הרשמה

אקדמיית הגיימינג של לנובו - מסך פתיחה

אור שלנו מלווה השנה את אקדמיית הגיימינג של לנובו - בואו לקרוא מה הוא חשב על השבוע הראשון באקדמיה!

אקדמיית הגיימינג של לנובו יוצאת לדרך בפעם השנייה והפעם - באופן פיזי וללא מגבלות קורונה. אור שלנו תפס את תומר ברטוב, מנטור באקדמיה, לשיחה על ההווה והעתיד שלה

בתור אזרחים של מדינת ישראל, אנחנו יודעים טוב מאוד שיש כמה נושאים קריטיים בהם אנחנו נמצאים בפיגור קל אחרי העולם, כשתחבורה ציבורית, איכות הסביבה, פיתוח ספורטאי צמרת, שיפור תשתיות אינטרנט, וכן גם גיימינג, מהווים רק רשימה חלקית שלהם.

דבר נוסף שאופייני לישראלים הוא שאנחנו מאוד עקשנים בנוגע לדברים שאנחנו אוהבים, ולכן מכל המצויים לעיל, דווקא תחום הגיימינג, שבעבר לא זכה להשקעה או לעדנה בקרב הציבור הישראלי הרחב, זוכה להתעוררות והתעניינות מיוחדת בשנים האחרונות. אחד הגורמים שתומכים בשינוי הזה, ולא בוחלים באמצעים כדי לקדם את תחום הגיימינג בישראל הוא חברת המחשוב הבינלאומית לנובו, שהכריזה לפני כחודש על המחזור השני של "אקדמיית הגיימינג של לנובו", בשיתוף עם חברת NOM Gaming.

מה קרה למחזור הראשון אתם שואלים? התשובה הקצרה היא שהמחזור הראשון נאלץ כמו כולנו להסתגל לקורונה, והתבצע על אף כל הרצון הטוב באופן מקוון לחלוטין, ולכן אם אתם לא קוראי ויגיימס אדוקים, ייתכן שהוא ברח לכם מתחת לרדאר. התשובה הארוכה יותר היא שכתבת השטח המהוללת שלנו, גל כהן ויינשטיין, טרחה לראיין את כל הגורמים הרלוונטיים ולהביא לכם סיקור של המחזור הראשון, אותו תוכלו לקרוא כאן.

אך אל דאגה גבירותיי ורבותי, המחזור השני של האקדמיה יוצא לדרך באופן פיזי ובעולם האמיתי, והפעם שום דבר לא יעצור את שחקני ישראל מלשבת שכם אל שכם מול ציוד גיימינג איכותי וללמוד את רזי תורת ה-Esports ממיטב הגורמים בתחום. השנה, גם אני הצטרפתי כדי ללוות אותם בתהליך, להיות עד להתקדמות שלהם, וכמובן גם להסיח את דעתם מהמשחק מדי פעם בשאלות עיתונאיות מציקות.

באנו לשחק

המונח "אקדמיית הגיימינג" עלול להטעות. אלו מכם שמדמים בעיני רוחם תלמידים שיושבים בכיסאות סטודנט סגפניים ומנתחים סטטיסטית תוצאות משחק ומהלכים, לא היו יכולים להיות רחוקים יותר מהאמת. למעשה, המתחם דומה יותר לבתי קפה גיימינג בקוריאה, גם אם בקנה מידה הרבה יותר קטן. כיסאות הגיימינג האופייניים, הציוד ההיקפי אפוף ה-RGB והמחשבים מבית Lenovo Legion, מותג הגיימינג של לנובו והספונסר שבעצם אפשר את כל הטוב הזה, מבהירים לכל הבאים בשערי המתחם - באנו לשחק.

לאחר כמה נאומים קצרים, הצגת הלו"ז לאקדמיה ומצגת "איפוס כוונות" שסוקרת ומסבירה על האספקטים הבסיסיים של המשחק, המשתתפים נשלחים ישירות לעמדות לשלב הבנצ'מארק - איסוף נתונים באשר לרמת השחקנים ויכולותיהם היבשות, בעיקר מבחינת יכולות הכיוונון (Aim). אגב, לאלו מכם שמתעניינים - הצצה קטנה בעמדות מראה שהמחשבים עצמם, שנבנו על טהרת Lenovo Legion, מתהדרים בכרטיסי מסך מסדרת NVIDIA GTX 1660 בעמדות הרגילות ו-NVIDIA RTX 3070 בעמדות ה-VIP. מעט אוברקיל עבור Valorant, משחק ה-Esports בו האקדמיה מתמקדת השנה, אבל בעיצומו של מחסור עולמי בשבבים ובמתחם שמיועד להיות פתוח לציבור הישראלי - נראה שזו הדרך של לנובו להגיד "אנחנו שמים את הז'יטונים על גיימינג, בואו לשחק". האם ההימור הזה ישתלם להם לטווח הרחוק? זה ככל הנראה בידיה של קהילת הגיימינג הישראלית.

אז אמנם החבר'ה באו לשחק, אבל אנחנו באנו לעבוד, ולכן בשלב הזה החלטתי לשלוף מהאקשן את תומר ברטוב, מנטור מהאקדמיה ומנהל קבוצות Esports בחברת NOM Gaming ולשאול אותו מה בעצם הם עושים כאן, ואיך גם אני מתקבל לשחק פה בשנה הבאה?

ריאיון עם תומר ברטוב, מנטור מהאקדמיה ומנהל קבוצות Esports בחברת NOM

נעים מאוד להכיר תומר, ספר לנו קודם קצת על עצמך ועל הקשר שלך לתחום, איך מגיעים להיות מנטור באקדמיה לגיימינג?

אז קודם כל נעים להכיר, לי קוראים תומר ברטוב, בן 21 מפתח תקווה. לעולם הגיימינג התחלתי להיחשף בגיל יחסית צעיר, באזור גיל 7-8. זה התחיל אצלי כמו אצל הרבה גיימרים שנולדו בסביבות שנות ה -2000, מסשנים אינטנסיביים של Counter Strike עם החברים בספרייה של בית הספר אחרי שיעורי מחשבים. אם להיות כנה, גיימינג תמיד היה נוכח אצלנו בבית, והייתה לזה השפעה. אבא שלי היה מהראשונים בארץ שקנו את ה-PlayStation 1, אז עוד לא קראו לו ככה מן הסתם, הוא היה פשוט ה-PlayStation& והוא אפילו לא היה זמין לרכישה בארץ - אבא שלי הביא אותו ארצה ישירות מסין. דרכו הגעתי לתחנה השנייה שלי בעולם ה-FPS, הכותרים הראשונים של Call of Duty.

מבין כולם, הכותר שהכי חרוט אצלי בזיכרון הוא Modern Warfare הראשון. אני זוכר ששיחקתי בו על ה-Xbox 360 והתאהבתי. תחושת הסיפוק הזו שנבעה ממשחק עם ונגד אנשים אחרים, התחרות מולם וההישג שבניצחון, הובילו אותי לרצות לקחת את זה לשלב הבא. חשוב להבהיר שלא הגבלתי את עצמי למשחק אחד או לז'אנר ספיציפי: תוך כדי שאני משחק ב-COD ניסיתי את מזלי גם ב-CS:GO ואפילו ב-League of Legends, שהצליח לשאוב אותי כמעט לחלוטין בגיל 10. מצחיק להגיד את זה, אבל האמת היא שהתחברתי לחברים שלי מהחטיבה בגלל האהבה המשותפת ל-LoL, ועד היום אנחנו כולנו חברים ונמצאים בקשר ואפילו משחקים ביחד LoL מדי פעם.

בגיל 11 כבר נכנסתי לעולם הגיימינג התחרותי, דרך קלאן (Clan) שפתחתי ב-Call of Duty: Black Ops 2, כשבמקביל ניהלתי והשתתפתי בתחרויות דרך פורום FXP. אני לא אוהב לדבר בשבח עצמי, אבל אני כן יכול לומר שבזמנו הקלאן היה נחשב לאחד מהקלאנים הטובים בישראל, ויש שיגידו אפילו לטוב מכולם.

ל-NOM הגעתי דרך אחי התאום גל, שעבד פה כמנהל מדיה, והגיע בעצמו דרך המלצה של אחד השחקנים המקצועיים שעבדו עם החברה. בהתחלה נכנסתי כעובד מתחם פשוט, ממש אחרי שהשתחררתי מהצבא, בכוונה לעבוד בעבודה נחמדה, לחסוך קצת כסף ולהמשיך הלאה עם החיים. לאט לאט הבנתי מה NOM בונים פה, והבנתי שזה מקום שאני באמת רוצה שיצליח, בד בבד עם הרצון האישי שלי להתקדם בו באופן מקצועי ולהשפיע יותר. ניסיתי את מזלי מול המנהלים של החברה, הצגתי את הידע והניסיון שלי בתחום, וביקשתי שייתנו לי עוד אחריות. החבר'ה ב-NOM כנראה השתכנעו, כי הם קידמו אותי למנהל טורניר, ומאז עברתי לתפקידים נוספים בחברה, עד שהגעתי למשרה הנוכחית שלי כמנהל קבוצות ה-Esports המקצועיות ב-NOM. במבט לאחור, מדובר בעלייה מהירה מאוד, התחלתי את הקריירה ב-NOM ב-1.1.2020, והפכתי למנהל קבוצות ממש לפני הסגר הראשון של הקורונה.

לאלו מאיתנו שקצת פחות מכירים את הקונספט, מה זו בעצם אקדמיית הגיימינג של לנובו, ואיך חברת NOM בעצם מתקשרת אליה?

אקדמיית הגיימינג של לנובו היא בעצם יוזמה (בעיניי יוזמה מאוד יפה) של חברה גדולה ומוכרת בתחום המחשוב, חברת לנובו, שבוחרת להשקיע בקהילת הגיימינג בארץ. לנובו החליטה לקחת קהילה של גיימרים ישראליים, לקדם אותה מקצועית בצורה הכי מקיפה שאפשר, ולספק לה את כל הכלים הדרושים כדי להשתפר, מעין שילוב בין ספונסר של קבוצת ספורט לחממת פיתוח בהייטק. לנובו מעניקה פה לחבר'ה הכשרה בחינם, ציוד היקפי ברמה גבוהה בחינם, מסגרת מקצועית לפנות אליה (אלה אנחנו, חברת NOM Gaming), ואפשרות להתאמן, להשתפר, ולהתמודד עם הקשיים במקום מאפשר וייעודי.

החזון העיקרי של התכנית הוא להתמקד בכל פעם בקהילה אחת מתחום ה-Esports בישראל, ולקדם אותה מכל הבחינות, גם מקצועית, גם תודעתית, וגם חברתית. מטרה נוספת של האקדמיה, בדומה לכל ספונסר בתחומי הספורט, היא למצב את מותג Lenovo Legion כמותג הגיימינג המוביל בארץ. באופן אישי אני חושב שהגישה שלנובו נקטו פה, גישה שמתמקדת בתמיכה בשחקנים עצמם וביצירת סביבה שתאפשר לענף הגיימינג התחרותי להתפתח, היא גישה טובה וראויה, והיה נפלא אם עוד חברות היו דוגלות בגישה כזאת, ופועלות עם ולמען קהל היעד במקום להשקיע תקציבי ענק ביח"צ ובפרסום.

בשנה שעברה התמקדתם בפורטנייט, משחק יריות תחרותי שהיה ועדיין נחשב אחד המשחקים החמים בשוק. מה גרם לכם לשנות פאזה ולהתמקד דווקא ב-Valorant הפעם, והאם אפשר לצפות ששנה הבאה נראה משחק אחר, אולי אפילו מז'אנר שונה?

אז התשובה לשאלה למה לא המשכנו עם פורטנייט מחולקת בעצם לשתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה קשורה לתשובה שלי בשאלה הקודמת, הרי המטרה של האקדמיה היא לפתח קהילת Esports שונה בכל פעם. להמשיך להתמקד בפורנייט למשך שנה נוספת גם היה נוגד את החזון שהאקדמיה הציבה לפניה, וגם היה חוטא למטרה שלשמה היא הוקמה - קידום קהילת ה-Esports בישראל. הרי פורטנייט היא לא קהילת השחקנים היחידה בארץ, וניסיון לקדם אותה שוב הוא לא התקדמות אלא דריכה במקום. הסיבה השנייה היא שתחום הגיימינג הוא תחום דינמי שמתפתח ומשתנה מהר מאוד, ואתה לא יכול להישאר רלוונטי אם אתה נתקע מאחור. כשחשבנו באיזה משחק להתמקד השנה, הבנו שאנחנו רוצים למצוא משהו שיהיה גם מוכר וטרנדי אבל גם בעל עומק אסטרטגי. זה הוביל אותנו ל -3 מועמדים עיקריים: Call of Duty: Warzone, League of Legends, ו-Valorant.

Warzone נפסל בגלל שהוא מוגבל לגילאי 18+ מבחינה חוקית, ורצינו קהל משתתפים מגוון יותר מבחינת הגילאים. LoL נפסל כי טווח הגילאים של השחקנים מבוגר יותר, המשחק עצמו פחות טרנדי, והניסיון האישי שלנו עם קהילת המשחק היה לא טוב במיוחד: הרמנו טורניר גדול מאוד בקנה מידה ישראלי כחלק מפיילוט של ה-NSL (ליגת ה-Esports של NOM) ולא הייתה התעניינות בכלל מקרב קהילת שחקני ה-LoL הישראלית. בסופו של דבר Valorant נבחר כי טווח הגילאים בו הוא הרחב ביותר מבין 3 האפשרויות, הוא טרנדי מאוד כרגע, ויש לנו את הידע המקצועי מבחינת ניסיון במשחקים דומים וקרובים מהז'אנר כדי להעביר את הידע הזה הלאה למשתתפים בצורה הטובה ביותר.

בוא נדבר טיפה לי על מה שקורה פה מאחורי הקלעים. אתם יוצאים לקמפיין כדי להפיץ את הבשורה על האקדמיה, איך אתם עושים את זה והאם יש בכלל היענות לדבר כזה מצד הקהל הישראלי?

פרסמנו על האקדמיה לדעתי דרך כל הערוצים האפשריים, קודם כל דרך כל הספונסרים והשותפים, אח"כ דרך המנטורים של האקדמיה שהם דמויות מוכרות בתחום הגיימינג הישראלי כמו למשל דןדן, דידקשן, וריינבו קווין, וכמובן דרך כל הרשתות שבהן נמצאים שחקני וואלורנט, כמו שרתי הדיסקורד וכדומה. ההיענות של הקהל הייתה באמת מדהימה, אני מדבר איתך על אלפי רשומים. מבחינת הציפייה לעומת המציאות אפשר לומר שזו פחות או יותר ההיענות שציפינו וקיווינו לראות, ואנחנו באמת מקווים לשמור על אותם המספרים ואפילו יותר, כדי שנוכל לפתוח מחזור נוסף גם בשנה הבאה. לדעתי הנתון הכי מעניין הוא שנרשמו כמות מכובדת של נשים, הרבה יותר ממה שחשבנו - גם שחקניות ותיקות ומנוסות שמתחרות ברמה גבוהה, מכירות את הז'אנר על בוריו ונכנסו למשחק עוד משלב הבטא, וגם שחקניות חדשות שרק עכשיו הכירו אותו ורוצות להשתפר, ואני חושב שזו מגמה חיובית מאוד ומקווה מאוד שהיא תימשך.

אבל בסופו של דבר מבין כולם, נבחרו להשתתף רק 30 שחקנים. לפי אילו קריטריונים ערכתם את הסינון, ומה הדבר שהכי היה חשוב לכם לראות במשתתפי האקדמיה?

האמת היא שבניגוד למה שאנחנו רגילים לראות בתחום ה-Esports, מי שנבחר הם לא השחקנים הטובים ביותר, והשאלה האם התקבלת או לא נקבעה לפי פרמטרים שונים לחלוטין:

הפרמטר הראשון ומה שהיה הכי קריטי מבחינתנו היה הרצון של השחקנים:' האהבה של השחקן למשחק והנכונות שלו להשקיע זמן ומרץ, לעבוד קשה גם באקדמיה וגם בבית ולהתאמץ כדי ללמוד ולהשתפר במשחק. מבחינתנו, אחד הדברים שהאקדמיה באה להראות הוא שכל אחד יכול, והדגש היה בעיקר על האם לדעתנו המועמד באמת רוצה את זה ומוכן להתחייב, להתמיד ולתת את הכול, כי בסופו של דבר אלה היכולת שהופכות שחקן לטוב יותר, וזה האופי שהיינו רוצים לראות אצל שחקן באקדמיה.

הפרמטר השני היה הדירוג של השחקנים, אבל באופן קצת לא אינטואיטיבי - במקום לחפש את השחקנים הכי טובים, אנחנו חיפשנו דווקא שחקנים מרמה מסוימת ומטה, מתוך הבנה שהכלים שהאקדמיה מציעה יהיו יותר רלוונטיים עבורם. מעבר לעובדה שלשחקנים מקצועיים יש מסגרות אחרות שמאפשרות להם להתפתח, התכנים שיועברו באקדמיה מיועדים לשחקן הממוצע, שחקן שלא בהכרח נחשף אליהם או למד אותם דרך אלפי שעות ניסיון, והם לא היו מועילים לשחקן צמרת שמודע להם מראש וזקוק להכשרה מסוג אחר.

הפרמטר השלישי היה המגדר והגיל - כפי שציינתי קודם, רצינו לוודא שהאקדמיה תהיה מגוונת והטרוגנית ככל האפשר, גם כדי לתת הזדמנות שיווינית לכולם, וגם כדי ליצור סביבה מכילה ופתוחה יותר. מהניסיון שלנו, ככה השחקנים מרגישים יותר בנוח, וכל אחד ואחת יכולים למצוא אנשים שבאים באותו ראש ועם אותו סגנון וקל יותר להתחבר אליהם. מעבר לכך, חשוב להגיד שאווירה טובה בין חברי הקהילה, מעבר להיותה מטרה מוצהרת של האקדמיה, גם תורמת לתפקוד במשחק עצמו, שהוא כאמור, משחק קבוצתי.

תאר לי את התהליך של בניית התכנית, מה היה חשוב לכם להדגיש, על מה הייתם צריכים לוותר, והאם זה בכלל אפשרי ליצור הכשרה אחת אפקטיבית לקבוצה כל כך מגוונת?

אני חושב שאפשר להצליח ליצור תכנית לקבוצה כל כך שונה, החוכמה היא לדעת לשלב בתכנית גם את הטיפים לשחקנים החזקים יותר, וגם לתת בסיס טוב ומוצק לשחקנים הפחות מנוסים. כמובן, חשוב תמיד להדגיש שהראשון מבוסס על השני, וצריך בסיס טוב והבנת משחק מקיפה כדי להשתפר ולהגיע לרמות הגבוהות.

לצורך יצירת התכנית, לקחנו את המשחק ופירקנו אותו לגורמים הכי בסיסיים ומרכזיים שלו, לדוגמה כיוונון (Aim), אותם הפרדנו להיבטים יותר קטנים של אבל עדיין כלליים יחסית כמו מיקום נכון של הכוונת, שאחרי ליטוש ועבודה נוספת הפכו לכותרות השיעורים והמצגות. בכל מצגת כזאת התחלנו לפרט ברמות שונות על הרכיבים שמרכיבים אותה, איך לבצע אותם נכון ואיך להשתפר בהם וככה בעצם יצרנו תכנית לימודים שלמה ומקיפה.

מבחינות ויתורים שעשינו, ויתרנו על ההתמקדות האינדיבידואלית בכל דמות מכיוון שתמיד תהיה עוד דרך לשחק את הדמות ואנחנו לא רוצים להכתיב הרגלים ולקבע שחקנים, המטרה היא לעודד יצירתיות ולתת את החופש לשחק בצורה שהכי מועילה לקבוצה שלך, וזה דבר שמשתנה באופן דרסטי מקבוצה לקבוצה.

בתור מנטור, מה הדברים שלדעתך הכי חשוב להעביר לשחקן שקורא אותנו עכשיו ומעוניין לשפר את יכולות הגיימינג התחרותי שלו, והאם יש טיפים שחשוב במיוחד לדעת כשאתה מנסה להיכנס באופן מקצועי לתחום ה-Esports?

הטיפ הכי חשוב לדעתי : כל אחד יכול. השחקנים שנכנסו לפה לא שלחו לנו קליפים, לא אותרו ע"י ציידי כישרונות, רק הראו לנו את התשוקה שלהם למשחק ואת הרצון ללמוד ועל סמך זה הם התקבלו. מבחינתי, המסר שלי למי שקורא אותנו כרגע הוא זה: אם גם לך יש תשוקה לגיימינג או למשחק הבא שנעשה, ורצון להבין אותו בצורה יותר טובה, האקדמיה של לנובו היא בדיוק בשבילך. בנוגע לשאלה באשר לטיפים מקצועיים, אני אנצל את ההזדמנות כדי להסביר מה בדיוק אנחנו עושים ב NOM Gaming ואז יהיה לי קל יותר להשיב:

חברת Gaming NOM הוקמה מלכתחילה למטרת קידום השחקן הישראלי ותחום ה-Esports בישראל. בשביל זה הקמנו קבוצות מקצועיות, לכולן יש בסיס ישראלי כחול לבן, ועזרנו להכשיר שחקנים שהגיעו לקבוצות מהטופ העולמי כמו OG ו-Astralis. בנוסף לזה, הקמנו 2 מתחמים בתל אביב והרצליה, מקומות שנועדו להוות בית לגיימינג הישראלי, לאפשר לשחקנים לבוא להתאמן, להכיר אחד את השני, לשחק ביחד וגם להתאמן לתחרויות. הדבר השלישי שעשינו הוא הקמת ליגת ה-NSL, ליגת Esports ישראלית לחלוטין שנועדה להכניס שחקנים ישראלים לעולם הגיימינג התחרותי, ולקחת אותם לקצה כדי להגיע לרמות בינלאומיות. כיום אין הרבה טורנירים בארץ ולכן החלטנו לייסד את ליגת ה-NSL, דרכה אפשר להתפתח ולהבין לעומק את עולם ה-Esports, עולם תחרותי ומורכב ששונה מאוד מעולם הגיימינג הרגיל, בערך כמו ההבדל בין כדורגל רחוב בשכונה לכדורגל מקצועי בליגת העל או בליגת האלופות.

אז אחרי שהסברנו את זה, הטיפ שלי הוא לשחק בליגה כדי שקבוצות יוכלו לצפות בכם ולגייס אתכם. זו הדרך הכי ישירה ופשוטה, גם אם לא הדרך היחידה להתחיל קריירה מקצועית בעולם ה-Esports. חשוב להבין שסקאוטינג, ציד כישרונות, זה דבר שקורה בעיקר בליגות, קבוצות לא מחתימות שחקנים על סמך ניסיון במשחק או תוצאות במשחקים רגילים, גם אם הם מדורגים בתור השחקנים הכי טובים בעולם. אז לכו תראו את עצמכם ואת הכישורים שלכם בליגה, ואולי גם אתם תגיעו להיות שחקני Esports מקצועיים.

אמרת שהקבוצה פעילה מאז 2009, האם אתה מרגיש הבדל בצורה בה הציבור הישראלי מסתכל על גיימינג ובעיקר על גיימינג תחרותי, בין אז להיום?

אני אמנם פחות מכיר את מה שהיה כאן ב--2009, כי אני הגעתי כאמור רק ב-2020, אבל אני יכול להגיד שמההיכרות שלי עם מנהל הקבוצות הקודם, ועם עולם ה-Esports בישראל, כיום יש פלטפורמה לציבור הישראלי לצפות בקבוצות הישראליות, מה שבעבר פחות היה מקובל. היום יוטיוב הוא ערוץ כמו טלוויזיה, מגילאי ילדות דרך נוער ועד מבוגרים, הרבה יותר קל לעקוב ולתמוך בקבוצות ישראליות, ויש הרבה יותר אנשים מעורבים בתחום והרבה יותר אנשים שרוצים להיות חלק ממנו, וזה אקלים הרבה יותר נוח להיות בו גיימר מאשר בעבר.

מה החזון שלך בנוגע לתחום ה-Esports בישראל, נגיד עוד 5 שנים מעכשיו?

ראשית ומעל לכל הייתי רוצה שישראל תקבל הכרה בקבוצות ה-Esports שלה, הן מהמדינה והן מהקהילה הבינלאומית, ושליגה מקצועית בישראל תוכר כליגה לאומית מקצועית, בדומה לליגות הלאומיות במדינות אחרות. כיום עם מצב השרתים בארץ, אתה חייב להטיס את הקבוצות שלך לאירופה כדי שיהיה להם חיבור טוב לאינטרנט וסיכוי להעפיל הלאה, והכרה בתחום ה-Esports כענף לגיטימי ומוכר בישראל תאפשר לנו להשתתף בטורנירים האלה מסביב לעולם, תגדיל מאוד את הסיכויים שלנו לזכות ולהביא את התארים והגביעים הביתה, ואולי בהמשך גם תאפשר לנו לארח טורנירים כאלה פה בארץ.

שנית הייתי רוצה שאנחנו בתור חברת "NOM Gaming" נמשיך לגדול ולהתרחב לרשת יותר גדולה, דבר שיאפשר לנו להגדיל עוד יותר את המודעות לתחום ה-Esports, ולהנגיש אותו לכמה שיותר אנשים, מדן ועד אילת. אם תרשה לי לחלום אפילו יותר רחוק, הייתי רוצה שנהיה מספיק חזקים בתחום כדי שיקצו ויקימו שרתי משחק בשטח מדינת ישראל או לפחות קרובים לישראל, וכך נוכל לארח פה בארץ מחנות אימונים, קבוצות בינלאומיות, טורנירים נחשבים וכולי.

מבחינת קבוצות ב- Esport, הייתי רוצה שבדומה למה שקורה היום בפיפ"א, משחק שבו יש נוכחות ישראלית חזקה, כי חבר'ה שלנו הצליחו להתברג בו למועדונים ברמה הכי גבוהה ולארגונים הכי גדולים, ככה גם בשאר המשחקים נראה מעורבות הולכת וגדלה של שחקנים ישראלים ברמה גבוהה. אני כמובן פועל כל הזמן כדי שזה יקרה במשחקים שאנחנו מתחזקים בהם קבוצות, ובמשחקים שניכנס אליהם בהמשך, ובטוח שבסופו של דבר, גם המאמצים האלה ישתלמו.

ולסיום: האם אנחנו יכולים לצפות לקבוצה ישראלית ברמה בינלאומית ב-Valorant בזמן הקרוב?

בנוגע לזה אני לא יכול להרחיב הרבה, אבל בוא אני אגיד לך ככה - ברגע שאנחנו בתור NOM Gaming ניכנס לעולם ה-Valorant עם קבוצה, אנחנו נתברג בטופ העולמי וזאת הבטחה. מתי זה יקרה? את זה, לצערי, אני עדיין לא יכול להגיד.

עד כאן דברינו באשר לאקדמיית הגיימינג של לנובו הפעם, אבל אל חשש - אקדמיית הגיימינג של לנובו עדיין בעיצומה ולנו בויגיימס יש עוד חומרים בקנה, שרק מחכים לצאת. מעוניינים לדעת עוד? יש לכם שאלות שאתם רוצים לשאול את המשתתפים או את הצוות של האקדמיה? שתפו אותנו בתגובות, ואולי השאלה שלכם תזכה להופיע בכתבה הבאה!

*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*

אור ארז - כתב תוכן

אור ארז - כתב תוכן

משחק על: PC, PS5

בחיים לא תנצחו אותי ב: Dark Souls 3

המשחק שהגדיר לי את הילדות: Rayman 2 - The Great Escape

כשאני לא משחק אני: עובד, קורא ספרים, או לומד עובדות מעניינות ולא חשובות

מסר לעולם: אין דבר כזה מבוגר מדי למשחקים, לכיף אין גיל :)

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

  1. 1

       | פורסם ע"י  

     

יש להתחבר כדי להתחיל דיון