מדובר באחד המשחקים עם הכי הרבה פוטנציאל של יוביסופט בתקופה האחרונה - כזה שהופק עם הרבה אהבה למותג והרבה ביטחון עצמי של הסטודיו
אחד המשחקים הכי מצופים עליי בינואר הקרוב הוא Prince of Persia: The Lost Crown ובעוד שהם ידעו שאני רוצה לנסות אותו בעצמי, אני הרבה במילואים, אז ברוך בורא פול דייוויס כמו שאומרים, חברינו מלונדון, שבילה כמה שעות עם משחק הפלטפורמה/אקשן החדש של יוביסופט וחזר כדי לספר לנו מה הוא חווה במשחק. אגב, יש לנו גם סרטון לשתף איתכם, אבל ייקח לנו זמן לערוך אותו, צפו פגיעה בשבוע הבא. עכשיו בואו ניתן לפול את המושכות ובואו נראה מה הוא חשב על ההתנסות שלו עם המשחק החדש של הנסיך הפרסי.
אם כבר ראיתם משהו מ-Prince of Persia: The Lost Crown לפני הכתבה הזאת, אתם בטח ראיתם שיש כאן הרבה יותר "Vania" מ-"Metroid". מהזמן המועט שיצא לנו לשחק במשחק (כ-3-4 שעות), המשחק החדש הוא בעיקר משחק hack ’n’ slash שיכול לעבוד בצורה נהדרת גם סתם כ-Side-Croller. יכולות הקרב שלכם ממש חשובות במשחק הזה, כשזה נראה ששחקנים שיתאמצו יותר ללמוד את המערכות, יתוגמלו מאוד.
כמשחק "Metroidvania", המשחק בנוי יותר כמו Guacamelee של Drinkbox Studios או Castlevania: Symphony of the Night של Konami, יותר מאשר Axiom Verge או Hollow Knight. האחרון אמנם מכיל קומבט פשוט נהדר, אבל יש גם איזון בין הקרבות הללו לבין חקר העולם. הקרבות ב-The Lost Crown לעומת זאת אינטנסיביים ממש. את הטוהר של המשחקיות הזאת אפשר לזקוף לזכותה של Ubisoft Montpelier, הסטודיו שהכי ידוע כזה שהביא לנו את משחקי Rayman החדשים. אתם יכולים לחשוב על המשחק החדש של הנסיך הפרסי כסוג של פרויקט אוריג'ין שכזה, שמסתכל על מה שהיה מעניין ומרענן כל-כך במשחק המקורי משנת 1989. כמו שהיוצר המקורי, ג'ורדן מקנר, אמר על המשחק החדש: "זה משחק הנסיך הפרסי שאני רציתי לראות".
נחזור שנייה לחוויה שלי מהמשחק: אפשר לראות את ההשפעה של המפתחת מהמשחקיות ששיחקנו: יש איזשהו דגש על דיוק - אותו הדיוק שהפך את Rayman Origins ו-Legends להנאה צרופה. זה גם הפך את המשחקיות הסדירה של The Lost Crown לכל-כך מהנה ומנקודת המבט של צורת הסיפור, הצוות של המשחק הביא את ג'וסף אנטואן קלאבט יחד עם עוד כישרונות שהגיעו מ-Ubisoft Montreal שהיה אחראי גם על Prince of Persia: The Two Thrones כדי לתת חוויה סינמטית יותר ברגעים שאתם לא נלחמים.
באופן מאוד מאוד מפתיע, למשחק יש רק כפתור התקפה אחד שבשילוב עם יכולות התנועה השונות כמו תזוזה מהירה ורכינה, יחד עם טיימינג טוב, יכולים ליצור קומבואים ארוכים וכיפים. נכון שיש קפיצה וסליידינג, אבל בבסיסה, מערכת הקרבות מאוד... בסיסית. והאמת? זה לא דבר רע במיוחד. היכולת ליצור מערכת קרבות אגרסיבית ומהנה עם מעט כפתורים היא מאוד מיוחדת ותכניס שחקנים חדשים יותר מהר.
היכולת המיוחדת הראשונה שראינו הייתה "Vengeful Counter" שמאפשרת לנו להדוף (לעשות Parry) מתקפות רגילות מאויבים שלנו - כולל בוסים (נגיע לזה עוד מעט). הסצנה הסינמטית הקטנה שמופיעה בזמן ההדיפה הזאת לא נמאסה עליי כי הטיימינג להדיפה הזאת הוא קשוח וזה מרגיש כיף להצליח לעשות את זה. הדמו גם הראה לנו את כוח ה-Athra Surge עם שתי ואריאציות: Verethragna’s Smite שרומסת את ההגנות של האויבים ו-Bahman’s Breath שגורם לפיצוץ קטן ואזור שירפא את הדמות הראשית שלכם.
שוב, הילדותיות והיצירתיות של משחקי Rayman הדו-ממדיים מופיעה גם בעיצוב האויבים ב-Prince of Persia: The Two Thrones. כאילו כן, אתם יכולים לומר ש-Sargon the Immortal הוא איש רציני וקשוח, אבל בתכל'ס, המשחק סוג של דרש ממני להשתמש בטקטיקות שונות כדי לחשוף חולשות שלו בסטייל. אחרי השלבים הראשונים, זה דיי נדיר למצוא אויבים הולכים לבד ממקום למקום, כשיש לפחות שניים או שלושה אויבים בכל מקום. האויבים השונים גם יהיו מסוגים שונים, כשלרוב הם הצריכו ממני להסתכל על כמה דברים בו זמנית. המשחק הזה ממש לא פשוט - גם לא על רמת Warrior (כשיש גם רמת Hero ו-Immortal אחריו). חשוב לי לציין שיש גם מלכודות באזורים השונים, שזה משהו שדיי היה צפוי, אבל המפתחים עשו מאמץ להימנע מלשים אותם במקומות מתסכלים. נצטרך לראות שזה יהיה המצב גם בשלבים מאוחרים יותר.
הנ"ל נכון גם לגבי הבוסים השונים שהם גדולים יותר ולרוב גם יעבדו בקרב של אחד על אחד מול הדמות שלנו. אם ניקח לדוגמא את Erlik - חזיר בר גבוה יותר מ-Sargon, שיורה חתיכות ענקיות של ריר שצריך להתחמק מהן על ידי החלקה מתחת לרגליים שלו. מה שכן, המפתחים דאגו ליצור קצת עניין עם הקרב, כש-Erlik ירוץ אחרי השחקן אם הוא יתחמק ממנו רחוק מדי ויעניש שחקנים שינסו לברוח לפינה של הזירה. כאן גם משחקת תפקיד מכניקת ה-Vengeful Countering שהזכרתי קודם שאיפשרה לי להדוף את הדהירה של הבוס שוב ושוב ברגע שקלטתי את הקטע.
מילה קטנה שאני חייב להוסיף לגבי העיצוב של הדמות הראשית והאויבים השונים: רוב מה ששיחקתי היה כיף, למרות העליות והירידות, אבל בכל הקשור לעיצוב, Ubisoft Montpelier פשוט עשו עבודת אמן. Sargon (הדמות הראשית של המשחק למי שלא הבין עדיין), וחבריו נראים נהדר, מתנהגים בצורה כריזמטית וכיף להקשיב ולראות אותם על המסך. גם האויבים השונים מכילים כמה רבדים של פרטים שונים שמורכבים מחלקים נעים. מ-Jahandar הענק לחרקים הקטנים במשחק - רואים שהייתה כאן תשוקה אמיתית למיתולוגיה הפרסית וזמן הפיתוח של 3 וחצי שנים (לפי מה שאמרו לנו בהצגה), בהחלט מורגש.
בכל הנוגע לחקר המפה בסגנון של אותם משחקי Metroid/Ori/Hollow Knight ועוד, The Lost Crown לא מתבייש להראות את התקציב הגדול שהוא קיבל מיוביסוםט עם שלבים כמו הקולוסאל שאולי קלטתם מההכרזה של המשחק ביוני שעבר. הפסל הענק הזה שקפוא בזמן, מתקן את עצמו לאט לאט כדי ש-Sargon יוכל לטפס עליו ולהגיע לשמיים. לפעמים זה הרגיש כאילו אני משחק בתוך ספר תמונות שמספר את הפולקלור הפרסי המיתולוגי, זה באמת משחק מקסים.
לסיכום קצר, מדובר באחד המשחקים עם הכי הרבה פוטנציאל של יוביסופט בתקופה האחרונה. Prince of Persia: The Lost Crown הוא כותר מודרני לחלוטין שמבוסס על אקשן וכזה שהופק עם הרבה אהבה למותג והרבה ביטחון עצמי של הסטודיו. המשחק עוד לא מושלם - המפתחים אמרו לנו כבר שהם מתכננים להוסיף דיבוב פרסי למשחק כדי לספק לאנשים כמו שמואל מהאתר הזה את החוויה האותנטית שהם מחפשים ממשחק שמתנהל במדינה אחרת או מבוסס על מיתולוגיה של עם אחר. 4 שעות כ-Sargon היו דיי מספקות כדי להגיע למסקנה הזו, אבל הובטחו לנו כ-20 עד 25 שעות של הרפתקה כש-Prince of Persia: The Lost Crown יגיע בינואר הקרוב ל-Nintendo Switch, PS4, PS5, Xbox One, Xbox Series XIS והמחשב האישי.
תודה רבה ליוביסופט אירופה ועדלי יונייטד על הגישה המוקדמת למשחק ופול על הכתבה שלו! מה אתם חשבתם על הרשמים הראשוניים הללו של פול? מתרגשים למשחק הזה כמונו? שתפו אותנו בתגובות!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
10:50 14.12.2023 |
ZORO (אורח)
יהיה אופציה ל-2 שחקנים? (couch co-op)
2
12:06 14.12.2023 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
לא ממה ששיחקנו וזה מתכתב עם מה שאנחנו כבר יודעים על המשחק :)
3
| פורסם ע"י