לא מדובר בממנטו הבא, אבל כסרט בלשי עתידני הוא מציג קונספט מעניין
תודה רבה לטוליפ אנטרטיינמנט, חברת ציבלין ומועדון Moviz על ההקרנה המוקדמת!
ז'אנר המותחנים הבלשיים מרגיש רווי בשנים האחרונות ומנגד מעטים הסרטים שמצליחים להתעלות על חלק מהסרטים האייקונים של ה-25 שנה האחרונות שעליהם חתומים שמות כמו כריסטופר נולאן (התחלה, ממנטו) ודוויד פינצ'ר (Se7en, נעלמת). זהו סרטה הראשון של ליסה ג'וי (Lisa Joy), שלא זרה לבניית עולם מיוחד ולשחזור רגעים היסיטוריים באמצעות סימולטור המערב הפרוע בסדרה Westworld. אבל האם הקסם העתידני של ווסטוורלד יצליח לחלחל גם לעיר הלילית של מיאמי?
מסע בזיכרון (Reminiscence) הוא מותחן פילם נואר שמתרחש בעתיד הלא רחוק בו העולם נכנע לאיתני הטבע והוצף. יו ג'קמן (Hugh Jackman) נכנס לנעליו של ניק בניסטר, חייל משוחרר שחי במיאמי המוצפת ובעל עסק לשחזור זכרונות באמצעות מכונה שמזכירה את האנימוס (Animus) מסדדרת אססין קריד (Assassin's Creed). השגרה שלו משתנה כאשר הוא פוגש את מיי, בגילומה של רבקה פרגוסון (Rebecca Ferguson) ששובה את ליבו ואת מחשבותיו. מה שמתחיל כרומן קיץ מתחיל להסתבך כאשר מיי נעלמת ומותירה אותו לחפש תשובות בעבר בכדיי למצוא אותה. הסרט נכתב ובויים על ידי ליסה ג'וי, אחת מיוצרות ווסטוורלד (Westworld) והופק על ידי האחים נולאן.
יו ג'קמן ורבקה פרגוסון מתאחדים שוב לאחר האומן הגדול מכולם (The Greatest Showman) ומוכיחים שהיא יכולה לשבות אותו בקסמיה תוך שיר אחד בלבד, גם כזמרת אופרה במאה ה-19 וגם כזמרת ברים שעושה קוספליי לג'סיקה ראביט. למרות המשחק המוצלח של שניהם, גונבת ההצגה היא לא אחרת מאשר טנדי ניוטון (Thandiwe Newton), שרגילה לגנוב את הפוקוס עוד מווסטוורלד. על אף סיפור רקע די בנאלי שנוטה לקלישאתיות, ניוטון מצליחה להפיח חיים בדמות ולהפוך את ווטס לדמות עגולה ומהנה, מה שלא ניתן להגיד על רוב הדמויות בסרט. היא קול השפיות של הסרט, ונקודת אור בהרבה סצנות שהיא משתתפת בהן.
המוטיב העיקרי בסרט הוא מים. העולם שוקע בעקבות הצפות, המעמד החברתי נקבע לפי כמה יבשה האדמה שאתה דורך עליה וסצנות רבות מתרחשות ומושפעות מהשיטפון שפקד את העולם. עם זאת, אנחנו כצופים לא מקבלים הסבר אקספוזיציוני מלא מדוע המצב ככה וצריכים ללקט פרטי מידע רנדומליים במהלך הסרט שמרכיבים פאזל חסר. זה לעיתים עובד בצורה נהדרת, עם הוספת רבדים לתוך הסיפור הבלשי, ולעיתים מייגע כאשר אתה נשאר תוהה האם מדובר בבחירה אומנותית להשאיר את הקונספט עמום או עצלנות בכתיבת התסריט.
בניית העולם שהסרט מייצר מרשימה ומחדשת (בעיקר שאפו על שימוש בקו רקיע שהוא לא ניו יורק), עד לרמה שהייתי רוצה לצלול לתוך משחק בלשי המתקיים בעולם הפתוח של מיאמי השוקעת והרובעים השונים בעיר. עם זאת, דווקא הסיפור עצמו אינו חדשני והדיאלוגיים בנויים ממשפטים דרמטיים ממוחזרים. אולי כמשחק בלשי בעולם של מיאמי השוקעת זה היה עובד בצורה טובה, אבל פתרונות דאוס אקס מכינה עלילתיים הוזילו את הסיפור והשאירו אותו כקונספט מצוין וביצוע בינוני. עוד נקודת אור בסרט היא המוזיקה. הסאונדטרק של רמין ג'וואדי (Ramin Djawadi), המוכר כמלחין האייקוני של משחקי הכס, חוזר לשתף פעולה שוב עם ליסה ג'וי ומעניק פסקול מהפנט שמלווה את המסע של ניק.
מסע בזיכרון הוא בעיקר מסע של הצופה להבין מאיפה הוא ראה את הרעיון הזה או שמע את המשפט הזה קודם. עם אלמנטים של התחלה (Inception) בכל הנוגע למרדף האובססיבי של ניק אחרי דמותה של מיי, ועד לסצנות שנראות כאילו צולמו על הסט של האומן הגדול מכולם. גם הסינמטוגרפיה המרשימה נראית כאילו היא שאבה הרבה אלמנטים מסרטים אחרים. קיימים בו נסיונות לייצר תחכום נולאני עם טוויסטים שגורמים לצופה לשנות את תפיסתו על הדמויות, אבל הוא לא מעז עד הסוף ולעיתים מאכיל את הצופים בכפית מחשש שהם לא יבינו את הטוויסט.
השורה התחתונה
למרות האמור לעיל, עדיין נהניתי מהסרט בכללותו. השחקנים הראשיים שאבו אותי לתוך עומק הסיפור והצלחתי לחוות ביחד עם ניק את הדרך המסועפת שהוא עובר בכדי להגיע לאמת. סצנות האקשן, מעטות ככל שיהיו, היו מרשימות והתכתבו עם הת'מה המרכזית של הסיפור. אני ממליצה להגיע ללא ציפיות לקבל את ממנטו הבא ולתת לעלילה לסחוף אתכם, אתם עלולים אפילו קצת ליהנות ממה שיש ל-Reminiscence להציע.
*רוצים לקבל את כל החדשות החמות ישר לנייד? הצטרפו לערוץ הטלגרם של Vgames!*
תגובות
1
| פורסם ע"י