חמשת הפרקים הראשונים של העונה המפולצת כמעט ולא שכנעו אותנו שמדובר ביותר מאפילוג באווירת סיטקום
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
העונה הקודמת של קוברה קאי הציבה רף גבוה מאוד, ואולי גבוה מדי, לעונת הסיום. בהרבה מאוד מובנים העונה החמישית הייתה סגירת מעגל של הסיפורים המרכזיים בסדרה, ולמרות סיומה הפתוח יחסית בקו העלילה של הנבל המרכזי - הועלו הרבה תהיות איך אפשר להמשיך את הסיפור של הגיבורים הרבים שלה. העונה החמישית ידעה להתמודד עם מגוון הדמויות היטב, והזכרון הטוב ממנה ומרוב העונות של הסדרה השאיר את המעריצים (ואני ביניהם) מתרגשים לקראת העונה האחרונה גם עם מעט מאוד תוכן פרסומי עליה. כחלק מכניסה של נטפליקס לשלב חדש בשירות, העונה האחרונה פוצלה לשלושה חלקים בני 5 פרקים כל אחד. על האם זאת החלטה טובה באופן כללי ארחיב בהמשך - אך במקרה הספציפי של קוברה קאי תנו לי להיות ברור כבר עכשיו, מדובר בטעות. חמשת הפרקים הראשונים לעונה אמנם כן מחזירים את כל הדמויות שגורמות לנו לחייך בלי הגיון כמו ילדים וכן מספקות את הדרמה והקרבות הטובים של הסדרה במיוחד בפרק האחרון, אך עד אליו הסדרה עושה מעט מאוד כדי לא להרגיש כמו אפילוג סטיקום מאולץ. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
הפרולוג של האפילוג
תראו אני צריך להיות כנה, אם הגעתם עד לעונה השישית של הסדרה כנראה שגם אתם כמוני כברירת מחדל מחייכים כשאחת מאין-סוף הדמויות המדהימות של הסדרה מופיעה על המסך, וזה לא משנה כמה קו העלילה שלה מטומטם רע או מטומטם כיפי. הבעיה, שרוב קווי העלילה פשוט משעממים, נמרחים יותר מידי וכשנאבד אפקט החיוך הראשוני לראות שילוב של ג'וני, סאם, דאבון וטורי אנחנו נשארים עם מסיבת פיג'מות מוזרה ותחושה של מי הזיז את האיזון המושלם בין טיפשות וכיפיות שהייתה לי.
מספר קווי עלילה דומים כאלה מפוזרים בין חמשת הפרקים, וערוכים בצורה לא אידאלית כך שיש סיכוי ששני קווי עלילה משעממים יופיעו אחד אחרי השני, ויוצא מצב שהכיף הרגיל של הסדרה לא מופיע לזמן ממושך במהלך הפרקים. כשהכיף כן מגיע, הוא מצוין. לא זורקים עלינו שינויים באישיות של הדמויות, הן לא יוצאות למסע שמרגיש מחוץ להתנהגות הרגילה שלהן ועדיין יש להן את אותו טיימינג קומי שגרם לנו להתאהב בהן מלכתחילה. מרגיש חייב לציין את זה כי בעולם שכבר בעונה הרביעית החליטו לשנות לנו דמויות כדי לרענן (אהמ אהמ) סדרה שמגיעה לעונה השישית ולא מפחדת לתת לנו עוד מאותו דבר זה כיף. הפייבוריט שלי לעונה חזר להיות ג'וני, שויליאם זבקה (William Zabka) שוב נותן את הנשמה והופך את הדמות האנרגטית לאחת ההופעות הכיפיות ביותר לראות על מסך הטלויזיה. ג'וני אמנם מקרטע עם כל שאר הסדרה בין הפרקים 2 ל-4, אך בפרק הראשון ובאחרון משדרג את העונה כמו שרק הוא יכול. מעבר לג'וני, העונה מאוד מאזנת בין כל שאר הדמויות שלה - ואולי זאת גם הבעיה כרגע בעלילה של הילדים. רגע לפני המעבר לקולג' חבורת בני הנוער מתחילה את העונה בלי קו עלילה בולט אחד באופן מעניין, למרות שלקראת הסוף מתחילה לקבל צורה וגיבורים ברורים. האיזון הזה מספק רגעים נהדרים, בעיקר לדימטרי שייתכן והוא ה-MVP השקט שלי לחמשת הפרקים האלה, אך גם בעייתי ליצרת קו עלילה אחיד ואחד הגורמים המרכזיים שחמשת הפרקים האלו מרגישים יותר כמו סיטקום.
איך פגשתי את סנסיי
ציינתי את זה כבר מספר פעמים, אבל זה כל כך בולט ששלושת הפרקים שבאמצע יצעקו את זה עליכם אפילו יותר ממני - הם סיטקום, לטוב ולרע. את הרע ציינתי למעלה, עכשיו הגיע הזמן קצת להחמיא. הקפיצה בין כמה קווי עלילה חסרי משמעות בדומה לסדרות קומדיה מצביות נותנות אפשרות להופעות אורח מתוקות, שכן נותנות הרגשה שאנחנו מתקרבים לסגירת הסדרה. הבולט ביותר בהופעות האורח, שסיפק כמה רגעים בעונה שהרגשתי שהיא לחלוטין מגיעה לרמה של העונות הקודמות הוא מייק ברנס אותו משחק שון קינן (Sean Keenan) עם הופעת האורח הארוכה ביותר שממלאת פרק שלם - ובצדק. ברנס מכניס את אותן אנרגיות שגרמו לנו להתאהב בסדרה, וביחד עם הפרק החמישי הנהדר שמכין את הקרקע לפרקים הבאים - גורמים לנו לחשוב שלמרות ההתחלה הצולעת שווה להתחיל את העונה הזאת.
השורה התחתונה
חמשת הפרקים הראשונים של העונה האחרונה של קוברה קאי הם דוגמא ומופת לאיך המשך העונה האחרונה לא אמור להראות. בידיוק כמו סיטקום - הם בקושי מרגישים משמעותיים, שולחים את הדמויות שלנו לעלילות צד שברובן לא מעניינות וחלקן אפילו מאבדות את הטיימינג הקומי המעולה שבדרך כלל יש לסדרה. ועם זאת, ממש לא הייתי מאבד תקווה. הדמויות עדיין מעולות, ההופעות מצויינות והפרק האחרון כולם ביחד משאירים תקווה שהסדרה האהובה כן תסיים בנוקאאוט חיובי.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י