שיפורי משחקיות מרחיקי לכת אין כאן, אבל מה שכן יש כאן זו הגרסה האולטימטיבית לאחד ממשחקי הסינגלפלייר הטובים בהיסטוריה של פלייסטיישן
עותק סיקור סופר לנו על ידי סוני אירופה וישפאר, תודה רבה!
יש משהו במשחקי The Last of Us שמצליח לפצל את בסיס המעריצים של סוני. זה קרה עם המשחק השני וזה גם קורה עם הרימייק של המשחק הראשון שצפוי לצאת בחודש הבא. The Last of Us Part I מגיע אלינו ומחזיר אותנו לעולם האפל והקודר של ג'ואל ואלי, לפני שהוא נהייה אפילו קודר יותר במשחק השני שיצא ב-2020. עכשיו, זה לא סוד שהרימייק הזה בא עם המון מטען מאחוריו: מצד אחד יש עדת מעריצים שרק מתחננת לשים את ידיה על המשחק ומצד השני, שחקנים שבטוחים שהמשחק הזה הוא פשוט Cash Grab של Naughty Dog שלא מצאו משהו יותר טוב לעשות עם הזמן שלהם, אז הם מנסים לשחרר משחק שיצא לפני עשור במחיר גבוה. אני אשתדל לענות פה על הטענות בביקורת הזו, בתקווה שבסופה אתם תבינו האם The Last of Us Part I הוא בשבילכם או שלא.
הצמד האהוב על אמריקה
הביקורת הזאת תהייה מחולקת לשלושה חלקים: הראשון ידבר על השינויים והשיפורים ברימייק למשחק הנהדר מ-2013, החלק השני יעסוק בעצם בלמי המשחק מתאים והאם לשחקנים וותיקים יש סיבה להתרגש לקראת יציאת המשחק והחלק השלישי יעסוק בנושא במה שהוא אחד הנושאים שקיבלו את הכי הרבה חשיפה... שלרוב לא הייתה באמת קשורה בטיב המשחק. נתחיל מהשיפור הגדול ביותר ונרד משם: הגרפיקה של The Last of Us Part I עוצרת נשימה.
הוא לא לוקח ל-Horizon Forbidden West את תואר המשחק הכי מרשים גרפית על ה-PS5, אבל וואו - הוא קרוב. אני חושב שכל שלב במשחק הימם אותי בצורה כזאת או אחרת. המשחק הזה גורם למשחק המקורי - שנראה טוב גם כיום, יש לציין - להיראות כמו בדיחה. השיפור לטקסטורות של הביגוד, הקירות, העור, העיניים, השיער - הכל נראה פשוט מדהים. השיפורים לתאורה גם מורגשים ברמה ענקית, כשאור טבעי הופך כל רגע בטבע למחזה מרהיב שיגרום לכם לומר "ינעל שורלק", והפנס באזורים הפנימיים ידאג להפוך כל היתקלות עם קליקר למפחידה כמו שהיא אמורה להיות. יש במשחק שני מצבי משחק: 60 פריימים לשנייה עם 4K דינאמי, או מוד Fidelity שמטרגט קצב ריענון של 40Hz. אם יש לכם מסך טלוויזיה שתומך ב-VRR ו-120Hz, אז תסמכו עליי - תפעילו את המוד השני. המשחק נראה נהדר וגם עובד נהדר בצורה הזאת.
אבל איפה ש-The Last of Us Part I פשוט מוריד את כל המעצורים הוא אנימציות הפנים שלו. בדיוק כמו The Last of Us Part II, גם הרימייק של המשחק הראשון פשוט מצטיין בהעברת הרגשות של הדמויות השונות בצורה שהמשחק הראשון פשוט לא יכל - וזה לא משנה כמה הוא היה מנסה. לכל מילה ומשפט שהדמויות שלנו אומרות מתלוות עשרות תנועות קטנות בפנים שגורמות לדמויות שלנו להרגיש כמו בני אדם אמיתיים ופחות כמו דמויות במשחקי מחשב. אני כל-כך אוהב את זה שגם דמויות כמו ביל והנרי שהן דמויות משנה, וגם האויבים השונים מציגים מנעד רחב הרבה יותר של אנימציות ורגשות עם הפנים והידיים שלהם. זה כמובן מתאפשר בעזרת המנוע של המשחק השני, אבל העבודה שנעשתה כאן היא לא פחות ממעולה.
שיפור נוסף הגיע בדמות ה-3D Audio שבמשחק הזה הוא טוב יותר בעזרת Tempest, מנוע הסאונד התלת-ממדי של ה-PS5. למי מכם שלא ידע: המשחק המקורי הכיל סוג של פתרון סאונד תלת-ממדי משלו כדי לספק לשחקן תחושת שמיעה מכיוונים שונים. עכשיו עם ה-PS5, המפתחים מימשו את החזון הזה שלהם ואני מפציר בכם לשחק את המשחק על אוזניות. מסצנת הפתיחה שבה הכאוס ליטרלי נשמע מכל עבר, עד המשחק עצמו בו תוכלו לשמוע קליקרים צווחים מאחוריכם, או את אלי קוראת לכם מאחור. זה באמת כיף לראות המפתחים עושים שימוש טוב בטכנולוגיות החדשות של ה-PS5.
מה שכן, אל תצפו לשינוים בסיפור. בעצם אני אגיד זאת אחרת: אם ציפיתם לשינויים בסיפור, אני לא יודע מה לומר לכם - זה היה דיי ברור שהמשחק הולך להישאר עם אותו הסיפור בלי לעשות בו שינויים מטורפים. נכון, הגרפיקה והאנימציות המשופרות משפרות גם את הסיפור ואיך שהוא מועבר לשחקן, אבל אין כאן עוד סצנות שמחברות בין שני המשחקים המרכזיים או אפילו בין המשחק הראשון ל-DLC שלו (שגם זמין במסגרת הרימייק, כמובן).
גם מבחינת המשחקיות לא תמצאו שינויים מרחיקי לכת: המשחק מתנהל בצורה מאוד דומה למשחק המקורי. השלבים השונים לא השתנו, כל סצנות ה-QTE עדיין כאן, האויבים לא השתנו והנשקים לא השתנו. שחקנים ששיחקו במשחק כמה וכמה פעמים צפויים להרגיש בבית כמעט בכל סיטואציה מבחינת איך שהזירות נראות ומתנהלות (היה לי דה ז'ה וו בקרב נגד ה-Bloater בתחילת המשחק, ברמה הזאת). שני הדברים היחידים שהרימייק מוסיף ברמה הזאת הוא הפיצ'רים של שלט ה-DualSense שמדגיש יריות של אקדחים ורובים ומשתמש בטריגרים כדי לדמות מתיחה של חץ וקשת.
הדבר השני שהמשחק מוסיף הוא את העובדה שרמת הקושי ניתנת לכוונון כמו במשחק השני: מקום סקלת קושי מוגדרת אחת, אתם יכולים לשנות אלמנטים שונים במשחקיות כדי להתאים לסגנון שלכם. אתם יכולים להחליט שהאויבים צריכים להיות אקסטרה אגרסיביים עם AI שישים לב לכל דבר קטן שאתם עושים, אבל שגם הדמויות בצד שלכם יהיו אגרסיביות ויפגעו הרבה יותר במטרה שלהן. בכלל, ה-AI במשחק הזה עובד בצורה יותר טובה מבמשחק המקורי שיכול להרגיש קל לשחקנים מנוסים (גם ברמות היותר גבוהות.
דבר אחרון בנוגע למשחקיות עצמה: המשחק מנסה לתת לשחקן סיבות נוספות לחזור ולשחק בו לאחר סיום, בעזרת כל מיני בונוסים של סקינים ושינויים למשחק שניתן להחיל על הריצות הבאות שלכם כמו גם מוד Speedrun שמתזמן את הריצה שלכם על המשחק. הסקינים ממש חמודים ומכילים המון רפרנסים למשחקי PlayStation אחרים, כשהמודיפיירים שניתן להחיל על המשחק יכולים לשנות קצת את המשחק אבל לא יותר מדי. אני מאוד אהבתי את העובדה שקבלתם גם תלויה לפעמים בביצועים של השחקן (כמה חפצים הוא אסף, באיזה רמת קושי הוא שיחק ועוד). האם זאת סיבה מספיק טובה לחזור ולשחק שוב? לא בשבילי - בעיקר כי זאת הייתה הריצה הרביעית שלי על המשחק - אבל אני בטוח שיש אנשים שממש ישמחו לקבל אתגר נוסף במשחק.
יש סיבה לחזור לאימה?
אז כפי שאפשר להבין מהחלק הקודם של הביקורת, המשחק עשה שינויים ענקיים בגזרות מסוימות ושינויים קלים (עד לא קיימים) במקומות אחרים. השאלה החשובה כאן היא: "האם שווה לכם לקנות את המשחק שוב?". בחלק הזה של הביקורת אני אחלק את התשובה שלי לשני חלקים: הרמה הטכנית והרמה הרגשית. נתחיל מהטכנית: כפי שכתבתי בחלק הראשון שסוקר את השינויים והשיפורים במשחק, הוא דיי מרגיש כמו The Last of Us Remastered. נכון, הם באמת הוסיפו את הנגיעות הקטנות הללו של ה-DualSense ותהליך יצירת בקבוקי התבערה והפצצות הרבה יותר כיפי ומהיר בזכות ה-UI החדש, אבל במשחקיות עצמה, ב-Play by Play, זה מרגיש כמו אותו המשחק.
זה לא שזה רע, המשחקיות ב-The Last of Us הייתה ממש כיפית, אבל הייתי שמח אם היו מוסיפים כמה אלמנטים של משחקיות מ-The Last of Us Part II כמו ההתחמקות והרכינה על הקרקע שהיו נהדרים במשחק השני. בעוד שהרכינה הייתה דורשת כמה שינויים גדולים בהקשר של כמה מהקרבות במשחק, ההתחמקות דווקא הייתה נותנת רובד נוסף ועוד כלי לשחקנים שהם יוכלו להשתמש בו כדי לנסות ולהימנע מאויבים או להילחם בהם פנים מול פנים בצורה מהירה יותר. אז ברמה הטכנית אין באמת חדש תחת השמש, אבל ברמה הרגשית, ויסלחו לי הציניקנים, זה עולם אחר.
השינויים לגרפיקה ולאנימציות יוצרים כאן חוויה רגשית מלהיבה ומהממת. סצנת הפתיחה עם מותה של שרה (בתו של ג'ואל), שוברת את הלב פי 300 עם הבעות הכאב הקטנות על הפנים שלה. הסצנה בה ג'ואל מגלה שהוא עומד לאבד עוד אדם קרוב אליו בדמות טס מקבלת נופך נוסף כשהמבט על הפנים של ג'ואל מתעוות בצורה שה-PS3 פשוט לא יכל להציג. הנ"ל נכון גם לשיחות השונות בין הדמויות, סצנות רגשיות אחרות ועוד. כן, השיפור ב-3D Audio תורם לקרבות השונים ולסצנות בהם השחקן מתחמק מהקליקרים והנגועים, אבל הוא גם מאפשר לכם לשמוע את הסביבה שלכם כשאתם נכנסים לאוניברסיטה, או מטיילים בפיטסבורג.
אולי זה בגלל שעבר זמן מאז ששיחקתי ב-The Last of Us Remastered, אבל משהו ברימייק הזה גרם לי להתרגש מחדש. קיבלתי את התחושה הזאת שוב כשראיתי את הטיזר לסדרה של HBO, אבל נהניתי ממש לראות את הדמויות האהובות עם המודלים החדשים, את הבעות הפנים המציאותיות יותר ולראות את הדיאלוגים שלהם באור חדש (לפעמים גם מילולית עם תאורה חדשה). The Last of Us הוא בראש ובראשונה משחק של סיפור, וברמה הזאת, The Last of Us Part I מצליח לספר את הסיפור שלו בצורה שהמשחק הראשון רצה להציג אבל לא יכל בגלל המגבלות של ה-PS3.
קליקרים? לא - האימה האמיתית היא המספר 70
ובגלל שהבטחתי לכמה חברים, הנה חלק שלם שנועד לא לאלו מכם שמתעניינים באם המשחק עובד טוב, האם הפיצ'רים של ה-PS5 מורגשים במשחק הזה, כמה השינויים באנימציות מוסיפים לחוויה של השחקן והסיפור או איך השיפור והקפיצה ב-3D audio במשחק הזה לעומת המשחק המקורי גורם לחלק מהשלבים להרגיש מותחים בהרבה. לא - מה שהם רוצים לדעת זה אם המשחק שווה בעיניי 70 דולר. לפני שאני אענה על השאלה הזאת, אני אשאל שאלה ואענה על שאלה מקדימה: האם המשחק הזה מרגיש כמו משחק PS5? התשובה לכך, לפחות בעיניי, היא: כן.
בין אם מדובר בשימוש החכם ב-DualSense, ה-3D Audio המשופר, זמני הטעינה הלא קיימים (שבאופן מפתיע זה פיצ'ר שהיה קיים גם במשחק המקורי בערוב ימיו), הגרפיקה ההיסטרית ומצבי הביצועים השונים - כולם מרגישים כמו פיצ'רים שהייתי מצפה להם ממשחק PS5. וכשהוא נראה, מרגיש ועובד כמו The Last of Us Part I, לא הייתי מופתע אם משחק שכזה היה עולה 70 דולר, או שלפחות סוני/החברה המפתחת הייתה מתמחרת אותו ב-70 דולר. אבל אנחנו לא בוואקום, וכפי ששאר הביקורת ביססה קודם לכן, זהו בפועל אותו המשחק משנת 2013, כשהסיפור והקרבות נשארו אותו הדבר (עד כדי מנגנון רמות הקושי שהשתנה בצורה נהדרת) והמנוע הוא אותו המנוע של The Last of Us Part II.
אז עכשיו אחרי שביססנו את כל הנזכר לעיל, האם אני חושב ש-The Last of Us Part I הוא משחק של 70 דולר? כן. זה משחק PS5 טריפל A לכל דבר ועניין, הוא לא שונה מ-Horizon או Demon's Souls Remake לצורך העניין (אגב, הוא ו-TLOU הם משחקי PS3, כן? אולי שכחנו את זה טיפה כי כולם שיחקו ב-TLOU ורק איזה שלושה אנשים בארץ שיחקו ב-Demon's Souls). מצד שני, אני מבין את כל אלו שאומרים שזה לא שווה את הכסף שלהם כי הם כבר שיחקו במשחק המקורי או כי ה-Remaster מספיק להם לגמרי. כמו שכבר כתבתי בחלק הקודם של הביקורת: אנשים שכבר מיצו את המשחק הראשון ואת ההרחבה שלו לא ימצאו כאן שינויים מרחיקי לכת, והמשחק הראשון הוא באמת יצירת מופת, גם כיום.
אם אתם רוצים לחוות את החוויה הרציפה הזאת של The Last of Us מהפרק הראשון עד הפרק השני בצורה חלקה ומתמשכת, אז The Last of Us Part I בהחלט שווה קנייה. אם אתם חושבים שזה יקר מדי, פשוט תחכו להנחה, כמו מה שבדרך כלל קורה עם משחקי סוני אחרי כמה חודשים. ואם אתם לא רוצים לקנות את המשחק (בין אם כי יקר לכם או כי אתם לא חושבים שזה שווה את הזמן שלכם) - פשוט אל. המשחק המקורי עדיין זמין במסגרת ה-PS Plus Collection ואתם יכולים ליהנות ממנו כמו ביום יציאתו. אם סוני או Naughty Dog היו מעיפים את המשחק המקורי ולא מאפשרים קנייה שלו, היינו בסיטואציה אחרת לחלוטין, אבל מכיוון שזה לא המצב, התמחור לא מפריע לי והבחירה עדיין בידיים של השחקן.
השורה התחתונה
אוקי, כתבתי דיי הרבה, אבל הנה הסיכום בגדול: The Last of Us Part I הוא יותר גרסת Remastered נוספת לאחד מהמשחקים הכי טובים על קונסולת PlayStation אי פעם. השינויים שנעשו בגזרה הגרפית הם שמיים וארץ לעומת המשחק המקורי, אבל הייתי שמח לקצת יותר שיפורים בגזרת המשחקיות, כאלה שיגשרו על הפער בין The Last of Us Part I ל-The Last of Us Part II, בצורה קצת יותר ברורה לעין ומורגשת ביד. אם אתם חובבים של המשחק ל-PS3 או גם אם שיחקתם רק בגרסה ל-PS4 ואתם רוצים לראות את הפוטנציאל המלא של המשחק שיכול להיות למשחק הרגשי המדהים הזה, אז The Last of Us Part I והאנימציות החדשות של הדמויות בו יזיזו לכם את הנפש. אם שיחקתם במשחק המקורי ואין לכם רצון לחוות אותו שוב, אתם לא מפספסים כאן המון.
בסופו של דבר, The Last of Us Part I הוא לטעמי הניסיון של Naughty Dog ליצור חוויה סיפורית רצופה שתכיל את הסיפור המלא של אלי וג'ואל מהמשחק הראשון ועד סוף המשחק השני ואם זאת אכן הייתה המטרה שלהם, הם הצליחו במשימה שלהם ויצרו משחק שמעבר ממנו למשחק השני הוא קל ומהיר כמו ללחוץ על "לפרק הבא" בנטפליקס. אה וכמובן - זאת גם הגרסה ששחקני ה-PC יקבלו, אז להם אני אגיד: יש לכם למה לחכות. עכשיו רק צריך לחכות למוד המולטיפלייר שיסגור את החבילה בצורה מושלמת ויביא לנו את ה-Factions שהיה חסר כאן.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
22:55 31.08.2022 |
Austin Hunter (אורח)
יש תאריך לשחרור גרסה למחשב ?
2
01:54 01.09.2022 |
Raper1
איזה כיף לי שלא יצא לי לשחק במשחק הזה עדיין...
3
09:55 01.09.2022 |
שמואל מקונן - עורך ראשי (בדימוס)
עוד אין תאריך יציאה לגרסת המחשב שצפויה להגיע ״לא הרבה אחרי הגרסה ל-PS5״. בוא נקווה שזה יהיה עוד לפני 2023 (למרות שאני לא אופטימי)
4
| פורסם ע"י