טל הלך לבקר בבית הדרקון, הנה מה שהוא חשב על שני הפרקים הראשונים של הסדרה!
לאור ההייפ סביב הסדרה, חשבנו כאן ב-Vgames באיחור אופנתי להנגיש עבורכם הקוראים ביקורות פרקים עד סוף העונה של בית הדרקון. בביקורות האלו אשתדל להביא עבורכם איסטר אגז, היסטוריה של ווסטרוז ומשפחת טארגריין, הרחבות על סצנות והשוואות אל מול הספרים. הביקורת הזו תהיה מעט ארוכה מהרגיל מכיוון ויש לנו פערים להשלים מהפרק הראשון ועל התקופה בה מתוארת הסדרה, בהמשך ייתכן ונקצר, מקווים שתהנו!
מכאן והלאה אזהרת ספויילר! (תמיד רציתי לכתוב את זה).
אז מה היה לנו עד כה? בקצרה, בפרק הראשון נחשפנו לדור הרביעי למשפחת טארגריין ולמלך ויסריז הראשון לשמו וסביבתו, כ-110 שנים לאחר כיבוש ווסטרוז ע"י אייגון הכובש שהגיע מואלריה החרבה, אחרי שהוגדרה עבורנו התקופה בה מתנהלת הסדרה. למי שלא מכיר/ה, שלב זה בסדרה מתאר את התקופה המטרימה ל"מחול הדרקונים" ולפחות עונה זו מתבססת על הספר "אש ודם" שיצא ב-2018 ובנוי בצורה של ספר היסטורי על שושלת טארגריין.
הפרק הראשון הכין אותנו למאבקי הירושה סביב כס הברזל בעקבות העובדה שאשתו ההרה של ויסריז (Viserys) מתה במהלך הלידה ועמה גם היילוד, כך שישנם שני טוענים חוקיים לכתר - דיימון (Daemon), אחיו של המלך ורהאינירה (Rhaenyra) בתו, אך כמו שאנו מכירים את עלילות משחקי הכס, תמיד יהיו טוענים נוספים לכס המלכות. הפרק הראשון מסתיים בהכתרתה של רהאינירה כיורשת העצר הנשית הראשונה ועוד בגיל 15, מה שיהווה את יריית הפתיחה לקרבות הירושה. טרם ההכרזה המלך ויסריז מציג בפני רהאינירה את הנבואה על המלחמה העתידה להגיע בין המתים לחיים מסדרת משחקי הכס, הנבואה מתוארת כ"שיר על אש וקרח". למעשה סצנה זו לא קיימת בספר "אש ודם" אך מכיוון וג'ורג' ר.ר. מרטין (Geroge R.R Martin) הוא אחד מכותבי הסדרה הסצנה מקבלת אמינות.
אחרי שבפרק הראשון לא קיבלנו פתיח ראוי, הפרק ה-2 נפתח בסגנון המוכר והאהוב ממשחקי הכס, רק שהפעם בשונה ממעבר בין אזורים במפת ווסטרוז ואסוס, הפתיח מציג שביל דם הנע בין דמויות שונות בשושלת טארגריין ומתאר את אילן היוחסין של המשפחה וממחיש שאנו עוסקים בבית הדרקון.
הפרק מתחיל כחצי שנה לאחר תום הפרק הראשון, בפגישה במועצת המלך בה לורד אדמירל ומאסטר הספינות קורליס ואליריון (Corlys Velaryon) מתריע בפני הסכנה המגיעה מן הים בדמות 'מאכיל הסרטנים' אשר תוקף ספינות משלוח בנתיבי הסחר הימיים של ווסטרוז. קצת רקע על קורליס ואליריון, במקור הדמות היא אדם לבן אך בסדרה בחרו להציג אותו כשחור בכדי להקנות לה גיוון אתני. משפחת ואליריון היא העשירה ביותר בווסטרוז בזכות יכולות הסחר הימיות שלה והיא צאצאית ישירה לואליריה. בואליריה עצמה היא לא הייתה מהמשפחות השולטות מכיוון ובני המשפחה לא יכלו לרכוב על דרקונים והתבססו בים, דבר שהיה נחשב נחות בואליריה אך מועיל מאוד בווסטרוז, ומכאן קיימים פערים בתפיסות בין טארגריין וואליריון אף על פי שהם מאותה שושלת דם, וכבר בהמשך הפרק נראה כי לקורליס יש שאיפות גדולות יותר עבורו ועבור צאצאיו.
קורליס מפציר במלך ויסריז לשלוח כוחות בכדי לעצור את 'מאכיל הסרטנים' ומקבל כתף קרה, אך יורשת העצר שלאחר ההכתרה מוצאת את עצמה חוזרת למזוג יין, מציעה לטוס בעצמה על גבי דרקון כדי לעצור את 'מאכיל הסרטנים', הצעה שגם היא נדחית. בצורה זו הסדרה פורמת וקושרת את החיבורים בין הדמויות השונות ויוצרת עומק בינהן לקראת העימותים ושיתופי הפעולה שעתידים לבוא. רהאינירה נשלחת לבחור מפקד חדש למשמר המלך ובוחרת במועמד היחיד עם ניסיון קרבי אמיתי, אך גם היחיד שלא מגיע מבית אצולה, דבר שמבחינה פוליטית מתקבל בעין עקומה על ידי ימין המלך אוטו הייטאוור (Otto Hightower). אגב, קריסטין קול שנבחר הוא בנו של נושא כלים של לורד דאנדריאן, סבו רבו של בריק דאנדריאן שנלחם עבור אל האש וכתף אל כתף עם ג'ון סנואו במשחקי הכס. סר קריסטין קול גם ניצח את הנסיך דיימון בדו קרב בפרק הראשון, וזו הזדמנות נוספות בה אנו רואים את עקשנותה ונחישותה של רהאינירה.
בינתיים, המלך ויסריז ממשיך בבניית מודל השחזור של ואליריה העתיקה. הוא היה גם המלך האחרון לרכוב על באלריון האיום שהיה הדרקון הגדול ביותר שעימו המלך אייגון הראשון כבש את ווסטרוז. המזימה של אוטו לאחד את משפחת הייטאוור עם משפחת המלוכה ממשיכה להתקדם כשאליסנט, ביתו וחברתה הטובה של רהאינירה, מתקרבת ומתחבבת יותר ויותר על ויסריז. אך בעוד שהשניים מתקרבים, קורליס ואשתו הנסיכה רייניס הידועה כ"המלכה שלא הייתה", נפגשים עם המלך ומציעים לו להינשא לביתם ליינה בת ה-12. אגב, גילו של ויסריז בשלב זה בסדרה הוא 36 אך השחקן שנבחר נראה מבוגר יותר משמעותית ובשנות הארבעים המאוחרות שלו. מבחינות רבות ליינה היא הבחירה ההגיונית והמוצלחת ביותר, דבר שנאמר למלך ע"י כלל יועציו, ובשלב זה מגיעה הידיעה שהנסיך דיימון שנכון לרגע זה הוא בחזקת כלב נובח אינו נושך, אסף לחיקו ביצת דרקון, השתלט על דרוגנסטון ועתיד להינשא לאישה נוספת בדומה למנהגי ואלירה העתיקה, ולהביא לעולם ילד עם אישה חסרת מעמד אצולה.
כל זה לא הספיק למלך כדי לפעול עד ששמע כי ביצת הדרקון הייתה שייכת לבנו באיילון שמת בלידה. בדרגונסטון, שבדומה לואליריה נבנה על הר געש, נפגשים ימין המלך אוטו הייטאוור ודיימון ומתקרבים לקרב חרבות, עד שמגיעה רהאינירה ומצילה את המצב ומעמידה את דיימון במקומו. דיימון נתפש בשלב זה מצד אחד כדמות לא צפויה המזכירה בקפריזיות שלה את ויסריז אחיה של דאינריז ממשחקי הכס, ומצד שני כדמות מאוד נאמנה למשפחתה כשזה מגיע לרגע האמת, בשלב כזה או אחר דיימון יחצה את הקווים והסדרה מכינה אותנו לרגע זה כשיגיע.
בשיחה שמתקיימת בין רייניס ורהאינירה שצופות במלך מטייל בחצר עם ליינה, רייניס אומרת כי גברים יעדיפו לראות את הממלכה נשרפת מאשר שאישה תשב על כס הברזל ובעצם מציגה עבורנו את הסביבה הפאטריאכלית בה חיות נשים בעולם של "שיר של אש וקרח", שבסוף משחקי הכס דאינריז למעשה שרפה את מעלה המלך כשסרסיי שולטת על הכס הברזל. הסדרה נותנת לצופים המון רפרנסים כך שניתן להסתכל על שתי הסדרות כרצף ולדעתי בשלב זה עושה זאת בצורה טובה. עוד דבר מעניין הוא שויסריז נחתך ונפצע מכס הברזל ופצעיו אינם מחלימים והטיפולים שהוא מקבל אינם עוזרים, זו עוד מטאפורה לחוסר התאמתו לקחת החלטות קשות ומכריעות כמלך.
ייתכן וחוסר היכולת של ויסריז להחלים נובע מהעובדה שמאגר הגנים של בני טארגריין הוא מצומצם עקב נישואין בתוך המשפחה מדור לדור לשימור שושלת הירושה, נישואין שיוצרים מחלות שונות ויש טענות כי זו אחת הסיבות לכך שאריס המלך המשוגע איבד את דעתו, דבר זהה למה שעשתה דאינריז על גב דרקון שצפינו בה מפרק לפרק הולכת ומאבדת את דעתה. אוטו הייטאוור ימין המלך הוא המקבילה החיוורת לליטל פינגר ממשחקי הכס, מדובר בדמות תככנית אך לא כריזמטית ולא מרשימה ונכון לרגע זה היא מאכזבת, בעצם כרגע אין אף דמות שכשרואים אותה על המסך נדרכים על הספה כמו טייוין לאניסטר, טיריון, סרסיי, נד ועוד דמויות אייקוניות רבות ממשחקי הכס שהפכו אותה למה שהיא. המלך לא מספיק מרשים (דבר שנאמן לספרים), הסובבים אותו לא מספיק מפחידים/מאיימים/שנונים והכל קצת פלקטי וחבל.
לקראת סוף הפרק ויסריז מודיע כי הוא בוחר להינשא לאליסנט, ביתו של אוטו הייטאוור שמזימתו מצליחה, דבר שתופס את רהאינירה בהפתעה מוחלטת לאור העובדה שהיא חברתה הטובה ביותר והיא לא ידעה ממנה דבר על כך, ושבמובן מסויים אליסנט הופכת להיות אמה החורגת, כך שמן הסתם היא תרגיש נבגדת, לצד קורליס שציפה כי המלך ינשא לביתו. מכאן צפוי כי יתחיל להתגלגל כדור השלג על קרבות הירושה וקורליס פונה אל דיימון שישלבו כוחות, דיימון מציב גבולות ברורים ומסרב להפנות גבו אל המלך אך ככל הנראה יהיה מוכן לסייע בהתמודדות עם 'מאכיל הסרטנים' העונה לשם המלא קראגאס דרהאר, דמות שאין לה תיאור חיצוני בספרים אך מקבלת חזות מצולקת, מרתיעה ואלימה מאוד בסדרה.
נכון לשלב זה, הסדרה מבחינת קצב ההתקדמות שלה מתאימה יותר לעונה 6 והלאה במשחקי הכס מאשר לעונות 1-5, מסע ממעלה המלך לדרגונסטון קורה תוך שתי סצנות וקצב ההתקדמות מהר יותר משמעותית. בהמשך העונה יהיו גם קפיצות זמן של מספר שנים קדימה ונראה את הדמויות מזדקנות ומתבגרות. עדיין לא ברור אם זה יהיה מוצלח או לא אך הייתי מציע לתת ליוצרים הזדמנות, בעיקר משום שג'ורג' ר.ר. מרטין מאוד מעורב בכתיבה ובעיצוב של הסדרה. הליהוקים עדיין לא מספיק משכנעים והאירועים אינם דרמטיים מדי, אך אנו רק בפרק השני וצריך לאפשר לסדרה לטוות את הקורים בין הדמויות לקראת ההתנגשויות העתידיות. אם תשאלו אותי, לדרקונים יש פחות וואו אפקט מסדרת האם אך נחמד לחזות בתקופה בה הם חלק אינטגרלי בממלכה ויש להם חייל משמר ומטפלים משלהם, אלו דברים קטנים שתורמים לבניית העולם שבו מתקיימת הסדרה. בפרק הבא כבר נראה התנגשות בין דיימון ו'מאכיל הסרטנים', שככל הנראה יש לו קשר משפחתי ברמה כזו או אחרת לאחת המשפחות בסדרה ולא סתם הוא קורה תיגר על ווסטרוז ומשפחת טארגריין, לצד המשך התדרדרות היחסים בין המלך ויורשת העצר.
לסיום, תקציר לפרק הבא של בית הדרקון:
ועכשיו תורכם, מה אתם חושבים עד כה על House of the Dragon? ספרו לנו בתגובות ותנו איזה 'דראקאריס' קטן!
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י