מקרן השמש המושלמת שהיא גל גדות והכתרנו אותה למלכה שלנו בהוליווד בכל הנוגע למיינסטרים, בכל זאת וונדר וומן. אבל מי צריך לעמוד באור הזרקורים שעדיף לשלוט בצללים? איילת זורר נותנת בעונה הזאת תצוגת משחק מרשימה, כוחנית וראויה לצד כל השחקנים הבאמת מעולים של הסדרה. היא לא נופלת מאף אנטגוניסט, ונותנת קונטרה מרשימה לפיסק של וינסט דונפריו. היא לא אלמנה שחורה בפנסיה ואין לה את לאסו האמת, אבל העוצמה שהיא משדרת והמתח שנבנה בינה לבין פיסק במשך כל העונה יכול להתחרות במלחמה הקרה שלו מול מאט מארדוק. ההתפתחות שלה מתכשיט מרשים של פיסק במקרה הטוב וקלף מיקוח במקרה הרע לאשת עסקים ממולחת מחמיא לה מאוד וכיף גדול לראות אותה על המסך שלנו. באמת גאווה ישראלית.
העלילה של העונה הזו של דרדוויל היא סיר לחץ שרק מחכה להתפוצץ, ואנחנו מרגישים בכל פרק את הסיכון עולה ומתקרב לפני השטח. האם הוא מתפוצץ מאוחר מדי? בתור מעריצה של הסדרה מעונתה הראשונה אני הייתי מוכנה להמתין להתפוצצות הבלתי נמנעת מתוך היכרות עם הדמויות והפוטנציאל שכבר זכינו לראות בעבר. האם התאכזבתי מזמן המסך שחלק מהדמויות קיבלו? כן. בעיקר בגלל שאנחנו לא נמצאים במיקרו קוסמוס של נטפליקס ו"המגנים", איפה שדמויות קפצו לקפה לפרק או שניים ויצאו החוצה מהפריים. אבל, זה רק חבלי הלידה של מה שאני מקווה שיהיה יקום גיבורי הרחוב המחודש של ה-MCU בו יתאפשר לדמויות לעבור בצורה חלקה בין סדרות ואפילו סרטים מבלי לגרום לזה להרגיש כמו גימיק מצועצע.
מה צריך בשביל שזה יקרה? קווין פייגי אהוב המערכת והמוח שמאחורי ה-MCU זקוק להאמין בפרויקט של מארוול במסך הקטן, וכמובן לשכנע את הקודקודים של דיסני. בראד וינדרבאום, ראש מחלקת הטלוויזיה של מארוול, יכול להקים מערך מרשים ככל שיירצה אך חלק מהדמויות מהעולם הרחב של מארוול יצטרכו להיות מושפעות מהעלילה של המסך הקטן ולא רק לזנק לליגה של הגדולים ולהיעלם. דרדוויל יכולה לייצר את הגשר הזה בין המדיומים. גם בגלל הביסוס רחב השנים שלו בקומיקס עם שיתופי פעולה אייקונים של דרדוויל וספיידרמן (מוזמנים לראות את הטים אפ הזה קורה בינתיים ב"ספיידרמן השכונתי והידידותי") כמו גם עם דמויות נוספות. גם בגלל וילסון פיסק שנחשב בעיניי לאחד הנבלים הטובים ביותר של כל מדיה של מארוול ובקלות יכול להביא את השלכות הסדרה למסך הגדול ולחקור אירועים נפרדים במסך הקטן בדיוק כמו גישה של איוונט רחב בקומיקס. נגיד...אני רק אזרוק פה "DEVIL’S REIGN".
השורה התחתונה
סיום העונה המצוינת של דרדוויל: נולד מחדש הוא עם פוטנציאל השלכות על כל ה-MCU בעתיד הקרוב ויהיה מעניין לראות האם מארוול יהמרו על כל הקופה ויאפשרו לסדרת טלוויזיה להשפיע על הסרטים הקרובים שלהם, סתם זורקת לאוויר את ספיידרמן 4 שעתיד להצטלם בקרוב ולצאת בסוף יולי 2026, או שהם יבחרו בדרך הפחדנית יותר ויסגרו את אחד מקווי העלילה המעניינים ביותר של מארוול בשנים האחרונות בתוך קותלי דיסני+. בשורה התחתונה מדובר בסדרת מופת שלא יורדת מהעונות הקודמות בסדרה ותודה לאל ולביונסה על תנועת Save Daredevil.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י