הרשמה

רשמים ראשוניים מה-Xbox Series X: אריזה, קונסולה והשלט

אחרי ה-PS5 הגיע תורו של ה-Xbox Series X! בר נותן לנו את הרשמים הראשוניים שלו על הקונסולה החדשה של מיקרוסופט!

תודות למיקרוסופט ישראל, בר עושה לנו אנבוקסינג לקונסולת ה-Xbox Series X, הקונסולה המעניינת והעוצמתית של מיקרוסופט

ad banner

כמה התרגשתי כשקיבלתי את שיחת הטלפון בה שמעתי מהצד השני: ״בר, 3 דקות אני אצלך, ה-Xbox מגיע״. מתן מבנדא (תודה!) עוצר בצד הדרך ומוריד לי את הקופסא הענקית שמיקרוסופט ישראל סיפקו לנו באדיבותם. אני עולה מהר הביתה, מפנה את השולחן לסט הצילומים, כותב הערות וכל זה רק בשביל להראות לכם (נכון לרגע זה ממש, כן? הביקורת המלאה בדרך!) על מה מיקרוסופט עבדה כל הזמן הזה.

תוכן עניינים קצר:

1. האריזה עצמה

2. קונסולת ה-Xbox Series X

ad banner

3. השלט ואביזרים נלווים

אל תסתכל בקנקן...

אני מקבל את הקופסא הלא-מרשימה שמגיע בה ה-Xbox Series X. באמת שאין מה לדבר על החיצוניות שלה: מדובר בקופסא בנאלית לחלוטין בצבעי שחור-ירוק עם הכיתוב XBOX בקטן ובעוד יותר קטן Series X. הקופסא עצומה, מה שגרם לי לחשוד שה-Series X יהיה מכוער, גדול, עצום, אפילו יותר מה-PS5. אבל הופתעתי לגלות שצורת הפתיחה הלא-קונבנציונאלית של הקופסא דווקא מספרת סיפור שונה לחלוטין: מדובר באחת מפתיחות הקופסא היפות ביותר שהיו לי.

ad banner

הקופסא נפתחת כמו צדפת ענק ששומרת על פנינה יפייפיה. הקונסולה עצמה עטופה בבד שחור ומוגנת בעזרת קרטון שעליו הכיתוב ״Power your dreams". וואו, פשוט וואו. לא פתיחה קונבנציונאלית של קרטון עם מכשיר טכנולוגי בפנים, אלא פנינה אמיתית שמתסתתרת בתוך קופסא לא מרשימה מספיק. מספיקה פתיחת הקופסא הזו בשביל לתת את ההרגשה שזהו מוצר פרימיום.

...אלא במה שבתוכו

הקונסולה לא קטנה במיוחד, אבל היא גם לא עצומה במיוחד - זה נראה שהמהנדסים של מיקרוסופט עשו בחירה נכונה בעיצוב שלה. הקופסא הלא גדולה במיוחד הזו מגיעה בצבע שחור כשבניגוד לקונסולות לבנות גדולות אחרות, היא מצד אחד מאוד סולידית ומצד שני יש בה את הקסם שלה. מה שכן, זו אחת הקונסולות הכי כבדות שיצא לי להרים - בהתחשב בכך שהיא גם די קטנה, אפשר לקרוא לה מרוכזת. כמו שניתן לראות בתמונה למטה, הקונסולה היא ברוחב של ה-Xbox One S אך בערך פי 2 ממנו בגובה וחצי ממנו ברוחב.

את הקונסולה אפשר להניח על הצד בצורה פשוטה מאוד, אבל אז היא תופסת הרבה מאוד מקום על השולחן. בכלל, המימדים של ה-Xbox Series X יוצרים קונסולה שנורא מוזר להשכיב על הצד, כשגם סידור הכפתורים עליה זועק: ״אני פה בשביל לעמוד!״. הקונסולה עומדת על רגל גומי גדולה הממוקמת בתחתית ועליה הברכה: "Hello from Seattle", מיקום המשרדים הראשי של Xbox. איכות הפלסטיק היא מצוינת ובאופן נורא מוזר - הוא מסוג שלא מושך טביעות אצבע. בניגוד לשמואל שאת הפלייסטיישן 5 החזיק וסובב בעזרת כפפות - אני קצת יותר חסר סבלנות וקצת יותר סטודנט. טביעות האצבע לא השאירו סימן ניכר ואלו שכן נשארו - ירדו בקלות עם סמרטוט יבש. למען הנוחות ובגלל שזו הפוזיציה המועדפת עלי, אני אדבר על הקונסולה במצב ״עומד״.

ומה שאפשר לחבר אליו

בצד האחורי של הקונסולה נוכל למצוא חיבור HDMI 2.1 בודד, כמסר שמראה שבניגוד ל-Xbox One, ה-Series לא בא להיות מרכז מולטימדיה - הוא כאן כדי שנשחק. על ה-Series X נוכל למצוא עוד שני חיבורי USB שאצלי משמשים בעיקר לטעינת השלטים (הבהרה: בסוללות נטענות אפטרמרקט), חיבור חשמל 2 פינים, חיבור Ethernet והכי חשוב - חיבור לכרטיס זיכרון Storage Controller. מיקרוסופט מבטיחה לנו שחיבור כרטיס זכרון מסוג זה, בניגוד לחיבור ב-USB, ידמה כמה שאפשר לחיבור SSD ללוח אם, בחלק הקדמי נוכל למצוא את כפתור ההדלקה, חיבור USB בודד ואת כונן הדיסקים. הפרונט יוצר קונסולה מאוד נקייה ולא עמוסה מדי. אך עדיין, גבוהה למדי (לא כמו ה-PS5, אבל בטח בהשוואה ל-Xbox One).

מעבר לחיבורים, נוכל לראות את מערכת הקירור של הקונסולה: בחלקה התחתון של הקונסולה אפשר לראות את ה-Mesh - חורים שמהם אוויר קר צריך להכנס ולצאת מהחלק העליון של שבה ממוקם מאוורר ענק. ואם כבר אנחנו במבט ממעוף הציפור על הקונסולה, יהיה קשה מאוד להתעלם מהחלק הכי מושך בקונסולה. מיקרוסופט צבעו את החלק הפנימי של הגריל בירוק ו... וואו, זה ממש הרשים אותי!

לא שמים את כל האביזרים בקופסא אחת

ביחד עם הקונסולה, נקבל ערכה די פשוטה של כבל חשמל, כבל HDMI 2.1, את הקונטרולר החדש וזוג בטריות. הערכה היא פשוטה מאוד, ואין שום דבר מיוחד בפנים. היתרון הגדול הוא שמי שיש לו כבר Xbox One (או PS4) יוכל לנתק את הקונסולה שלו ולחבר את החדשה. אלא אם כן הטלוויזיה שלו תומכת ב-4K 120Hz שכבלי HDMI 1.4 לא תומכים בה ואז כן צריך להשתמש בכבל המצורף.

בגזרת הבקרים, מיקרוסופט לקחה את הקונטרולר המצוין של ה-Xbox One ושדרגה אותו ממש במעט. נוסף פה כפתור Share שסוני כבר הוסיפה ב-Dualshock 4 וזו תוספת מבורכת בהחלט לקונטרולר הנוכחי. ה-D-Pad הוא אחוד עכשיו ודומה יותר ל-Elite Controller, מה שאומר שיותר קל ללחוץ על האלכסונים. חיבור הקונטרולר ל-PC (או למי שמעוניין לחבר לקונסולה עצמה) הוא ב-Type C במקום ב-Micro USB. חיבור התוספות בחלק התחתון של הקונטרולר לא השתנה וכמובן יש בו חיבור PL 3.5mm לאוזניה. מיקרוסופט לא כללו אוזניה או כבל Type C. בהתחשב בכך שהשלט לא נטען, החיסרון של כבל הוא סביל, אבל כן ציפיתי ממיקרוסופט לכלול גם אוזניה פשוטה.

הקונטרולר הוא במידות זהות לקונטרולר של ה-Xbox One והוא מרגיש מצוין, בדיוק כמו הקונטרולר של ה-Xbox One. השינוי הדרסטי ביותר הוא בטריגרים וכפתורי הכתף. מיקרוסופט הוסיפה טקסטורה נעימה ומחוספסת על הטריגרים, בדיוק כמו הטקסטורה הקיימת על האנלוגים והחלק התחתון של הבקר. התוצאה? הטקסטורה נעימה למגע ולא מחליקה כמו בקונטרולר של ה-One. מיקרוסופט שיחקו אותה מאז ה-360 עם בקר מצוין ונראה לי שפה הם הגיעו לסוג של שלמות. השדרוג מה-360 ל-One היה הכי דרסטי, וכאן מיקרוסופט לקחה את הבקר המצוין שלה ורק התאימה אותו ל-2020, עם תוספת של טאץ׳ נעים יותר. מבחינתי, מיקרוסופט יכולה להמשיך גם לדור הבא של הקונסולות עם השלט הנוכחי, ולדור שאחריו.

הצבתי את הקונסולה במקום ה-Xbox One S שלי. ואתם יודעים מה? היא משתלבת נורא יפה בסלון ונראית כאילו זה המקום שלה. היא כרגע חיה בהרמוניה עם ה-PS4 Pro וה-Nintendo Switch שברשותי. נראה כי העיצוב הנקי משתלם: מצד אחד היא מושכת תשומת לב, אבל מהצד השני היא לא נמצאת שם על המזנון כמו חללית שאומרת ״הנה אני פה!!! תראו אותי!״.

זוכרים את הכיתוב ״Power your dreams״ מתחילת הכתבה? אז עם הכח הנוסף של ה-Series X אני בהחלט חולם על חוויה שלא הייתה לי בעבר. משחקים ב-4K על קצב פריימים יציב של 60 פריימים לשנייה. להדליק משחקים שקודם שיחקתי עם קריסות FPS (היי Warzone) והיו לא שחיקים מבחינתי על קונסולה. כל זה בקונסולה קטנה (יחסית!) שמחירה בישראל עומד על 2200 ש״ח. הייתי מספר לכם על ביצועים, על כונן ה-SSD, על ה-UI ועל תהליך ההתקנה, אבל את כל אלו אני שומר לביקורת המלאה על הקונסולה שתגיע בהמשך.

בר הוכמן - כתב תוכן

בר הוכמן - כתב תוכן

משחק על: PC, PS4, Xbox One

בחיים לא תנצחו אותי ב: קרב Roadhogs ב-Overwatch. 

המשחק שהגדיר לי את הילדות: לא בטוח אם Oddworld או The Neverhood. בכל מקרה הילדות שלי הייתה מוזרה.

כשאני לא משחק אני: סטודנט למדעי המחשב בסבל וכדורסלן בחסד.

מסר לעולם: לא תמיד התפוח הכי אדום הוא בהכרח תפוח.

צפיה בכתבות צוות תוכן צור קשר

תגובות

תצוגה מקדימה
הסתר | הצג תצוגה מקדימה
טוען...
  1. 1

       | פורסם ע"י