בפעם המי יודע כמה, Panic Button לקחו את הידע והיכולות שלהם כדי להביא לנו את אחד הפורטים הכי מרשימים על קונסולת ה-Nintendo Switch
כשהוכרז תאריך היציאה הראשון של Doom Eternal, הוכרזו גם הקונסולות אליהן יגיע המשחק, כשה-Switch היה ביניהן (אפילו Panic Button הצליחה להשחיל את ההכרזה שהיא עובדת על הפורט ל-Switch עם ציוץ ממש משעשע). בהמשך, פיתוח המשחק חווה כמה קשיים שהגיעו לשיא עם דחיית המשחק מנובמבר 2019 למרץ 2020, ודחייה של גרסת ה-Switch למועד לא ידוע. בעוד שידענו איך המשחק ייראה על קונסולות הדור היוצא והמחשב האישי, לא היה לנו שום מושג איך המשחק ייראה על ה-Nintendo Switch, ובהתחשב בעובדה שלא קיבלנו שום מידע לגבי הגרסה הניידת של אחד ממשחקי השנה של 2020, הציפיות שלנו היו ברצפה והחששות? בשמיים.
אז עכשיו, תשעה חודשים לאחר תאריך היציאה האמיתי של המשחק, אנחנו מקבלים את גרסת ה-Switch הכל-כך מיוחלת של משחק היריות הנהדר ממרץ שעבר. איך הוא לעומת שאר הגרסאות של המשחק? איך הוא לעומת Doom 2016 ל-Switch? האם שווה לכם לקנות את המשחק בעצמכם? אז אל תדאגו - רכשתי את המשחק בעצמי ואני אנסה לענות לכם על כל השאלות הללו בביקורת שלי לגרסת ה-Switch של Doom Eternal.
איך הם עשו את זה?!
אני לא אתחיל לספר כאן על Doom Eternal, כתבתי ביקורת שלמה על המשחק המצוין הזה במרץ של השנה שעברה ויש גבול לכמה שאני יכול לשבח את המשחקיות הנהדרת שלו, בניית השלבים הנהדרת, המוזיקה האלוהית (בצורה אירונית) והסודות השונים בכל שלב שמספקים סיבות מעולות לחזור ולשחק בשלבים השונים שוב ושוב. אני ממליץ לכל מי ששיחק ב-Doom 2016 ורוצה לשחק במשחק שחקן יחיד מהיר קצבי וכיפי בלי לחשוב יותר מדי על עלילות משוגעות ורציניות מדי (ולא רוצה לחכות ל-Shadow Warrior 3), לקנות את המשחק הנהדר הזה. אז אחרי כל הדחיות שהזכרתי בתחילת הביקורת, איך בסופו של דבר הגרסה ל-Switch נראית ומרגישה? האם הדחייה הכל-כך ארוכה של הגרסה הזו של המשחק הייתה שווה את זה? התשובה היא: כן.
Doom Eternal על ה-Nintendo Switch סובל מאותם הסימפטומים של גרסת ה-Switch של קודמו, Doom 2016: הרזולוציה נמוכה בהרבה מהגרסאות האחרות, כשהפורט ל-Switch משדר ב-720p דינאמי והביצועים של המשחק נעולים ל-30 פריימים לשנייה. הטקסטורות נראות פחות טוב מבגרסאות האחרות של המשחק והביצועים ב-Cutscenes יורדים טיפה לפעמים מתחת ל-30 פריימים לשנייה. אבל גם עם כל הדברים שכתבתי קודם, בשורה התחתונה מדובר בפורט מרשים ביותר למשחק עדכני שיצא לפני מספר חודשים. אני חושב שהדרך הכי טובה להסביר את הכוח של הפורט הזה היא בעזרת חלוקה של הביקורת הזו לשני חלקים שונים: משחק במצב נייד ומשחק במצב נייח.
במצב נייח, זאת הגרסה הכי גרועה של המשחק. שיחקתי את Doom Eternal על כל פלטפורמה שהוא קיים בה (למעט ה-Google Stadia), ועל טלוויזיה גדולה כמו ה-LG CX שיש לי בבית, עדיף לכם לשחק בגרסאות אחרות. המשחק לא נראה סופר מגעיל, אבל הוא בהחלט נראה מאוד לא מרשים. תוסיפו לכך את הביצועים הנמוכים יותר ואתם מקבלים כאן פורט שפשוט לא מחזיק מים אל מול הגרסאות האחרות של המשחק. אם המטרה שלכם היא לשחק על מסך גדול, אתם יותר ממוזמנים לקנות את הגרסה הזאת, אבל רק אם ה-Switch היא הקונסולה היחידה שלכם ואין לכם מחשב מספיק חזק כדי להריץ את המשחק הזה ב-60 פריימים לשנייה ב-FHD עם הגדרות גרפיות גבוהות.
במצב נייד, זאת הגרסה הכי טובה של המשחק. נכון, זה לא המשחק הכי יפה על הקונסולה של נינטנדו, אבל המשחק מאוד יציב מבחינת הביצועים שלו, נראה סביר על המסך הקטן יותר של ה-Switch ולמביני עניין יש גם את יכולת הג'יירו (Gyro) שמאפשרת לכם לעזור להשיג דיוק טוב יותר בעזרת תנועות הידיים שלכם, משהו שהוא קריטי למשחק הזה עם כל קונספט נקודות התורפה של האויבים שלכם. בניגוד לקודמו על ה-Switch, המשחק החדש מצליח לשמור על ביצועים של 30 פריימים לשנייה גם ב-Ultra-Violence עם המון יריבים על המסך, שזה מרהיב בהתחשב בעובדה שהמשחק נראה יותר טוב מ-Doom 2016. כמו שציינתי קודם לכן, יש נפילות ביצועים מתחת ל-30 אבל חוויתי אותם רק ב-Cutscenes והם לא השפיעו על המשחקיות. האפשרות לשחק את המשחק הזה במיטה בצורה נוחה ואחרי שהקורונה תעבור (לכו להתחסן!) אז גם בנסיעות ובדרכים היא מדהימה.
בביקורת שלי ל-Doom 2016 על ה-Switch הקדשתי פסקה שלמה לעובדה שהקונסולה החלשה לא מצליחה להריץ את המשחק ב-60 פריימים לשנייה ועד כמה אני הייתי שמח לראות את נינטנדו משקיעים קצת יותר במעבד הגרפי כדי לתת לשחקנים את האופציה לחוות את המשחק הזה ומשחקים אחרים ב-60 פריימים לשנייה. בעוד שאני לא מתכוון לחזור על אותה הטענה (לא משנה עד כמה אני עדיין דובק בה), אני עדיין מאמין שאנחנו הולכים לקבל קונסולת Switch Pro (או New Switch או איך שנינטנדו לא יבחרו לקרוא לו), בשנה הבאה ואני מקווה שכשהיא תגיע בסופו של דבר, המשחק יקבל גם פאץ' שיעלה את הביצועים של המשחק ל-60 פריימים לשנייה, כי אנחנו מדברים כאן על גרסה ניידת שהיא לא פחות מפלא של ממש וביצועים גבוהים יהפכו אותה למועמדת רצינית לתואר הגרסה הטובה ביותר של המשחק. לשחק Doom Eternal ב-60 פריימים לשנייה בכל מקום ובכל זמן? כן בבקשה.
השורה התחתונה
שוב, כהרגלם בקודש, Panic Button שולחים את היד הארוכה שלהם אל תוך נבכי ה-Nintendo Switch ומוציאים ממנו יכולות שאפילו נינטנדו לא ידעו שיש בו. נכון, זוהי הגרסה הכי פחות טובה של משחק היריות המצוין של השנה שעברה, עם רזולוציה נמוכה בהרבה וכמות פריימים שנחתכה בחצי כדי שהמשחק יוכל לרוץ כמו שצריך על הקונסולה, אבל למעט שני הדברים הללו - זה Doom Eternal על קונסולה ניידת. המשחק יציב מבחינת הביצועים שלו, נראה סביר (במצב נייד), ואפילו יכולות הג'יירו שלו מצליחות לשפר את החוויה ולהפוך אותה לטיפה יותר חלקה. זאת לא הגרסה שהייתי ממליץ לאנשים שרוצים לשחק את המשחק הזה על הטלוויזיה שלהם, אבל לכל מי שרוצה לשחק את המשחק הזה בכל מקום ובכל זמן - זאת גרסה ניידת מעולה למשחק מעולה.
תגובות
1
| פורסם ע"י