מנגנוני מפה ותפריטים לקויים בתוספת לדיבוב גרוע גורעים מהחוויה הטובה בסך הכל שהיא Xenoblade Chronicles 2
ספריית המשחקים של קונסולת ה-Wii שיצאה באמצע שנות האלפיים כל כך מאסיבית ומלאה בכל טוב שאני מתפלא לפעמים איך הקונסולה מכרה "רק" 100 מיליון יחידות ברחבי העולם. היה בה משהו לכל אחד בין אם חובבי הפלטפורמה שקיבלו את Super Mario Galaxy, חובבי הספורט שקיבלו משחקי כדורגל ופוטבול אמריקאי שונים (לפני ש-EA החליטה לעצור את כל זה בזמן ה-Wii-U), חובבי ההרפתקאות קיבלו כמה וכמה משחקי Legend of Zelda וגם אנשים שרוצים לצלול לתוך עולם JRPG ענק עם סיפור ועלילה מוגזמים ודמויות צבעוניות קיבלו את מה שהם רוצים בעזרת משחקים כמו The Last Story וכמובן - Xenoblade Chronicles.
המשחק הראשון בסדרת Xenoblade הוא לא פחות מיצירת מופת על ה-Wii: הוא כלל סיפור נהדר שהיה בחציו מוגזם לחלוטין ובחציו השני גם נגע בנושאים שאפשר להזדהות איתם גם בעולם שלנו (דבר שהשפיע גם על חלק גדול מהדמויות שאפשר היה להתחבר אליהן ולהבין מאיפה הן מגיעות), מערכת הקרבות הייתה משהו שלא ראיתי עד אותו הזמן במשחקי JRPG וכללה שליטה מוחלטת בדמות שלכם יחד עם היכולת לשלב כוחות עם שאר הלוחמים בקבוצה, הגרפיקה הייתה נהדרת לאותו הזמן והמוזיקה הייתה פנטסטית. כל אלו התחברו ביחד לאחד מהמשחקים הכי טובים של ה-Wii, לכן זה לא מפליא שעבור ה-Nintendo Switch, המפתחים בנינטנדו החליטו להוציא משחק המשך ישיר למשחק הנהדר הזה (בניגוד ל-Xenoblade Chronicles X לקונסולת ה-Wii-U שהיה המשך רוחני). אז בואו נצא לבדוק איך מסתכמת השנה של נינטנדו עם המשחק הגדול שלה עבור חודש דצמבר.
עולם חדש ומרגש
Xenoblade Chronicles 2 מתפקד כמשחק ההמשך ל-Xenoblade Chronicles, אבל לא נמצא באותו העולם כמו העולם של המשחק הראשון. את שני הטיטאנים הגדולים של המשחק הקודם מחליפים הטיטאנים של Alrest, העולם הגדול שאנחנו נמצאים בו. במרכז הסיפור אנחנו מוצאים את רקס, צייד אוצרות חסר דאגות שחי על גבי הטיטאן שלו. הטיטאנים במשחק הזה מתפקדים בצורה דומה למשחק הקודם - מדובר ביצורי ענק שיכולים לנוע מגודל של יבשת שכוללת צמחיה וערים שונות ומערכת אקולוגית שלמה עד לגודל של בית עם חצר כמו הטיטאן של רקס. הטיטאנים עצמם שוחים בתוך ים אינסופי של עננים שזה קונספט נחמד כי תמיד אהבתי משחקים שמתנהלים בשמיים (Bioshock Infinite מישהו?).
הסיפור מתרכז בשני מישורים: הטיטאנים מתחילים למות בזה אחר זה, כשאף אחד לא מבין למה זה קורה ובנוסף בני האדם מתחילים להילחם על פיסות האדמה האחרונות שנשארו בעזרת נהגים ולהבים (או Drivers ו-Blades), כשלהבים הם ישויות חזקות שמעניקות יכולות וכוחות שונים לנהגים שלהם שהם כמו הלוחמים בחזית. המישור השני הוא ההופעה המיסתורית של פיירה, שנחשבת לאחת מהלהבים החזקים ביותר בעולם ונראית מאוד קשורה לעולם ולדמויות הראשיות, הרבה יותר ממה שהיא מראה בהתחלה. שני המישורים מתמזגים לאחד כשהמטרה העילאית היא למצוא את Elysium, סוג של גן עדן בו בני אדם ולהבים יוכלו לחיות בשלום מבלי לדאוג למשאבים מדלדלים ומלחמות מיותרות. בבסיסו הסיפור טוב וחלק מהדמויות מאוד התחבבו עליי בייחוד רקס שממש הזכיר לי את שולק עם גישת הכל או כלום והרצון לעזור בכל מחיר שיש לו, אבל איפשהו הביצוע מרגיש לי לוקה בחסר. ההתקדמות של הסיפור איטית - כאילו מנסה להסתיר את העובדה שאין הרבה ממנו או שהוא לא עמוק במיוחד וגם כמה עשרות שעות לתוך המשחק הרגשתי כאילו המשחק יכל להתקדם בקצב הרבה יותר מהיר ממה שהוא נתן לנו.
העובדה שהדיבוב של הדמויות יכול להגיע לרמות ממש ירודות לא עוזר במיוחד. הדיבוב של רקס מעצבן ברמה אחרת, הדמות של ניה נשמעת כמו בחורה סקוטית ממש אדישה ועוד דוגמאות כאלו ניתן למצוא לכל אורך המשחק. פיירה היא באמת היחידה שמצאתי נסבלת במשחק, לצד עוד מספר דמויות ספורות, ובעוד זה נכון שאפשר להוריד את הדיבוב היפני המקורי של המשחק בחינם ולהשתמש בו במקום הקולות באנגלית, הייתי מצפה שאם כבר המפתחים עשו את הצעד של לתת קול באנגלית לדמויות השונות, למה זה לא יכול להיות משהו נורמלי עם צחוק וצעקות שנשמעות טוב, טונים שמתאימים למה שהולך בסצנה ועוד דברים שיגרמו לדמויות להרגיש אמיתיות. זה נכון שזה לא חדש עבור משחקי JRPG, אבל אנחנו עוד שנייה ב-2018, אני חושב שעברנו את הימים של דיבוב גרוע למשחקים.
מתקפה על הטיטאנים
אני שמחתי מאוד לראות את מנגנון הקרבות מהמשחק המקורי חוזר והופך ליותר פשוט ממה שהוא היה במשחק המקורי. הקרבות שבמשחק מתנהלים בעולם עצמו, כשאתם רואים את האויבים שלכם ממרחק ויכולים לנסות למשוך אותם אליכם כדי ליצור מצב שהקבוצה שלכם נלחמת רק ביצור אחד או פשוט להיכנס לקרב מול כמה מפלצות בבת אחת אם אתם מרגישים בטוחים בעצמכם. הקרבות עצמם ברובם מתנהלים במצב של התקפה אוטומטית כשהשליטה על התזוזה של הדמויות היא חופשית, שזה קריטי מאוד בשביל האומנויות השונות בקרב. האומנויות הן פשוט מתקפות מיוחדות שבנוסף לכך שהן טוענות את המתקפות החזקות ביותר שלכם, הן גם יכולות להשפיע על אלמנטים שונים בקרב. חלק מהאומנויות חזקות על אויבים שנפלו לקרקע, חלק חזקות על מפלצות מסוימות, חלק משפיעות על כמה מפלצות בו זמנית וחלק זורקות שיקויים שירפאו את הקבוצה שלכם.
בדיוק כמו במשחק הראשון גם כאן חשוב לשים לב למה קורה עם שאר חברי הצוות שלכם כי במקרים מסוימים אפשר להשתמש במתקפות המיוחדות שלהם כדי ליצור אפקטים מיוחדים שקשורים לאלמנט שהמפלצת שנגדה אתם נלחמים חלשה מולה. המנגנון הזה גורם לקרבות להיות יותר טקטיים ולשים תשומת לב רבה יותר על דברים שונים בזירה ולמרות שזירת הקרב היא יותר "מלוכלכת" בגלל התוספת של הלהבים השונים כדמויות בעולם ובזירת הקרב, אני עדיין מצאתי את עצמי מבין בדיוק מה הולך ואיפה אני צריך להיות כדי להצליח למקסם את הנזק שאני עושה ולנצח בקרב. אז כמו שציינתי קודם לכן, את הקרבות מבצעים בעזרת הלהבים, ובמהלך המשחק אתם תמצאו כמה סוגים שונים של להבים, כשחלקם פשוטים וכמעט ולא השתמשתי בהם וחלקם מיוחדים ממש עם קול משלהם וסיפור משלהם. הדרך שלכם להשיג את הלהבים האלה היא על ידי פתיחה של קריסטלים מיוחדים שאתם מוצאים בעולם בשילוב עם חיזוקים כאלה ואחרים ושימוש בדמות הנכונה כדי לפתוח אותם.
אני חצוי לגבי מנגנון מציאת הלהבים הזה כי מצד אחד כשאתה מוצא להב חדש וחזק זה אירוע מרגש וכיפי שממש גורם לך להתאהב במשחק עוד פעם, אבל מצד שני הוא לא קורה המון ובשאר הזמן אתה מוצא את עצמך מחכה 15 שניות עד שהסרטון טעינה ייגמר רק כדי לגלות שקיבלת עוד להב דיי חסר תועלת. יש דרכים מסוימות לשפר את הסיכויים שלכם לקבל להב נדיר, אבל המשחק לא עושה עבודה טובה מאוד בלהסביר את המנגנון הזה, מה שמוביל אותי לנקודה הבאה...
זורק אותך לים של עננים
המשחק לא עושה עבודה טובה בלהסביר לך את הכמות האסטרונומית של מידע שיש לו להסביר. ממנגנון הקרבות, למנגנון מציאת הלהבים, לשיפורים השונים ללהבים עד לכל הנושא של מתקפות שרשרת בזמן הקרב ועוד. המשחק מסתפק בלזרוק כמה שורות של טקסט על המסך, להעלים אותן אחרי שסיימת לקרוא ופשוט להניח שהבנת את כל מה שהוא הסביר. עברתי על התפריטים פעם אחרי פעם ואין שום צורה או אזכור לסוג של Tutorial או אזור בו אפשר למצוא הסברים על המכניקות השונות במשחק וזה קריטי למשחק מהסוג הזה. אני רוצה להיות מסוגל לחזור לאיזה מושג שלא הבנתי בקלות ולהבין למה אני לא מצליח לבצע את המתקפה המסוימת הזאת, או הסבר שוב על איך אני משפר את הסיכויים שלי למציאת להב נדיר ועוד.
הבעיה הזו גם נמשכת לתוך כל העניין של המפה: למשחק יש מפה קטנה בצד ימין למעלה של המסך, מפת "מסע מהיר" כדי להגיע למקומות במהירות, וזהו. אין מפה רגילה, אין דרך לדעת בדיוק לאן אתה צריך ללכת ובהתחשב בעובדה שבשעות הראשונות של המשחק אתם תיקלו בכל מיני שדות עם מפלצות שהן לא פחות מפי 8 מכם ברמה, לדעת לאן ללכת זה קריטי. המשחק כן שם סוג של מצפן שמצביע על הכיוון הכללי אליו צריך ללכת אבל אני לא יכול להתחיל לתאר כמה פעמים איבדתי את הדרך ורציתי סתם מפה שתראה לי לאן אני הולך בדיוק כדי לקבל תחושה כללית של האם אני בכיוון או לא. במשחקים כמו Skyrim למשל, אני יודע שגם אם הסמן מראה לי שכן, אני נמצא בכיוון הכללי הנכון, המפה הגדולה יכולה להראות לי שיש פשוט הר ענק מולי ושאני צריך להקיף אותו. האם אני עדיין בכיוון הנכון לפי המצפן של המשחק? כנראה שלא. האם אני יודע איפה אני נמצא ולאן אני הולך? בוודאות.
בואו נראה להם דבר או שלושה
המשחק נראה יפה, ולמרות שהוא לא המשחק הכי מרשים גרפית על הקונסולה, את הכבוד הזה אני שומר ל-The Legend of Zelda: Breath of The Wild ול-Super Mario Odyssey, הוא עדיין נראה מצוין כשהדמויות בעולם מעוצבות מגניב, והעולם עצמו מעוצב בצורה שגורמת לו להרגיש חי עם צבעים עזים יותר ותאורה שמחמיאה למשחק, דבר שקשה לי לומר על Xenoblade Chronicles X. המשחק רץ בביצועים של 30 פריימים לשנייה כשבמשחק כזה אין לי שום בעיה עם הביצועים ובנוסף למעט ירידות מעטות בביצועים באזורים דחוסים ביריבים עם הרבה מתקפות מיוחדות שמתרחשות בו זמנית, כמעט ולא היו לי נפילות בביצועים. אני שמח לבשר שלעומת הדיבוב הלוקה בחסר, המוזיקה במשחק היא מדהימה ומכילה רצועות מרגשות ומקפיצות שמתאימות לרגעים השונים שתחוו במשחק. זהו שיפור משמעותי מהמשחק הקודם שיצא, Xenoblade Chronicles X שהכיל כמה שירים ממש מוזרים ולא מתאימים לאווירה. המשחק לא מתעלה לרמות של Xenoblade Chronicles המקורי מבחינת המוזיקה, אבל הוא בהחלט נותן לנו סאונדטרק ששווה לשמוע גם אחרי שמסיימים את המשחק.
השורה התחתונה
Xenoblade Chronicles 2 מסיים את שנת 2017 בקול ענות חלושה עבור ה-Nintendo Switch. בהשוואה לרמה הגבוהה יחסית שראינו ממשחקים כמו The Legend of Zelda: Breath of the Wild, Arms, Super Mario Odyssey ו-Mario + Rabbids, זה מרגיש כאילו Xenoblade Chronicles 2 הוא המשחק הפחות מוצלח מבין המשחקים הגדולים של נינטנדו השנה. המשחק עצמו טוב למדי, חלק בזכות החזרות של אלמנטים אהובים כמו מערכת הקרבות בנוסף לעולם החדש והענק של Alrest, אבל הוא לא מצוין כשאני שם את האצבע על ה-UI של המשחק בתוספת לדיבוב המגוחך לעיתים והעלילה הבינונית כאשמים לכך. החזרה של Xenoblade Chronicles 2 למקורות מרגישה לי כאילו היא נבעה מרצון לשפר את מה שהיה ב-Xenoblade Chronicles X ולא להמשיך את הקו של המשחק הראשון, ובעוד שהמשחק הצליח במשימתו הוא גם טיפה נופל לבינוניות במקרים מסוימים.
תגובות
1
| פורסם ע"י