זה עז? לא, זה פטריק
עותק לסיקור ניתן לנו ע"י עדלי יונייטד, תודה רבה!
כמו מלחמת הכוכבים או שובר שורות, את בובספוג כולם יכירו. זה אמנם מוזר לשים את סדרת הילדים באותה רשימה, אך בפועל על הפופולאריות של הספוג הצהוב אף אחד לא יכול לערער - וגם אף אחד לא ירצה. הסדרה במשך עשורים הצליחה להצחיק מבוגרים, מתבגרים וילדים כאחד ולספק כמה דמויות ומקומות שנחקקו לעד בתרבות הפופולארית - אך במשחקים, פחות. למרות שכמה משחקים המבוססים על המותג כן זכו לקהילת מעריצים מסויימת, אף אחד מהם לא הגיע לרמת ההערצה וההמלצה שבובספוג הסרט קיבל ואני חושב שאני יודע למה. בעוד שהסרט אימץ את הראנדומאליות וההומור המטומטם של הסדרה, המשחקים תמיד ניסו לספק גם משהו מעבר וכמעט תמיד נכשלו. ואז הגיע SpongeBob SquarePants: The Patrick Star Game שלוקח את הנוסחה של Goat Simulator ועושה איתה נפלאות עם כוכב הים האהוב בעולם פתוח בגודל קטן של ביקני בוטום. למרות שהמשחק לא ממלא את הפוטנציאל שלו בעיקר בגלל שאין בו אפשרות להכנס למקומות האייקונים מהסדרה, הפעמים היחידות שהצלחתי להניח את השלט במשחק המפוצץ בתוכן הזה היו כשהתפוצצתי מצחוק.
אין כמו קרן, או פטריק
בדיוק כמו ההשראה המרכזית שלו, Goat Simulator, המשחק לא באמת מכיל עלילה כלשהי אלא זורק אתכם לשלוט בפטריק בעולם פתוח של ביקני בוטום עם שפע של משימות צד שחלקן ברורות מאוד וחלקן "נסתרות" במידה מסויימת. כל הדמויות המרכזיות מהסדרה נמצאות במספר מקומות בעולם הפתוח ובכל פעם יתנו לכם משימה דומה, וחלק מהמשימות לא באות עם הוראות מראש אך גם הן מאוד ברורות כמו לחפש צנצנות מיונז באזורים בעיר. כמה משימות מאוד ספציפיות כן דורשות מכם קצת יותר מחשבה אך אני לא מתכוון להרוס את ההפתעה למי שרוצה - כי הן מרגישות כמעט כמו Easter Eggs למעריצים מושבעים של הסדרה. אני חייב להגיד בכנות, שגם כשהסתכלתי על המשחק בעיניים ביקורתיות בלבד, כל משימה בו הצליחה לגרום לי להנות במידה מסויימת, ושם נעוץ הסוד הגדול שלו.
גם כשמכבים את "הפילטר" של בובספוג למשחק, מדובר במשחק סימולטורים כיפי שיעביר לכם את הזמן בקלות ובהנאה לא משנה באיזה גיל אתם. מן הסתם שהפילטר מוסיף, לצורך העיניין הפעילויות ב-Glove World הרבה יותר מהנות כי מדובר בפארק השעשועים מהסדרה וכל האינטראקציות הרבה יותר מצחיקות כי מדובר בדגים. כאן התמונות לגמרי מדברות בעד עצמן, כי לא הייתי מצליח לנחש לפני כמה כיף יהיה לעשות גרפסים על עוברי אורח דגים של ביקני בוטום ולהעיף אותם כמה מטרים באוויר. זה לא הדבר היחיד שהפתיע אותי, כי גם בגיוון משחקיות המשחק שומר כמה שפנים מאוד לא צפויים בשרוול. מרדיפה אחרי פושעים בניידות משטרה לגרסה של PowerWash Simulator למקומות מהסדרה, המשחק לא עושה שום דבר באופן מקצועי עד הסוף אך הכל כל כך כיף שאני מבטיח לכם שתסלחו לו.
מה שאני לא יכול להבטיח שכולם יהיו מרוצים ממנו הם בעיות הפיזיקה של המשחק ומה שאני בטוח שאף אחד לא יהיה מרוצה ממנו הם בעיות המצלמה שלו. כמשחק ששם כיף לפני מקצועיות, מן הסתם שעיצוב העולם גם יתעדף את זה - החלטה סופר בעייתית למצלמה של המשחק. במקומות שאמורים להיות צפופים או מעוצבים בצורה מסויימת המשחק מרים ידיים לתחושתי בניסיון לשלב בין העיצוב למצלמה ובוחר בעיצוב כיפי יותר. זה בא על חשבון המון רגעים שהאובייקטים נעלמים או שהמצלמה קצת משתגעת, ואמנם לא מדובר באסון שיגרום לכם לא להצליח באתגרי פלטפורמה או חלילה לתקוע את המשחק אבל ללא ספק חסרון שיעצבן חלק מהשחקנים המבוגרים. באופן מצחיק הפיזיקה של המשחק יותר גרועה, אך היא תהיה יותר שנויה במחלוקת כי לדעתי היא רק מוסיפה לחוויה של המשחק. שום דבר לא מרגיש במשקל הנכון שלו, מכוניות יכולות לעוף באוויר סתם, פטריק יותר מדי חזק בגלגול שלו וחלק מהאביזרים הסודיים שהמשחק מחביא בעולם הפתוח שלו פשוט עובדים נורא. ועם כל התלונות - הכל כל כך כיף וחוסר ההשקעה בתחום הזה דווקא מוסיף לקסם של המשחק. בידיוק כמו ב-Goat Simulator המשחק לא היה מרגיש נכון אם הפיזיקה הייתה עובדת כראוי. העובדה שהמכוניות לא עוצרות כשהן נתקעות ברוב האובייקטים או שפטריק עף באוויר לפעמים יותר גבוה סתם גורמים למשחק להמשיך את הקו חסר ההגיון שלו ולדאוג שגם אם הוא לא מושלם החיוך לא ירד לכם מהפרצוף.
הנוסחה הסודית
אם יש משהו שחשוב שתקחו מהביקורת - זה שהמשחק מצליח לגנוב את הנוסחה הסודית של הסדרה. הוא שואב אתכם לתוכו בשניות ומצליח לכבות לכם את הראש לכמה שעות מצחיקות וקלילות שבהבטחה יסיימו לכם את היום עם חיוך לא משנה באיזה פעילות או באיזה חלק בביקיני בוטום תתקלו. אני חושב שזה לא מובן מאליו בכלל כשמדובר במשחק מבוסס מותג מסטודיו לא מוכר, וחייב להגיד שגם בהשוואה למשחקי Goat Simulator שדי המציאו וקידמו את המעין ג'אנר הזה הוא נהדר. אבל, וזה אבל גדול, הוא אמנם לא מועד מקו הזהב הזה, אך הוא גם לא הולך עליו עד הסוף. המקום בו זה הכי בולט ויציק ממש לחלק מהאנשים לדעתי הוא העבודה שאין שום אפשרות להכנס לאף אחד מהמבנים.
למרות שכן יש ניסיון לבקר בסרטן הפריך ומסעדת הדלי מחוץ למבנה עם mini game של בישול, הוא יוצא עצלני ופשוט מבאס - דבר כל כך חריג במשחק מלא בכיף הזה. מה שמעצבן הוא שכדי להמנע מהחסרון הזה לא נדרשה הרבה השקעה, רק ליצור עוד לוקיישן קטן למסעדות, הבתים של בוב ספוג וסקווידוויד והבית של סנדי. הלוקיישנים האלה היו חותמים את המשחק כחוויה אולטימטיבית למעריצי הסדרה - אך החסרון שלהם מונע ממני להגיד בלב שלם שמדובר באמת במשחק שאין ולא יהיה שני לו. אני כן חושב שהבסיס שהוצג כאן פשוט פנטסטי, ומשחק המשך עם עוד מקומות ועוד מכניקות כנראה יעבוד מצוין, אך כרגע לפחות בתחום הזה הוא מרגיש בסיסי מידי. מה שמוביל אותי לסוגיית המחיר.
המשחק מתומחר ב-150 שקל, ואני ברצינות לא ממש החלטתי מה הדעה שלי על המחיר הזה. מצד אחד, כ-4 עד 5 שעות של תוכן מגוון ומצחיק באמת שישמח אתכם, מצד שני זה באמת יקר למשחק בסדר גודל הזה. כנראה שתהיו יותר שלמים עם לקנות אותו בהנחה, אך אני לא חושב שתרגישו פרייארים אם תקנו אותו במחיר מלא - האמצע הזה דורש ממני כן לציין שזה לא מחיר מושלם אך לא בעייתי ברמת הלשים אותו בשכלול הסופי של חווית המשחק ובשורה התחתונה.
השורה התחתונה
SpongeBob SquarePants: The Patrick Star Game שם לעצמו כמטרה לענות על השאלה כמה כיף היה אם Goat Simulator היה קורה בביקני בוטום ועם פטריק. הוא אמנם לא ממלא את הפוטנציאל שלו עד הסוף - אבל הוא כיף בצורה מוגזמת שתגרום לכם להרים את השלט ותוך רגע להיות...two hours later.
תגובות
1
| פורסם ע"י