הסיפור הכי טוב והכי נוגע ללב בסדרה מתחבר לפסקול משוגע ומערכת הקרבות הכי טובה בסדרה כדי ליצור את אחד ממשחקי ה-JRPG הכי טובים על ה-Nintendo Switch
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
איכשהו ה-Switch הפך לקונסולה המזוהה ביותר עם סדרת משחקי Xenoblade. תחשבו על זה שנייה: כל משחק מרכזי בסדרת Xenoblade Chronicles קיים על הקונסולה, כשהמשחק היחיד שלא קיים עליה הוא Xenoblade Chronicles X, הספין-אוף שיצא ל-WiiU. שני המשחקים הקודמים בסדרה היו טובים מאוד (הראשון היה מצוין), אז כשהשלישי הוכרז באירוע הדיירקט של פברואר 2022, ההייפ היה לא נורמלי. תוסיפו לכך את הדיירקט הייעודי למשחק שהציג לנו פרטים מעודדים לגבי המשחק ואת העובדה שמדובר באחד המשחקים הבודדים שדיווחנו עליהם שהם מקדימים ולא נדחים ואתם מקבלים פה משחק עם ציפיות מכאן ועד Alrest. אז האם המשחק הצליח לעמוד בהן?
מלחמה... מלחמה אף פעם לא משתנה
Xenoblade Chronicles 3 שונה מאוד משני המשחקים הקודמים בסדרה (אני שם את Xenoblade Chronicles X בצד למשך כל הביקורת הזאת, למעט נקודה אחת בהמשך), בכך שהסיפור שלו, או לפחות התמות המרכזיות של הסיפור שלו, מבוססות במידה רבה על העולם שלנו כיום. הסיפור עוקב אחרי ששה לוחמים ולוחמות מהצבאות של שתי ממלכות שנלחמות אחת בשנייה: ממלכת Keves וממלכת Agnus. הגיבורים שלנו, Noah, Lanz ו-Eunie מ-Keves פוגשים במהלך משימה סודית שלושה חיילים מ-Agnus בשם Mio, Sena ו-Taion, כשאירוע לא שגרתי וקרב גורלי הופך את הששה לבוגדים בעיניי המדינות שלהם ומכריח אותם לצאת למסע ביחד לאזור בו הם יוכלו למצוא שקט וסוף סוף לנוח.
הרעיון המרכזי מאחורי הדמויות שלנו הוא שהן חיות כדי להילחם וחייבות להילחם ולהרוג כדי להישאר בחיים, כשכל מוות מזין את "שעון הלהבה" של המחנה השני. האירועים של השעות הראשונות מלמדים אותנו שהגיבורים שלנו, או לפחות נוח ומיו, לא באמת מבינים למה הם נלחמים אחד בשני והמסע שלהם יעזור להם למצוא את האויב האמיתי שמושך בחוטים וגורם לנערים האלה שיש להם רק עשר שנים לחיות מהרגע שהם עולים לשדה הקרב, להילחם עד הרגע בו הם מתים. היכולת שהם קיבלו להפוך ל-Ouroboros - יצור חזק המורכב משני לוחמים שמתחברים אחד עם השני - משחררת אותם מהשפעת שעון הלהבה שלהם ופותחת את עיניהם לזוועות שהם היו מחויבים לעשות.
אני בטוח שרובכם כבר יכולים לראות למה הסיפור של Xenoblade Chronicles 3 מצליח להתחבר לעולם שלנו בצורה טובה: כל הזרקור שהוא שם על הנושא של מלחמה והסיבה שכל החיילים הללו נלחמים הוא משהו שקל להתחבר אליו ולהבין אותו. הדיבוב והדיאלוגים יכולים להיות צ'יזיים מאוד (כי בכל זאת, זה משחק JRPG בסגנון שמאוד מזכיר סדרת אנימה), אבל בנוסף לעבודת הדיבוב המעולה, אפשר להתחבר לחלק לא מבוטל מהטקסטים והדמויות השונות שיופיעו במהלך המשחק. בכלל, כל הטון האפל והכבד של המשחק השלישי הצליח לתפוס אותי בצורה שהשניים האחרים פחות הצליחו.
אני גם מאוד אוהב את העובדה שהסיפור של המשחק מצליח לבנות את העולם בצורה שגם משפיעה על המשחקיות ועל המכניקות השונות במשחק: כל חייל באחת הצבאות "נולד" עם עין מיוחדת שמאפשרת לו לראות נתונים כמו המפה של העולם ויכולות שונות בקרב ולכן כשהגיבורים שלנו מצליחים ליצור קשרים בינם לבין עצמם הם גם יכולים ללמוד את היכולות של החברים שלהם. במהלך המסע אנחנו נגיע לקולוניות - מחנות של Keves ו-Agnus - שנוכל לשחרר מהשפעת שעון הלהבה ובכך לאפשר לאנשים לחיות מבלי הצורך להרוג אף אחד וכו'. ברגע שנשחרר את הקולוניות הללו נוכל ליצור חברויות חדשות והמשחק אפילו מתגמל את השחקן על עזרה לקולוניות בדמות יכולות שקשורות להליכה בעולם של המשחק.
גם הנבלים של המשחק נהדרים - ה-Mobious באמת יוצרים תחושה של אויב אכזרי וחסר רחמים כשגם הקרבות נגדם הרגישו כמו קרבות בוס אמיתיים. אני אפסיק לדבר על העלילה עכשיו כי אני באמת יכול לחפור עליה יותר מדי אבל אני רק אגיד עוד משהו לאנשים כמוני ששיחקו בכל משחקי Xenoblade הקודמים: המשחק החדש נותן המון הפתעות ורפרנסים למשחקים קודמים בסדרה. שחקנים חדשים לא צריכים להתרגש מהאמירה הזאת יותר מדי: המשחק מכיל כמה חלקים מרגשים במיוחד שידברו אליכם ויגעו לכם בנפש גם אם לא יצא לכם לשחק עם Shulk או Rex, אבל שחקנים וותיקים מקבלים ממתק מיוחד מהסדרה הזאת. אם יש לכם את הזמן ואת הכוח, הייתי ממליץ לכם דווקא לשחק בשני המשחקים הקודמים ואז לעבור ל-Xenoblade 3 כדי לחוות את אותן התחושות שאני חוויתי.
לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
לפני הכל, הבהרה: Xenoblade Chronicles 3 הוא לא משחק עולם פתוח אמיתי. זה משהו שכנראה לא הבנתי נכון מהטריילרים השונים, אבל העולם של Xenoblade Chronicles 3 מחולק לאזורים שונים. כל אזור הוא וואחד אזור, כן? מרחבים ירוקים עצומים, מדבריות רחבות ואזורים הרריים מקסימים ממלאים את העולם של Aionios, אז בעוד שבאיזשהו מקום אפשר עדיין לומר שמדובר במשחק עולם פתוח (רק עם טעינה בין האזורים השונים), הוא עדיין לא עונה להגדרה הזאת במאת האחוזים. עוד נקודה שהמשחק לא מאה בה היא הגרפיקה שלו.
אני אחדד: Xenoblade Chronicles 3 לא נראה רע. להיפך: מדובר במשחק מאוד נעים לעין כשהאזורים השונים, הדמויות בסיפור והאויבים בעולם עוצבו בצורה נהדרת. שטחי המרעה הירוקים של השלב הראשון הם מחזה באמת מהמם, אזור הקרב הראשון שהמשחק זורק אתכם אליו נראה מדכא ונוראי (בקטע טוב, כן?) והיו אזורים שלמים במשחק שבאמת הרגישו גדולים מהחיים. מצד שני, כששיחקתי את המשחק על טלוויזיית ה-OLED שלי בבית היה אפשר לראות שהטקסטורות במשחק הן לא מהאיכות הטובה ביותר והמשחק גם "נהנה" משלל בעיות שיש למשחקי Switch גדולים כמו מחסור ב-AA, טקסטורות מרוחות, ורמת פירוט מאוד נמוכה על חפצים ואביזרים כמו מיטות למשל בחלק גדול מהמשחק.
אני שוב רוצה לציין כי זה לא ש-Xenoblade Chronicles 3 נראה רע כמו שמדובר בפשרות שהמפתחים האדירים ב-Monolith היו צריכים לעשות כדי שהמשחק ירוץ על ה-Switch, כשגם זה עובד לא הכי טוב, כשהיו לי לא מעט נפילות אל מתחת ל-30 פריימים לשנייה. למזלי הרב שני הדברים שהזכרתי קודם לא פגעו לי בחוויה הנהדרת מהמשחק, אבל לא יודע - זה פשוט מזכיר לי כל פעם מחדש את החשיבות והאימפקט שהיה לדגם חדש של Switch על הנראות של חלק מהמשחקים שלה. בכל מקרה, עכשיו כששמנו את זה בצד, נעבור לעיצוב של העולם עצמו וכאן אין לי באמת תלונות משמעותיות.
המשחק מכיל המון הפתעות והמון דברים לעשות בכל אזור במשחק, בין אם מדובר בדברים כמו מציאת קופסאות שיכילו אביזרים מיוחדים, מציאת אזורים סודיים שיכילו חפצים מיוחדים או אפילו חנויות מיוחדות או היכולת לעשות "Off-seeing" לגופות של חיילים שמפוזרות ברחבי המפה, ובעצם לעזור להם לעבור לעולם הבא בעזרת נגינה מקסימה מהחליל של נוח ו/או מיו. ברחבי האזורים גם יהיו מפוזרים כל מיני מחנות בהם תוכלו לעצור כדי לעלות רמות בעזרת נקודות ניסיון שהתקבלו כבונוס ממשימות, להכין יהלומים שיתנו לדמויות שלכם חיזוקים בקרבות השונים ולדבר עם חברי הקבוצה על נושאים חשובים ששמעתם עליהם במהלך המסע שלכם, כשחלק מהנושאים הללו יתפתחו למשימות צד שתוכלו לבצע.
המפה של המשחק השלישי היא גם שיפור ענק בעיניי מהמשחק השני שהכיל מפה קטנה ולא ברורה. במשחק הזה, קיימת מפה גדולה וטובה המציגה לכם את האזור שאתם נמצאים בו, מסמן נקודות אליהן אפשר להגיע ב-Fast Travel ואפילו נקודות שכדאי לכם ללכת לבדוק שיסומנו בעזרת סימן שאלה. המשחק אפילו מכיל אופציה להפעיל סימן דרך שיראה לכם את הדרך המהירה ביותר שתוכלו ללכת בה כדי להגיע לנקודה הבאה במשימה הנוכחית שלכם ולחיצה על כפתור הפלוס גם תציג לכם את המקום אליו אתם צריכים להגיע בדיוק כך שאם הוא רחוק מכם אבל כבר ביקרתם באזור, תוכלו פשוט לקפוץ לנקודת Fast Travel קרובה. תוסיפו לכך יצורים מיוחדים ואויבים מעניינים שיכולים לצוץ לכם במפה ואתם מקבלים עולם פתוח שלא שיעמם אותי לכל אורכו.
בתחבולות (וקומבואים) תעשה לך מלחמה
מערכת הקרב של Xenoblade Chronicles 3 היא בעצם שילוב של שתי מערכות הקרב של המשחק הראשון והמשחק השני יחד עם מנגנון נוסף מ-Xenoblade Chronicles X. מהמשחק הראשון אנחנו מקבלים תצורה קצת יותר פשוטה וקצת יותר נקייה מבחינת מלל ותוכן על המסך ומהמשחק השני אנחנו מקבלים מכניקות מעניינות כמו Canceling שמאפשרות לשחק להשתמש ביכולות המיוחדות שלו בשביל לבצע מה שהוא בפועל קומבואים. זה יוצר מצב בו המשחק השלישי בסדרה מקבל מערכת קרב מתוחכמת כמו של המשחק השני, בתצורה יותר נקייה ויותר ברורה לשחקן.
זה מדהים עד כמה תמונה כמו התמונה כאן למעלה יכולה להיראות כמו גיבוב של שטויות למי שמסתכל עליה סתם מהצד, אבל אני בזמן משחק הכל ברור: המשחק מדגיש את מד החיים של האויב בצורה ברור בחלק העליון של המסך, דואג להתריע לשחקן כשדמות נמצאת בסכנה על ידי מרקרים או שינוי הצבע של הדמות בצד המסך ועוצר לחצי שנייה את הקרב כדי להדגיש שהסטטוס של האויב השתנה (לדוגמא קיבל Break מאחת הדמויות האחרות ועכשיו אפשר לעבור ולהשתמש ב-Topple כדי להפיל אותו לקרקע). המשחק אפילו שם את החץ שמציג לך את הכיוון שלך מול האויב כדי שתוכל לנצל בונוסים של תקיפה מכיוון מסוים בצורה נוחה יותר מבמשחק הקודם.
לפני שהגעתי למשחק חשבתי ששבע דמויות שנלחמות בבת אחת הולך להיות בלגן היסטרי על המסך, אבל לרוב זה דווקא היה כיף לראות את כל הדמויות תוקפות במקביל. לכל דמות יש קלאס שתוכלו לשים לה משלוש קטגוריות שונות: מגן, מתקיף ומרפא, כשכל דמות יכולה להיות באיזה תפקיד שתרצו. רוצים שנוח שהיה עד עכשיו מתקיף יהיה פתאום הטנק של החבורה? מעדיפים את לאנץ' בתפקיד התקפי יותר? חושבים שמיו צריכה לרפא בכלל? הכל בידיים שלכם ונתון לשיקולכם - זה פשוט עניין של לשים את הציוד הנכון למשימה ואת הקלאס הנכון למשימה. ככל שדמות תילחם יותר ותצבור ניסיון עם הקלאס שלה היא גם תלמד יכולות שישארו איתה ותוכלו לשים אותן בקלאס הבא שתשחקו איתו - מה שמוביל לכמות קאסטומיזציה ענקית.
אתם יכולים ליצור קבוצה של טנק אחד עם המון יכולות התקפיות שמושכות אליו אש כשיש לו שלושה מרפאים עם "Aggro" נמוך (כלומר אויבים פחות יתייחסו אליהם) ועוד שני לוחמים התקפיים. תוכלו ליצור קבוצה מאוזנת לחלוטין עם שני מגינים, שני מתקיפים ושני מרפאים, כשלמגינים יש גם מתקפות שמרפאות בזמן המכות שלהם. אתם אפילו יכולים ליצור קבוצה עם חמישה מגנים ומרפא אחד עם יכולות ריפוי לכמה אנשים בבת אחת - הבחירה היא לגמרי אצלכם. המשחק מעודד שינוי תכוף של הקלאסים השונים ובכך גם גורם לשחקן לשחק את כל הסוגים השונים של הקלאסים ולמצוא את המועדף עליו.
המשחק גם מכיל עוד כל מיני מכניקות שונות כמו היכולת להפוך ל-Ouroboros לזמן מוגבל כדי לעשות כמויות אדירות של נזק להרבה אויבים או ה-Chain Attack שמאפשר לכם לשרשר המון מכות מיוחדות ברצף כדי לעשות אקסטרה נזק לאויבים מסוימים (כשאני אומר אקסטרה אני מתכוון לכמויות אבסורדיות לפעמים) וה-Fusion שהוא בעצם הדרך שלכם לשלב בין שתי מתקפות מיוחדות וליהנות משתי העולמות הללו (למשל לשים מתקפה שמורידה את ההגנה של האויב ביחד עם מתקפה שעושה אקסטרה נזק מכיוון מסוים). אגב, מנגנון ה-Overkill של ה-Chain Attack (הריגה של האויב במהלך Chain Attack אקטיבי) הוא דרך נפלאה לעשות גריינד, למרות שהוא לא באמת נחוץ במשחק הזה, לפחות לא לריצה על הסיפור המרכזי. כאן אני גם הולך להתייחס לטענה שאני ממש לא אוהב לגבי משחקי Xenoblade.
כן, הקרבות עצמם מתנהלים ב-"Auto Attack", כלומר בין המתקפות השונות וה-Cancels והמתקפות המיוחדות והכל הדמות תתקוף את האויבים השונים באופן אוטומטי. מה הבעיה בזה בדיוק? המשחק חוסך לי את הרגעים האלה במשחקי JRPG בהם הייתי צריך ללחוץ על "Attack" בתפריט וגם מאפשר לי לנוח בחופשיות במהלך הקרב כדי להגיע למיקום יותר נוח לתקיפה, לריפוי או לחיזוק הדמות בעזרת Buff. המשחק תמיד שומר אותי בעניינים עם הכמות הנהדרת של המכניקות השונות שלו והוא גם מאוד מאתגר בקרבות הבוסים ובקרבות נגד המפלצות המיוחדות, אז קצת קשה לי עם הטענה שהמשחקיות של Xenoblade היא "אוטומטית". היא ממש ממש לא.
מילה טובה אחרונה מגיעה למנגנון ה-Tutorials של המשחק שהוא משופר עשרות מונים משני קודמיו. ה-Tutorials במשחק הזה ברורים מאוד, מוסברים בצורה טובה ולא מפריעים לזרימה של המשחק כמו במשחק השני. אגב, אחת הבעיות שהיו לי עם Xenoblade Chronicles 2 נגעה בדיוק בנושא הזה, אז אני יותר משמח לראות את Monolith יוצרים מנגנון למידה שמפזר את המידע החשוב בצורה נוחה וטובה יותר עם אפשרות להתאמן בזמן הפנוי שלנו בעזרת אימונים ייעודיים לכל מנגנון חדש ותפריט טיפים נגיש וברור.
חליל צד (את המקום הראשון במצעד)
טוב, כשאמרתי בביקורת שלי למשחק החדש של צבי הנינג'ה שעכשיו משחקים יצטרכו להתמודד מולו על המקום הראשון ברשימת פסקולי השנה שלי לשנת 2022, אני דיי ידעתי שהיריב הכי גדול שלו יגיע חודש לאחר מכן. גם בגזרת הפסקול, Xenoblade Chronicles 3 פשוט לא איכזב אותי, כשהוא מביא לנו פסקול שמצליח להגיע לרמות של המשחק השני ואפילו הראשון עם כמה רצועות ושירים מדהימים. "A Life Sent On", נעימת הנושא של Xenoblade Chronicles 3, קובעת את הטון העצוב והאפל של העולם של המשחק עם כלי הנגינה המרכזי של המשחק הזה: החליל. אל הרצועה הזו מצטרפות רצועות הקרב שהן רמה אחרת ממה שהכרתי בסדרה.
אני חושב שזאת הפעם הראשונה בסדרה, לפחות מבחינתי, שאהבתי את כל אחת מרצועות הקרב במשחק. מהרצועות הפשוטות יותר כמו "Keves Battle Theme" ו-"Agnus Battle Theme" שמתנגנות בזמן קרבות רגילים, עד לרצועות יותר מורכבות כמו הקרבות נגד המוביוסים וכלה באחת הרצועות האהובות עליי ביותר בסדרה: "You Will Know Our Names ~ Finale" שמצליח לתפוס את הרוח של השיר המקורי מהמשחק הראשון בצורה שעושה לי צמרמורת כל פעם שהוא מתנגן.
אחת התגובות האהובות עליי לפסקול הזה הייתה שרוב הפסקול הזה מרגיש כאילו אמרו למלחינים של המשחק שזה הפסקול האחרון שהם יוכלו ליצור אי פעם, וזה באמת מרגיש ככה. אני מרגיש שכל רצועה נהדרת, הרצועות מתאימות לסיטואציות, יודעות להניע את העלילה ולרגש את השחקן ובכלל נותנת תחושה של חוויה גדולה מהחיים. מגיע כל הכבוד ענק ל-Yasunori Mitsuda, הרכב הרוק ACE שמלווה את המשחק כבר שנים, Kenji Hiramatsu, Manami Kiyota ו-Mariam Abounnasr על העבודה שהם עשו עם הפסקול הזה.
השורה התחתונה
Xenoblade Chronicles 3 פשוט עמד בכל הציפיות שלי ממנו - ותאמינו לי שאחרי שני משחקים טובים היו לי המון ציפיות ממנו. הסיפור הנוגע ללב של Xenoblade Chronicles 3 הוא, בעיניי לפחות, הכי טוב בסדרה וכזה שיותר אנשים יוכלו להתחבר אליו ואל האנושיות בו, מערכת הקרבות ליטרלי לוקחת את הטוב מכל המשחקים הקודמים בסדרה ומחברת את כל החלקים האלה כדי ליצור מערכת קרבות שמרגישה כמו משחקי JRPG בתורות, רק עם רמה נוספת של אינטראקטיביות של השחקן והפסקול הוא מהטובים שיצאו בסדרה ובשנה האחרונה באופן כללי. כרגיל בביקורות למשחקי Switch גדולים בשנים האחרונות גם כאן הגרפיקה היא דיי בינונית והביצועים יכלו להיות טובים יותר אבל אני אעצור כאן שנייה כדי להדגיש דבר חשוב.
בסוף Xenoblade Chronicles 3 אני הנחתי את השלט והבנתי שחוויתי כאן מסע. זה היה בול מה שמשחק עולם פתוח ענק אמור להיות: לא גיבוב של משימות שצריך לעשות אחת אחרי השנייה אלא מסע חובק עולם שסוגר כאן סיפור של שלושה משחקים בצורה שבאמת ריגשה אותי בתור מעריץ של הסדרה והעולמות שבה. השמטתי מהביקורת הרבה רגעים מפתיעים וטוויסטים נהדרים אבל מה שאתם צריכים להבין מהביקורת הזו הוא ש-Xenoblade Chronicles 3 הוא משחק עם לב ענק, אבל אולי יותר חשוב מכך: זהו אחד ממשחקי ה-JRPG הכי טובים על קונסולת ה-Nintendo Switch, המשחק הכי טוב בסדרת משחקי Xenoblade ומשחק שריגש אותי באופן אישי.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
12:07 14.08.2022 |
Gop
5 מתוך 10 ללימיטד אדישות חחח
2
| פורסם ע"י