Death to Squishies
תודה רבה לפורום פילם על ההזמנה להקרנת הטרום בכורה!
כמי שגדל על סיפורי מדע בדיוני, מעטים הפרוייקטים שמרגשים אותי כמו רעיונות חדשים בז'אנר. בין אם הם לוקחים גישה קלילה כדי להנגיש את החלק הבדיוני שבהם כמו ב-Ratchet and Clank 3 או גישה דתית יותר כמו בסדרות כמו "מלחמת הכוכבים" ו-Halo, אני מרגיש בבית בסיפורים כאלה יותר מכל סוגה אחרת. "היוצר" (The Creator) סרטו החדש של הבמאי גארת' אדוורדס (Gareth Edwards) ללא ספק בוחר בגישה השניה, וזה ברור בכל פינה בסרט מדמות ראשית בשם ג'ושוע ואפילו חלוקה לפרקים, האמא, "היוצר", והבן שלאט לאט מקדמים את העלילה לרבע שעה אחרונה מדהימה. בשעתיים שלפני זה, הסרט ברגעיו הטובים מנסה להסביר לנו בלי יותר מידי הגיון למה כדאי לתמוך בגיבורים שלו וברגעיו הגרועים מרגיש כמו סרט פרופוגנדה נגד אמריקה והמערב. התוצאה היא חוויה כל כך לא ברורה בטון שלה שגם ההישגים המקצועיים האדירים שלה בתחום הצילומים לא מצליחים להסתיר. הביקורת נטולת ספוילרים - קראו בחופשיות!
Team America: World Police
הסרט מתרחש על כדור הארץ בשנת 2065, במציאות בה בינה מלאכותית (A.I) התפתחה כל כך שרובוטים החלו להחליף בני אדם בעבודות בסיסיות עד שהבינה החליטה לתקוף את בני האדם באמצעות הטלת פצצת אטום על לוס אנג'לס. האירוע שלח את ארצות הברית למלחמה כוללת נגד הרובוטים וה-A.I, שמצאו מקלט באסיה החדשה (גרסה של הסרט לאסיה אחת מאוחדת) שם הם זוכים למעמד שווה יותר מול בני האדם. ללחימה הזו הצטיידו האמריקאים בחללית עצומה בשם Nomad וסוכן חשאי בשם ג'ושוע שאמור להתחבר למנהיג כת של A.I בשם נירמאטה. לאחר שהתאהב, התחתן ונכנס להריון עם בחורה מאחורי קווי האוייב, הצבא האמריקאי פולש לכפר בו ג'ושוע גר ומחסל את אשתו.
חמש שנים לאחר מכאן הוא נשלח עוד פעם בחסות הצבא לשדה הקרב, מתוך אמונה שנירמאטה ואישתו עדיין בחיים ושאותה כת הצליחה לפתח נשק חדש המסוגל לחסל את Nomad. אם העלילה נשמעת לכם שטותית, אתם כבר יכולים לוותר על הסרט. דווקא את בניית העולם וסדר היום בו הסרט עושה מעולה ועם מעט מאוד השקעה. את העולם אנחנו חווים בעיקר ממונטאג'ים, אבל הם מדוייקים וכמו שציינתי עשויים בצורה מקצועית וברמה גבוהה במיוחד. כל השאר, ממש לא. לנסות לשכנע אותנו לתמוך בבינה מלאכותית על פני בני אדם זאת משימה לא פשוטה, והסרט לא עושה את זה בצורה חיננית בכלל. במקום נגיד לפנות להומור כמו ש-Ratchet and Clank 3 עשה עם פארודיה על בריטני ספירס ששרה על הרצון של רובוטים להיות חופשיים או Halo 2 ששם אותנו בנעלי האוייב, הסרט מנסה בדרכים לא מתוכחמות או אלגנטיות בכלל לגרום לנו לתמוך בבינה המאלכותית ויותר מזה - גם להתנגד לאמריקה במה שמרגיש כמו פרופוגנדה מאוד זולה. מה שמצחיק הוא שהסרט מכיל בתוכו שתי סצנות עם בעלי חיים, קוף וכלב, ששתיהן עבודות יותר טוב מרוב מה שניסה לעשות עם ה-A.I כדי לגרום לנו להיות לטובתם.
העלילה עצמה והדיאלוגים שנוגעים בנושא רדודים באופן חריג שמתבלטים לרעה לעומת הדיאלוגים הנוגעים בקשרים האישיים של הדמויות שעשויים לא רע בכלל. שניהם ביחד עם תעלומה צפויה מאוד הם הגורמים היחידים שמזיזים את הסרט לאורך יותר משעה ורבע באמצע שלו, וגורמים לכל החוויה להרגיש בעיקר מבולגנת, איטית ולעיתים אפילו משעממת. למרות שהקשרים האישיים בין הדמויות נבנים טוב כמו שכתבתי, הסרט לא ממציא שום גלגל איתם וכנראה שכבר ראיתם קשרים דומים נעשים הרבה יותר טוב ובצורה הרבה יותר מפוקסת. זאת לא ממש טענה נגד הסרט, כי ילדים לצורך העניין שזה יהיה סרט המדע הבדיוני הראשון שלהם לא ישימו לב לשחזורים, אך כסרט שבוחר ללכת על האספקט הדתי, הוא חייב לתחזק את מוטיב הבריאה עם המצאות לדוגמא שעוד לא ראינו או כוחות שנראים עליונים. בפועל: החללית האמריקאית לא מציגה שום יכולות מעבר למטוס קרב מפונפן, כבר ראינו A.I אנושי נעשה בצורה טובה יותר באינספור פרוייקטים והכי חשוב החשיבות של נירמאטה והנשק כל כך לא מובנים ויהיה לכם קשה שלא לחשוב תוך כדי הסרט על מיליארד רעיונות יותר טובים או לזלזל בעולם הזה כשאלה הפתרונות שלו.
האחרונים מבינינו
הבעיה המרכזית היא שמי שישאר לחמש עשרה הדקות האחרונות של הסרט ללא ספק יצא מרוצה, אבל מותש. כשהוא מתקרב לחצות את רף השעתיים, הסרט ממריא בקצב שלו מ-0 קמש ל-400 בפעימה אחת המרגישה מאוד לא טבעית. אחרי ההתאוששות אנחנו נכנסים לסוף מעולה המשלב את כל הקשרים שהסרט בנה לאקשן ששומר על רמת המקצועיות של שאר הצילום בו. למרות שהוא בונה מספיק כדי שנתרגש מהסוף, הדרך לשם כל כך בעייתית שבלתי אפשרי לא לצאת ממנו בתחושה חמוצה מתוקה. אני לגמרי אבין אנשים שסבלו ממנו ואני לגמרי אבין אנשים שנהנו - אבל על דבר אחד כולם יסכימו. העלילה בעייתית, הצילום מעולה, רוב הסרט פשוט לא טוב ולעומתו הסוף מדהים. עם הסלט הזה אני אאלץ לגשת לשורה תחתונה בעייתית במיוחד.
השורה התחתונה
"היוצר" מסתיים ברבע שעה לא פחות מאדירה שתשאיר אתכם עם טעם מתוק בפה. עד אז, הוא מלא בבעיות לא נעימות בכלל כמו כתיבה עצלנית, קצב משעמם, תעלומה צפויה ועלילה שלעיתים מרגישה יותר כמו סרט פרופוגנדה - במה שחותם את המנה כחמוצה מתוקה עם דגש עצום על החמוץ.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י