מלכודת דבש
כששואלים אתכם מה הם האייקונים הכי גדולים של סרטי האימה שאתם מסוגלים לחשוב עליהם, מי הן הדמויות שעולות לכם לראש ראשונות? עבור חלק אולי מדובר בפרדי קרוגר מ"סיוט ברחוב אלם", עבור אחרים אולי מדובר ב-Ghostface מ"הצעקה" או אולי מייקל מיירס מ"ליל המסכות" (פעם נוספת אני שואל מי היה אחראי לתרגום של השם?). עבורי במשך הרבה מאוד זמן היה מדובר בכלל בג'ון קריימר (John Kramer) מסדרת סרטי "המסור" (Saw), הסדרה שנמצאת איתנו כבר 20 שנה (הייתם מאמינים?), קיבלה ב-2010 סרט שהיה אמור לסגור את כל הסדרה, ואיכשהו, ברצון משותף של הבעלים של הזכויות לסדרה החליטו שהם מעוניינים בעוד סרטים בסדרה, ב-2017 מצאנו את עצמנו בחזרה במלכודות של רוצח הג'יגסו. שני סרטים מאוחר יותר, אנחנו כבר נמצאים בסרט העשירי בסדרה, והנה מה שאני חשבתי עליו.
משחק סופני
הסיפור עוקב אחרי, איך לא, ג'ון קריימר, אחרי הפסקה של סרט אחד שבו לא ראינו את טובין בל (Tobin Bell) בכלל כחלק מהקאסט (ורק בתמונות בחלק נורא ספציפי ב-Spiral), המוח מאחורי כל המלכודות והמשחקים בסדרה חוזר לקדמת הבמה. העלילה של הסרט מתרחשת בין הסרט הראשון לשני מבחינת הטיימליין של הסדרה, בו אנחנו מקבלים הופעות של שחקנים שלא ראינו זמן מה כמו שוני סמית (Shawnee Smith) שחוזרת לגלם את אמנדה, ואפילו קוסטס מנדילור (Costas Mandylor) שמגלם את מארק הופמן חוזר להופעה קצרה. יחד עם זאת, אני מאמין שמעבר לקונטקסט של מארק בסיפור, הסרט לא מצריך היכרות עמוקה עם הסדרה הארוכה של "המסור", לפחות לא בצורה שסרטים קודמים דרשו (בחיי שהם היו מזכירים שמות שמדי פעם הייתי צריך לתהות עליהם שעות שלמות).
אחרי שג'ון קיבל חדשות לא טובות שמספרות לו שנותרו לו חודשים בודדים עד שנה לחיות בעקבות הסרטן שלו, בלי הרבה תקווה למרפה, הוא מגלה על טיפול מתקדם שיכול להציל אותו. אחרי שג'ון נוסע עד למקסיקו על מנת לקבל את הטיפול, הוא מגלה שמדובר בתרמית גדולה שמגלגלת הרבה כסף ועוברת ממקום למקום, הגילוי מצליח להכניס את ג'ון ליאוש פעם נוספת, אבל בדיוק כמו שהוא נכנס ליאוש, אנחנו מבינים מהר מאוד מי הם השחקנים של המבחן הבא של ג'ון והמשחקים מתחילים.
העלילה של המסור תמיד היתה מעניינת, אבל לשם שינוי הפעם היא גם לא מבלבלת מדי, מי שמכיר את סדרת הסרטים, כנראה יצליח מהר מאוד להבין היכן הסרט נוחת לתוך הקו העלילתי של הסדרה, יחד עם זאת, כמו שאמרתי, לשם שינוי לא מדובר בסרט שדורש היכרות עמוקה עמה. טובין בל תמיד היה שחקן מצויין בעיניי והיווה את מוקד המשיכה האמיתי של הסדרה הזאת בעיניי במשך הרבה מאוד שנים ומיותר לציין שגם בסרט הזה הוא כלל אינו מאכזב. אני אציין גם לחיוב את ההופעה של שונה סמית שגרמה לי להיזכר שאמנדה מפחדת מרצח, אך היא באמת תעשה הכל עבור ג'ון ותצוגת המשחק שלה היא מהטובות שזכורות לי לאורך ההיסטוריה שלה בסדרה. הכתיבה בפעם הראשונה מזה הרבה זמן היא עניינית, התסריט הוא הגיוני והכתיבה לא מפוזרת להרבה יותר מדי מקומות או בפלאשבקים שמשאירים מעט מאוד מקום להיגיון אמיתי או לאפשרות לקחת את העלילה ברצינות.
מבחן התוצאה
אומנם הסרטים כבר לא תחת ההובלה של ג'יימס וואן (James Wan) כבר מאז הסרט השלישי או הרביעי (על אף שהוא עדיין לוקח חלק בהפקה שלהם עד היום), אבל בפעם הראשונה מאז שג'וש סטולברג (Josh Stolberg) ופיטר גולדפינגר (Peter Goldfinger) לקחו פיקוד על הכתיבה מאז Jigsaw (הסרט מ-2017), הם כותבים סרט "המסור" שלא רק שיש בו את כל מה שמגדיר סרט בסדרה, הוא גם נראה כמו סרט שמתאים לסטנדרטים מודרניים ולא מרגיש כאילו אני רואה את אותה הקלישאה המיושנת שדבקה בסדרה הזאת. העלילה מההתחלה של הסרט כבר מרגישה הרבה יותר קוהרנטית, היא לא חוזרת קדימה ואחורה בצורה מוזרה ומספרת סיפור מההתחלה ועד הסוף שלו ולא מחזיר אותי סרטים שלמים אחורה בשביל פרטים מינימליים. הדבר הזה גם נכון בנוגע לצילום עצמו של הסרט, אני לא מרגיש כאילו מנסים לגרום לי לאיזה התקף אפילפטי מכל סוג שהוא עם ההצגה של המשחקים השונים.
גם המשחקים של ג'ון הפעם נראים יותר הגיוניים ממה שהם היו נראו בעבר, אם בעבר התהיה הכמעט מרכזית מרבית הזמן היתה "איך לעזאזל הם בנו את זה?" או "מתי הם הספיקו בכלל?", כל המשחקים מתרחשים במקום שהוא הגיוני, גם אם לג'ון יש הרבה כסף, זה לא מספק תירוץ "זול" על מנת להסביר איך אפשר לארגן את כל המשחקים שלו. יחד עם זאת, באופן שלא זר לסדרה בשלב הזה, כמויות האלימות שמוצגות בסרט הן עדיין מוגזמות לעיתים, עד כמה שהמשחקים של ג'ון הם אבסורדים, וחלק מכמויות הדם שאנחנו רואים הן עדיין הזויות, אבל זה משהו שאנחנו כבר באמת רגילים אליו כנראה בשלב הזה מסרט אימה שמיועד לגילאי 18+.
שורה תחתונה
20 שנה שסדרת "המסור" איתנו, 20 שנה שכל פעם שסרט חדש שקשור בסדרה הזאת יוצא, אני מלא בספקות בנוגע למה שעתיד להגיע. הגעתי עם ציפיות נמוכות במיוחד לקולנוע ואני שמח ממש לומר שלא רק שיצאתי מרוצה ממה שראיתי, אני בפעם הראשונה יותר מעשור באמת נהניתי מסרט חדש בסדרה הזו! הכתיבה היתה מעניינת, הצילום היה מרשים, האפקטים, כרגיל, מאוד מדממים אבל בפעם הראשונה, הכל היה מאוד הגיוני ולא מנופח בצורה מגוחכת. הכותבים, ג'וש ופיטר אמרו שאם מה שהם הכינו עבור המעריצים בסרט הזה יעלה על הציפיות של מעריצים שונים, אז יש להם הפתעות רבות בשרוול עבורינו ואני כבר לא יכול לחכות לפעם הבאה. הסרט העשירי בסדרה, 20 שנה פנימה, והוא כנראה הטוב ביותר בסדרה.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י