יירה בשלישית, והרבה
תודה רבה לנטפליקס ישראל על הגישה המוקדמת לחלק השני של העונה!
שלום חברים, שמח שהצטרפתם אליי לחלקה השני של הביקורת לעונה 3 של המכשף. גם בחלקה השני של הביקורת אשתמש באותם פרמטרים שבהם עשיתי שימוש עבור הביקורת לחלק הראשון - קווי עלילה ותמה מרכזית, דינמיקה בין הדמויות, אקשן ופסקול, ואחידות הסיפור, ואמדוד אותם ביחס לעונה הקודמת וביחס לחלק הראשון של העונה הנוכחית. כעת, בלי הקדמות נוספות - בואו נצלול פנימה! שימו לב, הביקורת נטולת ספויילרים ביחס לחלק השני של העונה השלישית (פרקים 6-8) אך מכילה ספויילרים משמעותיים לחלקה הראשון (פרקים 1-5), הקריאה באחריותכם בלבד!
It's a Kind of Magic
החצי השני של העונה מתחיל בדיוק בסצנה בה סיימנו את פרק 5 - הנשף בא לסיומו, וביום למחרת ינפר וגראלט מפענחים את תעלומת זהותו של המכשף הבוגד ונעים בכדי להתעמת איתו, כאשר גראלט נעצר בדרכו במסדרון ע״י פגיון המונח לצווארו. לא אפרט כאן מעבר לכך מחשש לספוילרים, אך כן אומר זאת: הרגע הזה משול ל-Showdown בפוקר - זה הרגע בו כל הפלגים מניחים את הקלפים על השולחן ומראים את פרצופם האמיתי. אם עד עכשיו הקצב של העונה נע בעצלתיים מהילוך ראשון לשלישי, והגביר לרביעי במהלך הנשף - מפה אירועי העלילה מתחילים להאיץ באופן דרסטי, וכבר בסוף הפרק מגיעים לרמות אדרנלין גבוהות שסוף סוף מצדיקות את הבנייה הארוכה וההדרגתית שקרתה עד כה.
מה שתורם בעיקר לתחושה הזו, מעבר לקצב המהיר של האירועים עצמם, הוא המעבר לקדמת הבמה של משהו שהיה חסר לי מאוד בשלוש העונות האחרונות כמעריץ של סדרות פנטזיה והוויצ׳ר בפרט - קסם. חדי ההבחנה ישימו לב שביחס לעולם פנטזיה, ולזמן המסך שמקבלים המכשפים (הכוונה כאן ל-Sorcerers, לא ל-Witchers), בסך הכול לא ראינו יותר מדי מלאכת כישוף. בהתחשב בכך שבעולם של The Witcher, כוחה של מכשפה עוצמתית אחת יכול להכריע מלחמה, מכשפים היו עד כה, בהיעדר ניסוח מוצלח יותר, די מעפנים. כבר התחלתי בהרהורי כפירה בנוגע לניסיונות של נטפליקס לחסוך על האפקטים המיוחדים, אבל למזלי חששותיי התבדו: שלושת הפרקים האחרונים שופעים בסצנות אקשן מרשימות במיוחד שמציגות כישוף במלוא הדרו, גם מבחינת הכמות וגם מבחינת העוצמה והאיכות. סצנות האקשן הפחות קסומות בנויות היטב גם כן, כשחלקן מרגישות בדיוק כמו קרב בוס מהמשחק, וחלקן פשוט גורמות לצופה להתפעל וללחוש ״וואו״.
זה מוביל אותנו לנקודה משמעותית באשר ללכידות הסיפור שאני חייב לומר שאני אמביוולנטי לגביה - בתחילת העונה הראשונה הוצגו לנו חוקים נוקשים מאוד לגבי השימוש בכאוס כמקור קסם. במעין גרסה לחוק שימור אנרגיה, נאמר לנו שכל קסם הוא בעצם עסקת חליפין; אנרגיית הכאוס הטמונה במקור אחד מזינה את הכישוף שמתבצע במקום אחר. פרט למקומות מאוד ספציפיים במהלך שתי העונות האחרונות, נראה היה שהחוקים הללו הם בעיקר בגדר המלצה, כשכל סוגי הקסם קורים ללא השלכה על הסביבה כלל.
אפשר להצדיק זאת קולנועית בסצנות אקשן מהירות שבהן קשה להבחין בסביבה, או סיפורית במקומות עתיקים שבהם טמונה כמות גדולה של כאוס, אבל למשל בסצנה שבה סירי מצמיחה עץ בתחילת העונה - למה לא להראות איך מה שיש מסביב לעץ קמל? או כשינפר דוחפת את המפלצת במבוך - מדוע הענפים והעלים מסביבה, שבבירור שאבה מהם כוח, לא מושפעים? עד כה אני הנחתי שהיוצרים בחרו פשוט להתעלם באלגנטיות מהעניין הזה, לשנות אסכולה ולדגול ב״קסם כל יכול״, גישה שמאפיינת בעיקר ספרות פנטזיה מתחילת ואמצע המאה ה-20 דוגמת שר הטבעות. למרות זאת, בחלק הזה של העונה היוצרים מחליטים להחזיר את קונספט ״עסקת החליפין״ ביתר שאת, להסתמך עליו ולעשות בו שימוש נרחב וחד משמעי. מצד אחד, אני שמח שסוף סוף חזרתם להיות כפופים לחוקים שאתם עצמכם (או בעצם ספובסקי, הסופר) קבעתם. מצד שני, איפה זה היה עד עכשיו במשך 3 עונות?
חלילו של פרסיבל
גם מבחינת הפסקול, מתוכננת לכם הפתעה נעימה. אם עד כה הפסקול היה טוב אבל לא מזהיר, ואמנם ליווה את הסדרה נהדר אך לא הצליח להיטמע בזיכרון או לעורר איזה שהוא רגש, בפרקים האחרונים היוצרים מוסיפים פלפל לתבשיל ומשלבים מוזיקה נהדרת כחלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהסדרה, בגלוי. יש לפחות שלוש רצועות שונות שראויות לאזכור בפרקים, ולדעתי יש להן פוטנציאל להפוך ללהיטים לא פחות מ- ״Toss A Coin to The Withcer״ מהעונה הראשונה, כשלפחות שתיים מהן ממש מושרות בפרקים עצמם. השילוב שלהן תוך כדי מהלך האירועים מוסיף נופך תרבותי קריטי לסדרה שבונה עלילה שלמה על דעות קדומות וטינות עתיקות, וגם, אני חייב להודות, באמת מצליח להזיז משהו בלב.
אחד הפרקים, שמזכיר מאוד פרק בסדרה אחרת שלדעתי היה הפרק הכי טוב שנכתב ובוים אי פעם לטלוויזיה המודרנית ולא אציין את שמו מחשש לספוילרים (מוזמנים לשאול בתגובות), בוחר בדיוק בנקודה המדויקת לשלב את המוזיקה הזו, ועושה זאת כל כך מוצלח שהוא פשוט גרם לי לדמוע, ותוך כדי לרוץ לחפש אותו בגוגל רק כדי להיזכר שהעונה עדיין לא יצאה. אנקדוטה נוספת ששווה לציין היא הסיבה מדוע הפסקול הכללי של העונה הנוכחית דומה כל כך לפסקול של המשחק, כפי שציינתי בחלק הקודם של הביקורת: מסתבר שהפסקול האייקוני של The Witcher 3: Wild Hunt נכתב בשיתוף עם להקת פולק מטאל פולנית, שנוסדה בשנת 1999 ושאלה את שמה מדמות פחות מוכרת מסדרת המכשף: צורף גנום בשם פרסיבל שוטנבאך (Percival Schuttenbach). אותה הלהקה תרמה את צליליה גם לעונה השלישית של המכשף בנטפליקס, וניתן לראות ששולבה בכמות נכבדה מהפסקול הרשמי להלן, ולשמוע את הקשר החזק והחד משמעי לפסקול של המשחק בסינגל "The Ride of the Witcher", שסוגר את העונה.
הפרד ומשול
אם חלקה הראשון של העונה עסק בעיקר בדינמיקה המתפתחת בין ינפר לסירי, החלק הזה מתמקד פחות במערכות היחסים בין הדמויות, אלא בתהליך שלהן מול עצמן. ינפר נאלצת לקחת על עצמה אחריות רבה יותר כחלק מתפקידה בהיררכיית המכשפות, סירי נאבקת גם בעברה וגם בקונפליקטים הפנימיים שלה ברמה הפיזית והפילוסופית, ומעל לכולם גראלט, שסוף כל סוף מקבל את הבמה הראויה לו. התפצלות העלילה ל-3 קווים שונים נעשית בצורה חלקה מאוד, והבנייה ההדרגתית שלה על גבי כל התהליכים שראינו העונה לחלוטין עושה עמה חסד, והופכת אותה למספקת בהרבה משהיה ניתן לצפות מראש אחרי הפרק הראשון. קו העלילה שהכי מצא חן בעיניי הוא דווקא של סירי, כי לדעתי הוא מתאר את החוויה שהכי קל להזדהות איתה מבין שלושת החוויות האנושיות שנפרשות מולנו, והדרך שבה המאבק שעובר עליה מתואר לצופה, מבלי לעשות ספויילרים, מדויקת עד הפרט האחרון ומעוררת חשיבה ותהייה בו זמנית.
עם זאת, מה שארצה לדבר עליו הוא דווקא המאבק של גראלט, כי מרגיש לי שהנרי קאביל (Henry Cavill) התאמץ מאוד כדי שאוכל לשבת פה ולדבר על משהו שרוב הקוראים לא ישימו לב אליו כלל. בניגוד לינפר, שאת התפתחותה והסתגלותה מרגישים דרך המילים והמעשים שלה והאינטרקציות הברורות והמפורשות עם האנשים סביבה, ובשונה מסירי, שאנו נחשפים ישירות למתרחש במוחה ורצף מחשבותיה, התהליך שעובר על גראלט מועבר באופן הרבה יותר עדין: כיאה לזאב הלבן והשתקן, שמסרב להפגין רגש או חולשה, גראלט לא חושף את העובר בראשו אפילו לא לרגע. את כל המידע הקונקרטי לגבי ההתנהגות שלו, התכנונים שלו ודרך החשיבה שלו אנו שואבים משיחות שמתרחשות בין חבריו ודורשי טובתו שמתלחששים אחד עם השני מה לדעתם הוא חושב במעין שיחות ריכולים הרחק מטווח שמיעתו. אבל החלק היותר מעניין הוא דווקא קאביל עצמו, שכשחקן מצליח להעביר את התחושות שהוא חווה ללא מילים כלל, אלא רק במבטים ובאמצעות מעט מאוד תנועות גוף. היכולת שלו לתת תצוגה כל כך משכנעת, כמעט ללא טקסט שישמש לו כמשענת ויחדד את המסרים שהוא מעביר היא פנומנלית, ומבהירה ללא ספק שהוא הרבה יותר מסתם פרצוף יפה בפאה לבנה או בחליפת סופרמן, וראוי ליחס רציני כשחקן עומק. אחרי תצוגה שכזו, ליאם המסוורת׳ (Liam Hemsworth) יצטרך להתעלות מעל עצמו בכמה וכמה מידות אם הוא רוצה למלא את מגפי העור הקשיחים של המכשף כראוי, ובאופן אישי קשה לי מאוד לראות את זה קורה.
בסופו של יום, ניכר שהגראלט שאיתו מסיימים את העונה ללא ספק שונה מזה שראינו בתחילתה ושונה באופן דרסטי מגראלט של תחילת הסדרה, וצוות הבימוי לא פוסח על ההזדמנות להדגיש זאת ולסגור מעגל ביחס לעונה הראשונה. שם, בדקה האחרונה של סוף העונה, אנו זוכים להרהר באופן כן במסע של גראלט עד כה, ולשאול את עצמנו כיצד הפך המוטנט שהתחיל את הדרך לזה שפוסע בה כעת. לי לפחות, התשובה ברורה לחלוטין, והאמת? אחרי שלוש עונות גדושות, טוב שכך.
The Ride of the Witcher
לסיכום, החלק השני בעונה השלישית של "המכשף" פוגע בול בכל הנקודות החשובות, משפר דרסטית את ההיבטים החלשים שהופיעו בעונה השנייה ובחלקה הראשון של הנוכחית, ואפילו משאיר טעם של עוד. למרות שאני מבין את ההחלטה העסקית לפצל את העונות, אני חולק עליה נחרצות. בקונסטלציה הנוכחית שלו, אני מוכרח לתת לחלק השני של העונה ציון 10 עגול. לכאורה, מדובר בשיפור דרמטי מהעונה הקודמת, אך לצערנו אם נשקלל זאת עם הציון של החלק הקודם (6.5) נקבל ממוצע (מעוגל מטה) של 8, כאשר כעונה אחת אחידה היא זכאית מבחינתי לציון כולל גבוה מאוד של 9.5.
בנימה קצת יותר אישית, כמעריץ של "המכשף", אני שמח מאוד שהנרי קאוויל בחר לעשות את התפקיד והתעקש להישאר נאמן לחומר המקור, וסבור שלא יכולנו לקבל עונה טובה יותר כמכתב פרידה. אמנם חבל לי שהוא עוזב, אך עם כל האהבה וההערכה שלי לשחקן ולהופעה הפנומנלית שנתן, אני בכל זאת מחכה בקוצר רוח לעונה הרביעית. אאחל לו בהצלחה בהמשך דרכו, תהא מה שתהא.
שלושת הפרקים האחרונים לעונה השלישית של "המכשף" זמינים כעת לצפייה בשירות הסטרימינג של נטפליקס.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י