הסיפור הנדוש והגרפיקה המזדקנת רק מציגים כמה זמן עבר מאז שהמשחק המקורי יצא. יש לו מזל ענק שהוא עד כדי כך כיפי.
עותק סיקור סופק לנו על ידי THQ Nordic
את Kingdoms of Amalur אני עוד זוכר מ-2012. חיפשתי משחק לשחק בחופשת הקיץ שבין השנה השנייה לשלישית שלי באוניברסיטה ונתקלתי בו: משחק אקשן/תפקידים חדש של חברה לא מוכרת בשם "38 Studios". המשחק הימם אותי מהדקה הראשונה, כשהמשחקיות הייתה משהו שכמעט ולא ראיתי בגיימינג: משחק תפקידים מגוף שלישי שמרגיש לי כמו משחק אקשן לכל דבר ועניין. זה גם היה אחד המשחקים הראשונים שידעתי לומר בפה מלא שאני חושב שהם לא מוערכים דיים, כשחפרתי לכל בן אדם שרק היה מוכן לשמוע על המשחק הזה (ותראו מה אני עושה עכשיו, 8 שנים אחרי). אז עכשיו כשהמשחק קיבל חידוש בדמות Kingdoms of Amalur: Re-Reckoning, הגיע הזמן לבדוק האם המשחק הזה עמד במבחן הזמן, או שמא נתתי לו הרבה יותר מדי קרדיט ושעדיף אם היה נשאר ב-2012?
סיפור ישן (בניית עולם מיושנת)
הסיפור של Kingdoms of Amalur לא השתנה במאומה במשך שמונה השנים האחרונות: אתם תשחקו גבר או אישה שעשו את הבלתי יאומן וחזרו לחיים בעזרת באר הנשמות. כעת, בתור יצור שאינו כבול על ידי שלשלאות הגורל, אתם צריכים להבין איך מתתם והגעתם לבאר הנשמות מלכתחילה, מי הם הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים ולהביס את Gadflow, המלך של הממלכה שתוקפת כרגע את העולם של המשחק. האמת שהסיפור עצמו לא רע, בייחוד בסטנדרטים של התקופה ההיא. הקונספט מרענן, הדמויות טובות (גם אם הדיבוב שלהן הוא חצי כוח) והעולם של המשחק גדול ומזכיר לי לעיתים את העולם של שר הטבעות, פרי מוחו של טולקין.
הבעיה הכי גדולה של הסיפור נובעת מאיך שהעולם עצמו נבנה. המשחק מורכב ממשימות ראשיות וצדדיות. המשימות הראשיות הן ברובן ברורות מאוד: תלכו לאזור X, תדברו עם בן אדם Y ותעשו מה שהוא ביקש מכם. המשימות הראשיות הן גם הזרז למעבר בין האזורים השונים במשחק, אז יש סיבה מאוד טובה לעשות אותן בסך הכל. הבלגן מתחיל עם המשימות הצדדיות. ל-Kingdoms of Amalur יש המון משימות צדדיות - יותר מדי אפילו. המון NPC-ים יצטרכו את העזרה שלכם עם מילוי של משימה כזו או אחרת בשבילם, כדי לזכות בשיקוי כלשהו ועוד נקודות ניסיון. במובן הזה, Kingdoms of Amalur לא שונה בכלל ממשחק MMORPG רגיל. אפילו הסימון של המשימות הללו במפה הוא סימן קריאה.
רוב המשימות הללו חוזרות על עצמן, כשגם אם לא מדובר באותה המשימה אחד לאחד, המשימות כל-כך דומות שאולי היה שווה לחתוך את הכמות שלהן בחצי. כמובן שאתם לא צריכים לעשות את כולן, אבל אז המפה של המשחק פשוט מפוצצת במשימות שאני כשחקן העדפתי שלא לבצע. זה חבל שהמשימות הצדדיות הרגישו לי כמו מטלות יותר מאשר עוד חלק אינטגרלי במשחק, כי חלקן בונות את העולם של Kingdoms of Amalur בצורה טובה. משימות שמסבירות את היחס של הגזעים השונים אחד לשני, מבהירות את הסיפור של אנשים מסוימים ושופכות אור על האזורים השונים במשחק פשוט נבלעים בים המשימות הגנריות שיש במשחק. אני מסתכל על משחקים כמו The Witcher 3 ומבין את ההבדל בין שני המשחקים: באחד המשימות הצדדיות ייחודיות וגורמות לעולם של המשחק להרגיש חי, ובשני הרגשתי כמו מדביר/שליח.
אקשן/תפקידים - עם דגש על האקשן
אז אולי הסיפור של המשחק הרגיש תקוע בגלל המשימות השונות, אבל הוא משרת יפה מאוד את המשחקיות של Re-Reckoning ותנו לי לומר לכם משהו: המשחק הקדים את זמנו במובן הזה. Kingdoms of Amalur: Re-Reckoning הוא משחק אקשן/תפקידים, ובעוד שהרבה משחקים מנסים להגיע לאיזון בין שני התחומים הללו, המפתחים המקוריים של המשחק החליטו לזרוק הכל מהחלון ולתת לשחקנים השונים משחק אקשן בסגנון של God of War עם אלמנטים של משחקי תפקידים כמו עליית רמות ובחירת קלאסים וסקילים. ההימור הזה שלהם השתלם ובגדול: גם היום, יותר מ-8 שנים לאחר יציאת המשחק המקורי, Kingdoms of Amalur נשאר אחד המשחקים הכי כיפיים בתחום משחקי התפקידים. הרבה בזכות השילוב בין מכניקת הקרב של המשחק, לבין היכולות השונות של הדמות שלכם.
כיאה לסיפור על אדם שמכתיב את הגורל של עצמו, הקלאס (או המקצוע) של הדמות שלכם לא נקבע מראש, ואתם יכולים לשנות אותו כראות עיניכם. אתם יכולים להתחיל את המשחק כלוחם חסר מעצורים עם חרב ענקית ובאמצע המשחק להחליט שאתם דווקא רוצים להיות קוסמים ששולטים בברקים ובקרח. המשחק גם מגדיל לעשות ומאפשר לכם לשלב בין היכולות השונות: אתם יכולים להיות לוחם זריז שיכול להשתמש בקסמים כדי לחזק את עצמו ולהביס את היריבים שלכם; אתם יכולים ליצור דמות שיודעת להשתמש בחרב ומגן מקרוב, אך גם להכות באויבים מרחוק עם חץ וקשת. הבחירה היא שלכם ובאופן ממש לא מובן מאליו - כל מה שתבחרו יהיה בסופו של דבר כיף.
יש קלאסים יותר טובים ופחות טובים כמובן, אבל בין אם מדובר בלוחם, קשת, גנב או קוסם, המשחקיות יודעת להפוך כל קרב לריקוד של ממש. היכולת להתחמק ולהשתמש ביכולות בלחיצת כפתור הופכת את הקרבות השונים לזריזים, אנרגטיים ומלאי חן בצורה שלפעמים מזכירה לי משחקים של Platinum Games או את סדרת Devil May Cry. אחד הדברים שהמשחק עושה נכון עם הרימאסטר הזה הוא האופציה לשנות את המצלמה. אני הגדלתי טיפה את סליידר ה-FOV החדש כדי לראות יותר דברים שהולכים על המשחק וזה שיפר את החוויה שלי פלאים. המצלמה עדיין יכולה להיות מציקה טיפה, אבל זה שיפור אדיר מהמשחק המקורי במובן הזה.
מנגנון ה-Reckoning חוזר, אבל אם במשחק הראשון הוא היה פורץ דרך והרגיש במקום, בחידוש הוא היה מאוד "לא מועיל, לא מזיק". המנגנון הזה מאפשר לכם להשתמש במד מיוחד שנקרא Fate כדי להיכנס למוד שנקרא Reckoning, המאפשר לכם לעשות נזק גדול יותר ולסיים את הקרב עם QTE (קיצור של Quick Time Event). שוב, לא מצאתי את עצמי משתמש בו יותר מדי, או מתרגש ממנו יותר מדי - הוא שם ואתם יכולים להשתמש בו. החידוש הוסיף גם רמת קושי נוספת שהופכת את המשחק למאוד מאתגר, בעיקר לשחקנים וותיקים. רמת הקושי החדשה מעלה את הרמה של היריבים שלכם עוד יותר ומאלצת אתכם להשתמש ביכולות שלכם בחוכמה (וכן, גם במוד ה-Reckoning).
לא הזדקן יפה
בפרסום לקראת היציאה של המשחק, דובר על כך שהמשחק יציג "גרפיקה מהממת" - זה רק חצי נכון. הגרפיקה של המשחק באמת קיבלה בוסט בדמות אפקטים טובים יותר, תאורה מציאותית יותר וטקסטורות ברזולוציה גבוהה. כדורי אש מפיצים חום ויזואלי שמעוות את כל האוויר מסביבו בצורה ריאליסטית, מערות נראות חשוכות יותר ומציאותיות יותר, שריון נראה טוב בהרבה בזכות הטקסטורות החדשות והמתקפות השונות נראות הרבה יותר טוב מבמשחק המקורי.
מהצד השני, העיצוב האומנותי של המשחק פשוט זועק *2012*. אני נוהג לציין את זה הרבה בביקורות שלי, אבל זה חשוב להבין: לעיצוב אומנותי יש משקל יותר גבוה מאשר לגרפיקה עצמה. משחק יכול לקבל שיפור גרפי נהדר ועדיין להרגיש מיושן, וזה לחלוטין מה שקורה במשחק הזה. כל מקום ב-Kingdoms of Amalur: Re-Reckoning נכנס למשבצת של משחק תפקידים גנרי של תחילת העשור הקודם, בין אם מדובר בעצים שנראים מוזר ולא אסתטיים עד הדמויות המרובעות עם העיצוב המגוחך והאנימציות הנוקשות. אני מסתכל על משחק כמו Xenoblade Chronicles: Definitive Edition שיצא השנה לקונסולת ה-Nintendo Switch כהשוואה וכדוגמא לאיך צריך לחדש משחק מלפני כמעט עשור.
הם לא היו חייבים לחדש את כל האנימציות השונות של כל הדמויות כמו במשחק של נינטנדו כי זה היה לוקח המון זמן ומאמץ שאולי לא היה ל-THQ Nordic, אבל משהו נחמד שכן נעשה ב-Xenoblade המחודש היה צמחיה רבה יותר ותאורה רכה יותר שגרמו לעולם לבלוט יותר ולהרגיש צבעוני וחי ממש. ב-Kingdoms of Amalur: Re-Reckoning לשם השוואה אין עלייה דרסטית בכמות הצמחייה על הקרקע, כשבמקומות כמו היער בתחילת המשחק זה היה יכול להיות פשוט מדהים. למזלנו, למשחק אמורה להיות תמיכה אוטומטית ונרחבת במודים ב-Steam, אז אני בהחלט מקווה שהמשחק עומד לקבל את טיפול ה-Skyrim שלו ושקהילת המודינג תעשה את העבודה ש-THQ Nordic לא השכילה לעשות.
השורה התחתונה
אם אני מסתכל אחורה על הזמן שביליתי במשחק הזה (בין אם המקורי או החידוש), אני מבין שהזמן לא עשה יותר מדי טוב ל-Kingdoms of Amalur. הסיפור של המשחק דיי מפוזר עם יותר מדי משימות צדדיות לא חשובות שחוזרות על עצמן במתכונת כזו או אחרת, המוזיקה של המשחק לא רעה, אבל דיי נשכחת, והגרפיקה של המשחק בהחלט מראה סימני זיקנה אמיתיים, בעיקר מול חידושים אחרים שיצאו השנה. מצד שני - מבחינת משחקיות, זהו עדיין אחד ממשחקי התפקידים הכי כיפיים שתוכלו למצוא היום בשוק: היכולות השונות, הקסמים, מנגנון עליית הרמות שמעודד שילוב בין קלאסים שונים, הדגש המרכזי על אקשן וזרימה בזמן הקרבות - כל אלו היו פשוט נהדרים - בדיוק כמו ב-2012, כשהמשחק הזה יצא לראשונה.
אם כבר יש לכם את המשחק ב-Steam, ההמלצה שלי תהייה לא לקנות את החידוש, גם במחיר המוזל - המשחק המקורי יספיק לכם ואולי תוכלו למצוא מוד שמשפר את הגרפיקה עוד טיפה. אם לא ניסיתם את המשחק הזה אף פעם, אז Kingdoms of Amalur: Re-Reckoning באמת שווה ניסיון - גם עם כל הבעיות שלו.
תגובות
1
| פורסם ע"י