נכון, הבסיס של המשחק הוא עדיין משחק פאזלים דיי בינוני שמותאם מאוד לילדים, אבל מתיחת הפנים הזו שקיבלנו עם הרימייק ל-Nintendo Switch היא הרבה יותר ממבורכת
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
ברשימת הרימייקים שחשבתי שנראה על ה-Nintendo Switch בערוב ימיו, Mario vs Donkey Kong היה איפשהו בתחתית הרשימה יחד עם Summon Night: Swordcraft Story ו-Drill Dozer. זה לא שלא חיבבתי בתור ילד את משחק הפאזלים/פלטפורמה החמוד ל-GBA, זה פשוט שלא חשבתי שמישהו זוכר אותו מספיק כדי להחליט שהוא רוצה לעשות רימייק למשחק כל-כך נישתי משנות ה-2000 של נינטנדו. אבל הנה אנחנו פה עם המשחק החדש של נינטנדו. עכשיו הגיע הזמן לראות האם הוא שווה את הזמן שלכם בכלל ויותר חשוב - האם הוא היה שווה את זמן הפיתוח שלו אצל נינטנדו.
רימייק נאמן
המשחק המקורי החזיר אותנו לימי היריבות של מריו ודונקי קונג, כשהקוף הגדול והחזק רוצה רק דבר אחד: צעצוע מיני-מריו משלו. בגלל שהוא קוף מאוד אימפולסיבי, הוא מחליט בהחלטה של רגע להיכנס למפעל שמייצר את הצעצועים ופשוט לגנוב את כולם, מה שמביא למרדף חוצה עולמות שלו ושל מריו. מילה קטנה על הסיפור: אני לא עומד לנסות ולנתח סיפור כל-כך פשוט, אבל הקו של "רימייק נאמן", מתחיל עם העובדה שאת תמונות הסטילז מהמשחק המקורי מחליפות סצנות סינמטיות מלאות וחמודות ממש שמצליחות להציג את הכיוון שהמקור לקח, אבל בצורה מודרנית ועכשווית עם אנימציות מלאות ויפות וגרפיקה נהדרת.
אבל לפני שנגיע לגרפיקה, צריך לדבר על מה זה בעצם המשחק הזה. Mario vs Donkey Kong הוא משחק פלטפורמה בו כל שלב מורכב מצמד מסכים שמתפקדים כחידה כלשהי. בקיצור - משחק פלטפורמה/פאזלים. כל שלב מתחלק לשניים כאמור: בחלק הראשון מריו יצטרך למצוא מפתח ולהביא אותו לדלת שתביא אותו למסך השני, כשהמסך השני יבקש מאיתנו לעזור למריו להגיע לצעצוע אותו הוא צריך לאסוף. בניגוד למשחקים אחרים בז'אנר של השרברב בהם דיוק באתגרי פלטפורמינג הוא הקאץ' המרכזי של המשחק, כאן מריו דווקא איטי הרבה יותר ויש לו יכולות נוספות כמו תפיסת אויבים וחפצים וזריקתם או עמידת ידיים.
השינוי הזה במטרה של המשחק הופך אותו לעוף זר מאוד בעולם של משחקי הפלטפורמה של מריו. קודם כל, הוא מאוד מוכוון לילדים. ברמה גבוהה להחריד. זה משחק קליל יותר, פשוט יותר ונעים יותר למשחק, כשבעוד שכל מכה יכולה להרוג את מריו, הוא באופן כמעט אבסורדי יותר סלחן. המשחק דואג ללמד את השחקן ולהסביר לו את המכניקות השונות כשמעטות הפעמים בהם שחקנים יצטרכו לחשוב מהר. הדגש המרכזי כאן הוא בחידות השונות של כל עולם: עולם אחד ידרוש מכם ללחוץ על כפתורים בצבעים שונים, עולם שני יכיל פרחים שיקחו אתכם ממקום למקום בשלב ותצטרכו להתאים את הזריקות שלכם בהתאם.
הנ"ל גם מתרחב לשלבי איסוף הצעצועים שיגיעו בסוף כל עולם והבוס - קרב נגד דונקי קונג עצמו - למרות שבזמן קרבות הבוס אני מצאתי את עצמי קצת יותר מתוסכל. לא זכרתי את הבוסים במשחק הזה כל-כך... משעממים. לא אמרתי את זה קודם, אבל סוג של רמזתי שהמשחק ממש חמוד. הקצב האיטי, החידות השונות, המראה, המוזיקה - כולם ממש תורמים לחווית המשחק. קרבות הבוסים במשחק לעומת זאת, לא משהו. כולם נופלים לאותה השבלונה של "חכה להזדמנות, זרוק משהו על DK". היה רק שלב אחד שהיה שונה במובן הזה (השלב השני), אבל לא ראו מספיק יצירתיות בשלבים האחרים.
טוב, עכשיו אפשר לדבר על הגרפיקה והמוזיקה של המשחק. המון אהבה הושקעה בפיתוח הרימייק הזה ורואים זאת ממש טוב. בנוסף לסצנות הסינמטיות שהזכרתי קודם לכן, המשחק עצמו פשוט נראה מקסים. הספרייטים המפוקסלים של ה-GBA עפו לטובת מודלים מהממים של מריו, טואוד, דונקי-קונג וכל שאר האויבים במשחק. חלק מהאזורים נראים פשוט נהדר כשזה משחק שמרגיש לפעמים כאילו נועד ל-Nintendo Switch OLED עם כל הצבעים על המסך והיופי בעיניים. הנ"ל נכון גם למוזיקה שלקחה את המקור שכתב לורנס שוולדר והביאה אותו לעידן המודרני בצורה מהממת. מהבחינה הזו זה רימייק מושלם.
לחקור עולמות חדשים - ביחד
אבל הם לא עצרו כאן עם פיתוח הרימייק הזה: המפתחים של הרימייק בנינטנדו החליטו לפנק את השחקנים בכמה בונוסים שלא היו במשחק המקורי ונתחיל עם מצב משחק שהם פשוט לא יכלו לשים במשחק המקורי: Co-op. הרימייק החדש מאפשר לכם לשחק במצב Co-op שיביא לכם עזרה נוספת בדמות טואוד שהזכרתי קודם לכן. הפטריה החמודה יכולה לעשות את אותם הדברים כמו מריו, אבל זה יפה לראות איך שלבים משתנים כדי להכיל את העוזר הקטן. השחקן השני צריך להביא מפתח משל עצמו, יש עוד אקסטרה כפתורים ושלבים מסוימים מקבלים נופך שונה. אני באמת חושב שנינטנדו היו יכולים לאפשר אונליין במוד הזה ומצטער שהם לא עשו את זה.
התוספת השנייה היא שני עולמות חדשים, במה שמגדיל את כמות העולמות הבסיסיים במשחק מ-6 ל-8. שלא תטעו, זה עדיין משחק סופר קצר (בין 6 ל-7 שעות לסיום), אבל זה נחמד לראות עוד תוכן במשחק הזה, בעיקר כשהוא מגדיל קצת את רמת הקושי שרק יורדת משלב לשלב במשחק המקורי. הבוסים עדיין יחסית בעיתיים בשלבים הללו ולא מתעלים לרמה גבוהה במיוחד, אבל אני בהחלט שמח מהתוספת של השלבים הללו.
מילה אחרונה לגבי המשחק בכללותו. כן, מדובר ברימייק מצוין וזה גם מה שאני עומד להתמקד בו בפסקת הסיכום הקלאסית שלנו בביקורות כאן באתר. מצד שני, זהו משחק סביר למדי. אתם לא תמצאו פה אתגרים מיוחדים וקשים במיוחד - אפילו איסוף המתנות בשביל שלבי הבונוס הקטנים היא לא מטלה קשה במיוחד. זהו משחק שנועד בעיקר לילדים, למרות שאם אתם ממש בקטע של רטרו ולנסות וליהנות מהמשחקים ששיחקתם פעם, אני בטוח שתשמחו לראות משחק שהוא ההגדרה של "ככה אני זוכר אותו".
השורה התחתונה
בסופו של דבר זהו יופי של רימייק. נכון, הבסיס של המשחק הוא עדיין משחק פאזלים דיי בינוני שמותאם מאוד לילדים, אבל מתיחת הפנים הזו שקיבלנו עם הרימייק ל-Nintendo Switch היא הרבה יותר ממבורכת, כשהגרפיקה של המשחק מקסימה, המוזיקה מצליחה להיות נאמנה למקור המאוד מחוספס והתוספת של מצב Co-op מדגישה את העובדה שמדובר ברימייק למשחק המקורי עם יכולות שלא יכלו להיות במקור. תוסיפו לכל אלו גם שני עולמות חדשים ואתם מקבלים משחק שגם אם הוא יכול להיות קל מדי עבור רוב השחקנים, הוא יהיה נהדר עבור ילדים שמתחילים את דרכם בעולם משחקי הפאזלים.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י