כרגיל עם הסדרה הזאת בכל טוב יש גם רע, אבל גם עם כל הבעיות הללו, משחקי Pokemon Scarlet and Violet הם בעיניי המשחקים הקלאסיים הכי טובים שיצאו אי פעם בסדרה הזאת.
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
אם תיכנסו לעמוד הכתב שלי כאן באתר ותלחצו על "סוף" בתחתית העמוד כדי להגיע לכתבות הראשונות שלי אתם תראו שהביקורת השנייה שלי בסך הכל באתר הייתה של משחק פוקימון: Pokemon Sun & Moon ליתר דיוק. לא באמת ידעתי איך לבנות ביקורת, על מה אני צריך לעבור כדי שהביקורת תרגיש שלמה ובטח שלא איך לבנות פסקאות ולדאוג שהכתיבה שלי תהייה מעניינת ככל האפשר, אבל הייתי מאוד גאה בה כי כתבתי על משחק וסדרה שבאמת אהבתי. עכשיו אני כבר בן 30, החום לא גבוה ברוך השם, אבל האהבה שלי לסדרת משחקי לכידת המפלצות לא פחתה. אם כבר, היא רק התגברה אחרי Pokemon Legends Arceus המדהים שהגיע אלינו בתחילת השנה. אז עכשיו כשדור 9 הגיע אלינו, הגיע הזמן לראות אם המשחקים החדשים ממשיכים את הקו שהתחיל Legends Arceus בינואר האחרון!
אני יותר מסתם מאסטר פוקימונים!
הסיפור של המשחקים החדשים של סדרת הפוקימונים מתחיל עם הגעתנו לאקדמיה במחוז פלדיאה החדש. אנחנו נשחק את התלמיד/ה החדשים שהגיעו לאקדמיה בדיוק בזמן לאירוע "חיפוש האוצר" השנתי של האקדמיה, בו התלמידים יוצאים למסע בו הם צריכים לחפש ולמצוא את האוצר שלהם, בין אם מדובר בחקר של פוקימונים, לכידתם ולמידתם או הפיכה לאלוף פוקימונים על ידי ניצחון של שמונת מאמני המכון השונים במחוז פלדיאה.
ברוב הביקורות שלי אני דואג לא לספיילר את הסיפור של המשחקים שאני מסקר כדי לא להרוס את הקטעים הטובים בסיפור. מה שמעולם לא חשבתי שיקרה הוא שדבר כזה יקרה במשחק פוקימון. הסיפור של המשחק הזה הוא באמת מעולה. נכון, הוא מכוון לילדים ונערים צעירים, אבל יש בו קטעים ממש טובים עם טוויסטים נהדרים. הבחירה של המשחק לחלק את הסיפור לשלושה סיפורים קטנים יותר איפשר לראשונה ל-Game Freak להתמקד בסיפורים השונים של המשחק ולתת להם מקום להתפתח ולהיבנות. זאת לא פעם ראשונה שיש כמה סיפורים במשחק מסוים, אבל העובדה שהם מופרדים לחלוטין עוזרת לקצב שלהם להרגיש נהדר.
בין אם מדובר בסיפור הסטנדרטי של מאמני המכון השונים, או בסיפורים של חבורת התלמידים הסוררים ב-Team Star וחקר פוקימוני הטיטאן הענקיים (Sasageyo וכל זה) שכנראה שומרים על צמחים חזקים עם יכולות מרפא וכוח אדיר. כל הסיפורים בנויים נהדר וכתובים נפלא. אחד מהסיפורים הללו גם מרגש ממש, אני לא אגלה לכם איזה מהם. כל הסיפורים הללו מחוברים בצורה נהדרת בעזרת הפוקימונים האגדיים של המשחק: קוראידון ב-Scarlet ומיראידון ב-Violet.
תעשי רק מה שאת אוהבת
בעוד שהסיפורים האלה בפועל מכילים את אותו הפורמט למשך 5 עד 8 משימות ברציפות (לדוגמא ב-Team Star, מדובר בלנצח שומר מחוץ למחנה, לנצח 30 פוקימונים עם מכניקת ה-Let's Go בתוך המחנה ואז את הבוס עצמו), העובדה שהמשחק מחולק לכמה סיפורים מאפשר לשחקן לקחת הפסקה מסיפור אחד במקרה והוא מרגיש שהוא כבר שחוק בו ולעבור לסיפור אחר כדי להמשיך אותו כמו שצריך במקום פשוט ללכת להתאמן איפשהו.
וכן, המשחק מאפשר לכם לעשות את כל אחד הסיפורים של המשחק באיזה סדר שתרצו וגם באיזה סדר שתרצו בכל אחד מהסיפורים עצמם. התקדמות בכל אחד מהסיפורים תעזור לכם בחלק אחר של ההסתובבות בעולם הפתוח של המשחק: ניצחון באתגרי המכון יאפשרו לכם לתפוס פוקימונים ברמות גבוהות יותר בקלות, פירוק מחנות של Team Star יתנו לכם נקודות מיוחדות ועוד TMs שתוכלו להכין (תכף ניגע בזה) והסיפור עם הטיטאנים (Sasageyo שוב) יאפשר לפוקימון האגדי שלכם להסתובב בעולם יותר בקלות עם פתיחה של עוד יכולות.
מה שיפה בעולם הפתוח של פלדיאה הוא שברגע שהוא נפתח לחלוטין (אחרי כשעה-שעתיים במשחק) אתם יכולים ללכת לכל מקום שתרצו בלי יותר מדי הגבלות. כן, יש אזורים שיהיה לכם קשה להגיע אליהם בלי יכולות מתאימות, אבל מצד שני היו גם המון אזורים שטכנית לא הייתי אמור להגיע אליהם ועדיין הצלחתי אחרי קצת מאמץ והרבה יכולת. זה גם אומר שהיו לי קרבות טיטאנים, קרבות מכון וסתם קרבות בטבע עם פוקימונים עשר, ואפילו חמש-עשרה רמות מעליי לפני שהייתי אמור להגיע אליהם בכלל. זה משהו שכמעט ולא חוויתי במשחקי פוקימון. רגע אני אתקן - זה משהו שלא חוויתי בכלל במשחקי פוקימון בשל הלינאריות שלהם.
העולם עצמו של פלדיאה מלא בפוקימונים ומרגיש חי מאי פעם: פוקימונים נמצאים בכל נקודה במפה, כשתוכלו למצוא חלק מהם מסתובבים במפה בקבוצות. טאורוסים ידהרו ברחבי המפה ויבואו לכיוון השחקן כדי להילחם בו, פוקימונים ליליים כמו גאסטלי ולייקנרוק יצאו בלילה ויסתובבו בעולם במקום פוקימונים של יום ופוקימונים מסוימים יסתובבו אחד עם השני כי זה מה שהגיוני שהם יעשו לפי הטבע שלהם. בגזרת המשחקיות ושיפורי איכות חיים שהמשחק מביא איתו - יש יותר מדי מכדי להכניס את כולם לביקורת אחת. אני אתמקד במרכזיים ביותר בעיניי.
הראשון שאני רוצה להתמקד בו הוא מנגנון ה-Let's Go שמאפשר לכם לשלוח את הפוקימונים שלכם להילחם בפוקימונים בטבע. בעוד שהמכניקה הזאת לא מחליפה באופן מלא את מכניקת תפיסת הפוקימונים המופלאה של Legends Arceus היא כן מצליחה להגביר את הקצב של עליית הרמות ואיסוף הדברים בעולם. אתם יכולים לשלוח את הפוקימון שלכם על ידי לחיצה על R להמשיך בעיסוקים שלכם, לחפש פוקימונים מעניינים ואביזרים מסקרנים ותוך כדי הפוקימון שלכם יילחם בפוקימונים בטבע ויאסוף EXP וחפצים מפוקימונים שונים כדי להכין TMs עבור הפוקימונים שלכם. זה יופי של חוסך זמן במקרה ואתם רק רוצים להגיע מנקודה אחת לבאה ולאמן פוקימונים תוך כדי.
מנגנון ה-Tera החדש פנטסטי בעיניי: המנגנון שמחליף את ה-Dynamax מדור 8 מקנה לכל אחד מהפוקימונים שלכם את היכולת לשנות את הסוג שלו לסוג Tera כדי לחזק מתקפות מהסוג הזה. בגלל שסוג ה-Tera יכול להיות שונה לחלוטין מהסוג של הפוקימון המדובר זה יכול להוביל למצבים בהם פוקימון יכול להימנע מנזק רציני בזכות יכולת ה-Tera שלו. פיקאצ'ו עם Tera של סוג מעופף יכול להימנע ממתקפות אדמה שהיו גומרות אותו אחרת. אני רק יכול לחשוב על הפוטנציאל התחרותי של המשחק ולהתמוגג משחקנים שמפתיעים שחקנים אחרים עם Tera מפתיע.
גם ה-Tera Raids החדשים שמביאים לנו פוקימוני Tera מיוחדים הם שיפור אדיר מהריידים של Sword & Shield. הריידים מהירים יותר ומתבססים הרבה פחות על להישאר בחיים ויותר על כמה שיותר נזק השחקנים עושים בבת אחת. חוץ מהמנגנונים האלה, המשחק מכיל עוד המון שיפורים קטנים שמגיעים מ-Legends Arceus שאני מאוד שמח שהגיעו למשחק הזה: פוקימונים יכולים ללמוד ולשכוח מתקפות כאוות נפשם - גם כאלה שהם למדו דרך TMs - ככה אתם יכולים לדאוג לשנות מתקפות תוך כדי המשחק במקרה ואתם נלחמים בכמה מאמנים אחד אחרי השני. אגב, קרבות מאמנים במשחק הזה הם לבחירתכם: לא עוד מאמנים יעצרו אתכם באמצע השביל בשביל קרב. עוד שיפור נהדר בעיניי.
המשחק גם מאפשר לכם לשנות את הקבוצה שלכם בכל רגע נתון עם יכולת להגיע לקופסאות שלכם ולקחת משם פוקימונים כראות עיניכם, והאונליין של המשחק נגיש יותר מאי פעם בעזרת כל אחת מתחנות ה-Pokemon Center המפוזרות במפה הענקית של המשחק. אם כבר הזכרתי אותן, אז כל אחת מהתחנות הללו מתפקדות כנקודה שאפשר להגיע אליה בקלות דרך המפה של המשחק (כן, Sonic Frontiers, אני מסתכל עלייך). אפשר לשנות את השם של הפוקימון שלכם בקלות, להשיג המון TMs בעזרת מכונות ה-TMs בעמדות השונות שנמצאות בתחנות ה-Pokemon Center.
גם מנגנון הפיקניק החדש מאפשר לכם לקחת את הפוקימונים שלכם ולהכין איתם אוכל כדי לחזק חלק מהיכולות שלהם ולמצוא פוקימונים מסוג מסוים, זאת לצד העובדה שהפיקניק גם מתפקד כדרך שלנו להעלות את החברות עם הפוקימונים בצוות שלנו ולהשיג גם ביצים מ-Breeding. המשחק מאפשר לנו לצלם תמונות וסלפי עם פוקימונים אהובים ולהשתמש בהן כתמונת הפרופיל של השחקן בזמן קרבות או סתם במשחק עצמו. אתם גם תוכלו לקנות כובעים, תיקים ונעליים כדי לקאסטם את איך שהדמות שלכם נראית - כולל שינוי של דברים כמו שיער, צבע עיניים ואיפור - בכל רגע שתרצו (לחיצה על המקש השמאלי ב-D-Pad).
מילה אחרונה לגבי הפוקימונים החדשים של דור 9: אני מת עליהם. העובדה שהמחוז מבוסס על ספרד הביא איתו פוקימונים נהדרים כמו סמוליב פוקימון הזית, ולוזה פוקימון הבקלה ועוד הפתעות נעימות ומשעשעות. אני גם אוהב את איך שחלק מהפוקימונים החדשים מנצלים את מנגנון ה-Let's Go ואת הקשרים בינם לבין העולם של פלדיאה לצורך תהליך הפיתוח שלהם בצורה דיי הגיונית. אפילו הפוקימונים ההתחלתיים השונים של המשחק מעוצבים בצורה נהדרת - לפי דעתי דור 9 הביא איתו כמות מכובדת ואיכותית של פוקימונים חדשים למשחק (למרות שתמיד יש פאלטות ופוקימונים מכוערים).
אז בינתיים היו לי בעיקר דברים חיוביים לומר על המשחקיות של Scarlet ו-Violet: האם יש משהו שפחות אהבתי? טוב אז בעוד שרמת הקושי של המשחק יחסית גבוהה ומאתגרת (בעיקר לאלו מכם כמוני שבוחרים לא ללכת בדרך הישר), הייתי שמח אם המשחק היה עושה Scaling עם ההתקדמות של השחקן. כלומר שמכונים מסוימים היו משנים את הפוקימונים שלהם לפי הרמה של השחקן באותו הרגע. אני מאוד מעריך דברים כמו Gym Test נניח, אבל כמה מאמני מכון וטיטאנים הובילו אותי להשתמש במכניקות Stall + חיזוקים כדי לנצח אותם שזה סתם לוקח עוד זמן ועובד פחות על טקטיקה ויותר על "כמה שיותר נזק בבת אחת".
פוקימון חרק עם טבע שקט
מה יהיה עם החברה הזאת. כמה משחקים שבורים ומכוערים גרפית Game Freak תצטרך להוציא לפני שמישהו ינער אותה ויגיד לה: "הלו? חברים? אפשר גם לעשות משחקים שנראים טוב על ה-Switch! משחקים לא חייבים להיראות רע כל-כך!". כבר משחק שני ברציפות של Game Freak ומשחק שלישי ברציפות של סדרת משחקי פוקימון שאנחנו מקבלים משחק שהוא פשוט ממוצע ומטה מבחינה גרפית ובמקרה הזה, גרוע מכך ברמת הביצועים והבעיות - וכל זה אחרי Day 1 Patch, כן? קיבלנו את המשחק לביקורת בדיוק יום לפני ההשקה שלו.
מבחינת העיצוב האמנותי של המשחקים, יש שיפור מורגש מ-Pokemon Legends Arceus ושיפור עצום בתחומים מסוימים מ-Pokemon Sword and Shield: האזורים של המשחק מעוצבים בצורה נפלאה, כשיש חיבורים ברורים והגיוניים בין אזורים מדבריים, אזורים מיוערים, אגמים, הרים מושלגים ועוד. גם הפוקימונים עצמם קיבלו בוסט גרפי כשהפוקימון השונים סוף סוף קיבלו טקסטורות שמראות למי יש פרווה, למי יש קשקשים, מי חלק ומי מחוספס דווקא. נסיים את המקטע החיובי של החלק הזה של הביקורת עם נגיעה באנימציות השונות של הפוקימונים.
ברוך השם, אחרי כל האירוע המביך של 2019 ומשחקי Sword and Shield שהבטיחו זאת ולא קיימו, פוקימונים קיבלו את האנימציות החדשות והראויות להן. לא כל פוקימון זכה לקבל מספר אנימציות שונות כמו למשל הפוקימונים ההתחלתיים, אבל לפחות פוקימונים מסוימים יבצעו אנימציות שונות בהתאם למתקפה (Quaquavel לדוגמא יבעט בצורה שונה במתקפות פיזיות ומיוחדות). כן, הפוקימונים כבר לא מתקרבים אחד לשני כמו ב-Pokemon Legends Arceus וגם אני התאכזבתי מכך, אבל האנימציות השונות נראות מספיק טוב כדי שזה יהיה "חסר - אבל נתגבר". מה שלא הצלחתי להתגבר עליו הוא איך שהעולם של המשחק נראה.
טקסטורות מרוחות ברזולוציה נמוכה, חוסר מוחלט ב-Anti-Aliasing, שילוט שנראה כאילו הוא רונדר ב-240p, טקסטורות עולם שנטענות מאוחר, Pop-in ומודלים לעצים שנראים מרחוק כאילו שייכים למשחק מתקופת ה-Gamecube. כל זה היה עוד הגיוני או לפחות הייתי מצליח להרגיש איזו אמפתיה כלפי החברה אם היא הייתה חברה קטנה מיפן וה-Switch בדיוק יצא. אבל לצערם הם לא - הם חברה יפנית שמאחוריה נמצא אחד המותגים עם הכי הרבה כסף והכי הרבה תמיכה - כנראה בעולם.
בנוסף, ה-Switch לא יצא השנה אלא ב-2017. יודעים מה כן יצא השנה לקונסולה הקטנה של נינטנדו? Xenoblade Chronicles 3 ו-Monster Hunter Rise: Sunbreak שנראים פי כמה וכמה טוב יותר מ-Scarlet ו-Violet, כשהראשון הוא גם משחק עם עולמות פתוחים ומרהיבים בדומה למשחקי הפוקימון החדשים. אגב, ההפרש בין Monolith Soft ל-Game Freak הוא פחות מ-60 עובדים - לגמרי כמות ש-Game Freak יכלו להעסיק כדי למצוא פתרונות לבעיות הגרפיות של המשחק. אגב, ההבדלים הגרפיים בין אזורים פנימיים לחיצוניים במשחק הוא גדול מאוד - זה בבירור היה תחום שהיה להם הרבה יותר קל להשקיע בו.
אבל בעוד שהגרפיקה דווקא יכולה להיראות טוב במקומות מסוימים, מבחינת הביצועים של המשחק שחקנים חווים המון בעיות קשות. המשחק מנסה להגיע ל-30 פריימים לשנייה אבל במצב נייד וגם במצב נייח, המשחק לא מצליח לשמור הביצועים הללו והוא יורד באופן תכוף אל מתחת ל-30 פריימים לשנייה. כל זה בעייתי מאוד, אבל זה יותר בעייתי כשהלוגיקה של המשחק קשורה לביצועים של המשחק: כשהביצועים של המשחק יורדים אתם בפועל משחקים במשחק בסלואו-מושן, כשהאנימציות של המשחק יורדות בקצב שלהן כדי להתאים לכמות הפריימים על המסך. היו מקרים שקרבות שלמים התנהלו בהילוך איטי כתוצאה מכך. Legends Arceus היה נראה רע, אבל לפחות הוא לא היה מגיע לבעיות ביצועים כאלה.
המשחק גם מלא בבאגים: דמויות שנעלמות תוך כדי הליכה, ריצה ורכיבה על הפוקימון, קריסה של המשחק ועוד בעיות. תקשיבו, אני מודע לכך שזאת לא פשוט עצלנות של Game Freak - הם היו צריכים לעמוד בדדליין מסוים, אבל בתכל'ס זה משחק הפוקימון השלישי שאנחנו מקבלים ב-12 החודשים האחרונים. למישהו חוץ מחבורה של אנשים בחליפות שאכפת להם רק מניצול של תקופת החגים לצורך רווח גבוה וזמין, היה מזיז שהמשחקים היו יוצאים בתחילת השנה הבאה? בעוד שאני לא סובל את הביטוי הזה, במקרה הזה אני באמת מרגיש שאנחנו משחקים בגרסת הבטא של המשחק ובחודש הקרוב יגיע פאץ' שינסה לתקן חלק מהבעיות שיש במשחק על ידי ניהול זיכרון יותר טוב.
ובסוף - בוחשים הכל!
אבל בואו נסיים את הביקורת הזאת דווקא עם טעם טוב: ה-End Game (מה שאפשר לעשות אחרי שמסיימים את המשחק) של משחקי הפוקימון בכמה דורות האחרונים היו, איך לומר, פחות ממרשימים. בין אם מדובר בסיפורים מעניינים אך קצרים במקרה הטוב ועד כמעט כלום ושום דבר במקרה הגרוע, אחד החלקים הכי כיפיים של משחקי הפוקימון קיבל הכי מעט אהבה. המגמה השתנתה בצורה דרסטית עם ה-End Game הפנטסטי של Pokemon Legends Arceus, והיא רק ממשיכה עם Pokemon Scarlet and Violet.
אני לא הולך לספיילר את הסיפור שמאחורי ה-End Game של המשחק הזה, אבל מהטבע שלו כמשחק עולם פתוח, העובדה שאתם יכולים לחזור ולתפוס פוקימונים חדשים בטבע, להילחם נגד מאמני מכון שוב, לסיים משימות צד ולפגוש פוקימונים חדשים פשוט מוסיפה עוד כמה עשרות שעות טובות למשחק שכבר ייקח לכם בין 25 ל-30 שעות, בתלות כמה מהר אתם רצים עליו. אה, והפסקול פשוט נהדר. היו בו כמה שירים שלא אהבתי אבל הוא מהמהנים שיצאו השנה ומועמד ודאי לעשרת הפסקולים לשנת 2022. Toby Fox חזר גם למשחק הזה והוא מביא לנו את אחד הטראקים הטובים בתולדות סדרת משחקי פוקימון. אני לא צוחק.
זה גם זמן טוב לכתוב את התחושות והרגשות האישיות שלי מהמשחק: כן, הגרפיקה נוראית במקומות מסוימים. כן, גם אני נתקלתי בבאגים וגליצ'ים. אבל בסופו של דבר, המשחק הזה הסב לי אושר כמעט בכל שנייה שלו, בין אם מדובר בתחילת המשחק והעולם הפתוח והנהדר שהוא שיטח בפניי ועד לסיום המשחק שבאמת הרגיש גרנדיוזי וגדול מהחיים. מעריצי פוקימון חדשים מקבלים פינוק אמיתי עם המשחק הזה כשמעריצי פוקימון וותיקים כמוני נהנים ממשחק שפשוט ענה כמעט על כל החלומות והרצונות שלנו ממשחק חדש בסדרה (לפחות ברמת המשחקיות).
השורה התחתונה
לביקורת שלי ל-Pokemon Legends Arceus נתתי את הכותרת "התפתחות", ואני נשבע שכמעט נתתי למשחק הזה את הכותרת "התפתחות שנייה". זה לקח להם כמה משחקים, אבל Game Freak סוף כל סוף נכנעו ונתנו לנו את מה שהוא משחק הפוקימון התלת-ממדי האמיתי הראשון אי פעם. העולם הפתוח שלו נפלא וחי בהרבה מהעולם הבתולי של Pokemon Legends Arceus, הפוקימונים החדשים נהדרים, הסיפור של המשחק מעניין מתחילתו ועד סופו, ה-End Game משמעותי ומכניקת ה-Tera החדשה תקסום לשחקנים קאז'ואלים ותחרותיים כאחד.
כרגיל עם הסדרה הזאת בכל טוב יש גם רע, כשהרעות החולות כאן הן ללא שום צל של ספק הגרפיקה הממוצעת והביצועים הנוראיים. זה מסוג המשחקים שאני רק מחכה לשחק אותם עם מודים כדי לראות איך הקהילה תבוא ותשפר את הנראות והביצועים של המשחק, בדומה למה שמודרים כבר עשו עם Pokemon Legends Arceus. אבל גם עם כל הבעיות הללו, משחקי Pokemon Scarlet and Violet הן בעיניי המשחקים הקלאסיים הכי טובים שיצאו אי פעם בסדרה הזאת. אם אמרתי שיהיה קשה לחזור אחורה מ-Pokemon Legends Arceus, אז כאן יהיה כבר בלתי אפשרי. הסדרה צועדת קדימה - רק תנו לה גם את המראה שהיא ראויה לו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
13:54 22.11.2022 |
רמי (אורח)
כמה חיכיתי לביקורת ממך.. תודה רבה!!
הסיקור שלך מדהים ומדויק ברמה!!
משחק מדהים שאין לתאר!!
וכמו שכתבת צריך להבין שהמשחקים האלו יוצאים כל שנה לא כל 3 שנים שיש דור חדש.
הייתי מצפה לרמה גבוה יותר גרפית נכון אבל לא הייתי מצפה לרמה של GTA עכשיו.
2
14:15 22.11.2022 |
shed (אורח)
מה חשבת על ההתפתחות של הסטרטרים?
3
15:59 22.11.2022 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
רמי תודה רבה! אנחנו לא צריכים רמה של GTA, אבל Monster Hunter Stories 2 הוא סמי עולם פתוח וכל עולם נראה נהדר על הסוויץ׳.
shed: לפי סדר אהבה עולה: חתול ירוקת, תנין תפוח, בבז ג׳וג׳ו. ההתחלתיים היו בסדר גמור, אני חושב שמבחינת יכולות וטייפינג הם מעולים אחד אחד, אבל מבחינת עיצוב Game Freak יצאו מלוכלכים עם החתול :(
4
00:57 23.11.2022 |
מסע נוסטלגי (אורח)
אני משחק במשחק הזה כבר יומיים רצוף ולא יכול להניח אותו מהיד אני מקווה שפיעולת האונליין הענפה שיש בסורד ושילד תעבור לפה כולל אליפויות ותחרויות אבל לדעתי המשחק הוא 8-8.5 בכל מקרה ממש שיקפת את התחושות שלי אחלה ביקורת כרגיל
5
| פורסם ע"י