הבעיה עם Dirt היא הבעיה הרגילה של כל סדרת Dirt: חסרה הסיבה להמשיך לשחק בו והוא מגיע לידי מיצוי מאוד מהר.
עותק סיקור סופק לנו על ידי עדלי יונייטד
כשאני מדבר על Dirt, אני מדבר על סדרה ותיקה שיש לי מקום חם אליה בלב. אני מדבר משחק מירוצי ראלי ארקיידי מהיר שהתחיל עוד ב-1998 עם "Collin Mcrae: Rally״ כשיתוף פעולה בין Codemasters לקולין מקריי, אלוף הראלי באותם שנים. שיתוף פעולה זה הסתיים ב-2007 עם משחק Dirt הראשון כשבאותה השנה מקריי נהרג בתאונת מסוק. משחק Dirt השני עוד נשא את שמו ומשם שמו הושמט מסדרת המשחקים. לגרסה האחרונה של המשחק, Dirt 5, אני מגיע עם Xbox Series X וטלוויזיית LG 65CX שתומכת ב-4K 120Hz (שנלקחה ממני מאז), כך שהייתה לי האפשרות לחוות את משחק הדור הבא הראשון שלי במקסימום האפשרי.
מוזיקה טובה ומנחים מוכרים
הדבר הראשון ששמים לב אליו במשחק הוא לא המשחק עצמו, אלא הפסקול. כן, אני מתחיל את הביקורת עם הפסקול של המשחק. המשחק מלא במוזיקת רוק קצבית שמתאימה כמו צמיג שטח למירוצי ראלי. לעתים הרגשתי שהמוזיקה מגיעה ישירות מהפלייליסט שלי ואז הבנתי מה קרה פה: ב-2018 סקרתי את Forza Horizon 4 המצוין והפלייליסט שלו נשען אותן הלהקות עם הרבה שירים ולהקות משותפות (Jack White - Over and Over ורויאל בלאד למשל). באם החבר׳ה ב-Codemasters השתמשו בפלייליסט של Forza Horizon 4 כהשראה או שהם משדרים על אותו הגל - אני בסדר עם שניהם.
אז שמעתי קצת מוזיקה במסך הפתיחה ולחצתי על A והנה אני בונה לעצמי פרופיל. בעיקר נותן לו שם כשברקע אני שומע קול מוכר. הקריינים של המשחק הם James Pumphrey ו-Nolan Sykes מ-Donut Media. דונאט מדיה, למי שלא מכיר, זהו ערוץ יוטיוב (וחברה) שעוסק בכלי רכב, מכניקה והסטוריה של דגמים. לכל מי שמתעניין קצת ברכבים כדאי לתת צ׳אנס לכמה מהסרטונים של הערוץ. המנחים (נולן וג׳יימס) מעניינים, מצחיקים ואפשר ללמוד המון. את כל מה שהחבר׳ה האלה למדו מלהנחות סדרות יוטיוב הם הכניסו לתוך Dirt 5 וזה מצוין.
איפה, איך, ולמה אנחנו מתחרים?
ומה הם אומרים? את התירוץ ל״עלילה״ שיש בכל משחק מירוצים. אנחנו חלק מ-AJ Racing, קבוצת מרוצים שמריצה אותך אל הטופ. כל האלמנטים מהמשחקים הקודמים נמצאים - ספונסרים, רכבים מעניינים ואווירה של כיף באוויר. את המירוצים אנחנו מקבלים בצורה של עץ. כל מירוץ שנסיים יפתח לנו עוד מירוץ אחד לפחות וכך נוכל להתקדם גם בלי לסיים את כל המירוצים שבמשחק. Dirt 5 מציע מספר סגנונות מירוץ מעניינים. חוץ מראלי רייד, אולטראקרוס, דאמפיד ולאנד ראש (מירוצי ראלי עם סוגי רכבים שונים) ישנם גם המירוצים המיוחדים יותר כמו Path Finder - מירוץ נגד השעון כשאנחנו מקבלים באגי וצריכים להתחרות במעלה הר תלול. מירוצי הספרינט ההזויים שאני לא יודע מי אוהב אותם וגולת הכותרת בשבילי אלו ה-Ice Breakers - מירוצים על מסלול מכוסה בקרח.
כמובן, גם מסלולי הג׳ימקאנה (פעלולים) נמצאים במשחק. על מצבי המשחק הרגילים מצטרפים השואודאונס (Showdowns). מעין מירוצים מיוחדים שנמצאים כדי לאתגר את השחקן. באגי קטן מול פיקאפים עצומים? קיבלנו. פיקאפ מול באגים קטנים? קיבלנו. פה זה נגמר. התירוץ העליליתי הוא שאלו מירוצים שיעלו את ה-Reputation שלנו לקראת המירוץ הסופי. בפועל? מיותר. אפשר היה להכניס אותם בתור מירוצים באמצע הדרך ואפילו לא הייתי שם לב.
רכבי הראלי ואיך לשלוט בהם
אם כבר הזכרתי רכבים - הם די מגוונים, בעיקר במירוצי הראלי הקונבנציונליים, והם משתנים בין רכבים קלאסיים לבין רכבים מודרניים (ועתידניים). בגזרה הקלאסית, נוכל למצוא את ה-Ford RS200, Fiat Abarth 131, Subaru Impreza (קשה לי להגיד שהאימפרזה ראלי היא קלאסיקה!) ו-Lancia Stratos למשל, שכל אחד שבטעות נתקל באיזה פוסטר באחת הסוכנויות רכבים הללו כשהיה ילד מכיר (סתם, אני יודע שחלק מהקוראים שלי נולדו לאחר שנת 2000 ואני זקן). כשנלך למודרניים נוכל למצוא כבר רכבים כמו סקודה פאביה ופורד פיאסטה שעושים שמות במרוצי הראלי הנוכחיים. וישנם גם רכבים עתידניים ומוזרים כמו ה-Mitsubishi e-VOLUTION החשמלי. הבעיה האמיתית היא שאין הרגשה של הבדל בין הרכבים.
וניסיתי, ניסיתי למצוא הבדל. אז נכון - יש כאלו שיאיצו מהר יותר ויש שיכנסה לפניה מהר יותר אבל זהו. מעטים הם המשחקים שמצליחים להעביר הרגשה של שוני בין הרכבים וכחובב מוטורי, אני מכיר את ההבדל בין מנועי 6 בשורה לבין מנוע V8 ובין מה קורה שכשמים טורבו (או סופרצ׳ארג׳ר, למתקדמים). Dirt לא נותן לנו את ההרגשה הזו. בין אם זה בטווח סל״ד יעיל, כמה מומנט מקבלים ומתי או בכלל - הוא לא שם. ההבדל בשליטה קיים אך ורק בבהתאם למשטח עליו אנחנו נוסעים שתחתיו וסוג ההנעה של הרכב.
סוג ההנעה משתנה בעיקר בין 4WD/AWD/2WD. למרות שהמשחק הוא ארקיידי לחלוטין ואינו מתיימר להוות סימולציה (בניגוד ל-Dirt Rally למשל). עדיין רכבים בעלי הנעה כפולה (AWD/4WD) עדיפים מבחינת היציאה מהמקום והשליטה ברכב. כמובן שהם גם יותר סלחניים לטעויות. אם תשתמשו ברכבי הנעה אחורית ותהיו פחות רגישים עם הגז, תמצאו את עצמכם מחליקים לכל גדר ועץ במסלול.
זהירות - כביש חלק!
ונחזור למשטח - ישנם הברורים מאליהם, האחיזה תחסר בדרכי בוץ ועפר ותהיה קיימת בדרכי האספלט (המצומצמות מאוד) במשחק. את ההבדל הגדול ביותר נוכל לראות באיוונטים כמו Ice Breakers שבהם נכנסים להיגוי יתר קיצוני והבלם יד עובד שעות נוספות. לעומת זאת, בשלג נצטרך להתחיל את הפניות מוקדם יותר בגלל תת היגוי משווע.
ואם כבר מדברים על שלג, קרח ובוץ - Dirt 5 מציג מערכת מזג אוויר מהטובות שראיתי. תוך כדי המשחק המזג אוויר עלול להתחלף. את האפקט היפה ביותר אפשר לראות בשני מצבים לטעמי, בחלופה לסופת ברקים שבה המסך כולו מקבל פלאשים של ברק ומאוד מכניס לאווירה ובסופת שלגים שבה כמעט ואי אפשר לראות את הדרך בגלל השלג. זהו לא רק אפקט גרפי - אנחנו יכולים להתחיל מירוץ ובסיבוב הראשון יתחיל לרדת שלג. עם התקדמות המירוץ נראה את השלג נערם על הדרך והתוצאה היא שהסיבוב הראשון לא יהיה דומה לסיבוב האחרון במירוץ, גם מבחינה גרפית וגם מבחינת השלג החלקלק שנערם בדרך וגורם לי להכנס בעצם.
מעלים הילוך על הדור הבא
על כל זה מנצחת קונסולת הדור הבא של מיקרוסופט, ה-Xbox Series X והיא מראה מה היא שווה. המשחק רץ אצלי על 4K ב120Hz ולא ראיתי נפילות פריימים גדולות והמשחק נראה מדהים. הרכבים מפורטים מאוד והסביבה יפהפיה עד כדי כך שחבר שישב מהופנט מול המסך אמר: ״אני יכול להסתכל על התפאורה בלי לדעת שזה משחק״. לא מדובר פה על גרפיקה פוטו-ריאליסטית, אלא על משחק יפה. משחקי התאורה (ותודה לתמיכה ב-Dolby Vision) מצוינים וכאמור, בשילוב עם המזג אוויר שדורש הרבה שינויי תאורה (סופות הברקים מטורפות!) המשחק נוצץ.
עם כל היופי והידע והכיף שיש במשחק, עברתי אל המולטיפלייר. למצוא משחק לקח לי המון זמן וגם אז מצאתי רק יריב אחד או שניים. המשחק רץ חלק, אבל לא מצאתי שום סיבה להמשיך במולטיפלייר. הרגיש לי לגמרי כמו הסינגלפלייר והאנשים שנמצאים כרגע במולטי לא מאתגרים יותר מה-NPCים מהסינגל. וזהו לגמרי מרגיש כמו הסינגל, רק בלי האפשרות לבחור איוונטים. כנראה כדי לא ליצור מצב שאין עם מי לשחק כי כל אחד רוצה לשחק באיוונט אחר. בסוף? עדיין אין עם מי לשחק.
המצב היצירתי והמעניין יותר - Playgrounds
המצב האחרון שמעניין הוא Playgrounds. דווקא במוד הזה יש פוטנציאל עצום. במצב זה אפשר ליצור מסלולי ג׳ימקאנה ופעלולים אחרים ולשתף אותם עם העולם ולהתחרות באחרים. שיחקתי על מסלולים מטורפים שאחרים יצרו, עם לופים, טיפוסים ופניות סופר הדוקות, קפיצות דרך טבעות אש וכל העיף שבעולם. למי שזורק את Trackmania - אז אפשר להכין גם מסלולים מטורפים בסגנון הזה. אני מעריך שמי שיקנה את המשחק הכי יעריך את מצב ה-Playgrounds שמכניס כמויות אדירות של טירוף לתוך מה שאמור להיות מטורף מלכתחילה - מירוצי ראלי.
אבל ל-Dirt יש נקודת תורפה גדולה מאוד, עוד מאז המשחק הראשון. הוא יפהפה, כיף לשחק בו, אבל הוא לא מציע מספיק עומק כדי להשאר מחובר אליו. נכון, יש מי שימצא את מצב ה-Playgrounds ממכר ויבנה בו מסלולים בשנה הקרובה, אך רוב השחקנים יהנו, ישחקו שבוע-שבועיים במשחק ויזרקו אותו הצידה. אין פה מספיק בשביל להשאיר גיימר שכבר התנסה בכותרי Dirt בעבר במשחק. וזה לא שהחבר׳ה ב-Codemasters לא ניסו. הם הוסיפו מנגנון קוסטימיזציה לרכבים שלא רלוונטי בחלק גדול מהמקרים (נגיד, בבאגי שעשוי כולו מצינורות ברזל. איפה אני אשים עכשיו את הלוגו של Alpine עליו??) אבל הוא לא מספיק מספק כדי שאעבוד בלהשיג עוד מדבקות ועיצובים לרכב.
בניגוד ל-Forza Horizon 4 שדיברתי עליו בתחילת הכתבה, שבשנתיים האחרונות מאז הוא יצא רק הוסיפו לו רכבים ואיוונטים ויש אפקט של איסוף רכבים, ב-Dirt אין לאן לשאוף. כן, אנחנו יכולים לגלח עוד חצי שניה מזמן ההקפה של המסלול, לפתוח עוד טקסטורה לרכב או להשיג יותר נקודות באיוונט ג׳ימקאנה. בשורה התחתונה, אחרי ששיחקנו מספר שעות ב-Dirt אין טעם לחזור אליו למעט אם איזה חבר יקפוץ וירצה להתחרות במשחק כי Forza לא מאפשר את זה.
השורה התחתונה
הבעיה עם Dirt היא הבעיה הרגילה של כל סדרת Dirt: חסרה הסיבה להמשיך לשחק בו והוא מגיע לידי מיצוי מאוד מהר. קדימה Codemasters, פיתחתם מספיק משחקי מרוצים בחייכם. ממשחקי ראלי ארקיידים כמו Dirt ועד למשחקי סימולציה כמו Project Cars ו-Grid. אתם יכולים לעשות את הצעד הבא ולהביא את Dirt לעולם פתוח בדומה ל-Forza Horizon 4 וזה באמת מה שרציתי שיקרה. תנו לי את המשחקיות של Dirt ומירוצי ראלי עם הטירוף של ה-Playgrounds בעולם שאני ארגיש שאין לו גבול ובכל מקום יש מה למצוא. תנו לי עוד סיבה להפעיל את המשחק גם בעוד שנתיים. לצערי, Forza יש רק אחד.
תגובות
1
| פורסם ע"י