Invincible מספק סיפור אישי על גיבורי-על בעולם אפל ותככני
את הסופ"ש שלפני חג הפסח העברתי בצפייה ב-Invincible, סדרת אנימציה חדשה ומקורית בהפקתה של Amazon אשר מבוססת על סדרת הקומיקסים בעלת אותו השם. הקומיקס יצא לראשונה בשנת 2003 ע"י רוברט קירקמן (Robert Kirkman), אותו יוצר שהביא לנו את סדרת הקומיקסים The Walking Dead ושימש גם כמפיק בפועל בעיבוד לסדרת הטלוויזיה של AMC. כעת, קירקמן משמש ככותב ומפיק עבור Invincible, אותה אפשר להגדיר כסדרת גיבורי-על שלוקחת את הדרמה והאלימות של The Boys ומוסיפה לה את סגנון האומנות והאנימציה של X-Men המצויר משנות ה-90'. נדירות הפעמים בהן ידעתי אחרי הפרק הראשון של סדרה שזו תהיה ההתמכרות הבאה שלי, ואחרי שצפיתי בשלושת הפרקים הראשונים של Invincible ששוחררו לצפייה ב-Amazon Prime Video, האם זה המצב כאן?
*אזהרת ספוילרים לפרקים הראשונים של הסדרה - הקריאה על אחריותכם בלבד*
הסדרה מתמקדת במארק גרייסון (Mark Grayson), נער בן 17 אשר מנהל חיים רגילים לחלוטין. הוא הולך לבית ספר, חוטף מכות מבריונים, דלוק על בנות וקורא קומיקסים, אבל דבר אחד שמייחד אותו הוא שאבא שלו הוא נולן גרייסון (Nolan Grayson), הידוע גם בתור אומני-מן (Omni-Man), האדם החזק ביותר בעולם. הוא הגיע מכוכב לכת בשם ווילטרום (Viltrum), ומטרתו היא להיות שומר הסף של כדור הארץ, והמגן של בני האדם מול איומים פנימיים וחיצוניים שהם לא מסוגלים להתמודד איתם. אמו של מארק היא בת אדם, מה שהופך אותו לחצי ווילטרומי, והפרק הראשון מציג לנו את ההמתנה המייגעת להופעת הכוחות המיוחדים שלו. הם מגיעים בנקודה מסוימת, וכעת מארק צריך ללמוד לשלב בין חיי הנעורים לחיים של גיבור-על. עם הופעתם של הכוחות של מארק, מערכת היחסים שלו ושל אביו מקבלת תפנית לכיוון הרבה יותר קשוח, כאשר נולן דוחף את מארק לקצה גבול היכולת שלו כדי לוודא שהוא מוכן לאחריות שנפלה בידיו.
עם הזמן מארק יתחיל לפגוש גיבורים נוספים, והסדרה לאט לאט חושפת לנו בדיוק עד כמה גיבורי-על הם דבר שכיח ביקום שמוצג בפנינו. הדבר הראשון ששמתי לב אליו הוא ההשוואה לדמויות של ליגת הצדק עם קבוצה בשם Guardians of the Globe אשר מכילה דמויות עם דמיון כמעט מדויק לדמויות כמו Martian Manhunter, The Flash, Wonder Woman ו-Batman כמובן. מהר מאוד היקום של Invincible מבהיר לנו שעד כמה שהן אולי נראות חשובות לעלילה, אף אחד לא בטוח מהמוות. זה משהו שלא רגילים לראות בסדרות מצוירות, וכמו ש-The Walking Dead סיפרה סיפור שהתמקד במגוון דמויות אך באותה מידה גם ידעה להיפטר מהן כשצריך, Invincible מתמקד במערכת היחסים של מארק עם אביו ואלו הסובבים אותו, אך גם נותן לנו הצצה לחייהם של דמויות אחרות כדי לשתף אותנו גם במסע שהן עוברות. ואז להרוג אותן.
סגנון האנימציה של Invincible מזכיר את הסדרות המצוירות שהיינו קמים בשבת בבוקר לראות בפיג'מה סטייל Ultimate Spider-Man או Teen Titans. זה כנראה מהסיבה שהאנימציה מצוירת פריים אחר פריים באופן ידני, ולא בדרך המסורתית בהן נהוג ליצור סדרות אנימציה בימים אלו. זה מאוד ניכר לעין, ואני אומר את זה בקטע טוב. סצנות של דמויות שעפות או זזות במהירות אמנם יכילו כמה תנועות לא אחידות לכמה רגעים, אך ניתן לראות שכל פריים נעשה עם המון אהבה והשקעה וברוב הזמן הכל יראה חלק ונעים לעיניים. אני אלך רחוק ואגיד שסצנות הקרב והאקשן של הסדרה מכילות אנימציה שניתן לראות בסדרות אנימה כמו One Punch Man ו-Baki בכך שכל פעולה שמתבצעת מועברת בצורה מושלמת דרך המסך, לכל אגרוף שמושלך יש משקל שפשוט אפשר להרגיש, והאנימציה מצליחה להעביר את הכוח או חוסר הכוח שעומד מאחורי כל דמות מבלי להשתמש במשפטים כמו "רמת הכוח שלו היא מעל 9000!"
בשלב מסוים הסדרה מפסיקה להראות לנו קרבות אגרוף והיא תעשה את המעבר החד והכלל לא צפוי של אלימות חסרת מעצורים. ההתחלה תוליך אתכם שולל, בזה אין ספק, אך מרגע ספציפי בעלילה רמת האלימות מקבלת תפנית, ומכאן והלאה אתם תראו הרבה דם ואיברים פנימיים מושלכים לכל עבר, ואנשים ששוברים להם את המפרקת על ימין ועל שמאל. זה משהו שלא תצפו לראות מסדרה עם סגנון ויזואלי כל כך צבעוני, ומדובר באלמנט שמראה לנו כמה נזק אנשים בעלי כוחות מיוחדים יכולים לגרום באופן ריאליסטי ומאוד משכנע.
אל סגנון האנימציה הייחודי מצטרף גם צוות מדבבים כשרוני ורחב. Amazon סיפקו ל-Invincible שורה ארוכה מאוד של כוכבים שעוזרים להפיח חיים וייחודיות גם בדמויות המינוריות ביותר, עם הופעות זכורות במיוחד ע"י השחקנים סטיבן יון (Steven Yeun) בתור מארק גרייסון וג'יי.קיי. סימונס (J.K Simmons) בתור אומני-מן. אליהם מצטרפים שחקנים בתפקידים גדולים וקטנים כמו מארק האמיל, סת' רוגן, מהארשלה אלי, ג'ון האם, זאזי ביטס, סנדרה או והרשימה רק ממשיכה, וכל אחד מביא לשולחן ביצועים פשוט מעולים.
דבר אחד שהפריע לי בדיבוב אבל דווקא מתקשר יותר לתחום של כתיבת הסדרה הוא שלעיתים קרובות דיאלוגים בין דמויות ירגישו ארוכים מדי בלי להגיע לפואנטה מסוימת. דמות אחת תדבר והדמות השנייה תענה, וזה יכול להגיע לדקות ארוכות של נטו דיבורים בין שתיהן בלי ששום דבר מעניין יקרה על המסך. שלא תבינו לא נכון, אין לי שום בעיה עם דיאלוגים ארוכים כל עוד הם מצליחים להישאר מעניינים, אבל היו כמה מקרים בהם הייתה מעין שתיקה מוזרה ולא מוסברת באמצע דיאלוגים שדי קטעה את הרצף שלהן, וזה רק נהיה פחות מעניין כשכל מה שהן עושות זה לדבר. לשמחתי הקטעים האלו היו מועטים, אבל זה כן משהו שדי משך אותי החוצה מהחוויה מהסיבה שזה ניכר מאוד לעין.
השורה התחתונה
למרות שהאנימציה שלו מזכירה סדרת ילדים משנות ה-90', Invincible מרגיש כמו דרמת Netflix מלאה באקשן. הסיפור של מארק גרייסון מרתק, והחיים הכפולים שהוא מוביל אולי ירגישו כמו משהו שראינו בעבר, אך הסדרה מצליחה להפיח בו חיים עם מגוון רחב של דמויות זכורות ומעניינות שמתוחזקות ע"י צוות כוכבים של מדובבים. Invincible הוא ההתמכרות החדשה שלי, ואני מקווה שהוא ימשיך להישאר טוב כמו שהוא לאורך חמשת הפרקים הנותרים שלו.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י