מדובר בקלאסיקה של ממש ובאחת מההזדמנויות הכי טובות להיכנס לסדרת המשחקים הנפלאה הזו
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
יש שיגידו שמדובר בתרמית ויש שיגידו שמדובר בהברקה, אבל בין אם תסכימו איתי ובין אם לא, זה פשוט מרשים לראות איך נינטנדו מצליחה בכל פעם מחדש להפיח חיים במשחק ישן שלה בצורה פשוט נהדרת. ראינו את זה עם הרימייק המרשים של Super Mario RPG, עוד לפני כן עם הרימייק המעולה של Metroid Prime ועכשיו פעם נוספת עם עוד כותר אלמותי של נינטנדו שזוכה לשדרוג ושכבת צבע חדשה, Paper Mario: The Thousand-Year Door, שהושק לראשונה לפני שני עשורים על הגיימקיוב וכעת חוזר אלינו בסערה. ואם חשבתם שנינטנדו סיימה כאן אתם כמובן טועים כי ממש מחר יגיע אלינו עוד חידוש למשחק מעולה שלה (הפעם זו דווקא גרסת HD ולא רימייק), Luigi's Mansion 2, שהוא רק במקרה אחד המשחקים האהובים עליי אי-פעם מבית נינטנדו, אבל זה כבר סיפור לביקורת אחרת.
פייפר מריו היא סדרת משחקי נינטנדו שאני מאוד מאוד אוהב (למעט Paper Mario: The Origami King, איתו ממש לא הצלחתי להסתדר), ועל כן זאת בהחלט סיבה למסיבה לקפוץ היישר לעולם המשחק המעולה של The Thousand-Year Door, שיקוצר ל-TTYD החל מעכשיו ועד לסוף הביקורת. אציין שאני מאלה ששיחקו במקור שיצא בשנת 2004 (ותודה לסטים דק וליכולות האימולציה הנהדרות שלו), ככה שאני מגיע למשחק בידיעה די מוחלטת לקו העלילה ולמכניקות המרכזיות שהוא מפגין, אז צפו לקבל כאן בעיקר סיכום של מהו למעשה המשחק יחד עם פירוט חביב על התוספות והשינויים שקיבלנו כאן ביחס למקור.
ברוכים הבאים ל-Rogueport
אחת הנקודות החזקות ביותר של TTYD היא קו העלילה הפשוט מעולה שלו. אנחנו, כמובן, נכנסים לנעליו של מריו, שיוצא למסע לאחר שמקבל מהנסיכה פיץ׳ מכתב החושף בפניו מפת אוצר עתיקה והזמנה למסע חקר בעקבותיה. אותה מפה מספרת למריו שעל מנת להגיע לאוצר יהיה עליו לאסוף שבעה קריסטלים עתיקים שיפתחו דלת עתיקה לא פחות העונה לשם ״דלת אלף השנים״, הנמצאת מתחת לעיירת נמל מפוקפקת בשם Rougeport. מריו מגיע לעיירה על מנת לחבור לנסיכה פיץ׳, שיצאו יחדיו למסע למציאת האוצר, רק שכמובן שהוא מגלה שעד שהוא הספיק להגיע לאותה עיירה, הנסיכה הספיקה להיחטף (ולא על-ידי באוזר), מה שכמובן אומר שמלבד האוצר הוא יצטרך להציל את הנסיכה.
מה שבאמת חזק כאן מעבר לקווי העלילה הכלליים הם הדיאלוגים - המשחק בדיוק כמו במקור ממשיך בקו הדיאלוגים השנון וההומוריסטי שלו, וזה ניכר מאוד בשיח של מריו עם כל הדמויות (אפילו שמריו לא באמת מדבר). הדמויות עצמן שהן לא מריו משעשעות, צבעוניות וייחודיות כל אחת בצורתה שלה, החל מחברי הצוות שיצטרפו אלינו במהלך המסע ועד הנבלים של המשחק שגונבים את ההצגה בכל פעם שהם מופיעים. אם תשאלו אותי הדמות הכי טובה במשחק היא כמובן ואיך לא פרופסור פרנקלי - יש לי חולשה ידועה לפרופסורים מוזרים, בייחוד במשחקים של נינטנדו (ספוילר יפה לדמות האהובה עליי ב-Luigi's Mansion 2).
מחוץ לקרבות עליהם ארחיב ממש עוד רגע יעמוד לרשותנו עולם המשחק המחולק לאזורים בהם נבקר בהתאם להתקדמות שלנו בעלילת המשחק. המשחק עצמו מחולק לשמונה פרקים שונים, כשכל פרק מתמקד כמובן באחד מהקריסטלים אותם נצטרך למצוא על מנת לפתוח את דלת אלף השנים. זה זמן טוב לציין שברמת העיקרון המשחק לא ממהר להחזיק לכם את היד ושברוב הזמן הוא לא יגיד לכם לאן אתם צריכים ללכת, אבל את זה בניגוד למשחק המקורי על הגיימקיוב הגרסה הנוכחית של המשחק על הסוויץ׳ מצליחה לשפר הודות להוספת כפתור העצות, המאפשר לנו בלחיצה על ZL לקבל עצה/רמז שיעזרו לנו להתקדם בעלילה - תוספת מעולה ומבורכת שמאפשרת למשחק הזה להיות נגיש יותר מאי-פעם, מה שכמובן משרת את נינטנדו ואת קהל היעד של המשחקים שלה בימינו מאוד.
מעבר לכפתור העצות יש עוד כמה שינויים שמקלים מאוד על חווית החקר של המשחק מחוץ לקרבות, הגדול שבהם לדעתי הוא ההוספה של גלגל חברי הצוות שמאפשר לנו להחליף במהירות יחסית את חבר הצוות שחוקר יחד איתנו את עולם המשחק. הסיבה שמדובר בתוספת יחסית נחוצה ומבורכת היא שבמהלך החקר שלכם יהיו לא מעט מקרים שבהם תצטרכו להשתמש ביכולת ייחודית של חבר צוות מסוים על מנת לפתוח או להגיע לנקודה כלשהי, מה שבמקור היה מתאפשר רק באמצעות כניסה למספר תפריטים או לחיצה על קיצור דרך שהיה ממופה לאחד מכפתורי החצים של בקר הגיימקיוב. גלגל חברי הצוות הרבה יותר נוח ומהיר ואישית מצאתי אותו הרבה יותר שימושי מכל דרך אחרת להחלפת חברי צוות.
ישנם עוד מספר שינויים שהופכים את חווית המשחק והחקר לקלילה יותר, למשל הוספה משמעותית של נקודות שמירה וחנויות ברחבי עולם המשחק, כמות מוגברת של מטבעות שניתן להשיג ולסחוב, קיצורי דרך חדשים שיאפשרו לכם לטייל בין חלקים שונים בעולם במהירות ואולי התוספת הכי מבורכת - מספור של הצינורות בחדר קיצורי הדרך הראשי, וואו כמה שזה היה נחוץ אחרי שהמקור לא טרח לעשות את זה. לצד אלה יש גם תוספות חביבות אחרות, למשל תג (Badge) חדש שניתן להפעיל שמשנה את המוזיקה המחודשת של המשחק לזו שהייתה במקור (ארחיב על פסקול המשחק בהמשך).
יש קרבות, והם בתורות
נעבור לחלק המרכזי ביותר של המשחק והוא כמובן מערכת הקרבות שלו, מערכת שלפחות לדעתי עשויה נהדר. בדומה למקור וליתר המשחקים בסדרה, TTYD מציג לנו מערכת קרבות בתורות המתגמלת את השחקן על דיוק, תזמון ושימוש נכון ביכולות המיוחדות שיש לו עם כל אחד מחברי הצוות שלנו. בכל קרב ננהל את הלחימה שלנו יחד עם מריו וחברי הצוות השונים המציגים כל אחד יכולות קרב שונות, בהם נשתמש על-מנת להביס את האויבים השונים בהם ניתקל.
ראוי לציין שיש לא מעט יכולות ולא מעט אויבים, יחד עם כמות לא מבוטלת של חפצים שבהם ניתן להשתמש במהלך הקרב, כשלכל אויב יש חולשה וחוזקה שתאלץ אותנו לשנות בהתאם את דרך הלחימה שלנו. כמו כן לעיתים קרובות ניתקל באירוע מיוחד שמשפיע על הקרב, החל ממישהו שירצה לזרוק עלינו משהו מהקהל שצופה בקרב ועד תרחיש בו נוכל לקבל בונוס כלשהו אם נצליח להשלים אתגר כלשהו. בכל הקשור לתזמון לא מדובר במשהו חדש במיוחד, וגם כאן ובדומה למשחקים שכבר ידענו מנינטנדו בעבר, לחיצה מתוזמנת על כפתור מסוים או שחרור של הג׳ויסטיק בזמן מסוים יאפשרו לנו להוריד יותר נזק לאויב או לחילופין להגן על עצמנו ולהוריד את כמות הנזק שנקבל כשאויב יתקוף אותנו - פשוט, לא מתחכם יותר מידי ומהנה, אפילו שאני בטוח שיהיו כאלה שיגידו שמדובר בפורמט קרב מיושן ומשעמם. זוכרים שהגרסה הזו כוללת כמה תוספות חביבות? אז כאן וודאי תשמחו לדעת שאם אתם מרגישים שאתם לא חזקים במיוחד בכל הקשור לתזמון המתקפות שלכם, נוספה למשחק אפשרות לדבר עם דמות חדשה בשם Master Toad שתאפשר לכם לשפר את יכולות הקרב שלכם.
מעבר לקרבות הרגילים במשחק יש כמובן גם את קרבות הבוסים, וגם כאן כל אחד מהם מציג משהו ייחודי לו שמשנה לחלוטין את הצורה שבה נילחם באותו בוס. כמו כן אהבתי מאוד לגלות שגם אחרי סיום המשחק נוספו לנו דברים חדשים, אחד מהם הם כמה בוסים חדשים בהם אפשר להילחם - ראוי לציין שהיו לא מעט דברים שהיה אפשר לעשות במקור אחרי סיום המשחק אבל זה כמובן מגניב מאוד לקבל עוד קצת תוכן שאפשר לחוות בגרסה המחודשת שהוא למעשה תוכן חדש לגמרי שמעולם לא הוצג בשום גרסה כזו או אחרת של המקור.
מנגינה מנצחת, גרפיקה משובחת
קשה לבקר משחק של נינטנדו מבלי לדבר על הפסקול שלו, וגם כאן כמו רבים אחרים מכותרי העל של החברה, TTYD ניחן גם הוא בפסקול מעולה שרק משתפר ככל שנתקדם במשחק, שעבר שדרוג ושיפוץ קל ביחס למקור - כפי שציינתי קודם יש לכם את היכולת לשנות מהמוזיקה המחודשת לזו של המקור אם תרצו, אם כי בכל אחת מאפשרויות אלה מדובר בפסקול נהדר וצבעוני מאוד (אהבתי מאוד את החידוש אבל מיתרי הנוסטלגיה שלי גרמו לכך שרוב הזמן בחרתי להאזין למקור). יחד עם זאת תרשו לי לצרף לפה מנגינה אחת מתוך אלפי המנגינות המעולות שהמשחק הזה מפגין שממש הצליחה לזרוח בעיניי בגרסה המחודשת שלה:
גם בכל הקשור לגרפיקה קיבלנו שיפור חביב מאוד, שמתבטא בעיקר בשכבת צבע חדשה ובשיפור קליל של חלק מהטקסטורות והמודלים של הדמויות השנות. התוצאה היא מודרניזציה מצוינת של המקור שמעמיד אותו בקנה אחד עם משחקים שיצאו לסוויץ׳ בשנים האחרונות. באשר לביצועים עצמם המצב קצת פחות זוהר, בעיקר בגלל שכאן קיבלנו ביצועים של 30FPS בלבד בהשוואה ל-60FPS שהוצג לנו במקור - אישית וכשחקן PC ותיק שעל הדרך שיחק במקור וגם רגיל לקצבי רענון גבוהים זה מעט הפריע לי, אבל המשחק עצמו רץ חלק למדי על הסוויץ׳ גם אם מדובר ב-30FPS בלבד, אז כל עוד אתם לא קטנוניים מידי כמוני לא אמורה להיות לכם בעיה, בייחוד אם מעולם לא שיחקתם במקור.
השורה התחתונה
הוא היה מיוחד וצבעוני לפני 20 שנה והוא כזה גם עכשיו - Paper Mario: The Thousand-Year Door הוא ממתק מחודש שיצליח בקלות לשאוב אתכם בקלות להרפתקה ייחודית ומרגשת הכוללת עלילה משובחת, גרפיקה ופסקול נהדרים ומערכת קרב מהנה ומתגמלת. בכנות קצת מעיק להיזכר בעובדה שנינטנדו מבקשת על המשחק הזה תג מחיר מלא אפילו שמדובר בחידוש למשחק קיים ודי ותיק (עוד יותר מוזר כשאת הרימייק של מטרויד היא תמחרה ב-40 דולר בלבד), אבל עם כמות ההשקעה והתוספות החביבות שהגיעו לגרסה הזו, הגלולה לגמרי מרגישה קלה יותר לבליעה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
17:04 26.06.2024 |
רמי (אורח)
עניין של טעם.. אני מחכה למשחקים קצת יותר רציניים כמו מריו אודסה 2 ומריו קארט 9 או X.
הרבה מהמשחקים של נינטנדו יוצאים בעיקר בשביל כסף ולא באמת מושקעים.. אבל עוד פעם זאת דעתי.
אני מקווה שיצאו משחקים חדשים יותר איכותיים ושהקונסולה הבא שלהם תיהיה באמת חזקה ואיכותית ולא רדודה עם גרפיקה של פלסטיין 2.
2
17:08 26.06.2024 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
הכל בסדר, אני יכול להיות רגוע.
3
17:17 26.06.2024 |
רועי האן - כתב תוכן
אם שמואל רגוע אני רגוע, זה אשכרה הרגיש כמו מבחן אש לכתוב את הביקורת הזאת.
4
| פורסם ע"י