דיבוב מצוין, דיאלוגים נפלאים ומצחיקים, עיצוב דמויות טוב מאוד וכמה הפתעות נוספות הופכות את פיפוש 2021 ליהלום אמיתי של תעשיית הגיימינג הישראלית
עותק סיקור סופק לנו על ידי חברת גיליוטין, תודה רבה!
יום עצמאות שמח לכולם! אנחנו בדרך כלל מביאים כאן באתר המון חדשות בנוגע למשחקים וחברות מחו"ל - בין אם מדובר בסוני, מיקרוסופט, נינטנדו ועוד כל מיני מילים בלועזית. אבל היום זה יום מיוחד - בכל זאת, יום הולדת למדינת ישראל - וכיאה ליום מיוחד שכזה, אתם מקבלים ביקורת על המשחק הכי ישראלי שקיים כיום בשוק: פיפוש. סדרת המשחקים שעוקבת אחרי הדמות הכי וולגארית ולא פוליטיקלי קורקט בגיימינג לא ראתה משחק חדש בסדרה מאז "פיפוש 3D - המהפכה" שיצא בשנת 2003 ומעריצים של המשחק כבר היו בטוחים שהם לא יזכו לחוות עוד הרפתקה של חזי פיפוש על המחשבים שלהם. אבל, רצה הגורל וקמפיין הדסטארט מוצלח אחד הפך את הקערה על פיה ואנחנו ניצבים בפני היסטוריה של ממש. אז אחרי דמו מוצלח בדמות "פיפוש - האודישן", אנחנו מקבלים את המשחק המלא. האם החזרה של פיפוש למסכים שלנו היא הצלחה מפוארת, או שמדובר בכישלון חרוץ?
שחקן, בדרן, מפעיל בובות אצבע ודייסון של אבק כוכבים
בגלל שמדובר במשחק Point & Click עם דגש מאוד חזק על הסיפור, אני לא הולך להרוס לכם כאן יותר מדי את העלילה, אז אל תדאגו אין ולא יהיו ספוילרים רציניים למשחק. חזי פיפוש חוזר למשחק הזה ובגדול, כשהפעם אנחנו נמצאים בסט של סרט מדע בדיוני. בעוד שבתחילת המשחק זה נראה ששוב לא הולכים להכיר ביכולות המשחק העילאיות של חזי פיפוש המדהים, כשהם מורידים את פיפוש לתפקיד של ניצב בסרט, המשחק מתפתח בצורה מאוד יוצאת דופן עד לסיום המשעשע שלו. בשיא הכנות, לקראת סוף המשחק לא היה לי מושג לאן העלילה הולכת להתפתח מרוב שהיא הייתה כאוטית ומשוגעת. וזה לא בקטע רע - זה בדיוק מה שרציתי ממשחק הרפתקה קומי שכזה.
הדמויות השונות בפיפוש החדש גם נהדרות: בעוד שלרוב מדובר בדמויות חדשות כמו תאופיק ביבוש, השחק המצרי הבינלאומי המוערך או הקטור פלאפמייקר, הבמאי האגדי של הסרט, יש לנו גם דמויות חוזרות ממשחקים קודמים שנותנות כאן שואו מטורף. ואם כבר הזכרתי שואו, כמה מילים על הכתיבה והדיבוב של המשחק, שכן במשחק קווסט שכזה, הן האירוע המרכזי במשחק. לומר שהכתיבה במשחק הזה טובה יהיה להמעיט בערכה. היוצרים של המשחק הראו שהם לא מתכוונים להיות PC בשום צורה: פיפוש הוא דמות זיפת וזיפת הוא יישאר. הדיאלוגים של המשחק נוגעים בנושאים כמו הסכסוך הישראלי פלסטיני, הבוטות של הוליווד, צנזורה, סמים ועוד, והם עושים זאת בצורה כל-כך משעשעת וכל-כך מצחיקה שאני לא יכול שלא להוריד את הכובע בפניהם על עבודה פנומנלית בגזרה הזו.
אני מהר מהר מחזיר את הכובע למקומו כדי שאוכל להוריד אותו עוד פעם בפני קאסט הדיבוב המרשים ביותר של המשחק: אילן גנני בתור פיפוש נתן כאן עבודה מצוינת. החיים שהוא נותן לדמות הזאת, הזחיחות שבקול, הפאניקה שנובעת מחוסר הבנה של הסיטואציות השונות - באמת, אין שני לו בתפקיד הזה; עומר גולדמן עושה עבודה נהדרת בתור הדמות "מוקפת המטומטמים" שכל משחק/סדרה/סרט שכזה צריך; יניב ביטון ורחלי רוטנר עושים עבודה מצוינת כזוג החלקאים שמתגוררים ליד הסט; תום טרגר ואור פז לוקחים את המושכות ומדבבים את קצלה ונחצ'ה - האתנחתא הקומית שבתוך המשחק הקומי הזה ועוד מדובבים נהדרים כמו שי אביבי, תום יער, אורי גוטליב וגלעד קלטר. אבל אני באמת חייב לציין שניים באופן מיוחד.
הראשון הוא מוראד חסן שדיבב את תאופיק ביבוש, היריב המושבע של הגיבור שלנו והשחקן הראשי של הסרט. מוראד עושה עבודה כל-כך משכנעת כביבוש עם העברת טקסט נהדרת והתמודדות עם הבולשיט שהוא צריך לאכול מפיפוש שבאיזשהו שלב, הוא הרגיש לפעמים כמו ה-Good Guy האמיתי של המשחק. השני הוא רועי גלוזמן בתור שאולי דובנוב - הבעלים של הקיוסק על הסט. תקשיבו - לא זוכר מתי בפעם האחרונה צחקתי כמעט מכל משפט של דמות במשחק מחשב. הקול שלו, המשפטים שיצאו לו מהפה, העובדה שבכל פעם שהוא מוסר לכם משהו הוא שואל אתכם אם לחמם לכם את זה (גם אם זה דואר רשום). באמת, כל הכבוד לך מר. גלוזמן - הצחקת אותי בכל פעם ששמעתי את הדמות שלך במשחק.
הדבר הרע היחיד שיש לי לומר בגזרה הזאת קשורה לאיכות הסאונד. בכמה רגעים בודדים במשחק היה אפשר לשמוע סאונד באיכות ירודה יותר מאשר בשאר המשחק. לרוב זה לא היווה בעיה של ממש - אבל זה כן הוציא מהחוויה וטיפה צרם באוזן. זה משהו שהיה אפשר ללטש טיפה לפני ההשקה של המשחק, כי עד כמה שהרגעים הללו היו ספורים, כולם היו זכורים לי. בכל זאת - זה משחק שמתבסס באופן מוחלט על דיאלוגים, צלילים ודיבור.
נו, 20 שנה עברו, מה חדש?
בגזרת האנימציות והמראה של המשחק, לא המון השתנה מהמשחק המקורי - ואני אומר את זה במובן הכי חיובי שיש. זה לא סוד ש-"פיפוש 3D - המהפכה" נכשל בעיקר בגלל המראה התלת-מימדי המאוד לא מחמיא שלו והאנימציות המקרטעות והמעצבנות. לכן בהחלט שמחתי לראות את המשחק חוזר למקורות עם גרפיקה דו-מימדית מצוירת ביד ואנימציות שמנסות להיות פחות חלקות לחלוטין, לטובת הציור ביד של כל פריים. אם לא גדלתם על הסגנון הזה של האנימציה הוא אולי ייראה לכם מאוד מקוטע ולא מקצועי, אבל אני חושב שיש בזה סוג של צ'ארם ובמשחק קומי בו יש חשיבות לתנועות גוף פתאומיות והבעות פנים, זה טרייד אוף שיוצר סיטואציות מצחיקות אפילו יותר.
העיצוב של הדמויות גם נהדר: ניר שחרור (האדם מאחורי "קרטוניש"), עשה עבודה נהדרת עם הבאת המשחק לשנת 2021 - הדמויות החדשות נראות כאילו הן יצאו מאחד המשחקים הראשונים של פיפוש, הדמויות החוזרות נראות נהדר והאנימציות שלהן, כפי שהזכרתי קודם, מאוד מתאימות לסטייל של המשחק ולתמה המרכזית שלו. בסך הכל גם בגזרה הזו פיפוש 2021 (על משקל Doom 2016, כמובן), עושה עבודה מעולה ומצליח להעביר את הרוח של המשחקים המקוריים לימינו אנו.
מבחינת דברים נוספים שיש לעשות במשחק, אז לצערי אין המון: יש מיני משחקים בדמות הקלפים האפגנים שחוזרים במשחק הזה עם מיני משחק חדש בסמארט-פון של חזי פיפוש, משחק אקשן עם זיגי הקראטיסט. את המשחק סיימתי בכ-7 שעות, אבל זה היה בריצה דיי זריזה על המשחק לצורך הביקורת. לא אספתי וראיתי את כל הסצנות של קצלה ונחצ'ה, לא אספתי את כל הקלפים האפגנים וגם לא סיימתי את המשחקים השונים במשחק. אני כנראה אחזור למשחק הזה כדי לחפש ולמצוא את כל מה שיש לו להציע, אבל זה ברור שהוא מסתמך בעיקר על הסיפור שלו כדי להשאיר את השחקן בעניינים (ושוב, יש שם כמה הפתעות נחמדות).
אגב, הזכרתי את הטלפון החכם של פיפוש, אז בנוסף למשחקים השונים, כך המפתחים גם בחרו לעזור לשחקן לעקוב אחרי ההתקדמות שלו והמשחק עושה עבודה טובה במובן הזה. השילוב בין הפייק-טוויטר של חזי לבין קבוצת ההודעות של הסט של הסרט שמר עליי בעניינים ולרוב ידעתי בדיוק לאן אני צריך ללכת מבלי להתברבר יותר מדי במפה. ואם כבר הזכרתי אותה, המשחק מאפשר להגיע לכל מקום במפה בלחיצה עם מנגנון Fast Travel חדש בסדרה, דבר שחסך לי חלק מה-Back Tracking שיש במשחק הזה, כדי להגיע לכל מיני מקומות ולהתקדם בסיפור. מה שכן, הרגשתי שחלק מהסקשנים בסיפור נמרחו קצת יותר מדי. בין אם דיאלוגים ארוכים מדי, משיכה של בדיחות מסוימות ועוד. הסיפור יכל להתקדם בקצב אפילו יותר טוב.
השורה התחתונה
אז נכון, אם אני מוריד את משקפי הנוסטלגיה, לפיפוש החדש יש את הבעיות שלו: בין אם מדובר באיכות סאונד לא אחידה, או קטעים שיכולים להימרח טיפה בסיפור. אבל בתכל'ס? הם דיי מתגמדים לעומת החוויה הפשוט נהדרת שהיא פיפוש החדש. הדיבוב מצוין, הופעות האורח נהדרות, הכתיבה פשוט נהדרת, עיצוב הדמויות לא מבייש את המשחק המקורי, הקצב של הסיפור טוב מאוד והסיום בהחלט היה שווה את הטרחה. זה לא משחק מושלם בשום צורה, אבל ההשקעה כאן ניכרת ואולי הכי חשוב: זהו אחד המשחקים הכי ישראליים שיש ואנחנו מקבלים אותו בעברית ב-2021. תעשיית הגיימינג הישראלית חיה, בועטת ומצחיקה וקשה לי לבקש יותר מזה. כל הכבוד לחבר'ה בגיליוטין, וכל מי שעבד על הכנת המשחק הזה שמסתמן כיהלום אמיתי של תעשיית הגיימינג הישראלית.
חבורה של נביילות.
תגובות
1
| פורסם ע"י