ההבטחה שיוג'י נאקה עובד על המשחק הפיחה בי סוג של תקווה למשהו מוצלח אך בסופו של דבר מדובר במשחק מאכזב
יוג'י נאקה! השם הזה עלול להישמע מוכר למעריצי Sonic באשר הם. האיש שהחל בתור מתכנת ב-Sega עבור Phantasy Star, הציג ב-91 את סוניק - הקמע שהיה אמור להתחרות במריו של Nintendo, ומאז, הכל היסטוריה. ב-2006, נאקה עזב את Sega על מנת להקים סטודיו עצמאי משלו שענה לשם Prope עם מטרה לפתח משחקים שיתאימו למבוגרים וצעירים יחדיו. ב-2018 נאקה הצטרף ל-Square Enix, מה שהשאיר את Prope במצב לא ברור עד שב-2019, הכריז בטוויטר כי החברה הפכה לחברה של עובד יחיד באפריל 2017 ומאז לא שמענו דבר מהסטודיו.
ביולי האחרון לקראת סוף ה-pre show של ה-Xbox Game Showcase, יוג'י נאקה הופיע וסיפר כי כעת הוא נמצא ב-Square Enix והכריז כי הקים סטודיו חדש העונה לשם Balan Company, בנוסף, יחד איתו נמצא נאוטו אושימה (Naoto Ohshima), שאיתו יצר את Sonic. השניים החלו לעבוד על משחק ראשון יחד אחרי יותר מ-20 שנה והציגו טריילר למשחק שנראה מהמם עם תקווה להביא לנו חווית אקשן שלא נראיתה קודם לכן ("The action game of action games"). במהלך ריאיון ב-Tokyo Game Show, סיפר נאקה כי הוא אינו יוצר תסריטים, אלא מתעסק באיך המשחק מרגיש, לכן החליט שלספר סיפור מבלי להשתמש באף מילה. האם המשחק מצליח לספר סיפור מעניין? בואו ואספר לכם איך הוא נכשל נחרצות.
הקוסם ואני
כמו שיוג'י נאקה אמר, המשחק מסופר מבלי לומר מילה אחת, כביכול מספר מילים נאמרות ממש בתחילת המשחק במהלך סצנת הפתיחה (בשפה לא ברורה לחלוטין), לאחר מכן? רק קולות רנדומליים. אז מה בעצם הסיפור? אם אני צריך לשפוט מהמשחק בלבד? אין לי מושג! הקו הכללי מרגיש קצת כמו סיפור פיטר פן: יצור משונה, שראשו הוא כובע מגבעת לבן, העונה לשם Balan, לוקח את הדמות הראשית (אם זה בן, שמו לאו קרייג, הבת נקראת אמה קול) לעולם פנטזיה (שהוא פשוט אי) שלצערי, אינו משתווה אפילו לארץ לעולם לא.
אני יודע שקצת חפרתי על פיטר פן בפסקה הקודמת, אבל אחרי צפייה חוזרת בטריילר ההכרזה המקורי של המשחק, הבנתי שמה שכן הצלחתי להבין מהמשחק, זאת לא העלילה עצמה. אז מה היא כן העלילה של המשחק? כאשר לאו ואמה מרגישים מרוחקים מהחברה שבסביבה שלהם, הם לפתע שמים לב למקום חדש ומסתורי שהם לא ראו לפני כן, כאשר הם נכנסים אליו, הם פוגשים ב-Balan ומגלים את אולם ההצגות שלו. אז אחרי שהצלחתי להבין את הרקע, הצלחתי להבין שהמטרה שלנו היא לעזור לאנשים שונים שחווים משבר כלשהו להתמודד איתו (במשחק ישנם כ-12 עולמות לכל דמות שצריכה עזרה).
העלילה עצמה היא לא רעה. הבעיה היא שאין שום דבר שבאמת מצליח להעביר אותה בצורה ברורה או מעניינת מספיק. העובדה שאת העלילה או השמות של הדמויות אפילו, לא הכרתי דרך המשחק, אלא דרך התפריט בכלל (נכנסתי ל-theater mode וככה גיליתי לראשונה את השמות של הדמויות שמשחקים), מוכיחה שעבור המשחק הזה, להעביר את הסיפור מבלי לומר אף לא מילה אחת בכלל, לא עוזרת לשחקן להבין מה קורה.
שום מעשה טוב
אני אוציא את זה כבר עכשיו מאחר ומדובר בהחלטה הכי הזויה, ביזארית ולא נוחה שנתקלתי בה במשחק כלשהו עד כה: כל כפתור שתלחצו עליו מבצע את אותה הפעולה. ללחוץ על X יגרום לדמות לקפוץ, ללחוץ על עיגול יגרום לדמות לקפוץ, ללחוץ על משולש? ריבוע? L2? R2? הכל גורם לדמות לקפוץ! אבל זה לא נגמר פה, גם כאשר נכנס לתפריטים של המשחק, המשחק אפילו טורח לציין כי כל הכפתורים בחלק הקדמי של השלט הם confirm (בדקתי, גם L2 וגם R2 מבצעים confirm). ההרגל של ללחוץ על O (או אם אתם על ה-Xbox וה-Switch, אז כפתור ה-B) על מנת לחזור לתפריט קודם או כדי לסגור את התפריט בזמן משחק? בהצלחה להיפטר ממנו בזמן שמשחקים במשחק הזה.
במהלך המשחק השחקן יאסוף תחפושות שונות כאשר לכל אחת יש יכולות שונות. במשחק יש בסביבות ה-80 תחפושות והן מפוזרות על פני 12 עולמות שונים, כשכל עולם מתחלק לשני שלבים ושלב בוס - סך הכל 36 שלבים שונים. התחפושות מתחלקות לקטגוריות שונות של יכולות - מרבית התחפושות יוסיפו יכולת מסוימת לקפיצה, חלק מהתחפושות יגרמו לכך שתפעל יכולת מסוימת כל מספר שניות (לדוגמא, הפעלת נורה או הפיכה לקוביית ברזל) ותחפושות אחרות יחליפו את יכולת הקפיצה ביכולת נזק אחרת. אומנם הרעיון עצמו אינו גרוע, אך מבוצע בצורה רעה. אם אתם שואלים את עצמכם עכשיו "למה?", אז זה בגלל שהתחפושות שמחליפות את יכולת הקפיצה, לא מספקת עבורן אלטרנטיבה. בנוסף, חלק מהתחפושות שגורמות לשחקן לשנות צורה אף גורמות לאובדן של כל חיכוך של השחקן עם הקרקע, מה שיכול לגרום לכך שהשחקן יעוף מהפלטפורמה ויאבד את התחפושת.
מערכת הקרב היא פשוטה למדי, פעם או פעמיים בשלב יצוצו מספר יצורים שונים שינסו לפגוע בשחקן בדרכים שונות, ישנם לא מעט יצורים שונים ואם בטעות מפספסים ויזואלית את העובדה שהם הופיעו בשלב, המוזיקה משתנה בהתאם לנוכחות שלהם. חלק מהאויבים ידרשו תחפושת מאוד מסוימת על מנת להביס אותם אך הקרב הוא לא דבר הכרחי בכלל לאורך השלב, אלא אם כן השחקן מעוניין בעוד גבישים שהוא יכול לאסוף על מנת להאכיל את ה-tim (שבהם אגע בחלק הבא של הביקורת). כל עולם נגמר בקרב בוס, כל בוס לוקח 3 מכות על מנת ליפול, הקרבות אינם מאתגרים במיוחד ומאוד ברורים בלי יותר מדי הסברים, מה שגורם להם להיות מאוד שכיחים.
לאורך השלבים השונים, מפוזרים פסלים זהובים בדמות Balan וגם כובע המגבעת שלו, האיסוף של הכובע מכניס את השחקן למיני משחק שהוא סוג של "Quick Time Event", אנחנו שולטים ב-Balan בתעופה בזמן שהוא שובר אבנים. כל פעם נצטרך ללחוץ על אחד הכפתורים (וזה, כמובן, ממש לא משנה איזה אחד) על מנת להפעיל את Balan בזמן שהוא מתעופף ושובר אבנים, אני עד עכשיו שואל את עצמי למה, או מה הם האבנים האלה ש-Balan שובר, הדבר לא מפורט מספיק לאורך המשחק. היות ומדובר בפרטי איסוף שמפוזרים לאורך המפה, אז המחשבה היא שהדבר אינו הכרחי לסיים את המשחק, אבל לצערי הדבר אינו נכון בכלל, על מנת לפתוח שלבים מתקדמים יותר, צריך לאסוף כמות מינימלית של הפסלונים, הבעיה היא שלא ניתן להשיג את כלל הפסלונים בריצה הראשונה של השלב, מאחר והגעה לחלקם דורש תחפושות משלבים מתקדמים יותר, מה שגורר הרבה משחק חוזר של כלל השלבים.
רוקדים דרך החיים
בואו נדבר על הנראות של המשחק: לכל עולם יש עיצוב ונראות מיוחדת במינה, העולם הראשון הוא סוג של גינה מאחר והדמות שאליה העולם קשור הוא גנן, העולם השני הינו עולם מים ומתקשר לילדה שאוהבת לצלול עם הדולפין שלה, העולם השלישי הוא עולם מלא בחרקים מאחר והדמות הקשורה אליו אוהבת חרקים וכן הלאה. השלבים עצמם קצרים במיוחד (אם לא מתעסקים באיסוף של פסלונים) וכל תחפושת עוזרת לראות מקומות נוספים בשלב. דבר אחד לא ברור בחלק מהשלבים הוא הצורה שבה הם מוצגים לשחקן, אני בהתחלה חשבתי שזה היה דבר שקשור לדמו ב-Switch (כבר אז יצאתי מאוד מאוכזב, לא אשקר), אבל חלק מהעולמות נפרסים בצורה כדורית לא ברורה, לא הייתי מתייחס לדבר אם זה היה דבר קבוע, אבל זה משהו שמתחיל לקרות באמצע שלב והטקסטורות אינן נמתחות, הן זזות בצורה לא ברורה על אובייקטים בעולם.
כל האנשים הערניים בקהל הקוראים וחובבי המחזות, אולי שמו לב ואולי התעלמו, כל הכותרות פה הן רפרנסים לשירים מ-Wicked, מחזה זמר שמבוסס על נובלה משנת 1995 שעלתה בפעם הראשונה על הבמה ב-2003 ורץ מאז עד היום (שדרך אגב, אם יוצא לכם להגיע ללונדון, ממליץ בחום לנסות למצוא כרטיס, מחזה נהדר). המשחק לוקח השראה לא קטנה מעולם מחזות הזמר, בין אם מדובר בשלל התחפושות שקיימות במשחק, או העובדה שבערך לכל אורך המשחק, משהו מסתכל עלייך, בין אם מדובר ביצורים שמשויכים לתחפושות או הדמויות שבעולם שלהן השחקן נמצא שמסתכלת על השחקן, כל העולם במה. כל עולם מקבל בסוף הופעת מחזמר מושקעת (עם סצינות סינמטיות בעבודתם של Visual Works שעושים עבודה מדהימה!), השירים וההופעות נחמדות מאוד, אבל לא כל המוזיקה במשחק מעניינת במיוחד.
עכשיו כשנגעתי כבר במוזיקה, בואו נדבר עליה ועל עיצוב הסאונד של המשחק. הנאמברים המוזיקליים של המשחק הם פנטסטיים, ה-theme הראשי נהדר, המוזיקה של Balan נהדרת, גם זאת שב-QTE. אבל מוזיקת הרקע לאורך השלבים ובאזור הראשי של המשחק משעממת, המעבר גם של המוזיקה אינו חלק, החלטת עיצוב מאוד מיושנת שהמוזיקה הקודמת פשוט נפסקת, המוזיקה הבאה מתחילה לפעול וחוזר חלילה, הדבר חוזר על עצמו כמה פעמים בשלב עם כל מפגש עם אויבים או אפילו כשה-npc שנמצאים בשלב מתחילים לרקוד, יש לכך מוזיקה מיוחדת (אין לי גם מושג למה זה קורה).
לסיום אגע באספקט האחרון שאינו ברור לי במיוחד - היצורים דמויי הציפור שנקראים Tims. את המשחק נתחיל מה-main hub שנקרא Isle of Tims, ה-Tims לאורך המשחק יעזרו לשחקן למצוא חפצים שונים או ירימו בשבילו את חלקם ויביאו אותם עד השחקן. במרכז ה-Isle of Tims נמצא מבנה שנקרא Tower O’ Tims, לאורך המשחק, ככל שנאכיל את ה-Tims יותר עם הגבישים שנמצא בשלבים, הם ימשיכו לבנות את המגדל וכל כמה זמן הם ישפרו אותו בשלבים השונים שלו, מטרת המגדל לא ברורה בכלל או מוסברת, הדבר היחיד שברור הוא שהמגדל יגדל ככל שיהיו יותר Tims ב-Isle of Tims.
השורה התחתונה
Balan Wonderworld הוא משחק שאפתני במיוחד שלצערי הרב אינו מצליח להשיג כמעט שום דבר. המשחק שהוצג לראשונה באירוע של Xbox, גרם לי לרגע באמת לקוות למשחק חדש ולא המשך לסדרה קיימת, ההבטחה שיוג'י נאקה עובד על המשחק הפיחה בי סוג של תקווה למשהו מוצלח אך בסופו של דבר מצאתי את עצמי מאוכזב. אני לא יודע מה חושבים האנשים ב-Square Enix עכשיו שהמשחק הראשון של הסטודיו החדש, Balan Company, יצא לאוויר העולם, אבל אני חייב לתהות מי נמצא בצמרת של Square Enix ואמר לעצמו "זה הדבר הגדול הבא!" המשחק מבטיח הרבה אך נותן מעט מאוד בתמורה, המשחק לא נוראי לכל אורכו, אך הוא לצערי מאוד משעמם במרביתו.
תגובות
1
11:02 11.04.2021 |
siegfried
איזו אכזבה. זה היה אחד המשחקים שהכי ציפיתי להם השנה, כואב לי לראות מה נהיה ממנו.
אבל אני חייב להודות שאת העלילה שלו מאוד אהבתי. כמו בNights Into Dreams, משחק נוסף של יוג'י נאקה, הסיפור מועבר דרך רגשות פשוטים ונאיביים ועיצוב ויזואלי יפהפה, כך שדברים כמו שמות של הדמויות והמניעים לפעולות שלהן נהיים פחות חשובים. מאוד אהבתי את זה ב-Balan, חבל ששאר החוויה של המשחק כל כך לא מספקת.
2
| פורסם ע"י