המשחק Darkest Dungeon על ה-Switch לא איבד כלום ורק הרוויח מהניידות של ה-Switch. צלילה לעומק החשכה לא הייתה יכולה להיות מזמינה יותר.
משחק ה-Roguelike המצוין, Darkest Dungeon, הוא מסוג המשחקים הללו שאני יודע בדיוק למי להציע. אם אתם גיימרים שאוהבים סיפורים אפלים, קודרים, עם תחושת כובד בלתי ניתנת לניעור אז המשחק הזה הוא בדיוק מה שאתם צריכים. המשחק יצא לראשונה למחשב ב-2016 אחרי תקופה מאוד ארוכה בתכנית ה-Early Access של Steam וזכה כמעט אוטומטית לשבחים מכל עבר. ההצלחה של המשחק הובילה אותו לקונסולת ה-PS4 וה-PSVita בסוף אותה השנה ובאוגוסט 2017 גם למכשירי ה-IPad של חברת Apple. לפני כמה ימים המשחק חזר לתחום הקונסולות הביתיות עם גרסה חדשה, הפעם לקונסולת ה-Nintendo Switch.
אז האם המעבר לקונסולה של נינטנדו היה חלק? התשובה הקצרה היא שכן, אבל בדיוק כמו המשחק עצמו, אין כאן קיצורי דרך. אז בואו נצא למסע ארוך ומייגע אל לב האפלה.
הרס הגיע לנינטנדו
הסיפור של המשחק הוא מאוד פשוט: לשחקן יש קרוב משפחה שנפטר ומוריש לו אחוזה ענקית מלאה באוצרות. תוך כדי שהשחקן מוצא אוצרות באחוזה וחוקר אותה הוא מגלה שהוא שחרר כוחות אפלים שמאיימים להרוס את העולם שאנחנו נמצאים בו. השחקן - אחוז אשמה על כך שהוא שחרר את היצורים הנוראיים הללו - צריך עכשיו לשכור גיבורים שונים שיעזרו לו לחקור את האחוזה לעומק ולהרוס את הרשע שמאיים לאכול את העולם. זה סיפור פשוט, אבל מה שמעלה אותו לרמה גבוהה היא הפרזנטציה של המשחק והעולם שהמשחק יצר. האחוזה של השחקן והאדמות השונות שמסביבה אפלות וקודרות. כמעט ואין צבעים בהירים או "שמחים" במשחק והעיצוב של הדמויות במשחק הוא מאוד מציאותי ולעיתים אפילו מכוער בכוונה. אין כאן דמויות הרואיות או מוצלחות במיוחד ולא תמצאו כאן אביר על סוס לבן. לפני כל כניסה לאזורים השונים באדמות האחוזה לצורך חקר שלה ומציאת אוצרות כדי להתכונן לכניסה ל"צינוק האפל", השחקן צריך לבחור את ארבעת הגיבורים שיצאו למסע אל תוך החשכה, לצייד אותם באוכל, לפידים ושיקויים שונים שיעזרו להם לצלוח את המסע ולחזור בשלום. אבל המשחקיות רק מסתבכת מהנקודה הזו.
האם אי פעם סיפרתי לכם על ההגדרה של אי-שפיות?
המשחק הוא משחק RPG מבוסס תורות, בכל תור בזמן הקרב שחקן יכול לבחור באיזה יכולת הדמות שלו תשתמש, האם להזיז אותה לקדמת זירת הקרב או להרחיק אותה מהאויבים ועוד. האחרון מאוד חשוב שכן חלק מהדמויות יכולות לבצע מתקפות שונות רק מאזור כלשהו במערך הקרב שהם נמצאים בו. לדוגמא, אם יש לכם איזשהו אביר בחבורת הגיבורים שלכם, אתם לרוב תקבלו אותו עם יכולות שידרשו ממנו להיות בקדמת המערך כדי שהוא יוכל להכות את האויבים ולהגן על חבריו כמו שצריך. המנגנון הזה גם משפיע על יכולות שונות שלכם ושל האויבים שלכם בזמן הקרב. יהיו אויבים במשחק עם יכולות שיזיזו לוחמים שלכם אחורה או קדימה ובכך יגרמו לכם לבזבז תור שלם של דמות בלהזיז אותה למקום במערך שיאפשר לה להילחם כמו שצריך מבלי להגביל את היכולות שלה. חשבתם שזה גרוע? זה רק מתדרדר מכאן.
בנוסף לאסטרטגיה של אילו דמויות לקחת בשביל המשימה ובאיזה מיקום לשים אותם בשביל לנצל את היכולות שלהם בצורה הטובה ביותר, לגיבורים שבמשחק יש עוד מד חוץ ממד החיים שלהם שצריך לשים לב אליו בצורה מאוד קרובה: מד הלחץ. לכל דמות יש מד לחץ שעולה או יורד כתוצאה מאירועים מסוימים שקורים תוך כדי המסע. כשמד הלחץ שלכם נהייה גבוה מידי הגיבורים שלכם יחוו כל מיני תגובות מיוחדות שחלקן חיוביות וחלקן שליליות. העלייה והירידה במד מושפעות מהרבה דברים: מצאתם אוצר באמצע שום מקום? השפיות שלכם חוזרת והגיבורים שלכם יהיו יותר מרוצים. אבל אם האור שלכם בלפיד כבה או שאחד מהגיבורים נפל בקרב, תתכוננו לזינוק חד במד הלחץ ואולי לכך שהדמויות שלכם יתנהגו בצורה לא אופיינית לגיבורים. זה נכון שלפעמים הגיבורים שלכם יכולים פתאום לקבל זינוק באמונה שלהם שתאפשר להם להילחם יותר חזק ולאורך יותר זמן, אבל לרוב הדמויות שלכם יתנהגו בצורה אחרת לחלוטין. חלקם ישתגעו וינסו לפגוע בעצמם כי זה מה ש"האור אומר להם לעשות", או ינסו לחטוף כל אוצר שנקרה בדרכם ללא מחשבה בכלל לגבי האם הוא ממולכד או לא או אפילו יהפכו לחסרי תקווה מה שישפיע בין היתר גם על שאר הלוחמים בקבוצה.
בנוסף לכך שזהו מנגנון משחק אדיר שגורם לכל מסע להיות מיקס של ניהול משאבים ברמת המיקרו ללחץ בלתי פוסק לשמור על הדמויות שלכם בחיים ושפיות, המנגנון הזה עושה משהו חשוב יותר: הוא הופך את אותן הדמויות לאנושיות בצורה בלתי רגילה. כמה פעמים שיחקתם במשחק RPG, ראיתם דמות מהקבוצה שלכם נהרגת וחשבתם לעצמכם: "אני לא מבין איך זה לא משפיע על שאר האנשים בקבוצה"? זה בדיוק מה שהמשחק מנסה לשבור: הגיבורים שלכם כן מושפעים מכל מיני אירועים שקורים. הם לא מכונות הרג כריזמטיות שהכול עובר להן מעל הראש אלא כל אחד ואחד מהם מושפע בצורה עמוקה מכל הזוועות שקורות מסביבו. אין הרבה משחקים שעושים את זה, אבל כשיש אחד כזה זה מעצים עוד יותר את המדיה שנקראת "משחקי וידאו" לרמה אחרת לגמרי.
שב, תנוח, אל תירא, ותחזור לאפלה
המשחק מבסס את העובדה שהוא קשה ואכזרי. כל יציאה למסע תבטיח שמשהו מהקבוצה ששלחתם יישאר שם, באותו הקבר שהם בדקו או צינוק שהם ביקרו בו. כל טעות שנעשתה במהלך המסע היא טעות של השחקן בוודאות. כמעט ולא היו מקרים שבהם חשבתי שהמשחק עובד נגדי או שלא היה שום דבר שיכלתי לעשות - זה שקר, תמיד היה משהו שיכלתי לעשות כדי לשמור על הלוחמים שלי שפויים או בחיים אבל לא עשיתי את זה ועל זה אני משלם.
כשהלוחמים חוזרים ממשימה עם מד לחץ גבוה במיוחד, יש כמה דרכים שונות לטפל בהם, כשכל אחת טובה לאנשים מסוימים יותר מהאחרת ושוב פעם מציגה עד כמה המשחק מתרכז באנושיות ברמה הגבוהה ביותר: אתם יכולים לשלוח אנשים להתפלל ולעשות מדיטציה אבל אולי יש לכם גיבור שצריך להטביע את יגונו בטיפה המרה? או שאולי יש לכם איזו גיבורה שצריכה לטעום קצת מתענוגות הגוף כדי להחזיר לעצמה חלק מהשפיות שהיא איבדה באיזה קרב עקוב מדם? לאט לאט, אתם לומדים בדיוק למי עוזרת איזו שיטה וגם קצת לומדים על טיבם של הגיבורים הללו.
בזמן שאותם הגיבורים מחזירים לעצמם חלק מהשפיות, אתם יכולים לשדרג את הנשקים שלהם אצל הנפח, לקנות ציוד ותרופות למשימה הבאה ואם יש צורך, גם לשכור את שירותם של גיבורים אחרים כדי למלא את מקומם של אלו שלא יכולים להילחם כרגע או נפלו בקרב. הניהול העצום הזה נעשה על המחשב בצורה דיי פשוטה עם העכבר והמקלדת אז תשמחו לשמוע כי המפתחים קלטו את זה ונתנו לשחקני ה-Nintendo Switch אופציה לשחק בצורה ניידת עם מסך המגע של הקונסולה. האופציה הזו משלבת את כל מה שטוב בשימוש בשלט רגיל לאפשרות למגע מדויק על מסך ואם להיות כנה, כרגע זאת הגרסה האהובה עליי של המשחק. האופציה לשחק במשחק בצורה נייחת ואז לעבור למיטה כדי להמשיך לשחק בצורה ניידת עם מסך המגע של ה-Switch משפרת אפילו עוד יותר את החוויה של המשחק.
המשחק נראה מצוין על הקונסולה בין אם מדובר במצב נייח או נייד, כשהבעיה היחידה שלי עם המשחק על ה-Switch היא העובדה שהפונט על המסך בצורה הניידת הוא מאוד קטן והם צריכים להגדיל אותו עם איזה פאץ' או עדכון. בנוסף אני שמח מאוד לראות את המשחק יוצא במחיר יחסית זול של 25 דולר (בלי שתי חבילות ההרחבה שלו), כך שהקללה של "משחק שיוצא ל-Switch יעלה יותר" לא הגיעה למשחק הזה.
השורה התחתונה
בסופו של דבר, מה ש-Darkest Dungeon עושה הכי טוב על הקונסולה הקטנה של נינטנדו היא להוכיח שוב עד כמה הניידות של המכשיר גורמת למשחקים להיות יותר נגישים יותר ובכך לשחק בהם יותר. Darkest Dungeon הוא אחד מהמשחקים היותר חשוכים ואפלים על הקונסולה וזה דבר נהדר - האווירה המדכאת, הסביבה העוינת, הגיבורים האנושיים מאוד שלנו, הבעיות המאוד מציאותיות והמשחקיות הנהדרת גורמים למשחק הזה לבלוט אפילו יותר על ה-Nintendo Switch. כבר אמרתי בעבר שהקונסולה הזו יצאה מהשבלונה המוכרת של ה-Wii וה-WiiU והיא כבר מזמן לא מיועדת בעיקר למשפחות וילדים אלא למבוגרים צעירים ומשחק כמו Darkest Dungeon על ה-Switch רק מחזק את הטענה הזו יותר. שחקני Switch - אם אתם חובבי Roguelike, RPG ומשחקים עם עלילה חשוכה ואפלה, יש לי את המשחק בשבילכם.
תגובות
1
| פורסם ע"י