מעריצי Final Fantasy כנראה ימותו על המשחק הזה, אבל גם לאנשים שמחפשים משחק לחימה תחרותי יש מה למצוא כאן.
אחד החוקים הברורים ביותר לגבי משחקים גדולים שהם חלק מסדרה רצינית ומוצלחת של משחקים הוא שכנראה שיהיו למשחק משחקי ספין-אוף ומעטות סדרות משחקים שמציגות את זה בצורה טובה יותר מ-Final Fantasy. בין כל משחקי הספין-אוף, אחד מהפופולריים ביותר הוא דווקא אחד מהמוזרים ביותר: Dissidia Final Fantasy. מדובר בסדרת משחקי לחימה מכל הדברים האפשריים שיצאה לפני 10 שנים לקונסולת ה-PSP והציגה סגל מרשים של דמויות שונות שנלחמות אחת בשנייה בזירה ענקית ומפוארת ובנוסף להיותו מאוד כיף, גם היה אחד מהמשחקים היפים ביותר על ה-PSP... לפחות עד ההגעה של המשחק השני בסדרה, Dissidia 012 Final Fantasy שהיה קפיצת המדרגה של הסדרה אחרי ההצלחה של המשחק הראשון עם יותר דמויות, גרפיקה טובה אפילו יותר, מצב סיפור נהדר ומשחקיות שרק השתבחה. בשנת 2015 חברת Square Enix הוציאה למכונות הארקייד ביפן את המשחק Dissidia Final Fantasy, משחק ההמשך לשני המשחקים הקודמים בסדרה וכמעט שלוש שנים אחרי שהוא יצא, המשחק מקבל פורט לקונסולת ה-PS4 עם Dissidia Final Fantasy NT, שכולל את כל הדמויות מגרסת הארקייד בתוספת של כמה דמויות חדשות וסיפור טיפה שונה. אלו מכם שעוקבים אחרי האתר יודעים שכבר סיקרנו כאן את הבטא הפתוחה של המשחק ושחשבתי שהמשחק הולך לכיוון מאוד חיובי. עכשיו הגיע הזמן לראות אם המשחק המלא עמד בציפיות שלי או שמא כדאי לי דווקא לחזור למשחק הקודם על ה-PSP.
עולם ישן, פרצופים חדשים
כמו במשחק הקודם בסדרה, גם כאן ניתן למצוא מצב סיפור שעוקב אחרי השילוב של כל הדמויות השונות מהעולמות השונים של משחקי Final Fantasy ועל איך שהם מצאו את עצמם נלחמים זה לצד זה. הפעם המשחק מתנהל כמה עידנים טובים אחרי אירועי המשחקים הקודמים בסדרה כשאלת ההגנה, מאטריה ואל ההרס, ספיריטוס שהם שני כוחות אדירים בעולם B (העולם המקביל לעולם A - העולם של משחקי Final Fantasy הרגילים) מתחילים להילחם זה בזו וכתוצאה מהעימות מזמנים את הלוחמים של שני האלים מהמשחק הקודם, קוסמוס וכאוס כדי שילחמו לצידם בקרב.
בניגוד למשחק הקודם, הפעם הלוחמים זוכרים את כל המאורעות הקודמים שהיו להם ואת הדמויות האחרות שלצידם, למעט הדמויות החדשות כמו Noctis מהמשחק האחרון בסדרה. העובדה שהם זוכרים הפעם את הקרבות הקודמים ואת חבריהם/בעלי בריתם גם מתקשרת לסיפור - העולם גדל ומתרחב בעזרת הזיכרונות של אותם הלוחמים ובנוסף למלחמה שלהם בכוחות הרשע, הם מנסים להבין למה הם זומנו שוב ומי באמת אחראי למלחמה הגדולה. הסיפור עצמו, גם אם לא טוב כמו המשחקים הקודמים בסדרה, מצליח להעביר כמה רגעים ממש משעשעים וליצור סיטואציות מגניבות עם כל מיני דמויות שונות בעולם של Final Fantasy הבעיה הגדולה שלי היא עם איך שהמשחק מנהל את מצב הסיפור שלו.
בניגוד לרוב משחקי הלחימה בהם מצב הסיפור של המשחק מתפקד בעיקר כהכלאה בין מצב למידה של המשחק לקראת הברוטליות של זירות האונליין ועוד תוכן שיכול לספק תלבושות מיוחדות ופרסים מיוחדים לשחקנים שמשחקים בו, כאן מצב הסיפור לא פתוח מראש לכל השחקנים וכדי לפתוח עוד חתיכות מהסיפור, על השחקנים לשחק במצבי האונליין והאופליין של המשחק כדי להשיג קריסטלים שנקראים ממוריה שפותחים לכם נקודות שונות בסיפור לפי בחירתכם כשהנקודה בסיפור יכולה להיות קרב 3 על 3 של ממש או פשוט סצנה כתובה מראש של כמה דמויות. זאת אחת החולשות הגדולות של המשחק וגם אחת הסיבות ללמה עקומת הלמידה של המשחק לקראת קרבות האונליין היא כל כך חדה: הייתי מצפה ממשחק כל כך מורכב (אגיע אל המכניקות בהמשך הסיקור) לתת לנו מצב סיפור גדול ומשמעותי - כזה ששחקנים חדשים לסדרה יוכלו להכניס לתוכו שעות על גבי שעות של קרבות ולצאת עם ידע שהוא לפחות בסיסי לקראת הקרבות הראשונים שלהם מול אנשים אמיתיים.
רוב המשחקים שעושים את זה וגם משקיעים בסיפור זוכים להערכה רבה מצד שחקנים חדשים לז'אנר והעובדה שב-Koei Tecmo ו-Square Enix החליטו ללכת על מצב סיפור כל כך מוזר מוזרה לי מאוד. בנוסף, העובדה שסצנות בהן דמויות כל כך חזקות ואייקוניות שנלחמות אחת בשנייה נעולות מאחורי שעות של קרבות באונליין רק מורידה מהחשיבות של מצב הסיפור ומהעניין שלי בו וזה באמת חבל.
Squad Goals
המשחק הוא משחק לחימה בקבוצות של 3 על 3, כשכל שחקן יכול לבחור אחת מ-28 דמויות שונות מהעולם של Final Fantasy כשהן נעות מגיבורים מוכרים כמו Cloud מ-FFVII ו-Tidus מ-FFX לנבלים כמו Kefka מ-FFVI ואפילו Cloud of Darkness מ-FFIII. הפעם המשחק הוסיף לדמויות השונות גם סגנון לחימה שיתאים לאיך שהדמויות נלחמות. הסוגים נעים בין:
- Vanguard - לוחמים איטיים יותר שיכולים לעשות יותר נזק ולהפריע לדמויות אחרות בזמן המתקפות שלהן.
- Assassin - מהירים יותר משאר הדמויות ומתמחים בלתקוף ולברוח.
- Marksmen - תוקפים את האויב מרחוק.
- Specialists - להם יש יכולות מיוחדות שיכולות להטות את הכף לטובת הקבוצה שלהם.
לכל דמות יש שני מדים עיקריים: מד ה-Bravery ומד ה-HP שלה, כשמד ה-Bravery קובע כמה חזקה/חלשה הדמות שלכם בכל רגע נתון ומד ה-HP הוא מד החיים של הדמות. הדמות שלכם יכולה לתקוף בעזרת מתקפות Bravery כדי להחליש את היריב ולחזק את עצמה כדי לשחרר מתקפת HP, כלומר מתקפה שעושה נזק לחיים של היריב. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שמצליחה להוריד את מד החיים של הקבוצה השנייה לאפס, או במילים יותר פשוטות - לחסל דמות מהקבוצה של היריב שלוש פעמים. לשחקן יש גם יכולות הגנתיות בדמות מגן בסגנון Super Smash Bros. ואפשרות להתחמק מהמתקפה של היריב. יש כאן הרבה מכניקות שצריך ללמוד ואני חושב שה-Tutorial שהמשחק מציע עוזר מאוד לשחקנים להבין את מנגנוני הקרב השונים מהבסיס ועד התוספות החדשות. בניגוד להרבה משחקי לחימה, כאן יש דגש עצום על שני דברים עיקריים: מיקום במרחב הכללי של הזירה ועבודת צוות.
הזירות של המשחק יכולות להיות קטנות יחסית ושטוחות אבל הן גם יכולות להיות זירות ענקיות עם מרחב אווירי גדול ומבנים גדולים ולכן חשוב מאוד לדעת איפה אתה כשחקן ממוקם בזירה ומה זה אומר לגבי הדמות שלך, שכן לכל דמות יש לרוב יותר מסגנון תקיפה אחד בתלות באם היא באוויר או עומדת על הקרקע. לדוגמא, אחת הדמויות שאני משחק איתן הכי הרבה היא Cloud ואני יודע שכשאני באוויר עדיף לי להשתמש במתקפת ה-Bravery שמשגרת אותו לקרקע כי זו אחת המתקפות המהירות שלי ואני יכול בצורה הזו להדביק את הפער מהיריב שלי כמה שיותר מהר. אין במשחק הזה המון קומבואים לזכור אבל אפשר לומר שהלמידה של ההתמצאות במרחב הכללי בזמן הקרב היא הדבר שצריך לדעת במשחק הזה.
כמובן שהתמצאות במרחב הכללי אומרת גם לדעת איפה חברי הצוות שלך נמצאים ומה המצב שלהם. המשחק לא מתגמל את גישת הזאב הבודד שיוצא לקרב ומנצח אותו עבור הקבוצה שלו והוא ידרוש מכם הבנה מוחלטת של מה שקורה בזירה והאם חבריכם לצוות צריך עזרה כי הוא איבד את כל נקודות ה-Bravery שלו ועומד להיות מחוסל או כי הוא לא מספיק להגיע לאותו היריב שהוא עמד לחסל וצריך מישהו שיסיים את העבודה שלו. זה גם מתבטא בצורה נהדרת במנגנון הזימונים שהמשחק נותן לפיו בזמן הקרב יכול להופיע קריסטל core שכשתוקפים אותו הוא ממלא את מד הזימון של הקבוצה וכשהוא מלא אפשר לזמן את אחת מהישויות האייקוניות של המשחק שתחזק את הקבוצה שלכם ותחליש את השנייה. עכשיו יש את השאלה של "מי הולך על הקריסטל?": הדמות החזקה יותר בסיכון של הדמויות החלשות יותר בצוות או הדמות השבירה יותר שתעשה פחות נזק לקריסטל ובכך תעניק פחות נקודות למד הזימון של הקבוצה. את שני הנושאים הללו אפשר לפתח עוד אבל אפשר בוודאות לומר שאולי זה לא משחק לחימה בקבוצות קלאסי, אבל יש כאן הרבה עומק והרבה חשיבה ולמידה שצריך לעשות לפני ובזמן הקרב ובשיא הכנות זה מה שהופך משחק לחימה למשחק לחימה ואני ממש שמח שהם יצרו מכניקות שמעשירות את המשחק ברמה התחרותית.
סטייל על פני תוכן
מכניקות קרב טובות זה יפה והכל, אבל מה עם הגרפיקה והנראות של המשחק? אז הרשו לי להרגיע אתכם, זהו אחד המשחקים המרהיבים ביותר שיש כיום על ה-PS4 עם הרבה זוהר וצבע ודברים שעפים על המסך שיגרמו לעיניים שלכם לנצוץ. הדמויות נראות נהדר, הדיבוב (האנגלי והיפני) מצוין והאנימציות במשחק נראות כאילו יצאו הרגע מסרט של Final Fantasy. איפה שהמשחק נופל לפי דעתי הוא בכל הנוגע למצבי משחק אחרים. בנוסף למצב המשחק ברשת יש לנו כאמור את מצב הסיפור הבינוני ועוד מצב משחק שנקרא Gauntlet והוא בעצם מתפקד כמצב הארקייד של המשחק בו אתה בונה קבוצה ונלחם בקבוצות אחרות שנשלטות על ידי המחשב ברמת קושי עולה. מצב המשחק הנוסף והיותר קטן הוא קרב פשוט מול המחשב וכאן נגמרת הרשימה. כמובן, זה לא משחק הלחימה הראשון שעושה את זה, אבל יחסית למשחק כל כך גדול ובייחוד לאור העובדה שהמשחק הקודם נתן לנו יופי של מצבי סיפור גדול שסיפק הרבה ממעריצי הסדרה, העובדה שיש כל כך מעט מצבי משחק מחוץ לזה של האונליין, רק מוכיח לי כמה מצב סיפור מצוין היה עוזר למשחק הזה.
אני מבין שהמפתחים ניסו לשים דגש על הפן התחרותי של המשחק ואכן הצליח להם, אבל תוספת של עוד מצבי משחק עבור שחקנים שלא רוצים להתחבר לרשת ולחדד את היכולות שלהם בנוחות של הקונסולה הפרטית שלהם היה יכול להיות מבורך. ההתחברות עצמה למשחקים ברשת היא טובה אבל לא מצוינת: לפעמים יוצא לי לחכות דיי הרבה זמן עד שאני מוצא עוד חמישה אנשים אחרים לשחק מולם בקרב ומנגנון ה-Matchmaking דורש עוד טיפה עבודה אבל כשאני נכנס לקרב חווית המשחק היא חלקה וכמעט ללא לאגים ברוב המוחלט של הפעמים ששיחקתי.
השורה התחתונה
בדומה לעוד משחק לחימה שיצא בפברואר של השנה שעברה, גם Dissidia Final Fantasy NT הוא לא משחק לחימה סטנדרטי וכולל הרבה מאוד ניואנסים ומכניקות פנימיות שמצריכות שינוי בחשיבה של השחקן כשהוא מגיע לשחק לראשונה. אני באמת שמח לראות שהפוטנציאל התחרותי של המשחק שהופיע עוד כשהסדרה הייתה על ה-PSP פורח כשהמורכבות והמהירות של הקרבות בנוסף לשוני של הדמויות מבחינת המשחקיות דורשים תיאום מדויק שמתאים את עצמו בצורה נהדרת לתחרויות E-Sports. אני חושב שלמשחק חסר מצב סיפור טוב שהיה הולך נהדר עם הדמויות המפוארות של סדרת משחקי ה-RPG ושהמשחק שם דגש קטן מידי על פיתוח דמויות ששוב - היה עובד מצוין עם העובדה שהמקור של המשחק הוא בסדרת Final Fantasy, אבל בסך הכל זה משחק טוב שגם חובבי Final Fantasy וגם אנשים שמחפשים משחק לחימה תחרותי ייהנו ממנו.
תגובות
1
| פורסם ע"י