כרטיס מסך של אינטל, כן זה אמיתי
כרטיס המסך סופק לנו על ידי אינטל ישראל, תודה רבה!
את הביקורת הזאת אני מחכה לכתוב כבר במשך כמה שנים. בשנת 2018 אינטל הפתיעה פחות או יותר את כולם עם ההכרזה כי היא מתכננת לייצר כרטיסי מסך ייעודים משלה ולהתחרות ראש בראש עם Nvidia ו-AMD. מאז ועד היום אינטל עברה הרבה מאוד וגם חטיבת כרטיסי המסך שלה קרמה עור וגידים עד שהגענו לנקודה היום שבה אני סוף סוף זוכה לסקר את אחד מכרטיסי המסך שלה, ה-Intel Arc B580. אז האם כל ההמתנה הזאת הייתה שווה והאם לאינטל יש בכלל מקום כשחקנית חדשה בשוק כרטיסי המסך שנשלט כבר במשך שנים ארוכות על ידי שתי חברות? בואו נתחיל לדבר על זה.
גם מסע של אלף צעדים מתחיל בצעד אחד
רגע לפני שאני מדבר על ה-B580 שקיבלתי לביקורת, אני רוצה לדבר מעט על ההיסטוריה הקצרה יחסית של כרטיסי המסך של אינטל. ה-B580 הוא כרטיס הדגל של הדור השני כאשר הדור הראשון שקיבל גם את המיתוג Alechmisit הושק כבר במרץ 2022, לפני שלוש וחצי שנים. ההשקה של אלכמיסט הייתה מרגשת מאוד כשהכרטיסים התבססו על ארכיטקטורה חדשה לגמרי שאינטל קראה לה Xe-HPG. ההשקה הייתה מרגשת מאוד אבל היא ממש לא הייתה חלקה עם לא מעט בעיות שהכרטיס סבלו מהן. את הבעיות של הדור הראשון אפשר לחלק לארבע קבוצות מרכזיות: דרייברים, ביצועים, תאימות ומקום בשוק. גזרת הדרייברים והביצועים קשורות אחת בשניה וזה היה פשוט קטסטרופה. אינטל בחרה שלא להכניס תמיכה בחומרה ל-DirectX 9 ובמקום זאת להשתמש באלגוריתם שממיר DirectX 9 ל-DirectX 12 שיכול לרוץ על הכרטיסים, בחירה זאת הובילה לירידה חדה בביצועים ובמקרים רבים המשחקים פשוט לא רצו. DirectX 11 אמנם נתמך בצורה טבעית אבל הדרייברים של אינטל לא היו טובים מספיק וגם שם הביצועים שהתקבלו היו נמוכים מאוד ממה שהיה מצופה.
גם באשר לתאימות הכרטיסים הדרך לא הייתה חסרת מכשולים, כשהם צרכו יחסית הרבה חשמל ופחות או יותר דרשו שימוש בטכנולוגיית Resizable BAR כדי לרוץ בצורה טובה, אבל הטכנולוגיה נתמכת רק במעבדים ולוחות אם חדשים יחסית לתקופה. הבעיה האחרונה הייתה המקום בשוק, אינטל בחרה שלא להתחרות ב-Nvidia ו-AMD על פיסגת הביצועים ובמקום זה להתחרות דווקא בגזרת המחיר, על פניו זאת בחירה נכונה מאוד שתתן לאינטל לנגוס טיפה בעוגה לקראת הדורות הבאים. הבעיה הייתה שאינטל הציעה כרטיסים עם ביצועים של הדור הקודם ומחיר של כרטיסים נמוכים בדור הנוכחי. למרות כל הבעיות האלה, אינטל לא וויתרה והצליחה לשקם את האסונות ועם הרבה מאוד דרייברים שיצאו לאורך שנתיים הכרטיסים ניהיו טובים, אפילו טובים מאוד כשרוב בעיות התאימות סודרו, הבאגים תוקנו והביצועים השתפרו בצורה פלאית עם כל דרייבר חדש. למעשה, הביצועים השתפרו בכ-20% בזכות דרייברים חדשים, מרשים מאוד לכל הדעות.
עכשיו כשאנחנו יודעים קצת יותר על הרקע של הכרטיסים האלה ומאיזה פוזיציה אינטל מגיעה, אנחנו יכולים לדבר על ה-B580 ומשפחת Battlemage שהוא עומד בראשה. עם הדור החדש של הכרטיסים אנחנו מקבלים ארכיטקטורה חדשה ומשופרת בשם Xe2-HPG שמסתמכת רבות על היסודות של אלכמיסט. הדור החדש מבוסס על ייצור בגודל של 5 ננומטר (לעומת 6 עם Xe-HPG), דבר שמעניק לאינטל יעילות אנרגטית טובה יותר יחד עם ביצועים משופרים. גם בגזרת Ray-Tracing אנחנו רואים שיפור עם דור שני לליבות שמספקות עכשיו ביצועים טובים הרבה יותר והרבה מאוד הרחבות לזיכרון הכרטיס, בין אם אלו זיכרונות גרפים או זכרונות מטמון (Cache) שקיבלו הגדלות. יחד עם אלה, אנחנו מקבלים יחידות ביצוע (Execution Units) קטנות וטובות יותר שמאיצות את כל המכלול הזה ומעניקות יכולות ביצוע משימות מהירות ותגובתיות הרבה יותר.
הקרב ישן, הזירה חדשה
אז עכשיו הגיע הזמן לצלול עוד טיפה לעומק ולדבר על הכרטיס שנמצא כאן היום. בעוד שיש גירסאות AIB לכרטיס, ה-B580 שאני קיבלתי לביקורת הוא גירסאת המקור של אינטל. ה-B580 מצוייד בכ-12GB של זיכרון GDDR6 (מעט איטי יותר מ-GDDR7 שראינו עם RTX 50 למשל) עם קצב העברה סביר של 192BIT, לצד אלה אנחנו רואים את הליבה הגרפית שמבוססת על כ-20 ליבות Xe שאחראיות על החישוב הגרפי כשלצידן עוד 20 ליבות Ray Tracing כאשר כל אלה יחדיו מחולקות לחמש ״קבוצות עבודה״ שונות (Rander Slices). לבסוף אנחנו רואים את תדר העבודה שעומד על 2,670MHz כשכל אלה מסתכמים לכדי צריכת חשמל של 190W, צריכה שזהה פחות או יותר צריכה לזאת של ה-RTX 5060Ti.
עכשיו אפשר לגשת למבחני הביצועים כדי לראות האם באמת ה-B580 של אינטל מצליח לתפוס את מקומו בשוק כרטיסי המסך. מפרט המחשב שעליו בדקתי את הכרטיס הוא:
- מעבד: Intel Core Ultra 285K
- לוח אם: Gigabyte Z890 Aero G
- קירור למעבד: ROG Ryujin 360 II
- זיכרון: Kingstone FURY Renegade DDR5 4x16GB 8000MT/s CL38
- איחסון: Kingstone Renegade 2TB PCIe 4.0 NVMe SSD
- ספק כח: Corsair HX 1200W
- מערכת הפעלה: Windows 11 Pro - 24H2
כמו תמיד ועל מנת לבדוק את ביצועי הגיימינג של ה-B580, הרצתי עליו 10 משחקים פופלאריים ותובעניים כשרובם בנויים על מנועי משחק שונים כדי לבדוק את כוחו האמיתי של הכרטיס. בכל משחק לקחתי את כל ההגדרות הגרפיות עד לקצה העליון, ביטלתי את ה-Ray Tracing, XeSS וה-Motion Blur ובדקתי את הביצועים ברזולוציית FHD שכן זאת עדיין הרזולוציה הנפוצה ביותר ועל רזולוציית QHD מפני שאלו רזולוציות היעד של הכרטיס. את הביצועים השוואתי לכרטיסים שנמצאים יחסית קרובים לקטגוריית המחיר והביצועים.
כפי שאפשר לראות, מלבד שני משחקים בודדים שבהם אינטל הצליחה לגבור על Nvidia ו-AMD, ה-B580 נאלץ להסתפק במקום השלישי. למרות זאת ואם אנחנו מסתכלים על הכרטיס לבד ובפני עצמו אנחנו יכולים לראות שהוא מספק ביצועים טובים עם ממוצע FPS של 68FPS ברזולוציית FHD וממוצע של 49FPS ברזולוציית QHD. נכון, זה עדיין לא הכרטיס החזק ביותר שיש בשוק, או אפילו קרוב לכך אבל אני מקווה שהביצועים האלה (במיוחד בהתחשב במחיר שנדבר עליו עוד מעט) יהיו מספיק בשביל לשכנע מספיק שחקנים ואינטל תצליח לתפוס נתח שוק שיעניק להם רוח גבית לקראת הדור השלישי שצפוי להתחרות בגדולות.
כמו תמיד, אחרי בדיקה של משחקים רסטריים, אני לוקח את הכרטיס לעוד סבב בדיקות קצר שמתמקד בביצועי ה-Ray Tracing שלו. אינטל הבטיחה לנו שיפור משמעותי בביצועי ה-Ray Tracing בעיקר בזכות השיפורים לליבות ה-RT של הכרטיס. לצורך הבדיקה הזאת השוואתי את שלושת הכרטיסים ברזולוציית 1080p בלבד על פני שישה משחקים שונים. גם הפעם לקחתי את כל ההגדרות הגרפיות עד לקצה העליון, הפעלתי את כל היכולות Ray Tracing שקיימות במשחק וכיביתי את FSR/DLSS/XeSS וה-Motion Blur.
אחרי שראינו את הביצועים של המשחקים הרגילים, אני בטוח שמה שאנחנו רואים פה לא מפתיע אף אחד. היום כבר אפשר להגיד, לעשות Ray Tracing בגיימינג זאת סוג של אומנות, Nvidia המציאה את התחום, AMD למדה לעשות את זה בשנים האחרונות ואינטל רק עכשיו מתחילה ללמוד ועושה את צעדיה הראשונים. אם נתמקד במשחקים לרגע נוכל לראות שרובם לא מגיעים לקצב FPS שמספיק למשחק ועם Indiana Jones המשחק אפילו לא הצליח לרוץ, בעיקר בשל כמות הזיכרון הגרפית היחסית נמוכה של הכרטיס, בעיה שראינו גם עם ה-RTX 5070. כמו שאפשר לראות, אינטל מתחילה ללכת אבל השאר כבר התחילו לרוץ.
כמו Nvidia ו-AMD גם לאינטל יש טכנולוגיית Upscale ייעודית עבורה שנועדה כדי לשפר ביצועים, במקרה של אינטל קוראים לה XeSS כשלאחרונה היא גם קיבלה דור חדש ושני עם תמיכה ב-Frame Generation. למרות שכבר יצא לי לשחק עם XeSS, בעיקר עם לפטופים, התעניינתי לבדוק איך הטכנולוגיה מתפקדת עם עומס אמיתי וכבד על בסיס כרטיס מסך ייעודי של החברה. אני אגיד שהטכנולוגיה עדיין לא מאוד נפוצה כמו DLSS ו-FSR אבל כבר היום יש מעל 250 כאלה. לשם המבחן לקחתי את Cyberpunk 2077 שהוא אחד המשחקים שנתמכים ב-XeSS 2, העלתי את ההגדרות למקסימום ברזולוציית 4K ובדקתי את הביצועים עם ובלי Ray Tracing. לאחר מכן בדקתי את הביצועים בהפעלה של מצב Balance, Ultra Preformance ו-Ultra Quality כ-FG דולק.
בעוד שהביצועים "הקלאסיים" של הכרטיס היו ככה-ככה בלשון המעטה, בהפעלה של XeSS אנחנו רואים שיפור ביצועים נהדר שמעניק לכרטיס יכולת לשחק גם ברזולוציית 4K, רזולוציה שרחוקה מאוד מייעודו של הכרטיס או לשחק עם Ray Tracing פועל. הקפיצה בביצועים היא דרמטית כל כך שממצב של 7FPS בודדים אפשר להגיע לקצב יחסית חלק של 47FPS עם וויתור יחסית לא גדול על איכות התמונה, במשחק ללא Ray Tracing אנחנו רואים קפיצה מרף ה-30FPS המינימאלי לכדי מעל ל-60FPS במצב ששם דגש על איכות תמונה או מעל 120FPS במידה ואתם רוצים כל פריים אפשרי שאפשר לסחוט מהכרטיס.
ככרטיס שמיועד לשוק הביניים ומטה, ה-B580 צריך לבלוט במדד אחד בעיקר, מדד התמורה לכסף (Value for Money). וכפי שאפשר לראות מגרפי הביצועים הכרטיס מפגר מאחור ולכן הקרב על הכיס זאת הזירה המרכזית שלו. כדי להסתכל על המדד הזה סכמתי את כמות הפריימים שכל כרטיס השיג ברזולוציית 1080p במשחקים השונים וחילקתי את הסכום במחיר ה-MSRP של הכרטיס על מנת לקבל את יחס הפריימים לדולר שמקבלים.
כאן אינטל מצליחה לרשום הצלחה, אפילו הצלחה גדולה עם יחס ביצועים הרבה יותר טוב ממה ש-AMD או Nvidia מצליחות לספק. לדעתי, זאת בדיוק הנקודה שאינטל צריכה לשחק עליה וככה להצליח לקנות לעצמה נתח שוק. עוד לא הגעתי לסוף הביקורת אבל כבר עכשיו אפשר להגיד, ה-B580 הוא הכרטיס הטוב ביותר לשוק התחתון, אם אתם בעלי תקציב מועט ומוגבל ואתם מחפשים למקסם את הביצועים שאתם יכולים לקבל מההשקעה, אין לכם סיבה להסתכל על אף כרטיס אחר מלבד ה-B580 שמצליח לספק יחס טוב של ביצועים עם מחיר לא גבוה. אם תרדו מתחת לרף המחיר של ה-B580 כניראה שהביצועים שתקבלו יהיו פחות טובים ביחס לכסף שכן לרוב אפשר להסתכל על יחסי VFM בשוק כרטיסי המסך כגרף אקספוננציאלי ולא ליניארי.
קטן ושקט
באופן מסורתי, את החלק האחרון של כל ביקורת אני מקדיש תמיד לנושא צריכת החשמל ויכולות הקירור של הכרטיס. כפי שציינתי קודם לכן, מעטפת הצריכה הכוללת של הכרטיס עומדת על כ-190W שכיום זאת צריכת חשמל שנחשבת יחסית נמוכה בשוק. בעוד שזאת מעטפת הצריכה ב-100%, בזמן גיימינג גיליתי שצריכת החשמל הממוצעת עומדת רק על כ-136W. מעטפת הצריכה הזאת העניקה לאינטל את האפשרות לתת לכרטיס את אולי אחד הפיצ׳רים שלו שהם מהאהובים עליי ביותר - עיצוב קטן ומנימליסטי ברוחב של שני סלוטים. בשונה מיותר מידי כרטיסים בשוק, אנחנו מקבלים כאן עיצוב דקיק, יפה ואלגנטי שלא צועק בכוח מי הוא ומה הוא. כך גם מערכת הקירור עושה עבודה טובה ושקטה כשלמרות העובי הזעום שלה ויחד עם שני מאווררים היא מצליחה לשמור על הכרטיס בממוצע של 79 מעלות בזמן גיימינג. זה מעט חמים אבל עדיין עובר מבחינתי, במיוחד כאשר בבירור יש מקום להפעיל את המאווררים מהר יותר ולהוריד את המעלות עוד יותר.
השורה התחתונה
אני אסכם את הביקורת הזאת כך, אני אוהב מאוד את ה-B580 ומה שאינטל עשתה איתו. מנגד, יש לי חולשה לכרטיסי מסך, במיוחד כאלה מיוחדים או שאפתניים שמספרים סיפור וזה בדיוק המצב כאן. בשוק הגיימינג של 2025 ה-B580 ממולץ בעיקר לשחקנים שמחפשים את התמורה הטובה ביותר לכסף ומשחקים ב-FHD, אם אתם לא אחד מאלה, אין לכם מה לחפש עם הכרטיס הזה. יחד עם זאת, ה-B580 כניראה יהיה הכרטיס הראשון שעולה לי לראש כשישאלו אותי להמלצה למפרט מחשב עבור ילד קטן וגם זה אומר משהו. עכשיו רק נשאר לקוות שאינטל תמשיך ותצמח עם קטגוריית כרטיסי המסך שלה מכאן והלאה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י