במילים פשוטות: Sparking! ZERO הוא מכתב אהבה לאוהבי מותג דרגון בול, אבל גם בו לא הכל מושלם
השנה הזו לא מפסיקה להביא לנו מתנות, ואחרי לא מעט משחקים איכותיים שהפכו את השנה הזו לנהדרת בכל מה שקשור לגיימינג (אצלי עד כה זה בעיקר Black Myth: Wukong ו-The Legend of Zelda: Echoes of Wisdom), הנה הגיע תורה של אחת מההשקות שבאמת אבל באמת הפכו את השנה הזו למצוינת עבורי, והיא תהיה כמובן ואיך לא DRAGON BALL: Sparking! ZERO.
עכשיו תראו, אני לא מעריץ דרגון בול שרוף באמת, יש גדולים ממני בוודאות, והקשר שלי עם משחקי מכות גם אחרי שהשקעתי השנה לא מעט שעות ב-TEKKEN 8 עדיין די מקרי בהחלט, אבל אני כן גדלתי כמו רבים מילדי ישראל על דרגון בול זי (Dragon Ball Z), שהפכה לצד צבי הנינגה (של שנת 2003, לא משהו אחר חלילה) לאחת מהסדרות האהובות עליי בכל הזמנים בה הייתי צופה באופן קבוע כל יום אחרי בית הספר. ובעוד ובתקופה ההיא אין ספק שהיה מדובר בחוויה מהנה, החלק המהנה באמת בכל האהבה שלי לדרגון בול היה כמובן המפגשים החברתיים שאני וכמה מחבריי לכיתה היינו מקיימים בבית של אחד מהם, בהם היינו משחקים ב-Dragon Ball Z: Budokai Tenkaichi. תסלחו לי מראש שאני לא זוכר באיזה אחד משלושת משחקי הסדרה שיחקנו בדיוק, אבל זה היה ללא ספק אחד מהם, ואחת מחוויות הגיימינג הטובות ביותר שהיו לי בתור ילד.
17 שנים עברו מאז אותו רגע, פחות או יותר, וזה גם היה הזמן בו לא קיבלנו שום משחק המשך לסדרת משחקי המכות הנהדרת הזו. כעת, הציפייה וההמתנה מגיעים לסופם, יחד עם משחק חדש ונוצץ לסדרה, שמנסה להביא את כל מה שהיה מעולה ואיכותי במקור לרמה חדשה ומשופרת. אז האם זה הצליח? האם DRAGON BALL: Sparking! ZERO הוא משחק הדרגון בול האולטימטיבי?
ברוכים השבים, סאיינים
נתחיל מכמה עובדות יבשות: Sparking! ZERO הוא המשחק הרביעי בסדרת בודוקאי טנקאיצ'י המעולה, שמאז שנת 2007 כאמור לא זכתה למשחק חדש בסדרה. המשחקיות המרכזית של הסדרה הזו היא העובדה שאנחנו נלחמים אחד בשני בזירה מרחבית בה ניתן לעוף ולנוע ב-360 מעלות, כשכל מה שסביבנו פחות או יותר יכול להיהרס ו/או להתפוצץ. התוצאה: משחק הממחיש באופן מדויק להחריד את הכאוס המסוגנן של קרבות האנימה האהובה, כשכל השליטה בדבר הזה מזוקקת ישירות לבקר המשחק שלנו.
החבר'ה ב-Bandai Namco עשו לדעתי צעד מאוד חכם כשהחליטו לא לנסות לשחק עם המזל כל-כך, מה שמאפשר ל-Sparking! ZERO להיות נקודת כניסה מעולה לשחקנים חדשים ולמעריצים שרופים וותיקים של המותג וסדרת המשחקים כאחד. עם הפעלת המשחק לראשונה נוכל לבחור בין שני סוגים של מיפוי כפתורים, האחד "קלאסי" בו מיפוי הכפתורים זהה לזה שהיה לנו במשחקים הקודמים בסדרה, והשני "סטנדרט" המנסה כמה שיטות שליטה חדשות המאפשרות חווית משחק מעט קלילה יותר בכל הקשור לשליטה במהלך הקרבות - זה גם שיטת המיפוי שאני בחרתי באופן אישי (בעיקר כי הייתי סקרן לראות איך המיפוי החדש מרגיש), וזו שהמפתחת ממליצה להשתמש בה. מיד לאחר בחירת מיפוי הכפתורים נוכל לבחור האם להפעיל/לכבות שלל "עזרים" שגם כן אמורים להפוך את חווית המשחק לנוחה יותר עבור שחקנים מסוימים - נוכל מפה לשלוט ברמת ה"עזרה" שהמשחק ייתן לנו בכל הקשור להתאוששות בזמן קרב למשל, גם כאן יש לכם שליטה מלאה על הבחירה באיך המשחק יתפקד, ואישית מצאתי את הנושא מאוד מזמין, נוח ונגיש.
התפריט הראשי של המשחק, שעבורי היה קצת קשה לניווט בעיקר בגלל העובדה שלוקח לו לא מעט זמן להגיב בכל פעם שניכנס לאחת מתתי-התפריטים שלו, מאפשר לנו לבחור בכמה מצבי משחק שונים: נוכל מכן לצלול ישירות לתוך מצב הסיפור של המשחק, להיכנס למצב אימונים שיאפשר לנו לחדד את היכולות שלנו או אפילו להיכנס לראשונה אי-פעם בסדרת משחקי Budokai Tenkaichi לקרב מול שחקנים אחרים ברשת - העתיד כאן חברים, אפשר להילחם בקרבות בודוקאי אחד נגד השני גם מבלי שנשב זה לצד זה על הספה! גם מצב הטורניר האייקוני של הסדרה כאן, והוא נהדר בדיוק כמו שזכרתי אותו. מכאן נוכל גם לקנות ולעצב דמויות ואם כל זה לא הספיק לכם, מכאן תוכלו גם לזמן את שנרון (Shenron), את סופר שנרון (Super Shenron) ואת פוראונגה (Porunga), שיוכל להגשים לכם משאלות שונות - זאת בהנחה ואספתם עבורם את כל כדורי הדרגון כמובן. התפריט הראשי מאפשר לנו בנוסף לאסוף פרסים על אתגרים שונים שנשלים - את רוב האתגרים האלה נשלים במהלך המשחק שלנו, והפרסים שנקבל יהיו דמויות, מטבעות לרכישת חפצים שונים ונקודות ניסיון לרמת השחקן שלנו.
סאגת על-חלל
הדבר הראשון שמיהרתי לנסות עם המשחק היה מצב הסיפור שלו, שנקרא "Episode Battle" וכולל בתוכו למעשה שמונה "קמפיינים" ייעודיים, כל אחד מהם בכיכובה של דמות מפתח של הסדרה. הקרבות עצמם הם למעשה שחזור מדויק של הקרבות השונים שכללו שתי הסאגות האלה, המרכיבים יחד מפה ייעודית לכל סאגה, בהן נוכל להשתתף באופן אישי מנקודת המבט של הדמות שנבחר. בין לבין קרבות יועבר אלינו הסיפור של הסאגה בקצרה באמצעות שקופיות.
אני אתחיל דווקא עם החלק השלילי של כל הדבר הזה היות והזכרתי אותו בסוף הפסקה הקודמת והוא העובדה שהסיפורים השונים שאנחנו חווים מועברים אלינו באמצעות שקופיות, מה שלדעתי לפחות מביא לפספוס אדיר בכל הקשור לאיכות ולאפקט ההתלהבות וההנאה שאפשר לשאוב ממצב המשחק הזה. תבינו, המשחק נראה פשוט מדהים כמעט בכל רגע נתון ואני כמובן עוד ארחיב על זה בהמשך הביקורת, אבל לגלות שדווקא כאן, במצב הסיפור שאמור להיות הכי נוצץ והכי נוסטלגי, דווקא כאן Bandai סוג של חסכה עלינו כשהחליטה לספק לנו שקופיות במקום Cutscenes מושקעים, היה די מבאס. כן אציין שיש מקרים בהם סצנות כן מונפשות בצורה מדהימה על-גבי מנוע המשחק (בעיקר בפתיחה ובסוף של כל קרב אבל גם זה לא תמיד), אבל לדעתי זה לא מספיק באמת והיה אפשר לספק כאן תוצר איכותי בהרבה. כן אציין שבחלקים מסוימים שכן מועברים אלינו תכנים עלילתיים באמצעות Cutsence יש לנו את האפשרות לשנות את זווית המצלמה לגוף ראשון, מה שהתברר כתוספת חביבה למדי שמאפשרת לנו לחוות את העלילה מנקודת מבט קצת אחרת. ראוי לציין שרמת הקושי של הקרבות השונים לעיתים מאוד מאתגרת, אם כי אפשר בלחיצת כפתור להוריד את רמת הקושי של הקרב לרמה מעט ידידותית יותר.
מכאן בערך נגמרים הדברים השליליים שיש לי להגיד על מצב הסיפור בפרט ועל המשחק בכלל, אבל נישאר עוד רגע עם מיקוד ייעודי למצב הסיפור שכולל בתוכו פיצ'ר אחד מרכזי ודי מגניב והוא היכולת לבחור בחלקים מסוימים במהלך הקמפיין "בחירות" שונות, כשבחירה בהן יכולה להביא לסוף אלטרנטיבי לחלק הספציפי של הסאגה שאנחנו משחקים. נוכל למשל במהלך הסאגה של סון גוקו (Son Guko) לבחור שלא לחבור לפיקולו (Piccolo) ברדיפה אחרי ראדיץ (Raditz), דבר שישנה את הצורה שבה הסיפור מועבר אלינו ויאפשר לנו לפתוח חלקי עלילה אלטרנטיביים לסאגה. כמו כן בקרבות שונים נוכל לנסות להביס את האויב שמולנו לפני שפרק זמן מסוים (שאינו מוצג לשחקן יש לציין) חולף, ואם נצליח נפתח גם כן קו עלילה שונה מזה של הסאגה במקור. כל הדבר הזה הוא חד משמעית הנקודה החזקה ביותר שיש למצב הסיפור להציע, ואישית היה לי מאוד כיף לנסות ולפתוח את כל הסופים וקווי העלילה האלטרנטיביים שהוצעו לנו כאן. אחזור רגע לעניין הקושי של הקרבות ואגיד שאי אפשר לפתוח סופים/קווי עלילה אלטרנטייבים במידה ואתם מורידים את רמת הקושי של הקרבות, מה שעשוי בהחלט לתסכל חלק מהשחקנים.
מעבר לקרבות הכתובים והידועים של הסאגות השונות, Sparking! ZERO מציע לנו מערכת חדשה המאפשרת לנו לבנות קרבות סאגה בהתאמה אישית, אותם נוכל גם לשתף עם שחקנים אחרים ברשת. מדובר בסופו של דבר במערכת בה תוכלו לבחור בעצמכם את הדמויות שיקחו חלק בקרב, האת האזור בו הקרב מתרחש ואת התוצאות וההשפעות של תוצאות הקרב על המשך העלילה שתבנו. בתוך כל זה תוכלו אפילו לבחור את הטקסט שהדמויות השונות שתבחרו יגידו. אישית מצאתי את מצב המשחק הזה נחמד מאוד, אם כי ברוב הזמן העדפתי להיצמד לקרבות המובנים של המשחק בעיקר כי מצאתי את מערכת בניית הקרבות מעט מסורבלת. כמו כן הקרבות שנבנים על-ידי הקהילה כוללים בתוכם כמובן לא מעט מקרים בהם קרב הוא למעשה טרול אינטרנטי אחד גדול שלא מספק את הסחורה שהוא מנסה להיות, ככה שרוב הזמן מצאתי את עצמי מוותר על התענוג בהתעסקות עם מצב המשחק הזה לטובת קרב מול שחקנים אחרים ברשת או התקדמות במצב הסיפור.
יאללה מכות
מתחת לכל הנוצץ והמתפוצץ הזה יש לנו בסופו של דבר משחק מכות מסוגנן, ובניגוד למקורות שעליו הוא מבוסס בהם החוויה הייתה אינטימית בהרבה היות ולא יכולנו לשחק מול שחקנים אחרים מכל העולם באמצעות הטכנולוגיה המדהימה ההיא שנקראית "האינטרנט", Sparking! ZERO הוא בסופו של דבר משחק הבודוקאי טנקאיצ'י הראשון אי-פעם שמאפשר לנו לצאת מהספה אל העולם הגדול, וכאן החגיגה גדולה ומכופלת.
מעבר למערכת בניית הקרבות שהזכרתי קודם, במצבי המשחק הקלאסיים שלו, משמע קרב אחד על אחד ברשת או מול חבר טוב שיושב לידכם, Sparking! ZERO מצטיין מאוד הודות לגיימפליי מסוגנן, מדויק ונוסטלגי להחריד, שמרגיש כמעט בדיוק כמו שהוא הרגיש לפני 17 שנה. אישית אני מאוד אוהב את ההרס והכאוס שהמשחק הזה מספק, והודות למנוע המשחק העדכני והגרפיקה המשופרת, זה מעולם לא היה כיף יותר לחוות את הגיימפליי המעולה של סדרת בודוקאי טנקאיצ'י. תוסיפו לכל זה את העובדה שיש לנו כאן מערכת קרבות תחרותית הכוללת דירוגים ואת העובדה שאתם יכולים לעצב את הדמות האהובה שלכם איך שתרצו הודות לכמות מרשימה של עיצובים, תלבושות וחפצים המשנים את הנתונים והיכולות שלכם וקיבלתם חווית משחק שמצליחה להיות נאמנה למקור שלה בדיוק כמו שהיא מצליחה לרענן ולחדש. החיסרון היחידי שיש כאן הוא העובדה שמאוד אבל מאוד קשה להשיג במצבי המשחק האלה כדורי דרגון בול (אלה שמאפשרים לכם לזמן את שנרון ופוראונגה), מה שאומר שאם תרצו להגשים הרבה משאלות כנראה שאת רוב הזמן שלכם תבלו בקרבות אופליין מול המחשב, כשגם אז כמות הגריינד והמזל שתצטרכו תהיה גבוהה מאוד.
אם כבר הזכרתי את המילה דמויות ראוי לדבר על ארסנל הלוחמים המרשים להחריד שיש למשחק הזה להציע, המונה לא פחות מ-182 דמויות שונות שנוכל לבחור, כשכמות נאה מהן זמינות למשחק גם מבלי שנצטרך לקנות אותן. הדמויות עצמן כוללות דמויות מכל סאגה אפשרית בערך של דרגון בול, החל מדרגון בול זי ועד דרגון בול סופר (Dragon Ball Super) ודרגון בול ג'י-טי (Dragon Ball GT). אז נכון, יש כאן הרבה דמויות שהן למעשה צורה/עיצוב אחר של דמות אחת, אבל בכנות זה בתכלס בסופו של דבר כל הקסם שיש לסדרת דרגון בול להציע - היכולת לבחור את הדמות האהובה עלינו בגרסה האהובה עלינו מהסאגה הספציפית האהובה עלינו מרגישה הרבה יותר מבחירה של סקין/עיצוב מסוים, היא מרגישה אישית יותר, הרבה יותר, בייחוד שלצורות מסוימות של דמויות מסוימות יש ארסנל מתקפות מיוחדות שונה.
העתיד מעולם לא היה יפה יותר
אני אזכיר שוב שמשחק הבודוקאי טנקאיצ'י האחרון שקיבלנו לפי Sparking! ZERO הושק בשנת 2007 על הפלייסטיישן 2, מה שכמובן הופך את Sparking! ZERO לחגיגה של ממש בכל הקשור לגרפיקה וביצועים. המשחק מרגיש מעולה ונראה פשוט מהמם, ואפילו שלא יכולתי לדחוף את הגרפיקה של המשחק הזה לקצה היות ועותק הביקורת שהגיע אליי היה לפלייסטיישן 5 ולא למחשב האישי, גם על הקונסולה המשחק נראה ומתפקד נהדר - כל פיצוץ, כל אפקט מיוחד וכל קמאהמאה שנבצע ירגיש מדויק ואיכותי, ובשילוב עם בקר ה-DualSense ומנועי הרטט המעולים שלו, החוויה מרגישה בהחלט מפוצצת ומרטיטה, תרתי משמע.
השורה התחתונה
תאהבו את המותג או לא, קשה להתווכח עם העובדה ש-DRAGON BALL: Sparking! Zero הוא לא פחות ממכתב אהבה של ממש לכל מי שחובב או חושב שהוא חובב דרגון בול, גם אם בחלקים מסוימים שלו הביצוע עשוי להרגיש מעט זול ואפילו מתסכל (מה לעשות, אני לא אוהב גריינד). מעבר להיותו משחק מכות נהדר ומהנה מאוד, המשחק מאפשר לנו לחוות את סאגת דרגון בול מנקודה חדשה-ישנה, בצורה שמצליחה לרענן ולחדש תוך שהיא שומרת על היסודות המבוססים של סדרת בודוקאי טנקאיצ'י האהובה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י