אוקי, אבל בולפרוג
גישה מוקדמת לסדרה ניתנה לנו ע"י נטפליקס ישראל, תודה רבה!
חטיבת האנימציה של Netflix הצליחה בצורה די חסרת תקדים עם סדרות מבוססות משחקי מחשב. בין אם מדובר בארקיין או בקאסטלווניה, הסדרות הצליחו ללכת על קו זהב של שילוב הקסם מסדרות המשחקים עם עלילה המתאימה יותר לסדרת טלוויזיה. בקפטן לייזרהוק (Captain Laserhawk) נותנים נטפליקס בשיתוף עם חברת Ubisofy ליוצר הראשי של קאסטלווניה אדי שאנקר (Adi Shankar) חופש מוחלט עם כל הזיכיונות של המפיצה הצרפתית בתקווה שיצליח לשחזר פעם נוספת את ההצלחה שלו בעיבודי משחקי מחשב. התוצאה היא אחת מהסדרות הקיצוניות ביותר שנטפליקס הוציאו - ולאו דווקא לטובה.
מלחמת האינסוף של יוביסופט
הסדרה מתרחשת ביקום עתידי בו תאגיד בשם Eden החליף את השלטון בארצות הברית וכעת שולט במה שנשאר ממנה בעזרת פרופוגנדה אינטנסיבית וצבא מתודלק היטב. חייל העל של הצבא, דולף לייזרוק, מתפכח ומחליט להלחם כנגד התאגיד הרשע ביחד עם בן זוגו אלכס טיילור שהוא גיבור המשחק The Crew. לאחר שהתוכנית שלהם משתבשת, דולף מוצא את עצמו בבית כלא ביחד עם חבורה של גיבורים מסדרות משחקים אחרות של יוביסופט במעין גרסה של היקום ליחידת המתאבדים - ומשם העלילה המסובכת רק ממשיכה להסתבך.
הסדרה מנסה לעשות כל כך הרבה דברים במהלך ששת הפרקים הקצרים שלה - שרק מלעבור על רשימת המטרות שהיא מסמנת כל אדם יוכל להבין שהיא לא תצליח בכולן. הסדרה מנסה לגעת בגזענות, ביקורת על משטרים מסויימים, קהילת הלהט"ב, אובדן של קריירה, עלילות מרגלים, אקשן ומחוות למשחקי מחשב בצורה כל כך מבולגנת שתגרום גם למי שממש מתעניין לאבד את עצמו במסרים או בעלילה. גם אם היא הייתה מסודרת, הסדרה מנסה לעשות יותר מדי כך שמלכתחילה די ברור שלא תוכל להסתיים בצורה מספקת שתסגור את כל הקצוות, כך שהחוויה כולה מרגישה מאוד חצי אפויה. דמויות באות והולכות בלי למלא את הפוטנציאל שלהן, רגעים שאמורים להיות רגעי שיא מקבלים תשומת לב מביכה וכמה החלטות של דמויות מסויימות לא מקבלות הסבר הגיוני. הטון של הסדרה גם הוא מאוד לא ברור, ונע בין אנימה מוגזמת לביקורת קודרת על החברה במהירות מאוד לא נעימה שממש לא מתאימה לצופה הממוצע.
ובכל זאת, גיימינג
בניגוד לבעיות המובהקות שלה בתחום העלילה, הסדרה כן מצטיינת בכבוד הויזואלי שהיא עושה לעולם הגיימינג. הסטייל של הסדרה משלב בתוך הסצנות הרגילות גם סצנות שנראות כמו משחק מחשב בצורה שמכבדת את המקור ומשדרגת את העלילה. דיאלוגים בינוניים בהליכה ממקום למקום הופכים למעניינים כי הסדרה מציגה אותם כמשחק התגנבות ישן לדוגמא, ועוד הרבה הפתעות שלא כדאי להרוס כי באמת מדובר בנקודת השיא של הסדרה. מבחינת הדמויות שמופיעות והאם הן עושות כבוד למקור שלהן - קשה להגיד. אף אחת מהדמויות לא נאמנה למקור שממנה היא מגיעה, והסדרה לגמרי לוקחת חלק מהן למקום של פאן-פיק. אין לי ספק שהרבה יאהבו את מה שהסדרה עשתה נגיד עם ריימן, אך אני לדוגמא הרבה פחות התחברתי. זה תקף גם לעוד דמויות ממותגי-על של יוביסופט שמקבלות כאן יחס מפתיע, וכולן חוץ מאחת יהיו שנויות במחלוקת. מי שיהיה ללא ספק חף מביקורת והיילייט של הסדרה הוא המתנקש בולפרוג, צפרדע שהיא חלק משושלת המתנקשים של סדרת Assassin's Creed. בולפרוג כמעט ומצליח לרחף מעל הבעיות של הסדרה, ונותן ייצוג הולם לסדרת המשחקים ממנה הוא מגיעה עם שינויים קלים שמתאימים אותו לעולם המיוחד שהוא נזרק אליו.
השורה התחתונה
"קפטן לייזרהוק", בדיוק כמו יוביסופט בעצמה, מקרטעת מאוד. יש בה כמה נקודות חיוביות ברורות, אך היא אף פעם לא מצליחה לחבר אותן לרצף חיובי ומסיימת את דרכה הקצרה כחוויה חצי אפויה שהיייתה צריכה לבנות על עוד זמן בתנור מאשר על העונה הבאה שבספק תגיע.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י