עד לעולם הבא ומעבר לו
תודה רבה לטוליפ אנטרטיינמנט על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
תמיד לפני שאני צופה או משחק בדברים שחיכיתי אליהם מאוד - אני מפחד. כשזה נוגע לסרטי או משחקי המשך הפחד בכלל גדל, במיוחד אם מדובר בדברים שאני כבר מושקע בהם רגשית. ממש בקטגוריה האחרונה והכי מסוכנת נמצא ביטלג'וס ביטלג'וס (Beetlejuice Beetlejuice) ההמשך לאחד מהסרטים האהובים ביותר של הבמאי האגדי טים ברטון (Tim Burton) שיצא ב-1988. לעשות המשך ישיר לסרט בן כמעט 30 זה אמיץ, ועוד יותר כשמדובר בסרט שנחשב בעייניי רבים לפולחן וגידל דורות של ילדים על ההרפתקה החמודה ומוזרה לעולם המתים - ובניהם אני ומשפחתי. אני שמח לבשר שכל הדורות של המשפחה, מבלי יוצאים מן הכלל, הסכימו כי לא רק שהוא מתעלה על המקורי, מדובר באחת החוויות הכי טובות שיצאו השנה - ואחת שכל כך כיפית עד כדי שהיא הזכירה לי למה אני כל כך אוהב ללכת לקולנוע. הביקות נטולת ספוילרים, קראו בחופשיות!
ביטלג'וס
למרות שאני מאוד ממליץ כן לראות אותו בלי שום קשר כי מדובר בקלסיקה, אפשר לראות את ביטלג'וס ביטלג'וס גם מבלי לראות את המקורי. למעשה, כבר מהשניות הראשונות שלו ברור שהסרט עומד בפני עצמו - ולאט לאט עד המערכה השלישית המפוצצת שלו בונה את עצמו כקלסיקה מודרנית ביזארית, יצירתית ומעל הכל כיפית. הסרט נפתח עם לידיה דיץ, הילדה שנרדפה על ידי שד בשם ביטלג'וס שמופיע אם קוראים בשמו שלוש פעמים בסרט הראשון, שכעת כבר בכלל לא ילדה. כשאביה מת באופן פתאומי, לידיה צריכה להתאחד בשביל הלוויה עם המשפחה הדפוקה שלה באותו בית בה גדלה ונרדפה בידי השד.
כשהקשר בינה לבין ביתה אסטריד בנקודת שפל, אמא שלה ממשיכה לאבד את השפיות והיא חוזרת לראות סימנים שביטלג'וס שולח לה מהעולם הבא, ולידיה וכל המשפחה נזרקים להרפתקאה צבעונית, מלאה בטוויסטים, מצחיקה ובאופן כמעט חסר תקדים להגיד על תוכן בשנת 2024 - אפילו יצירתית. משהו בסרט מרגיש מוכר להחריד, ובאותה נשימה גם מרענן ולא רק בגלל הנוסטלגיה. הסרט משחק באופן פנטסטי בין היכולות של השנה הנוכחית לבין הרצון להישאר באווירה הכללית סרט משנות ה-80' והתוצאה היא אחד מהסרטים הכי יפים שראיתי השנה, עם כמה סצנות בעיקר במערכה השלישית שהן כל כך יפות שבא לי אותן ממוסגרות בחדר (לא מפתיע כמובן שמדובר בברטון). עד אז, אין ספק שהסרט קצת יותר מקרטע. ברצון להשאר "ישן" באווירה הסרט בנוי בצורה איטית יותר ממה שהקהל הרחב התרגל אליו בשנת 2024, והדבר הופך את ההתחלה שלו לבעייתית בעיקר כי הדיסוננס בין הקצב האיטי לראנדומליות של ההומור והביזאריות של הדמויות קצת ירחיק את כל מי שהוא לא קהל היעד. אני לא חושב שמדובר בבעיה גדולה, כי רגע לפני שהוא נהיה משמים או ביזארי מדי, הסרט מקבל טוויסט מצוין ומשם הוא רק ממשיך להאיץ עד כאמור המערכה השלישית שבכלל תכבוש לכולם את הלב.
ביטלג'וס
בדרך כלל אני מזכיר את הקאסט בתקציר ליד הדמויות שלהם, אבל המצב בסרט מצריך התייחסות שונה. כל ההופעות כאן מדוייקות להחריד, כשכל אחד כל כך נהנה מהתפקיד שלו ונותן אקסטרה בסצנות השיא של הדמות שהוא מקבל וככה יצא מצב שבלתי אפשרי לי לציין מישהו או מישהי מעל כולם כהופעה המנצחת. וילם דפו (Willem Dafoe) שבר אותי מצחוק כדמות משנה של שחקן לשעבר וכיום בלש פרטי בעולם הבא וכנ"ל לגבי קתרין אוהרה (Catherine O'Hara) כסבתא האומנית המשוגעת של המשפחה. בתפקיד קצת יותר קטן נמצאת מוניקה בלוצ'י (Monica Bellucci) ועוד שחקן מוכר מאוד שלא אעשה ספויילר, אך שניהם מצויינים לחלקים שהם ממלאים. בלי שום הפתעות ג'נה אורטגה (Jenna Ortega) פנטסטית במה שהיא עושה, ואולי אפילו פחות מפתיעה היא וינונה ריידר (Winona Ryder) שמצליחה לקלוע גם כלב של הסרט וגם כדמות קומית משוגעת שפשוט כיף לראות.
בשורה משל עצמו, אך באופן מוצדק לגמרי בהתחשב בעובדה שלאחרונה הוא חוגג 73 (מזל טוב אם אתה קורא את זה!) - מייקל קיטון (Michael Keaton) נותן הופעה אנרגטית כביטלג'וס ומשמש כקונטרה מעולה לשאר הדמויות. כל ההופעות מאוד מקצועיות, אך גם מבעד לעבודה הנהדרת שעשו פה ניכר שפשוט כולם נהנו, במיוחד דפו שלא מפסיק לקחת את השורות שלו לקיצון. עוד מהכיף הזה אפשר לראות בכל פינה בסרט, מהסטים המדהימים שלדעתי אפילו עוקפים את עבודת ההפקה המטורפת שברטון עשה עם צ'ארלי בממלכת השוקולד (2005) לפסקול שאני כבר מחכה שיצא לשמיעה באינטרנט כדי להדביק לעצמי חיוך על הפנים באמצע היום. זה לא תמיד הולך יד ביד, אך במקרה של הסרט ניכר שהצוות נהנה כמונו.
השורה התחתונה
ביטלג'וס ביטלג'וס עומד בכל האתגרים שלו כסרט המשך לסרט פולחן בן 30 - ובסטייל. הוא מספר עלילה מפתיעה וסופר יצירתית עם דמויות צבעוניות ופריימים פשוט יפהפיים בקצב מעולה ומרענן והתוצאה היא חוויה כמעט ומושלמת לקהל היעד, אחת מחוויות הצפייה הכיפיות ביותר השנה לקהל הרחב ובפשטות - קלאסיקה מודרנית.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
19:15 06.09.2024 |
זקן מאוד (אורח)
כואב לי בגיל, אבל 1988 זה כמעט לפני 40 שנה, לא שלושים.
2
17:04 07.09.2024 |
דור קציר - כתב תוכן
תכלס הסרט "רק" בן 36 אז הרציונל שלנו הוא לעגל למטה כל עוד אפשר כדי שכולנו נרגיש יותר טוב
3
| פורסם ע"י