הסיכום השנתי כאן! האם המשחק האהוב עליכם הוא משחק השנה שלנו? האם המשחק השנוא עליכם הוא אכזבת השנה שלנו? בואו לקרוא!
כבר מוכנים לחגיגות השנה החדשה/נובי גוד? אנחנו בדיוק מסיימים פה את ההכנות עם סיכום השנה המסורתי של צוות Vgames! כרגיל, בגלל שאנחנו צוות גדול שלא נפגש בכל יום כדי להתווכח כמה שעות על רשימה אחידה של משחקים בשביל "עשרת משחקי השנה של Vgames", צוות הכתבים פשוט הולך לכתוב, לפי התור, מה משחק השנה, אכזבת השנה והפתעת השנה שלהם. השנה הצטרפו אלינו לא מעט כתבים חדשים, כשאני חושב שזאת הייתה אחת השנים הכי מגוונות באתר מבחינת טורי דעה וכתבות נישתיות ומעניינות, בין אם מדובר בכתבות ה-VR של טל, הכתבות המרתקות של אביחי על כל מיני נושאים אזוטריים בעולם הגיימינג או סתם טורי דעה של שמואל שמכילות בעיקר תלונות כלפי נינטנדו.
2021 אולי נחשבת אצל רבים לשנה טיפה חלשה, אבל כאן ב-Vgames אנחנו רק ממשיכים להתחזק ולהביא לכם תוכן כמה שיותר איכותי, מעניין, מקורי ובשפת הקודש. אז מספיק עם ההקדמות: בואו נגיד ל-2021 שלום ולא להתראות ולגלות מי אכזב, מי הפתיע ומי היו משחקי השנה של הצוות!
שמואל מקונן
משחק השנה: Metroid Dread
בתכל'ס, הייתה לי התלבטות רצינית בין לא מעט משחקים לגבי מי מהם יהיה משחק השנה שלי: Forza Horizon 5 היה ללא ספק אחד המשחקים הכי מדהימים שיצאו השנה מבחינה גרפית, Ratchet and Clank: Rift Apart התגלה ככיף לא נורמלי, Monster Hunter Rise הוא אחד ממשחקי ה-Monster Hunter הכי טובים שיצאו אי פעם וכן, אני עדיין משחק Halo Infinite כי אני עד כדי כך נהנה ממנו. אבל בסופו של דבר מה שנותן ל-Metroid Dread את המקום הראשון אצלי היא העובדה שהוא פשוט עמד בציפיות הענקיות ממנו.
זהו משחק Metroid דו-ממדי חדש לראשונה מזה 19 שנה. הוא הגיע עם כל ההייפ שהתחיל עם מ-Metroid Prime 3, על הקונסולה הכי חמה של נינטנדו ב-10 שנים האחרונות ועם חברה חדשה שעבדה עד כה על משחק Metroid אחד בלבד לפניו. ומה התוצאה? אחד המשחקים הכי טובים בסדרה, עם עיצוב שלבים מדהים, משחקיות משוגעת, עולם מהמם והרבה כבוד לשחקן. Metroid Dread היה חייב להיות מוצלח למען העתיד של סאמוס והסדרה והוא הסתכל לציפיות בעיניים ואמר להן: "אל תדאגו. אני אטפל בזה, אחת ולתמיד."
אכזבת השנה: אין Switch Pro
מישהו מופתע? שלא תטעו, אני מאוד שמח מה-Switch OLED שלי. אחרי 4 שנים עם ה-Switch V1, באמת הגיע הזמן שלי לשדרג את הסוללה ועל הדרך גם את התצוגה של המשחקים על המכשיר. אבל מצד שני, אני מתבאס כל פעם מחדש שלא קיבלנו את המודל הזה שכולנו קיווינו שיגיע. ה-Switch Pro או Super Switch, עם היכולות הגרפיות הטובות יותר והאופציה לקבל משחקים הרבה יותר טובים, "בכל זמן ובכל מקום", כמו שהסלוגן של ה-Nintendo Switch תמיד מבטיח.
זה גם אומר שמשחקים אקסקלוסיביים עדיין יסבלו מהחומרה המיושנת של ה-Switch, כש-Pokemon Legends Arceus נע בין הבטחה גדולה מבחינת משחקיות וסיפור לגרפיקה מזעזעת, הפורט של Dying Light ל-Switch נראה בסדר ברגעים הטובים שלו ובעוד שהקולגות מסוני ומיקרוסופט מתחרות על התואר: החברה עם הכי הרבה משחקים ב-120 פריימים לשנייה, נינטנדו עדיין מוציאה משחקים ב-30. אני באמת לא מצליח להבין את החברה הזאת. בעבר נתתי לה קרדיט על ההליכה בקו שלה ובקצב שלה, אבל עכשיו היא הולכת כל-כך לאט שהמתחרות כבר נמצאות ביבשת אחרת.
דעה: עם ה-Switch OLED נינטנדו מבקשת מאיתנו להסתכל בקנקן ולא במה שבתוכו
הפתעת השנה: משחקים ישראליים בכל מקום
מה אני אגיד לכם חברים, אם 2020 הייתה ההצצה שלנו ל-2021, הנה היא הגיעה במלוא הדרה, כשישראל רשמית הטביעה את החותמת שלה בעולם הגיימינג הגדול עם כמה משחקים מדהימים: Of Bird and Cage היה סופר יצירתי, Toodee and Topdee היה אחד המשחקים הכי מצחיקים ששיחקתי השנה, פיפוש חזר בכל הכוח, In Sound Mind הוא ללא ספק אחד המשחקים הכי מרהיבים שהגיעו מישראל מבחינת ויזואליות ואיך אפשר לשכוח מ-GRIME - אחד ממשחקי השנה שלי.
כל שנה בה משחקים ישראליים יוצאים היא שנה נהדרת, אבל באמת שהופתעתי מהכמות והאיכות של המשחקים שיצאו מהמדינה הקטנה שלנו. היו הרבה שתהו למה אנחנו לא כמו פולין לדוגמא או מדינות קטנות אחרות עם סטודיואים מרשימים ואולי 2021 תהייה נקודת המפנה שבאמת שמה את ישראל על המפה. וכשהעתיד צופן לנו משחקים כמו M.E.C ו-Lands of Kehliel - אני מרשה לעצמי להיות קצת אופטימי אפילו. אחרי 2020, נראה לי שכולנו הרווחנו קצת אופטימיות, לא?
רועי באלוה
משחק השנה: Battlefield 2042
אני מניח שמה שאני אגיד פה זאת תהייה דעה מאוד לא פופולארית אבל Battlefield 2042 הוא משחק השנה שלי. אני לא יכול לכתוב מספיק כמה אני אוהב את סדרת משחקי Battlefield ולציין את הרגעים המטורפים והבלתי נשכחים שקרו לי במשך אלפי השעות שהשקעתי בסדרה. לכן מן הסתם שהתרגשתי מאוד מ-Battlefield 2042, שתיתי כל פרט עליו וספרתי את הדקות עד להשקה שלו. נכון, המשחק לא במצב טוב כמו שהוא יכול ומגיע לו להיות ואי אפשר להתעלם מזה.
אני יכול לכתוב עליו המון דברים לטובה אבל אפשר לתמצת את הסיבה לבחירה שלי בו למשחק השנה למשפט אחד: Battlefield 2042 הוא המשחק שמצליח להעביר לי הזמן הכי מהר. אני מסתכל על השעון כשאני מתחיל לשחק ובלי לשים לב עפו להן 4 שעות ואני חושב שזה אומר הכל על כמה שהוא כיף עבורי. הוא עושה הרבה דברים נכון וגם הרבה ממש לא נכון אבל הוא פשוט כיף ואני לא יכול להספיק לשחק בו ולחכות לפעם הבאה שאוכל לעשות זאת (משפטים אלו נכתוב אחרי 55 שעות של משחק).
אכזבת השנה: Biomutant
"הזכייה" שהכי לא כיף לתת היא למשחק שהיה אכזבת השנה, במיוחד שלתקופה קצרה אותו משחק התחיל להסתמן כהפתעת השנה. על Biomutant לא שמעתי הרבה לפני ההשקה, לפחות לא משהו שזכרתי. לכן כשהגענו כמה ימים לפני ההשקה ופתאום ראיתי את כל הדיבורים עליו ברשת נפלתי בקיסמו ורכשתי אותו. אני אפילו זוכר את היום שחיכיתי כבר לחזור מהעבודה כדי שאוכל לשחק בו אבל זה מכאן הכל התחיל להידרדר. לא הצלחתי לשחק בו יותר מחצי שעה בלי שאני ארגיש שאני סובל ומשתעמם, כשלצערי הרב לא היה ל-Biomutant שום דבר מעניין חוץ מהסגנון הגרפי שגם הוא מוצה מהר מאוד. הגיימפליי היה גרוע, הסאונד היה רדוד ומבחינתי לא הייתה לי סיבה אחת לחזור למשחק הזה. אני יכול להגיד בלב שלם ש-Biomutant היה בזבוז הכסף הכי גדול שלי השנה הוא לא החזיק אותי ואחרי כמה חודשים שהיה מותקן על המחשב בלי להיפתח הוא נמחק כשיש לו בו רק כ-85 דקות, שלפי דעתי גם הן היו יותר מידי ואני מאוכזב מהזמן הזה שבזבזתי.
הפתעת השנה: It Takes Two
אני לא יודע אם אפשר להגדיר משחק שחיכיתי לו במשך חודשים כהפתעת השנה אבל It Takes Two הפתיע אותי בכמה מובנים אחרים מאשר כמה הוא "משחק טוב". הפרטנרית שלי ל-It Takes Two הייתה בת הזוג שלי שעד אז לא נגעה בשלט מעולם ואפשר להגיד שהיא אפילו הייתה נגד גיימינג אבל אחרי שהראיתי לה את הטריילר למשחק היא קצת הוקסמה ממנו ואפילו הסכימה לעשות ניסיון ולשחק יחד איתי ב-It Takes Two וכאן הייתה ההפתעה הראשונה. ההפתעה השנייה הייתה נעוצה בגיימפליי הפשוט והכיף שלו, על אף היותו משחק פלטפורמינג שיכול להיות מאתגר לעיתים גם לשחקנים מנוסים הוא שואב ומדרבן אותך להמשיך ולנסות. ההפתעה השלישית מהמשחק הייתה דווקא אחרי שסיימנו אותו והחוויות שלנו יחד ממנו נשארו איתנו, לא חשבתי שזה מה שנקבל מהמשחק וזאת הייתה אחת ההפתעות הגדולות שלי השנה, לא רק בגיימינג.
גיא דהן
משחק השנה: Deathloop
Deathloop הוא הישג משמעותי. העובדה שהמשחק בלעדי לקונסולת ה-PlayStation 5 והמחשב האישי אבל בכלל מפותח ע"י סטודיו שנמצא בבעלותה של Microsoft שיעשה הרבה גיימרים במהלך השנה, אבל בלי שום קשר לכך - Deathloop התברר כמשחק ממש טוב. יש לכם מפה ענקית עם מגוון מקומות שונים ושמונה מטרות לחסל תוך יום אחד. בכל פעם שתמותו תתחילו את הכל מההתחלה עם האפשרות להביא אתכם נשקים וכוחות חדשים בדומה למשחקיות של סדרת Dishonored מאותם היוצרים. זה מאפשר לכם ללמוד את המטרות שלכם ולמצוא את הדרכים האפקטיביות ביותר כדי לחסל אותן. הוא מציג שעות רבות של משחקיות שלא מרגישה משעממת, ולדעתי מדובר באחד ממשחקי היריות המרעננים ביותר של השנים האחרונות.
אכזבת השנה: Grand Theft Auto: The Trilogy - Definitive Edition
עם כל ההייפ סביב GTA 6, הגיוני לחשוב שכל דבר שקשור לסדרה הזו יתקבל בידיים פתוחות והמון התלהבות סביבו. אפילו ההרחבה האחרונה ל-GTA Online, שהוסיפה משימות חדשות בכיכובם של פרנקלין ולמאר התקבלה באהדה רבה למרות המצב העגום של מצב האונליין. במקרה של גרסאות הרימאסטר של הטרילוגיה המקורית של GTA, ההתלהבות הייתה בהתאם, אבל התוצאה? ביזיונית. הסיפור סביב ההשקה של Grand Theft Auto: The Trilogy - Definitive Edition הוא משהו שיזכר לדורות הבאים, עם ביצועים מחפירים, באגים ותקלות שלא היו קיימים במשחקים המקוריים, ושיפורים גרפיים כל כך מינוריים ששחקנים העדיפו להוריד מודים שנוצרו ע"י הקהילה. נכון לכתיבת שורות אלו יצאו מספר עדכונים למשחק ששאפו לשפר אותו כמה שאפשר, אבל הנזק כבר נעשה ומדובר במשחק שפשוט לא היה אמור לצאת במצב הזה.
הפתעת השנה: Scarlet Nexus
במבט חטוף, Scarlet Nexus נראה כמו עוד משחק אנימה סטנדרטי, ומותר לכם לחשוב כך בגלל החברה שיצרה אותו - Bandai Namco. אבל ככל שתיכנסו אליו יותר תגלו משחק עם עלילה עמוקה שלא מפסיקה להפתיע ומערכת קרב ייחודית. העלילה מכילה את כל הדרמה המוגזמת שיש למשחקי האנימה שקיימים בשילוב של סיפור פוליטי על מדינות יריבות ומפלצות שמאיימות על כולם. כשזה מגיע למערכת הקרב שלו, מעריצי סדרת NieR או DMC ירגישו בבית, עם שילוב נפלא בין משחקיות עם חרבות ומתקפות לטווח רחוק, שבמקרה הזה באות לידי ביטוי בתור כוחות טלקינזיס שמאפשרות לכם להרים כל חפץ בעולם המשחק ולהשליך אותו על פטריות ענקיות שרוצות לאכול אתכם (כן, זה משחק מהסוג הזה). תנו ל-Scarlet Nexus הזדמנות להקסים אתכם כמו שהוא הקסים והפתיע אותי.
דור קציר
משחק השנה: Halo Infinite
Halo Infinite הוא לא משחק מושלם. יש בו פגמים מובהקים בצורת חוסר הגיוון שיש למפה ולחלק מהשלבים. אבל מפה נגמרים הפגמים ומתחיל כיף שלא חוויתי ממשחק לא רק השנה, אלא בכמה שנים האחרונות. בין אם אלה הנשקים המצויינים, הרכבים האייקונים, הגאג'טים הממכרים, הסאונדטראק המושלם או הדמויות האהובות שהסיפור הנהדר זורק אותן לרגעים אדירים, הכל נעשה במחשבה על מה יהיה הכי כיף לשחקן. בהתחשב בעובדה שיש הרבה סוגים של שחקנים עם טעמים שונים, בדרך כלל יסגרו המפתחים על סוג אחד ויכוונו את המשחק אליו. אך פה, החופש שנותנים לנו בהרפתקה על Zeta Halo הוא כמו כותרת המשחק - אין סופי, מה שמאפשר לכל אחד לגשת לכל אתגר איך שרק הוא מעדיף.
מה שנגזר מזה, הוא גיימפליי מושלם שנתן לי לשנות את איך שאני משחק למה שמרגיש לי הכי נכון והכי כיף. כמות החיוכים שעלו לי כל פעם שהדרך שבחרתי לגשת לקרבות הצליחה - לא השאירה לי מקום לתהייה לגבי מה המשחק שנהניתי ממנו הכי הרבה השנה. הדבר תקף גם לגבי מצב האונליין של המשחק – שכמות הגאג'טים והרכבים בו הופכים אותו לאחד ממצבי האונליין הכיפיים ששיחקתי בהם. אני מתרגש לראות מה העתיד צופן בהמשך ההרפתקה של מאסטר צ'יף ושני חבריו החדשים Echo-216 ו-Weapon, ולבינתיים, אני סופר נהנה מלהסתובב במפה ולנקות אותה מה-Banished.
אכזבת השנה: ההכרזה על Marvel's Wolverine
נתחיל מהאובייס. אם אתם חושבים ש-Wolverine לא יהיה משחק מצוין, כנראה שפספסתם משהו בדרך של - Insomniac Games. הסטודיו המוצלח שהתחיל את דרכו עם משחקים אגדיים כמו ראצ'ט וקלנאק וספיירו לא מראה שום סימני עצירה. עם רצף הצלחות שלא נגמר, קשה לי להאמין שוולברין או ספיידרמן 2 יפלו מהסטנדרט הגבוה שהסטודיו מציב כל פעם מחדש שנותנים לו זמן וקונסולה טובה להתפרע- ופה נכנסת ההאכזבה. Insomniac ידועים למי שעוקב כסטודיו שלוקח סיכונים יצירתיים.
סיכום אירוע PlayStation Showcase ספטמבר 2021
מי שלא דרך בעולם של ראטצ'ט וקלאנק או פספס את רכבת ההרים המשוגעת שהיא Sunset overdrive לא יבין את מלוא הפוטנציאל של הסטודיו, אבל העובדה שהזוכה בתואר משחק האינדי של השנה - Kena: Bridge of Spirits - מזכיר באופן רב משחק מבוטל של אינסומניאק כבר משנת 2000 (Girl with a Stick) מעידה בפני עצמה על היצירתיות יוצאת הדופן של הסטודיו. אני חושב שמשחק הספיידרמן המהולל מ-2018 מצדיק המשך, אך לתת לסטודיו כל כך יצירתי לעבוד על לא אחד אלא שני פרויקטים מבוססים על ip לא שלהם זה מאכזב מאוד בעיניי, במיוחד שמדובר ב-Insomniac. איי איי איי איתכם, לפחות תבטיחו לנו שכמו ב-Guardians of the Galaxy גם אתם תבנו אלבום? אנחנו כבר יודעים שהכישרון שם....
הפתעת השנה: Death's Door
אם הייתם אומרים לי בתחילת השנה שמשחק על עורב בדרכו לאסוף נשמות של בוסים הזויים יהיה אחד המשחקים האהובים עליי, הייתי ככל הנראה מסכים. מה שהפתיע אותי הוא לא כמה אהבתי את הרעיון האדיר הזה, אלא הביצוע היוצא דופן שלו והעובדה שהוא נעשה רק בידי שני אנשים! כן כן, שמעתם נכון. אם יצא לכם לראות קצת מהגיימפליי של כותר האינדי הזה, כנראה שבחיים לא הייתם יכולים לנחש שמאחוריו עומד סטודיו שחברים בו רק שני בני אדם.
Acid Nerve התעלו פה לדעתי על כל משחק אחר בסדר גודל כזה שראיתי בבחינת המקצועיות שבה הוא נעשה. לא רק שהגיימפליי והעולם של המשחק מלוטשים עד הפינה האחרונה, אלא שגם הסאונדטראק אגדי, הסיפור מעניין והדובדבן שבקצפת: למשחק יש את הפעילויות End-game בין הכי טובות שראיתי אי פעם (מי ששיחק ויצא לו לעשות את כולם בוודאי יסכים איתי שלא מדובר בהגזמה). בעולם שבו משחקי טריפל A יוצאים לשוק במצב נורא, לראות שני אנשים מגיעים לרמה כזאת של ליטוש השאיר אותי עם הפה למטה והיד על המצח מצדיעה כל הדרך למשרדים הקטנים שלהם באנגליה.
איגור חליף
משחק השנה: Mario Party Superstars
משחק פשוט אחד ששדרג ערבי משפחה וחברים ודייט נייטס עם אשתי. מצד אחד הוא מספיק פשוט בשביל שגם הלא מנוסים יוכלו להרגיש שייכים וליהנות כמו כולם ומצד שני מספק את האדרנלין והמחשבה שמחפשים השחקנים היותר מנוסים והיותר תחרותיים מבנינו. שווה. כל. שקל.
ביקורת: Mario Party Superstars
אכזבת השנה: Hot Wheels Unleashed
אחת הנפילות הכואבות של השנה, לדעתי, חייב להיות How Wheels Unleashed. עם טריילרים עוצרי נשימה שהבטיחו מגוון מסלולים, אדרנלין ואקשן בדמות מכוניות הצעצוע המוכרות של Hot Wheels - קיבלנו משחק רפטטיבי עם מספר מצומצם של מסלולים ומכניקת השגת רכבים בדמות Loot boxes.
הפתעת השנה: Diablo 2 Resurrected
המשחק הזה היה הפתעה בכל קנה מידה אפשרי, מהכחשות גורפות ועד טענות כי קוד המקור אבד מצד המפתחת Blizzard, נוכחנו לגלות שלא רק שהחידוש לקלאסיקה האהובה הזאת חי וקיים, הוא גם נראה נפלא תוך שימור המשחקיות וההרגשה שהפכה משחק זה לאהוב על מיליוני אנשים בעולם. יהיו אנשים שיגידו שהמשחקיות מיושנת, אבל לאלו מכם שהתאהבו ב-Diablo 2 מחכה חוויה יוצאת דופן.
בר הוכמן
משחק השנה: Halo Infinite
לקבוצה הירוקה מוורמונט מגיע כל הכבוד. מיקרוסופט יצרה משחק בולט ועוד צמוד להשקה של שני ענקי ה-FPS בדמות Call of Duty: Vanguard ו-Battlefield 2042. עם כל הלחץ שהופעל עליה משתי הענקיות הללו ומהטייטל איתו מגיע השם "Halo", היא עדיין הצליחה לנפק משחק מצוין שמרגיש בו זמנית כמו משחק חדש ומלוטש וגם כמו ההיילו המקורי. שאפו.
אכזבת השנה: Call of Duty/Battlefield
ואם כבר הזכרתי אותם קודם: כבאטלפילדר מושבע (עדיין יש לי קבוצה בוואטסאפ בשם הקבוצה שהייתה לי בIRC בזמנו: BF2.Friends) אני יכול להגיד שהקסם של באטלפילד אבד. כל שנה נמחקים עוד ועוד פיצ'רים מהמשחק, כולל פיצ'רים מהותיים שהיו תמיד חלק מ-BF (תפקידים של חברי צוות, מפקד חוליה, המפקד הכללי) והוא כל שנה מרגיש פחות באטלפילד ויותר כמו Call of Duty עם רכבים. ופה גם Call of Duty מפסיד, כי להיות CoD עם רכבים זה סבבה, אבל כש-CoD מרגיש כמו חבילת הרחבה למשחק האמיתי של אקטיוויז'ן, הלא הוא Warzone, הוא מופשט מכל ערך. המשחקיות מיושנת ואקטווויז'ן רק עוקבת אחרי נוסחה שכבר נלעסה עד תום.
ביקורת: Call of Duty: Vanguard
הפתעת השנה: Pokemon Unite
משחק MOBA מבוסס פוקימון. מי חשב שזה יהיה מוצלח? אז זה מוצלח. ואני לא אוהב משחקי MOBA בכלל. המשחק נגיש מאוד ופחות מלוח מ-LOL וכל משחק MOBA אחר, שזה כלשעצמו - יתרון מדהים!
אביחי חרמון
משחק השנה: Century: Age of Ashes
אם נהיה כנים זו הייתה שנה דיי חלשה, אבל כמי שחובב סימולטורים ופנטזיה לא יכולתי למצוא שילוב טוב יותר כמו Century: Age of Ashes שפרט לי על מיתרי הנוסטלגיה והזכיר לי את DragonStrike שאני חייב לו חלק גדול מנעוריי. אז מי שרוצה לרכוב על דרקון ולנשוף אש אני ממליץ לנסות בחום, הוא אפילו חינם!
אכזבת השנה: New World
אכזבת השנה שמורה למשחק New World של אמזון. אחרי תקופת בצורת ארוכה זכינו לשחק במשחק MMORPG חדש שהתברר כאכזבה מהדהדת - לא בשונה מפרויקטים אחרים של אמזון בעולם הגיימינג. אני עדיין מקווה שיצליחו לסדר אותו, אבל זה ייקח זמן - זמן שאני לא בטוח שיש לחברה לתת ל-New World.
השרתים של New World קורסים תחת העומס
הפתעת השנה: Grime
הפתעת השנה הולכת ל-Grime: החברים מ-Cloverbite הישראלית הצליחו לשחרר משחק מצוין ועטור שבחים מהעיר חיפה פה בישראל. מה שעוד יותר נהדר הוא שעל אף שאינני חובב הז'אנר הצלחתי ליהנות ממנו מאוד.
אור ארז
משחק השנה: Deathloop
אני חושב שכבר ניצלתי את מכסת המילים שלי על המשחק הזה בביקורת שלי, אז אסכם בקצרה - בשנה שלטעמי הייתה אחת החלשות בעולם הגיימינג, Deathloop קוטף את הפסגה בענק. הצירוף המוקפד של אקשן, אסטרטגיה ומתח שגלום בו לחץ לי על כל הכפתורים הנכונים, וגרם לי פשוט להתמכר. המסע עם Deathloop היה תענוג ובסופו של דבר - זה המרב שאפשר לבקש מכל משחק או מדיה בידורית כלשהי בעצם.
אכזבת השנה: Returnal
אז לפני שאתם זורקים עליי עגבניות, אמנם אובייקטיבית השנה היו משחקים גרועים בהרבה, אבל מבחינת החלום ושברו Returnal קוטף את הפסגה מבחינתי. מה שהוצג בטריילרים כמשחק מאתגר מוקף תעלומות ומרשים גרפית, הסנונית הראשונה שאמורה להציג לשחקן את יכולות הדור החדש לטעמי נכשלה בגדול והתבררה בעיקר כמשחק רגיל לחלוטין עם יחסי ציבור.
הגרפיקה אכן מוקפדת והאקשן מצוין ושטוף אדרנלין, אבל כאן בערך נגמרו הדברים הטובים שיש לי להגיד על המשחק הזה. את ההבטחה לעולם מד״ב עשיר ומותח עם סיפור עמוק ואלמנטים של אימה מחליף עולם ריק מתוכן, לינארי לחלוטין וללא עומק סיפורי שמרגיש רפטטיבי וממצה את עצמו מהר מאוד, ברמה שנטשתי אותו לאלתר אחרי כמה ימים. ייתכן שבאתי עם ציפיות גבוהות מדי, או לחלופין פספסתי את הקונספט לגמרי (סורי שמואל), אבל במדד הציפייה מול אכזבה Returnal אכזב - ובגדול.
הפתעת השנה: Hades
אמנם טכנית הוא יצא בשנה שעברה, אך שחקני הקונסולות (הערת העורך: Switch זו גם קונסולה, אור!) זכו לשחק בפנינה הזו רק באוגוסט האחרון, והו כמה שאנחנו הפסדנו. משחקיות מהירה וקצבית, עיצוב נפלא ויזואלית, דמויות שאפשר להתחבר אליהן לצד סיפור עמוק שחושף את עצמו נדבך על נדבך אחרי כל ריצה, דיבוב מהשורה הראשונה ושלל איכויות שקצרה היריעה מלספור אותן הופכות את האדס למשחק יוצא דופן באיכותו, שכמעט בלתי אפשרי להאמין שנוצר בידי סטודיו שמונה פחות מ-20 עובדים. אם ל-Returnal הגעתי מלא ציפייה ונחלתי אכזבה, כאן הגעתי ללא ציפיות ונתקלתי באיכות מהדרגה הראשונה, שמצדיקה לחלוטין את האהבה שהמשחק הזה מקבל.
צבי ספיר
משחק השנה: Ratchet and Clank: Rift Apart
גילוי נאות, זו הייתה שנה פחות טובה לגיימינג מבחינתי. לא היו מספיק משחקים שמשכו לי את העין ועוררו בי את הצורך העז לרכוש אותם. נדמה שזו שנת מעבר בדרך ל-2022 שבה נחווה משחקים שפותחו בלעדית לקונסולות הנוכחיות ויכולים לנצל את מלוא הכוח שלהן. עם זאת, משחק אחד בלט אצלי מעל כולם - Ratchet and Clank: Rift Apart. אפשר לדבר רבות על R&C. על הגרפיקה המרהיבה, עיצוב הדמויות והשלבים, מכניקות המשחק והנשקים המגוונים ועוד. מבחינתי מה שהופך אותו למשחק השנה הוא כיף. המשחק פשוט כיף טהור ומתמצת בצורה הכי טובה מהו גיימינג בבסיסו: פעילות שתפקידה לבדר אותנו.
ביקורת: Ratchet & Clank: Rift Apart
אכזבת השנה: Grand Theft Auto: The Trilogy - Definitive Edition
אוי רוקסטאר. איך מפתחת שהביאה לנו את GTA, RDR, Bully וקלאסיקות אחרות מרשה לעצמה לשחרר מוצר כל כך גרוע. כולנו מחכים לכותר החדש בסדרת GTA (למרות שלפי השמועות הפיתוח נמצא בצרות צרורות). אבל עד שנשמע ציוץ על העתיד לבוא, רוקסטאר עשתה צעד לכיוון המעריצים והכריזה על רימאסטר לסדרת GTA הקלאסית מתחילת שנות האלפיים. אלו משחקים שרבים מאיתנו זוכרים לטובה, וכל אחד מהם עזר לבנות את רוקסטאר ואת המוניטין שלה. ההכרזה יצרה ציפייה מאוד גדולה אצל המעריצים, והייתה כאן הזדמנות לדור הצעיר שלא שיחק בכותרים אלו להיחשף אליהם ולחוות אותם בצורה מועצמת ומותאמת לימינו אנו. בפועל מה קיבלנו? משחקים שבורים ומבוגבגים, גרפיקה ועיצוב רעים (מודרים עשו את זה בצורה טובה פי כמה), ביצועים נוראיים בכל פלטפורמה אפשרית, מעריצים שכועסים וזועמים, ופגיעה משמעותית מאוד במוניטין של רוקסטאר שגם ככה לא נמצא בפיק. בשורה התחתונה זוהי דוגמה מושלמת לאיך שלא עושים רימאסטר.
רוקסטאר מושכים את האפשרות לקניית GTA Trilogy על המחשב
הפתעת השנה: הכרזה על רימייק לספלינטר סל
כל שנה אני מחכה להכרזה על ספלינטר סל חדש. מחכה ומתאכזב, פעם אחר פעם. יוביסופט כבר אלופה בלאכזב את המעריצים שבסך הכל מבקשים עוד סיבוב עם סם פישר. אז לקראת סוף 2021, סוף סוף קיבלנו הכרזה על כותר חדש בסדרה. אבל כמובן שיוביסופט לא יכולים לתת לנו ליהנות עד הסוף אז הכיוון שלהם הוא רימייק. אני לא חושב שיש צורך ברימייק ויש מספיק דרכים שאפשר להמשיך את הסדרה הזו - הרי לא חסרים סכסוכים וקונספירציות בעולמנו. כרגע יש לי לא מעט ציפיות אבל גם חששות רבים. סם פישר הוא דמות מיתולוגית שגדלתי עליה והיא ראויה למקום של כבוד ולייצוג טוב יותר משקיבלה בשנים האחרונות. כולי תקווה שיחזירו את המשחק לבסיסו, קרי משחק התגנבות בו סם מגיח מהצללים, חמוש בגאדג'טים מטורפים ומטייל סביב הגלובוס כחלק מעלילה חובקת עולם.
יוביסופט טורונטו עובדת על רימייק ל-Splinter Cell
אור יהודה סגל
משחק השנה: Life is Strange: True Colors
הפתעה! אני יודע מה חלק ציפו לראות פה בענק, Resident Evil Village, ואתם יודעים מה? הייתי בטוח גם כן בעצמי שעל המשחק הזה אני אכתוב כאן כאשר סיקרתי אותו במאי. אבל הנה אנחנו בדצמבר, והמשחק שהצליח לסחוף אותי ולהכניס אותי לסערת רגשות כל-כך גדולה בחודשים האחרונים הוא לא אחר מ-Life is Strange החדש. שקלתי לכתוב עליו כהפתעת השנה (וכל הסיבות לכך נמצאות בביקורת שכתבתי), אבל True Colors כל פעם מחדש הצליח לשבות את ליבי לכל אורכו. אני אוהב את אלכס צ'ן מאוד, החוויות שלה, הרגשות שלה ושל הסביבה שלה מרגישים כל כך אותנטיים ואמיתיים, אני רוצה עוד מהחוויה הזאת ואני מקווה ש-Deck Nine ימשיכו בשיפור המדהים שהם הציגו במשחק הזה.
ביקורת: Life is Strange: True Colors
אכזבת השנה: Balan Wonderworld
יש גבול לכל שטות וזאת כנראה אחת מהחוויות הגרועות שחוויתי בחיי. יוג'י נאקה, אחד מהאנשים שעומדים מאחורי סוניק, הקיפוד הכחול והאהוב, עזב את Sega אי שם ב-2006 ומאז נראה שחיפש את עצמו במחוזות אחרים עד שהגיע ל-Square Enix ב-2018. שנה שעברה ההכרזה שלו על Balan Wonderworld ריגשה אותי ויותר משהיא ריגשה אותי, היא גרמה לי באמת לצפות לקניין חדש, המשחק היה נראה (אז לפחות) מאוד מקסים. כל שניה שהתבזבזה לי על המשחק הזה מרגישה לי כמו הזדמנות מפוספסת וזמן יקר שלא אקבל חזרה, בין אם מדובר בנראות של המשחק, הסאונדטרק המשעמם (לרוב) ומשחקיות מרדימה למדי. אכזבה מההתחלה ועד הסוף.
הפתעת השנה: Dead by Daylight
אוקי, אז אולי יש עוד סיבה שבגללה בחרתי את True Colors למשחק השנה ולא להפתעת השנה... אולי. המשחק Dead by Daylight יצא ב-2016, כאשר נתתי לו מעט הזדמנות ב-2018, הייתה לי הנאה קלה ממנו, אך לא יכולתי להגיד שנהניתי ממנו בצורה משמעותית במיוחד. אין לי דרך טובה להסביר למה דווקא עכשיו הוא תפס אותי, אולי זאת הקהילה שדרכה התחלתי לשחק שוב את המשחק עכשיו, אבל כרגע מדובר במשחק שיש לי יותר מ-240 שעות עליו בזמן מאוד קצר. האם מדובר בעובדה שהיה חסר לי משחק אונליין בשביל האדרנלין? אולי החברים שאיתם אני משחק את המשחק עכשיו? קשה לי לשים על כך את האצבע אבל גם במשחקים הכי מתסכלים אני מצליח למצוא הנאה ומקווה לראות עוד תוכן מגיע למשחק.
גל שפיר
משחק השנה: Resident Evil Village
בסדר, מישהו צריך לבחור במשחק הזה שהוא לא אור. למרות שאני תמיד אעדיף קמפיין לשחקן יחיד, יש רשימה מצומצמת מאד של משחקים שסיימתי יותר מפעם אחת - גם האהובים עליי ביותר. את הכותר האחרון בסדרת Resident Evil סיימתי לא פחות מחמש פעמים והוא פשוט לא נמאס. למרות האווירה המבעיתה מדובר באחד המשחקים המהנים ששיחקתי בשנים האחרונות ואולי גם משחק ה-Resident Evil הטוב אי פעם. Capcom הצליחו לשלב בצורה מושלמת את כל החוזקות של המשחק הרביעי והשביעי והתוצאה פשוט מרהיבה. וכמובן, אף מילה על תינוק מסוים שהוא ללא ספק האויב המפחיד ביותר בתולדות הסדרה...
אכזבת השנה: Grand Theft Auto: The Trilogy - Definitive Edition
אם עדיין לא היינו בטוחים בזה, 2021 סימנה את סיום המעבר של Rockstar מאחת המפתחות המוערכות ביותר בתעשייה לחברה שכולנו אוהבים לשנוא. את ההתמקדות ב-GTA Online ודממת האלחוט לגבי הכותר הבא בסדרה עוד אפשר להבין. אבל לקחת שלושה מהמשחקים המהפכניים והאהובים בתולדות הגיימינג ולטפל בהם בצורה כל כך חובבנית זה כבר דבר שייקח לנו זמן לסלוח עליו. לא ציפינו למשחק שיעמוד בסטנדרטים של 2021 אבל ערימות של באגים, מודלים זוועתיים בשפע וכל כך הרבה חוסר תשומת לב לפרטים שזה כבר צורם בעין. לא ככה רציתי לחזור ל-San Andreas.
הפתעת השנה: Alan Wake 2 מוכרז
אני חושב שכבר הספקתי למתג את עצמי בתור פאנבוי רציני של המשחק המקורי. ועדיין, למרות התקווה הקטנה שנוצרה אחרי ש-Epic חתמו על הסכם הפצה עם Remedy, ההכרזה על Alan Wake 2 תפסה אותי בהפתעה גמורה. החזרה לסיפור של Alan אחרי יותר מעשר שנים מרגשת אותי מאד. אם לקחת בחשבון גם את יקום המשחקים המשותף ש-Remedy התחילו עם Control המצוין, צפו לחגיגה. (הערת עורך: מייקי מלימיטד אדישן, זה בשבילך!)
כל ההכרזות מטקס פרסי הגיימינג לשנת 2021!
זהו! זה סיכום השנה של Vgames לשנת 2021! כרגיל אני רוצה לסיים את השנה בלהודות לכל הקוראים שמגיעים בהמוניהם לקרוא את החדשות, הביקורות והשטויות שיש לנו לספר לכם על גיימינג, סרטים, סדרות ומה לא. עכשיו בואו נראה אם 2022 הולכת להיות שנה טובה, בואו נראה איך היא מתחילה... אה, יפה: הביקורת ל-God of War על ה-PC בדרך. התחלה יפה ל-2022. נשמח לשמוע מה משחק השנה, אכזבת השנה והפתעת השנה שלכם בתגובות כאן למטה או ברשתות החברתיות שלנו - בפייסבוק, באינסטגרם ובטלגרם. וכיאה לכתבת סיכום שנה, נשמח גם להודות לכם על שקראתם את הכתבה הזו וכל כתבה אחרת שכתבנו במהלך 2021. הצוות גדל וימשיך לגדול כדי להמשיך ולהביא לכם את התוכן הכי איכותי שאנחנו רק יכולים להביא לכם בכל מה שקשור לגיימינג ובידור.
מכל צוות Vgames: תחגגו כמו שצריך (באחריות, כן? לא לשתות ולנהוג), תבלו, תמשיכו לשחק ונתראה ב-2022!!!
תגובות
1
| פורסם ע"י