אם אין לכם כוח לשרוד את השעות הראשונות המשעממות של המשחק אני אבין, אבל אלו מכם עם הסבלנות המתאימה יזכו לשחק את אחד ממשחקי הטקטיקה הטובים ביותר על ה-Switch
עותק סיקור סופק לנו על ידי נינטנדו ישראל, תודה רבה!
שנת 2022 של ה-Switch היא ללא ספק אחת השנים הכי טובות שראינו על הקונסולה - אולי מאז 2017. השנה התחילה עם Pokemon Legends Arceus המצוין, ממשיכה מחר עם היציאה של Kirby and the Forgotten Land ותמשיך עם היציאות של Bayonetta 3, Mario + Rabbids Sparks of Hope, Splatoon 3 וכמובן, משחק ההמשך ל-Breath of the Wild. בין לבין תוכלו למצוא את Triangle Strategy, משחק הטקטיקה החדש של Square Enix. אז, לחובבי ה-JRPG והטקטיקה שבינינו: האם נמצא יורש הולם ל-Final Fantasy Tactics? בואו נגלה.
Hold... Hold...
הסיפור של המשחק עוקב אחרי ממלכת נורזליה בזמן שהיא מתאוששת ממלחמה ארוכת שנים בין שלוש ממלכות שרוצות שליטה על משאבי הברזל והמלח של הממלכה. המשחק מתחיל ברוח טובה עם חתונה שנועדה לקרב בין שתיים משלוש הממלכות, אבל מהר מאוד מתדרדרת לסיפור בגידה ותככים שתבחן את יכולות הדמות הראשית שלנו, סראנואה ואת חבריו: הנסיך רולאנד, היועץ בנדיקט והמיועדת של סראנואה - פדריקה. הבעיה הכי גדולה מבחינתי עם הסיפור של המשחק הוא הקצב שלו. ובקצב אני מתכוון להילוך סופר איטי.
שש השעות הראשונות של המשחק מלאות בהרים של מלל ודיבוב שבעודו בסדר גמור היה ארוך מאוד ורובו היה פשוט לא מעניין. חלק גדול מהדמויות במשחק הן לא מעניינות, גנריות מאוד ובחלק הראשון של המשחק גם טקסטים שאני יכול להגדיר אותם רק כ-"סשן לחיצה על כפתור ה-A". יותר מכך, החלק המרכזי אליו אנשים רוצים להגיע במשחק טקטיקה - הקרבות הטקטיים - הוא כל-כך קטן בחלק הראשון של המשחק: היו לי שני קרבות מרכזיים בכל החלק הראשון של המשחק. בכלל, כל השעות הראשונות נועדו ללמד את השחקנים של Triangle Strategy את כל המכניקות השונות בצורה האיטית ביותר שתוכלו לחשוב עליה ועם הכי הרבה טקסט שהמשחק יכל להכניס לתוכו.
כשאתם לא לוחצים על A ומדברים עם דמויות שנשמעות כאילו יצאו ממחזה של שייקספיר, אתם תילחמו בקרבות טקטיים ותילחמו בקרבות מנטליים בפרקי ההצבעה השונים. הקרבות הטקטיים מאוד מזכירים את הקרבות של Final Fantasy Tactics, עם תוספות נחמדות: כרגיל, יש חשיבות למיקום הדמויות שלכם בזירה: מתקפות מאחור עושות נזק גדול יותר אז אתם לא תרצו שיאגפו את הדמות שלכם. המשחק מתגמל את המיקום של הדמויות שלכם על ידי כך שהוא מאפשר לדמויות בזירה לבצע מתקפות המשך אם הן קרובות למי שאתם תוקפים. מה שיפה הוא שזה נכון לכם ולאויבים שלכם במשחק אז זה חשוב שתדעו איך המפה עובדת ותשימו לב לסימונים על המפה שלכם ושל הדמויות השונות כדי לראות מי עומד לתקוף את מי וכמה הם קרובים לתקוף אתכם.
המפתחים של המשחק גם בחרו לקחת כמה מכניקות ממשחקי Divinity: Original Sin בכך שהם מנצלים שילובים של קסמים ואלמנטים שונים בזמן המשחק. אתם תוכלו להעלות מחסומים וחפצים שונים בזירה באש, להקפיא דברים מסוימים ועוד. יותר מכך, השחקן יכול לשלב אלמנטים שונים ביחד: אתם יכולים להעלות מחסום באש, להפעיל עליו קרח כדי ליצור שלולית מים ולהפעיל עליה חשמל כדי להגביר נזק ולפגוע בעוד דמויות באזור.
פרקי ההצבעה הופכים את המשחק ליותר דיפלומטי: החלקים הללו מאפשרים לשחקן לבחור את כיוון העלילה על ידי הצבת שתי בחירות בפניו והאפשרות לבחור את האופציה המועדפת עליו. מאותו הרגע תתחיל מסכת שיחות שבסופה תצטרכו לשכנע את התומכים באופציה השנייה שדווקא הכיוון שאתם רוצים לקחת הוא הנכון. אני אהבתי את הקונספט הזה של בחירות מעניינות שמשפיעות על העלילה ושיש צורך בעבודה אקטיבית כדי לשנות את דעתן של הדמויות השונות לקראת ההצבעה לאיזה כיוון החבורה ממשיכה. אבל שוב - קשה לי עם העובדה שכל המשחק הזה מתנהל בעצלתיים.
הקרבות הראשונים מאוד פשוטים וכמעט לא מאתגרים, מנגנון ההצבעה ושינוי דעתן של הדמויות הוא סופר פשוט ואת כל אלו ניתן לסכם כשליש מהחלק הראשון של המשחק. רוב המשחק בשעותיו הראשונות הוא דיבוב סביר וטקסטים לרוב, עם קטעי Exploration קצרים ולא ממצים בין לבין. אפילו הגרפיקה של המשחק שמתהדרת בעולם ה-2D-HD לא הצליחה להרשים אותי כמו שהיא הרשימה אותי ב-Octopath Traveler או אפילו בתמונות שראינו מהרימייק ל-Dragon Quest III שנמצא בפיתוח. כל ההתחלה של המשחק הזה הציגה לי משחק משעמם ששם דגש על המון מלל, פוליטיקה משעממת וגנרית ומעט מאוד קרבות מעניינים.
להסתער!!!
אבל לעזאזל, ברגע שעברתי את ההתחלה הסופר משעממת של המשחק זה כאילו שעברתי לעולם חדש ולמשחק חדש לחלוטין. ההקבלה הכי טובה שאני יכול לחשוב עליה היא שהשעות הראשונות של המשחק מכריחות את השחקן לרכב על אופנים עם גלגלי עזר על כביש ישר, וברגע שעברתי את קו ה-9 שעות, המשחק העיף לי את גלגלי העזר ושלח אותי לרכיבה במדרון תלול ומיוער עם המון פניות חדות ומאתגרות. Triangle Strategy מעיף את גלגלי העזר שלו ולוקח את כל האלמנטים שהוא ביסס בחלק הראשון של המשחק שלב אחד קדימה.
החלק השני של המשחק, או יותר נכון, שני השלישים הבאים שלו היו פשוט פנטסטיים: מערכת הקרבות מימשה את הפוטנציאל המלא שלה עם קרבות באזורים מעניינים ושימוש הרבה יותר חזק במנגנון האלמנטים שהזכרתי קודם. כל קרב בחלקים האלה של המשחק תגמל אותי על מחשבה מחוץ לקופסה או תכנון של כמה צעדים מראש, והעניש אותי על החלטות פזיזות שהייתי עושה במהלך הקרב. המשחק מאפשר לשחקן לתת לדמויות שלו חפצים מסוימים שיתנו להם בונוסים או הגנות מאלמנטים שונים ובכך מעודד התנסות ולמידה של הדמויות שלכם. מנגנון חיזוק הנשקים והדמות שלכם משתלב לאחד ואצל חלק מהדמויות במשחק גם מאפשר בחירה של "מה תרצו לשדרג", כמו למשל חיזוק יכולות האש או הרוח של דמות מסוימת. כל המנגנונים האלה יחד עם התחכום של חלק גדול מהקרב הופך את המשחק לפשוט מעניין הרבה יותר מכנית.
הנה דוגמא שחשוב היה לי לציין: במהלך אחד הקרבות בפרק מתקדם של המשחק, שמתי לב שיש הרבה מאוד לוחמי Melee שמרוכזים במרכז הזירה. אז במקום להתעסק איתם, שמתי על אראדור, הטנק שלי, חפץ שמאפשר לו להיות הראשון שמתחיל את הקרב. שלחתי אותו ממש אל תוך לב מחנה האויב והפעלתי את היכולת Provoke כדי שהאויבים באזור שלו יתקפו אותו. מכאן יכלתי לתת לשני הקוסמים שלי שזזים אחרונים גם ככה לתקוף את כל מי שאיגף את אראדור בעזרת מתקפות AoE של אש וקרח תוך כדי שאני מרפא אותו. אלה הרגעים שגורמים לי להתאהב שוב ושוב בז'אנר משחקי הטקטיקה, כמו גם רגעים בהם אני מפסיד דמות כי לא שמתי לב לשני קשתים שהתחבאו מאחורי שיח ויוכלו לתקוף את הדמות שלי מאחור.
אני גם מאוד אהבתי את מנגנון הקידום של הדמויות שמחזק את הדמויות, נותן להן לוק חדש ומעניק להן יכולות חדשות, למרות שאני חייב לומר שהמשחק יכל להיות קצת יותר נדיב עם החפץ שאיתו אפשר לשדרג את הדמויות. זה קצת הרגיש לי כמו Fire Emblem ל-Gameboy Advance שבריצות הראשונות שלי איתו היה כל-כך קמצן עם מדליית השדרוג שסיימתי את המשחק עם שדרוג לדמות הראשית ולכל הפרשים שלי כי זה שדרוג מדהים מבחינה טקטית. כל המשחק הזה נהייה מהמם מבחינת משחקיות, אבל הוא אפילו יותר מרהיב כשמסתכלים על הסיפור.
את השיעמומון שחוויתי בתחילת המשחק מחליף סיפור מרתק על בגידה, כפרה וגאולה, כשלאט לאט המשחק מציג את הקלף הכי חזק שלו: הבחירות שלכם בסיפור משפיעות על הסיום שתקבלו. וכן, חברים וחברות: כל הבחירות שלכם. מהבחירות הקטנות שהייתם עושים בתחילת המשחק בדיבור עם אנשים רנדומליים ועד לבחירות הענקיות שהיו משנות את מבנה הסיפור: כל הבחירות ישפיעו על איך סוף הסיפור של סראנואה וחבריו ייראה. אני גם מאוד אהבתי את איך שהמשחק שינה את מה שחשבתי על מנגנון ההצבעה של המשחק.
לאורך הסיפור, נוכל לצבור מידע מכל מיני שיחות שנעשה עם תושבים (כשגם פה, מה שתבחרו לומר בחלק מהמקרים ישפיע על העלילה ועל המידע שיש לכם), כשהמידע הזה יוכל לפתוח לכם עוד דיאלוגים בזמן שאתם מנסים לשכנע דמות מסוימת להצביע בצורה שאתם רוצים שהיא תצביע בה. מה שממש יפה פה הוא שלפעמים הבחירות הללו פשוט לא יועילו לכם. המשחק אומר לכם: "זה שפתחת את האופציה לפנות לרגש של הבן אדם זה יפה - זה לא יעזור לך כאן" - ואני מת על הצורה הזאת של עיצוב משחקים: אני צריך ללמוד את המשחק שלכם והעולם שלכם. אתם לא צריכים להתיישר לפי מה שאני חושב שצריך להיות. אני צריך לעבוד כדי להצליח. מת על זה וזה היה מאוד חסר לי בסשן הלחיצה על "A" של השליש הראשון של המשחק.
תוסיפו לכך את העובדה שהמשחק מעודד משחק עם דמויות מסוימות כדי לחזק את הקשר שלהן עם סראנואה, דמויות חדשות שכל הזמן מצטרפות לחבורה שלכם ומוסיפות צבע ויכולות חדשות לקרבות שלכם, מנגנון ה-Mock Battles שמאפשר לכם להתאמן ולהשיג עוד משאבים וכסף, הפסקול הבאמת פנטסטי (יגיע לרשימת פסקולי השנה שלי כרגע) ואת העובדה שהמשחק הזה יחסית קצר (תוכלו לסיים אותו ב-30 וקצת שעות) ושהוא מכיל יופי של מנגנון New Game Plus שאפילו עוזר לשחקנים להבין את הבחירות שלהם יותר טוב ולדעת מה הם צריכים לעשות כדי להשפיע על העלילה בצורה שונה ואתם מקבלים משחק שלא הפסקתי לתהות איפה הוא התחבא בחלק הראשון של המשחק.
השורה התחתונה
בסופו של יום, Triangle Strategy הוא סיפור של שני משחקים: המשחק הראשון הוא השליש הראשון של המשחק: איטי, עם המון דיאלוגים משעממים ומלל מיותר. תוסיפו לכך מעט מאוד קרבות משמעותיים ואתם מקבלים תחילת משחק שהיא פשוט נוראית. המשחק השני הוא שאר המשחק: מעניין, מרתק, עם בחירות שמשפיעות באופן דרמטי על הסיפור, מערכת קרבות משובחת ומאתגרת, מנגנון שדרוגים כיפי שמעודד תשומת לב לכסף ולשדה הקרב שאתם נמצאים בו, סיבות לחזור לעוד ריצות של המשחק וקרב בוס אחרון פנטסטי. אם אין לכם כוח לשרוד את ה-6 עד 8 שעות הראשונות של המשחק אני לגמרי אבין, אבל אלו מכם עם הסבלנות המתאימה יזכו לשחק את אחד ממשחקי הטקטיקה הטובים ביותר על ה-Switch כיום. אם זה מעודד - הריצה השנייה הרבה יותר כיפית.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
01:09 16.06.2023 |
לורד רייבנקלו (אורח)
הוא זמין גם בסטים https://store.steampowered.com/app/1850510/TRIANGLE_STRATEGY/
2
| פורסם ע"י