אחרי חודשים של ציפייה, התשובה ל-AMD הגיעה
המעבד סופק לנו על ידי אינטל ישראל, תודה רבה!
עברו כמעט 5 שנים מאז ההשקה אחרונה של אינטל שלקחתי בה חלק, אז אלו היו מעבדי הדור השביעי. אני לא אשקר, אני מאוד מתרגש לקחת חלק בעוד השקה ולהיות בין הבודדים בארץ שקיבלו לידיהם לפני ההשקה את אחד ממעבדי Alder Lake של אינטל. דורות המעבדים האחרונים הציגו לנו את הקאמבק המאוד נדרש של AMD עם מעבדי Ryzen הנהדרים, דבר שהתחיל לנגוס לאינטל בנתח השוק ודירבן אותה לעבוד קשה יותר על פיתוח הדורות הבאים אחרי כמה שנים מנומנמות. שמענו על דור 12 הרבה בחודשים האחרונים, המידע הגיע בהתחלה בטיפטופים מכל מיני הדלפות ולאט לאט ובזהירות אינטל התחילה לגלות לנו את חלק מהסודות שטומנים בחובם מעבדי דור 12. אז עכשיו הם סוף סוף פה וקיבלתי לידיי את ה-i9-12900K לביקורת.
שחר של עידן חדש
לפני שאני ניגש להציג לכם את הביצועים המלאים של ה-12900K אני רוצה לדבר קצת על הטכנולוגיות החדשות שאינטל פיתחה לסיליקון החדש. הטכנולוגיה הראשונה היא בעצם הארכיטקטורה עליה מבוססים המעבדים החדשים. עברו 13 שנה מאז שאינטל התחילה לדבר על מעבדים אשר מבוססים על 10nm ועכשיו זה סוף כל סוף קרה. הארכיטקטורה הזאת מבוססת על שתי מיקרו-ארכיטקטורות, אחת לכל סוג ליבות במעבד. כזכור לנו, מעבדי Alder Lake הביאו לשלוחן משהו חדש בדמות שתי סוגי ליבות שונות- ליבה יעילה (Efficienty Core או בקיצור ליבה קטנה/E Core) מבוססת מיקרו-ארכיטקטורת Gracemont וליבת ביצועים (Preformance Core או ליבה גדולה/P Core) אשר מבוססת על מיקרו-ארכיטקטורת Golden Cove, זה אולי יזכיר לחלק מכם את מעבדי big.LITTLE וזה אולי נכון חלקית אבל אינטל מבטיחה שהתכנון הזה של "מעבד היברידי" הוא הרבה יותר יעיל וחזק. לכל ליבה יש ייעוד אחר כאשר ה-E Core מיועדות למשימות קלות שרצות ברקע ואינן דורשות הרבה משאבים (וכך גם צורכות פחות חשמל) וה-P Core יפתחו מבערים ויכנסו לפעולה רק כאשר יש משימה שצריכה הרבה כח חישוב. אבל אל תתנו לעובדה שהמעבד מכיל ליבות "חלשות" להטעות אתכם כשאינטל פירסמה שהליבות הקטנות חזקות בכ-40% מהליבות של מעבדי דור 6 (מעבדי Skylake) בזמן שהן צורכות פחות חשמל. לליבות הקטנות יש עוד יתרון והוא הגודל שלהן. על פי אינטל, בשטח של ליבה גדולה אחת אפשר להכניס כ-4 ליבות קטנות וכך אינטל יכולה להיות הרבה יותר גמישה וליצור מספר קומבינציות שונות של ליבות גדולות וקטנות עבור מעבדים עם שימושי יעד שונים.
טכנולוגיה נוספת שפותחה ותשלים את הסינרגיה בין ה-E Core וה-P Core היא Intel Thread Director (או בקיצור ITD). טכנולוגיית ה-ITD תעבוד יחד עם מערכת ההפעלה על מנת לחלק ולנתב בצורה חכמה ונכונה את משימות המחשב לליבות השונות על מנת לשפר באופן ניכר את ביצועי המחשב תוך ניצול אנרגטי מועט ככל האפשר. ITD היא למעשה כמו שוטר תנועה שיחליט לאיזה ליבה כל משימה תלך ומתי. אינטל משקיעה בשנים האחרונות הרבה מאוד משאבים ב-AI ולמידת מכונה והמעבדים החדשים כוללים גם הם את הטכנולוגיות האלו כאשר למידת המכונה תלמד כל הזמן את התהליכים שתוכנות מסוימות מריצות על מנת לדעת לשייך אותם לליבה המתאימה ביותר. כך למשל בפעם הראשונה שתריצו משחק המשימה שאחראית על הסאונד תרוץ על ה-P Core, אבל עם הזמן המעבד ילמד את אותה משימה וידע שהוא יכול להעביר אותה ל-E Core על מנת לחסוך באנרגיה וכדי לאפשר לליבות הביצועים להיות פנויות יותר למשימות כבדות. ברגע שהמעבד לומד ויודע איזה משימה מתאימה לאיזה ליבה, נכנסת לפעולה ITD שמנתבת את כל המשימות לליבות המתאימות להן ביותר. כך למשל אם תשתמשו בתוכנה לעריכת וידאו, משימות הרינדור יקרו על גבי כל הליבות על מנת לקבל את הביצועים המקסימאליים. אך אם בו זמנית תרצו לפתוח גם קובץ וורד, המשימות של תוכנה זאת אינם דורשים כח עיבוד רב לכן ה-ITD תשים אותן על ה-E Core כדי לא "להטריד" ולגרוע מביצועי ליבות ה-P Core. נכון לעכשיו, ITD מוטמעת ב-Windows 11 בלבד (יכולת להיות שאלו ניצנים לחזרתה של ברית Wintel אך עוד מוקדם להגיד את זה) אך אינטל הדגישה שהמעבדים החדשים יעבדו מעולה גם עם Windows 10 במידה ולא תרצו לעדכן.
Alder Lake, נעים להכיר
אחרי שדיברתי קצת על שתי הטכנולוגיות שהן אבני הייסוד של מעבדי דור 12 ולפני שאתחיל לחקור לעומק את הטכנולוגיות והביצועים של מעבדי Alder Lake נעבור בקצרה על הפרטים הטכניים של ה-i9-12900K שקיבלתי לביקורת:
- ליבות גדולות: 8
- ליבות קטנות: 8
- סך הכל Threads (ליבות לוגיות): 24
- ליבה גרפית: Intel UHD Graphics 770
- תדר עבודה מינימאלי: 3.2GHz
- תדר טורבו בוסט מקסימאלי: 5.2GHz
- זיכרון L3 Cache (מטמון): 30 מגה
- תושבת: LGA 1700
- תמיכה בזיכרונות: DDR5 ו-DDR4 (תלוי בלוח אם)
- צריכת חשמל: 125W עד 241W בטורבו בוסט
- מחיר: 589$
רק מהנתונים היבשים של המעבד אנחנו יכולים לראות כמה דברים מעניינים. כמו שאפשר לראות ל-12900K יש 8 ליבות קטנות לצד 8 ליבות גדולות כאשר רק הליבות הגדולות יכולות לבצע בניהן Hyper-Threding, לליבות הקטנות אין את האפשרות הזאת כלל (זה כניראה יגיע בדורות הבאים). בנוסף לכמות הליבות שעברה שידרוג מ-8 ליבות בדור הקודם לכדי 8+8 בדור הזה אנחנו יכולים לראות שתדר העבודה הבסיסי ירד ב-200MHz ותדר הטורבו ירד ב-100MHz לעומת ה-11900K. דבר שלא ציינתי במפרט של המעבד הם תדרי עבודה של הליבות הקטנות והגדולות כאשר הן בעלות תדר עבודה של 2.4GHz ו-3.2GHz ותדר טורבו של 3.9GHz ו-5.1GHz בהתאמה. עוד שינויים שאנו יוכלים לראות הם תושבת חדשה בשם LGA 1700 אשר תאלץ אתכם להחליף ללוח אם חדש שתומך בה, תמיכה בזיכרונות DDR5 לצד DDR4, הגדלה של הזיכרון מטמון במעבד כך שלכל ליבה גדולה יש כ-1.25 מגה של זיכרון L2, לכל 4 ליבות קטנות יש 2 מגה של זיכרון L2 וכל הליבות חולקות יחד את ה-L3 Cache שתפח לכדי 30 מגה שיאפשרו לאחסן יותר מידע שדרוש לליבות וכך לשפר ביצועים. לצד אלה אנו רואים שגם תג המחיר של המעבד קיבל שידרוג קטן כשמחירו עומד על כ-590$ בחו"ל.
מתחת לאדמה
הירידה לארכיטקטורה בגודל 10nm, השימוש בשתי סוגי ליבות שונות ו-ITD הן ממש לא הפיצ'רים היחידים שחדשים ב-Alder Lake, למעשה הן רק קצה הקרחון. בנוסף לאלו, המעבדים החדשים מבית אינטל הם המעבדים הראשונים אשר תומכים בתקן PCIe Gen 5.0 עם כ-16 נתיבים (PCIe Lanes) אשר מגיעים ישר מהמעבד לצד עוד ארבע בתקן PCIe Gen 4.0. הקפיצה ל-PCIe Gen 5.0 מאפשרת כמה דברים כשהדבר הראשון הוא הכפלה של הרוחב פס לעומת הדור הרביעי. PCIe 5.0x16 יוכל להעביר כ-63.04GB בשניה, האם זה משהו שיורגש על ידי המשתמשים? לא. רק לפני שנתיים תקן PCIe Gen 4.0 התחיל להיכנס לשוק ועדיין יש מוצרים חדשים שמושקים אשר מבוססים על PCIe Gen 3.0, אז עד שנגיע ליום שבו יצאו מוצרים (בין אם אלו כרטיסי מסך או כוננים) אשר תומכים בתקן החדש יש עוד כמה שנים אבל זאת הכנה טובה לעתיד ויעזור למעבדים להיות יותר טיפה יותר Futureproof לעומת התחרות הנוכחית.
אבל כבר היום תמיכה והקפיצה הזאת היא ממש לא מיותרת, גם אם היא ניראת ככה ואני אסביר למה. א'- אינטל כל הזמן אומרת שהושקעו הרבה משאבים ומאמצים בפיתוח של Alder Lake על מנת שהיא תיהיה ארכיטקטורה פורצת דרך ותהווה את הבסיס לדורות המעבדים הבאים של החברה. עם PCIe Gen 5.0 אנחנו רואים בדיוק את האמירה הזאת יוצאת לפועל כש-Alder Lake הם המעבדים הראשונים עם הטכנולוגיה וכך הם פורצי דרך וכמו שאמרתי יש לנו עוד כמה שנים עד שניראה מוצרי PCIe Gen 5.0 בשוק ופה אנחנו רואים את בניית הבסיס עם הסתכלות קדימה של אינטל לעתיד בו יהיו כוננים במהירויות שניראות לנו היום דמיוניות וכרטיסי מסך שידרשו תעבורה אימתנית. ב'- PCIe 5.0x8 שווה ברוחב הפס שלו ל-PCIe 4.0x16 או ל-PCIe 3.0x32 כך שבאופן תיאורטי אפשר להוציא מחיבור אחד בגודל מלא (x16) מלוח האם כבל PCIe Raiser עם שתי יציאות אשר כל אחת מהן בעלת רוחב פס של PCIe 4.0x16, כך יהיה אפשר לדוגמא לנצל 2 כרטיסי מסך מסדרת RTX 30 באופן מלא בלי צוואר בקבוק. זאת יכולת שתיהיה שימושית מאוד למשתמשים אשר מריצים מספר מכונות וירטואליות ואו משימות אשר נהנות מכח חישוב רב של ליבות גרפיות כמו למשל חישובי התפרקות חלבונים.
מעל לפני השטח
השידרוג ל-PCIe Gen 5.0 הוא אחד השידרוגים שנימצאים מתחת לפני השטח ואנו לא נבחין בהם בקרוב, לעומת זאת דור 12 מביא איתו מספר שינויים שאנחנו דווקא כן יכולים לראות כמו למשל הקפיצה לשימוש בזיכרונות RAM חדשים בתקן DDR5. במבט ראשון זיכרונות DDR5 ו-DDR4 ניראים זהים כשיש להם את אותו מספר הפינים אך החריץ הקטן בין הפינים זז מעט כך שאי אפשר להתשמש בזיכרונות DDR5 על לוח של DDR4 או ההפך. אז מה ההבדל בין DDR4 ל-DDR5 והאם שווה להשתמש עם דור 12 בזיכרונות החדשים או להישאר עם ה-DDR4 שיש לכם כבר מהדור הקודם? ראשית נתחיל מהשיפורים שאנו נקבל מקפיצת המדרגה. הראשון הוא הרוחב פס שכמו עם PCIe Gen 5.0 גם הוא הוכפל ויכול להגיע עד לכדי 51.2Gbps לעומת 25.6Gbps של DDR4, מה זה אומר? יכולת לספק למעבד מידע הרבה יותר מהר. DDR5 מציג גם Burst Length יותר ארוך של 8 עד 16 Burst Chop שהם פי 2 לעומת DDR4. בקצרה, Burst Length (או BL) מייצג את כמות המידע שעובר בין המעבד והיזכרון בכל "פעימה" (Transmission), יותר מידע - יותר טוב. עוד שידרוג שאנחנו מקבלים עם DDR5 הוא בגזרת ה-OC עבור הזיכרונות בזכות טכנולוגיות Intel XMP 3.0 החדשה שתספק יותר יכולות וגמישות לעומת הדורים קודמים (למשל שינויי מתחים על ידי המשתמש). בזכות השילוב של DDR5 ו-XMP 3 כל יצרן זיכרונות יוכל להכניס לכל סטיק עד 3 פרופילי XMP שונים לצד השארת מקום לעוד שני פרופילים שהמשתמש יוכל ליצור באופן עצמאי.
השיפור הרביעי ש-DDR5 מביא (אבל ניראה אותו רק בעתיד) הוא גידול בנפח של כל סטיק זיכרון. אם ב-DDR4 הבסיס לסטיק היה 8GB והגיע עד ל-64GB, ב-DDR5 אנחנו מתחילים מבסיס של 16GB (יהיו גם סטיקים עם פחות מכך) ונוכל להגיע באופן תיאורטי עד 256GB לסטיק, לא שזה משנה יותר מידי כרגע כי ה-12900K תומך רק ב-128GB. אך לא הכל טוב ויפה, זיכרונות ה-DDR5 שקיימים עכשיו בשוק הם בעלי Latency גבוה פי 2 ואף יותר לעומת DDR4, לדוגמא סט ה-Kingston FURY DDR5 שקיבלתי הוא בעל Latency של CL38 ב-XMP ואילו סט ה-XPG Spectrix D50 DDR4 שהשתמשתי בו עד עכשיו הוא בעל CL19 ללא XMP וזה עוד נחשב מעט גבוה לעומת זיכורנות DDR4 אחרים. עכשיו שאנחנו מכירים את חלק מהיתרונות והחסרונות של DDR5 האם שווה לשדרג אליו לעומת DDR4? זה מאוד תלוי, מצד אחד, במצב השוק של היום זיכרונות DDR5 יקרים מאוד (מעל 200$ ל-2x16GB). אך מנגד אינטל מדווחת שהזיכרונות החדשים יכולים לספק שיפורי ביצועים הן במשימות יצירת תוכן והן בגיימינג כמו למשל שיפור של כ-17% ב-Troy: A Total War Saga.
דשא סינטטי
טוב עכשיו אחרי שירדנו טיפה יותר לעומקם של המעבדים החדשים מבית אינטל וחלק מהחידושים שהם מביאים איתם אפשר להתחיל להציג ולדבר על הביצועים. המפרט שעליו בדקתי את ה-i9-12900K הוא:
- לוח אם: ROG Maximus Z690 Hero
- קירור למעבד: ROG Ryujin 3600 II
- זיכרון: Kingstone FURY Beast DDR5 2x16GB 5200MHz CL38
- איחסון: Kingstone Renegade 2TB PCIe 4.0 NVMe SSD
- כרטיס מסך: Nvidia RTX 3080Ti
- ספק כח: Corsair HX 1200W
- מערכת הפעלה: Windows 11 Pro - 22000.282
התוכנה הראשונה שהרצתי על המעבד החדש מבית אינטל היא לא אחרת Cinebench המוכרת שבוחנת את כוחה של ליבה בודדת ולאחר מכן מבצעת מבחן אשר מודד את עבודתן של כל הליבות יחדיו.
כמו שאפשר לראות, בדור הקודם למעבד הדגל של אינטל היו את הביצועים הטובים ביותר לליבה בודדת אך הוא הפסיד בקרב המולטיקור למעבדים של AMD בזכות היותם בעלי 12 ו-16 ליבות פיזיות לעומת ה-8 של ה-11900K. ה-12900K הביא שיפור מרשים של כ-13.7% לעומת קודמו בביצועים לליבה בודדת ושיפור אדיר של 65% בביצועי כל הליבות יחדיו. מערך ליבות ה-8+8 עם סך הכל 24 Threads של אינטל הביא אותה כאן למקום השני כשהיא עוקפת את ה-5900X בפער גדול ומתקרבת מאוד ל-5950X בעל 16 ליבות ו-32 Threads.
המבחן השני שביצעתי היה CPU-Z שגם הוא מודד את הביצועים לליבה בודדת וכל הליבות.
מגמת השיפור הגדולה מול ה-11900K בביצועי ליבה בודודת עומדת כאן על 14.5% שבביצועי כל הליבות אנחנו רואים קפיצה ענקית של 72% שמביאה את ה-12900K שוב פעם קרוב מאוד ל-5950X של היריבה האדומה.
הבנצ'מארק השלישי הוא GeekBench 5 שמודד את ביצועי המעבד לליבה אחת ואו כולן יחד במעל 20 משימות יום-יומיות כמו פתיחת מיילים, HDR ושמיעת מוזיקה לצד בדיקות של משימות יותר מורכבות כמו מציאות רבודה (Augmented Reality) ולמידת מכונה (Machine Learning).
אנחנו שומעים בשבועות האחרונים הרבה על המעבד החדש של אפל, על כמה שהוא חזק וכמה הבחירה של אפל לעזוב את אינטל הייתה נכונה. אז להשוואה הזאת הכנסתי גם את ה-M1 Max החדש אם כי אגיד מראש שההשוואה הזאת היא לא הכי פיירית שכן כל שאר המעבדים במבחן הם מעבדים שולחניים וה-M1 Max הוא מעבד נייד. כמו שאפשר לראות, ה-12900K מוליך את טבלת הביצועים לליבה בודדת בפער ניכר מכל המעבדים אך במבחני ריבוי הליבות הוא עדיין נשאר מאוחרי ה-5950X עם ניצחון קטן מאוד של כחצי אחוז מעל ה-5900X.
המבחן הסינטטי האחרון שביצעתי היה 3D Mark Time Spy - CPU שמודד את הביצועים לליבה אחת לצד ביצועים של 2, 4, 8, 16 ליבות ואו כמות ה-Threads המקסימאלית של המעבד.
כאן אנחנו רואים סוף סוף את מה שכל כך חיכינו לו וזה שספינת הדגל החדשה של אינטל לוקחת את ההובלה מיידיה של AMD בפער מכובד של 9.15%. למקרה שתהיתם, פער הביצועים האדיר בין המעבד החזק במשפחת Rocket Lake למקבילו במשפחת Alder Lake עומד במבחן הזה על כ-57%.
השקעה לטווח רחוק
אחרי שהרצתי את המבחנים הסינטטיים וראיתי את התוצאות של המעבד שהגיע לידיי ניגשתי לבצע 3 מבחנים אשר בודקים את יכולות יצירת התוכן שלו. בדורות האחרונים אינטל שמה דגש גדול על פיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות ותמיכה במגוון Codecs חדשים כמו H.264 כדי שמעבדיה יהיו המעבדים הטובים ביותר ליצירת תוכן. אם נעשה זום אאוט לחמש-שש שנים האחרונות ניראה שזה אכן קרה וההשקעה השתלמה לה מאוד.
את המבחן הראשון ביצעתי בעזרת תוכנת Blender המוכרת שבודקת את הזמן שלוקח למעבד לרנדר סצינה תלת-מימדית. לצורך המבחן השוואתי את הביצועים של המעבדים השונים במבחן BMW ו-Classroom.
כמו שאפשר לראות, אחרי תבוסה די גדולה של אינטל עם דור 11 היא חוזרת עם דור 12 למשחק אך לצערה היא עדיין לא מצליחה להדיח את AMD מכס המלכות באופן מלא. שתי החברות מחליפות מהלומות כשבמבחן BMW ה-12900K מוביל בקצת יותר מארבעה אחוזים ואילו ב-Classroom הוא מפסיד ל-5900X שסיים את המבחן 20 שניות לפניו (פער של 8%).
המבחן השני בוצע בעזרת תוכנת V-Ray שגם היא כמו בלנדר בוחנת את הזמן שלוקח למעבד לרנדר סצינה תלת-מימדית כשבסוף היא נותנת למעבד ציון על פי יכולות החישוב שלו.
השני המבחנים האלו בודקים פחות או יותר את אותם השימושים אך כמו שאפשר לראות V-Ray משאיר ל-AMD את ההובלה עם פער ניכר מאוד 36% לעומת ה-12900K. למרות המפלה של אינטל במבחן הזה אפשר לראות את הקפיצה הענקית שהיא עשתה בביצועים לעומת הדור הקודם שלה, קפיצה שעומדת על כ-46%.
המבחן האחרון בקטגוריית יצירת התוכן הוא המבחן של חברת Puget Systems אשר בודק את ביצועי התוכנות של חברת Adobe, בחרתי להתמקד במבחן Premiere Pro שבודק את יכולות עריכת וידיאו על המעבד.
במשך שנים התוכנות של Adobe היו ידועות כתוכנות שעובדות יותר טוב על מעבדי אינטל והן מתעדפות ביצועים של ליבה בודדת לעומת ריבוי ליבות ועל בסיס המבחנים הקודמים שהראו שיפור מרשים בגזרה זאת יכולנו לצפות לתוצאות טובות מאוד ב-PugetBench. הביצועים של ה-12900K התעלו על הצפיות שלי כשהוא משאיר ל-AMD אבק עם פער של 45% ושיפור של כמעט 50% לעומת ה-11900K. בהחלט הצלחה גדולה של אינטל כאן.
מלך הגיימינג החדש?
אחרי מבחני יצירת התוכן הגיע הרגע למבחנים שהכי חיכיתי להם ואלו מבחני ביצועי הגיימינג של המעבד. אינטל מאוד בטוחה בעצמה כאן והיא כל הזמן אומרת בגאווה שה-12900K הוא מעבד הגיימינג הכי טוב שקיים. אם בטווח הזמן של ששת השנים האחרונות אנו רואים שאינטל הקדישה הרבה מאוד משאבים כדי לדחוף את ביצועי יצירת התוכן של המעבדים קדימה אז אנו יכולים לראות שבטווח הזמן ההרבה יותר קרוב של שנתיים עד שלוש היא התחילה להשקיע עוד ועוד בדחיפת ביצועי הגיימינג של המעבדים. אינטל ממש לא רוצה להפסיד בקרב הזה ולטובת כך היא הקצתה משאבים והקימה מעבדת גיימינג שיושבת במרכז פיתוח המעבדים שלה בישראל. תוך כדי תהליך הפיתוח של המעבד מריצים באותה מעבדה אלפי ועשרות אלפי פעמים משחקים שונים כדי לבדוק ולראות איך הם מתקשרים עם המעבד ומה אפשר לשפר ולשנות בו על מנת שהוא יספק כמה שיותר ביצועים בזמן גיימינג. לאינטל יש ללא ספק הרבה ביטחון במוצר שלה ועכשיו צריך לבדוק האם כל ההצהרות שהיא פירסמה נכונים וזה אכן מעבד הגיימינג הטוב ביותר.
כדי לבחון את ביצועי הגיימינג, לקחתי עשרה משחקים פופולאריים ותובעניים כשרובם בנויים על מנועי משחק שונים כדי לבדוק את יכולותיו של המעבד. בכל משחק לקחתי את כל ההגדרות הגרפיות עד למקסימום האפשרי, ביטלתי את ה-Ray Tracing וה-Motion Blur ובדקתי את הביצועים ברזולוציית 4K. את מספרי ה-FPS הממוצעים שקיבלתי לאחר 15 דקות של משחק השוויתי לאותם המעבדים כמו במבחנים הקודמים.
כמו שאפשר לראות מהגרפים, לאחר שאינטל רדפה אחרי AMD בדור הקודם בכל הנוגע לביצועי גיימינג עכשיו היא עולה שוב פעם לראש הטבלה עם ביצועי גיימינג נהדרים. מהגרפים עולה שהנהנים המרכזיים מהגעתו של ה-12900K הם Flight Simulator 2020 שקיבל שיפור עצום של 20% להצליח לעלות מעל רף ה-60FPS שעד היום היה ניראה בלתי אפשרי ו-AC: Valhalla שגם הוא עבר את ה-60FPS בזכות קפיצה של 14% לעומת ה-5900X שנחשב עד כה כמעבד הגיימינג הטוב ביותר. משחק אחד שלא קיבל שיפור בביצועים ואף הציג ירידה קטנה וזניחה (0.3FPS) הוא GTA V אך זה יכול להיגרם ממספר סיבות. דבר ראשון צריך לזכור שהמשחק כבר דיי ותיק וכשהוא נכתב הרעיון של ליבות קטנות וגדולות עדיין לא יצא פועל וזה נכון גם עבור DDR5 שעוד בכלל לא היה באופק. באחד המסמכים, אינטל הראתה ש-The Division 2 הציג ירידה חדה בביצועים (20% פחות) בזמן שימוש ב-DDR5 לעומת DDR4 ויכול להיות שהסיבה ש-GTA V לא קיבל שיפור בביצועים כמו שאר המשחקים נעוצה בזיכורנות החדשים שמנוע המשחק לא יודע לעבוד איתם בצורה מיטבית, לפחות נכון לעכשיו.
חבלי לידה
עכשיו שראינו את כל הביצועים הנהדרים של המעבד ואת כל הכח והפיצ'רים הנוספים שהוא מביא איתו צריך לדבר על חלק מהדברים שהוא בנתיים עושה פחות טוב וזה לא בהכרח אשמתה של אינטל. התחום הראשון שיכול להיפגע משדרוג לדור 12 הוא תחום הגיימינג. אני יודע שזה משהו שמוזר לקרוא אחרי שבפיסקה הקודמת ראינו ביצועי קצה בתחום הגיימינג אבל על פי מספר מסמכים שאינטל חשפה לפני קצת יותר משבועיים, למעבדי Alder Lake יהיו בעיות התאמה לחלק מה-DRM שמשחקים משתמשים בהם כיום אלא אם המפתחים של אותו DRM יעדכנו אותו. אינטל אמרה שהיא עובדת עם מפתחי ה-DRM המובילים בשוק כמו Denuvo על מנת לעדכן אותם לסביבת עבודה היברידית שהמעבדים החדשים מביאים. מה זה אומר? אם אתם משחקים במשחקים מהשנים האחרונות ככל הניראה אין לכם מה לדאוג והמפתחים עידכנו כבר או שיעדכנו בעתיד הקרוב את המשחק כדי שיעבוד עם מעבדים היברידיים, הבעיה מתעוררת כאשר מסתכלים על משחקים ישנים יותר שככל הניראה לא יעודכנו עבור סביבת העבודה ההיברידית והם פשוט לא יעבדו על מעבדי Alder Lake.
אבל הקשיים של הגיימרים לא נגמרים כאן. לפני מספר חודשים קיבלנו את טכנולוגיית Resizable Bar שאמורה להתחרות ב-Smart Access Memory של AMD. הטכנולוגיה החדשה אכן הראתה שיפור בביצועי הגיימינג על דור 11 אך עבור דור 12 אינטל ממליצה לכבות את הפיצ'ר הזה. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שבדיקות ביצועי הגיימינג שאינטל ערכה הראו ירידה בביצועים כאשר Resizable Bar מופעל לעומת היותו כבוי. עוד פיצ'ר שיכול לגרום לירידה בביצועים הוא Hardware-accelerated GPU scheduling. בוינדוס 10 היה צריך להפעיל את הפיצ'ר הזה באופו ידני אך בוינדוס 11 הוא מופעל באופן אוטומטי עם כרטיס מסך של Nvidia. בבסיסו הפיצ'ר אמור לעזור בשיפור ביצועים על ידי תיאום וניהול של התוכנות השונות ששולחות משימות לכרטיס המסך אך גם כאן, הפעלתו של הפיצ'ר הזה גורעת בביצועים רוב הזמן. אך כל אלו דברים שיכולים (ואני מקווה שאכן כך יקרה) להיות מתוקנים על ידי עידכונים עתידיים מצד החברות.
מעבר לבעיות אלו יש את חבלי הלידה הקלאסיים שמשתלבים יחד. אינטל השיקה מעבדים שמבוססים על ארכיטקטורה חדשה ששונה מאוד מכל מה שראינו עד היום, לצד המעבדים יש לנו זיכרונות חדשים ונוסיף לזה גם את "החובה" להשתמש בוינדוס 11 כדי לקבל את היתרונות של המעבדים כמו ITD לדוגמא וקיבלנו שילוב של תוכנה וחומרה חדשות. אני לא נגד התקדמות והתחדשות אבל מהזמן שלי עד כה עם ה-12900K חוויתי מספר תקלות ובאגים של חוויתי קודם לכן, גם על וינדוס 11. לדוגמא, Photoshop (גירסא 23.0.0) לא הפסיק לקרוס כאשר השתמשתי ב-12900K וב-DDR5. אני לא בטוח האם הקריסות נובעות מחוסר ההתאמה ל-DDR5 או שפוטושופ עוד לא עודכן למעבדים החדשים של אינטל אבל אני יכול להגיד שאלו קריסות שלא חוויתי עם דור 11 או מעבדי Ryzen 5000 וזיכרונות DDR4. זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים תוכנות שקורסות עם הגעתן של מעבדים חדשים. ב-2002 אינטל הציגה את טכנולוגיות Hyper-Threding והרבה תוכנות שלא היו כתובות בצורה נכונה וטובה פשוט נתקעו וקרסו עד שקיבלו עידכון גירסא לעבודה עם Hyper-Threding. אני בטוח שעם הזמן ניראה באגים כאלה מתוקנים ולא ישארו שום בעיות אבל עד שזה יקרה צריך לקחת את זה בחשבון.
חיים היברידיים
עד עכשיו דיברתי מספר פעמים על כך שמעבדי דור 12 הם מעבדים היברידיים אבל לא הסברתי יותר מידי מה זה אומר באמת למשתמש. את ההסבר הכי פשוט וטוב לעניין שמעתי מאריק גיחון שהוא ארכיטקט בקבוצת ה-SoC של אלדר לייק. אריק השוואה את המעבד ההיברידי למכונית היברידית שעובדת על חשמל ובנזין. כך למשל אם אני צריך תאוצה מהירה וחזקה מאוד בזמן קצר מנוע הבנזין יכנס לפעולה. המנוע החשמלי לעומת זאת יכנס לפעולה כשאני כבר פחות צריך תאוצה חזקה כשהוא דואג לשמור על המהירות תוך היותו חסכוני מבחינה אנרגטית. אז כשאנחנו משווים את המעבדים ההיברידיים לרכב אנו רואים שהליבות הגדולות (ה-P Core) הן המנוע בנזין שדוחף את הכל חזק ומהר מאוד ואילו הליבות הקטנות (ה-E Core) הן המנוע החשמלי שהוא אמנם יותר חלש אך הוא הרבה חסכוני ומספיק לשימושים קלילים. שתי סוגי הליבות עובדות יחד אך גם במקביל ובעזרת ITD הן ידעו להעביר בניהם בצורה חכמה ויעילה משימות בהתאם לצורך.
עכשיו כשיש לנו הבנה קצת יותר טובה של מה זה מעבד היברידי אפשר לדבר על איך זה עובד בפועל. נקח לדוגמא את השימוש הבא שהוא מאוד נפוץ בימיינו: משתמש אשר מריץ על המחשב שלו משחק, הוא מדבר ב-Discord תוך כדי וגם מסטרים את הכל בשידור חי ליוטיוב. רוב המשחקים היום מותאמים לעבודה על גבי 4-8 Threads, ה-Discord שעובד ברקע דורש גם הוא מהמעבד כח חישוב ותוך כדי אלה, ה-OBS עושה Encoding לכל התוכן. תלוי במעבד וכמות הליבות שלו, אך כל המשימות האלה נשלחות למעבד באותו הזמן שמחלק אותן בין הליבות השונות ומה שקורה הרבה פעמים זה שליבה אחת או יותר צריכות לעבור ממשימה אחת לאחרת כל הזמן, דבר שגורם לא פעם לירידה בביצועי המשחק או ירידה באיכות השידור בגלל פריימים ש-OBS דילג עליהם. כאן בדיוק המעבדים ההיברידיים מראים את כוחם כשהליבות הגדולות יקחו על עצמן את המשימות של המשחק כדי לתת לו את מלוא הביצועים וכח החישוב שהוא דורש בזמן שהליבות הקטנות עובדות במקביל ויספקו ל-OBS ו-Discord את כל מבוקשם מבלי להפריע ל-Preformance Cores.
מעבדים היברידיים יכולים לתת את הטון בעוד שימושים כמו למשל סריקת וירוסים שבדרך כלל דורשת דיי הרבה משאבים מהמעבד אשר תועבר לרוץ על גבי ליבה קטנה. או למשל עבודת עריכת וידאו שנעשת במקביל לשיחת Teams, השיחה תעבור לליבות הקטנות בעוד הליבות הגדולות יוקדשו למשימת העריכה התובענית.
עד הקצה ומעבר לו
הצמיחה בכמות הליבות שראינו בשנים האחרונות הביאה איתה בין היתר גם גידול משמעותי בצריכת החשמל של המעבדים תחת מאמץ. על פי אינטל ה-12900K יכול להגיע ב-100% לצריכת חשמל מקסימאלית של 241W. כמו שאנחנו כבר יודעים, המעבד מגיע ל-100% מאמץ רק במשימות ספציפיות כמו עריכת וידיאו ולרוב בגיימינג הוא נע סביב ה-40% מאמץ (תלוי משחק). כדי למדוד את צריכת החשמל של המעבד הצבתי אותו תחת 100% מאמץ לכל הליבות, 100% מאמץ לליבה בודדת לצד מאמץ תחת גיימינג.
כמו שאפשר לראות, תחת 100% מאמץ ה-12900K אכן מגיע ל-241W שאינטל אומרת שהוא מסוגל להם בהפעלת טורבו בוסט והוא אפילו מגיע מעט מעל לכך עד כמעט 245W. תחת מאמץ של 100% לליבה בודדת ה-12900K דרש באיזור ה-40 עד 55W עם ספייקים מידי פעם מעבר לכך כשבזמן גיימינג צריכת החשמל שלו עמדה על 55 עד 70W. מהבדיקות האלה עולה שאינטל עשתה שיפור גם בגזרת צריכת החשמל בהשוואה ל-11900K שדרש סביב 95W לליבה בודדת ועד 260W עבור כל הליבות, למעשה אינטל טוענת שה-12900K ידרוש רק כ-65W עבור אותן המשימות שה-11900K דורש עבורן 250W אך אנילא מאוד מאמין להצהרה הזאת. מנתוני צריכת החשמל אפשר להסיק שקירור שיכול לתמוך ב-11900K בצורה טובה יהיה נהדר ל-12900K גם תחת 100% מאמץ.
צריכת החשמל ופליטת החום עניינו אותי במיוחד אחרי שראיתי את השיפורים הפיזיים שאינטל עשתה למעבדים החדשים. דור 10 הביא איתו die (ליבת סיליקון) חדשה ויותר דקה מקודמתה שאפשרה לאינטל להגדיל ה-IHS מבלי להגדיל את המעבד בכלל. עבור Alder Lake אינטל יצרה die בעלת שטח דומה (209 מ"מ רבוע לעומת 206 בדור 10) אך היא דקה עוד יותר והרעיון הזה נלקח גם צעד קדימה כשה-STIM שמקשר בין ה-die ל-IHS הוקטן גם הוא וכל זאת על מנת לשפר את הולכת החום הרחק מהמעבד ולשמור עליו כמה שיותר קר.
תמיד אחרי שמדברים על צריכת חשמל ופליטת חום הדבר הבא שעובר במחשבה הוא אוברקלוק ודור 12 מביא איתו הרבה מאוד שידרוגים וחידושים בתחום הזה. לצד האוברקלוק לזיכרונות בעזרת XMP 3.0 שדיברתי עליו מוקדם יותר, מעבדי דור 12 מאפשרים למשתמש לבצע אוברקלוק גם לליבות היעילות לצד אוברקלוק לליבות הביצועים. עבור המשתמשים שרוצים לצלול עמוק יותר לכל הפרטים והכיוונונים הכי קטנים יעמדו מעל ל-20 יכולות ונתונים אשר נתנים לשינוי כמו TjMax Offset ו-Base Clock Aware Adaptive Voltage. בנוסף לאלה, אינטל טוענת שלמעבדים יש פוטנציאל אוברקלוק גדול ולדבריהם סביר להניח שכבר בקרוב ניראה שיאים ותדרי אוברקלוק שנשברים בזכות המעבדים החדשים. אני ממש לא מומחה ל-OC אך רק מזמן קצר של התעסקות עם תוכנת Intel Extreme Tuning Utility הצלחתי להגיע לתדר עבודה יציב ומרשים מאוד מעל 5.8GHz. המעבדים עוד לא הושקו באופן רישמי אך כבר עכשיו השיא של Alder Lake עומד על 6.8GHz ואני בטוח שיש למעבד עוד מקום לאוברקלוק יותר אגרסיבי שיקח אותו אפילו יותר רחוק בידיים הנכונות.
קפיצת מדרגה בכל הגזרות
אחרי שראינו את כל המבחנים השונים ומעט לפני שאני מסיים את הביקורת שלי על ה-12900K אני רוצה לדבר על המחיר שלו ועל ה-Value for Money שהוא מציג לעומת מעבדים אחרים בשוק. כדי להתייחס לנקודה הזאת ולקבל מדד בנושא סכמתי את כמות הפריימים שכל מעבד השיג במשחקים השונים וחילקתי אותה במחיר של המעבד על מנת לקבל את יחס הפריימים/דולר של כל מעבד.
כפי שעולה מהגרף, למרות העליה של 50$ במחירו של ה-12900K לעומת ה-11900K, אינטל עדיין מצליחה לשמור על יחס עלות-תועלת מעט טוב יותר מזה שמציגה AMD אם כי היחס שלה "בתוך הבית" אינו משתפר ומעבד הדגל מדור 11 ומקבילו מדור 12 מציגים את אותו יחס עלות-תועלת. אבל ההשוואה ל-AMD היא לא מדוייקת לגמרי שכן ל-5900X וגם ל-5950X אין ליבה גרפית (דבר שעוזר להוריד במחירים שלהם) ולמעבדיה של אינטל יש, אז המקביל האמיתי למעבדי AMD מצידה של אינטל הוא למעשה ה-12900KF שעולה 565$ ויספק את אותם הביצועים כמו ה-12900K פשוט ללא ליבה גרפית שגם ככה דיי מיותרת לגיימרים שמשתמשים בכרטיסי מסך חזקים. אם אנחנו לוקחים בחשבון גם את ה-12900KF ניראה שהיחס שלו טוב יותר ועומד על 1.7 פריימים לדולר וזאת כבר קפיצה יותר משמעותית לעומת התחרות.
השורה התחתונה
בראש משפחת מעבדי דור 12 ניצב ה-12900K הוא חזק מאוד והוא מוביל את המשפחה החדשה בגאווה. האם הוא הבחירה הנכונה ביותר היום? זה תלוי בכמה פרמטרים, הראשון הוא מה שימושי היעד שאליהם מכוונים בזמן רכישת מעבד? יש הרבה תוכנות ושימושים שיעדיפו מעבד עם הרבה ליבות שכולן הן ליבות גדולות אשר מיועדות אך ורק למקסימום ביצועים, אם אלו הם שימושי היעד אז יכול להיות שה-5900X או ה-5950X הם הבחירה הנכונה יותר. לעומת זאת, ברוב המבחנים שביצעתי כאן, ה-12900K התגלה כמלך החדש של המעבדים, בין אם זה בגיימינג או בעריכת וידיאו בעזרת Premiere Pro כך שבשימוש יום-יומי ומגוון הוא הבחירה הטובה ביותר. עוד פרמטר שצריך לקחת בחשבון הוא עלויות, מלבד המעבדים החדשים שעולים יותר מהדור הקודם, דור 12 הביא איתו גם דרישה ללוח אם חדש ואו זכרונות DDR5 שיוסיפו למחיר הכולל.
אז כן, מעבדי דור 12 שמבוססים על ארכיטקטורת Alder Lake הם חיה מוזרה בנוף של ימינו אבל היא ללא ספק מרשימה מאוד. אינטל כל הזמן אומרת שעם אלדר לייק הם המציאו מחדש את ה-x86 ויש הרבה דברים נכונים באמירה הזאת. הרעיון של מעבדים היברידיים עם ליבות גדולות וקטנות אשר עובודת יחד ומקביל הוא רעיון חדשני בשוק המחשבים הנייחים וכמו שאפשר לראות ממבחני הביצועים הרעיון הזה עובד טוב מאוד. המעבדים ההיברידיים הם כאן כדי להישאר, אינטל הימרה בגדול והשקיעה ברעיון הזה הרבה מאוד והיא ממש לא הולכת לזנוח אותו בשנים הקרובות. למעשה ארכיטקטורת Alder Lake פרצה דרך ושברה הרבה מחסומים ומכשולים שיאפשרו לאינטל בשנים הבאות לבנות על גביה ועל גבי הטכנולוגיות החדשות שלה את דורות המעבדים הבאים ועם צעד ראשון טוב כמו Alder Lake אני לא יכול לחכות ולראות מה צופן לנו העתיד.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
19:33 08.12.2021 |
OmriTahar
ביקורת מושקעת, יסודית ומקיפה. תודה רבה!
2
| פורסם ע"י