לנובו עיגלו פינות בכמה מקומות, אבל הם כיפרו על כך עם מסך יפהפה, ביצועים טובים ואופציות שידרוג זמינות וטובות
לפני כמעט 4 שנים ה-Macbook Pro בן ה-5 שלי החליק לי מהיד ובעקבות הנפילה לוח האם שלו התקצר ונשרף, הוא לא הרגיש כלום וזה היה מוות מיידי במקום. מאז ועד היום לא היה ברשותי לפטופ ובטח שלא לפטופ גיימינג ליותר מכמה ימים. וזה לא שלא ניסיתי למצוא אחד, קיבלתי לביקורת את ה- Y700 של לנובו לביקורת ולמרות שאהבתי אותו הוא לא התאים להיות הלפטופ האישי שלי. אחריו נסיתי את ה-GL502V של אסוס וגם איתו לא היה לי קליק, אפילו השאלתי מחבר אחד מחשב מסדרת Latitude של Dell ומחבר אחר LG Gram, אתם יכולים להבין כבר איך המשיך הרומן שלי איתם. פשוט אף אחד מאלו שניסיתי לא הצליח למלא את החלל שהותיר בי אותו Macbook Pro מרוסק. אז כשלנובו פנו אליי ושאלו אותי האם אני רוצה לקחת את IdeaPad Gaming 3 החדש שלהם לסיבוב, כמובן שלא סירבתי וקפצתי על ההצעה. אז מה חשבתי על לפטופ הגיימינג של לנובו והאם הוא החלק שהיה חסר לי בלב? נגיע לזה בהמשך.
מתחילים בעיגולי פינות
נתחיל קודם כל מהקופסא שאני וכל אחד שירכוש את המחשב יפגוש. אומרים שאין שני לרושם ראשוני נכון? אז לנובו מתחילה לא כל-כך טוב: בתוך הקופסא נמצא מטען, ניירת והמחשב בתוך כיסוי בד שחור ודיי עלוב. קופסאת הקרטון היא קופסא חומה וגנרית, ללא יותר מידי מיתוג או גרפיקה, אין לה ידית נשיאה בכלל ובאופן כללי היא משעממת ואפשר לזרוק אותה ישר לפח מיחזור, ככה גם את כיסוי הבד שהמחשב מגיע בו.
למרות ההתחלה העגומה המצב משתפר כשמסתכלים על איכות הבנייה של המחשב. ה-IdeaPad Gaming 3 מגיע בשני צבעים, כחול ושחור.
אני קיבלתי את המחשב הכחול ואני מוכרח לציין שאהבתי את הצבע שמצד אחד הוא לא שחור רגיל ומשעמם אבל מהצד השני הוא גם לא בולט וצועק גיימינג. שלדת המחשב בנויה בצורה חזקה ויציבה מפלסטיק שבהתחלה הטעה אותי בחשיבה שהוא בכלל מתכת. המחשב לא דק או כבד במיוחד (שוקל כ-2.2). אבל אם ציפתם שהוא יכנס תחת קטגוריית "Thin & Light", אאלץ לאכזב אתכם כי בכל זאת מדובר על מחשב גיימינג בגודל 15.6 אינץ'. לסיום ארצה לגעת בעוד כמה דברים קטנים: הראשונה היא מצלמת ה-720p שמספיקה בערך רק לשיחות זום וגם זה בקושי, אבל בצד החיובי לנובו התקינה לצד המצלמה נורה קטנה שמציגה אם המצלמה בשימוש וגם תריס פיזי שמאפשר להסתיר את המצלמה כדי לשמור על פרטיות. לבסוף אציין שלמרות המשקל ואיכות הבנייה הטובה התאכזבתי לגלות שאי אפשר לפתוח את המחשב בעזרת אצבע אחת, כן זה קטנוני אבל הייתי שמח אם זה היה אפשרי.
מאיכות הבנייה נדלג לכל נושא החיבורים של המחשב. ל-IdeaPad Gaming 3 יש את החיבורים הבאים:
- מטען
- חיבור Ethernet Lan במהירות של 1Gigabit
- HDMI 2.0
- 2 חיבורי USB-A 3.1
- USB-C 3.1
- 3.5mm Audio Combo
- Novo Hole
בסך הכל היצע החיבורים של המחשב הוא מספיק והכללה של כפתור ה-Novo Hole אשר מאפשר כניסה ל-BIOS היא טובה אך עדיין יש לי כמה טענות בנושא. באופן אישי 2 חיבורי USB-A הם לא מספיקים לשימושים שלי ולכן הייתי שמח לראות לפחות עוד חיבור אחד. בנוסף לכך הייתי שמח לקבל גם קורא כרטיסי SD וחיבור Ethernet יותר מהיר מ- 1Gigabit, במיוחד כשהיום המשחקים שוקלים בקלות מעל 100 ג'יגה וההורדות שלהם נמשכות שעות ארוכות. אך אלו זניחים בעיני לעומת חוסר הניצול והשימוש הלקוי בחיבור הקסם של השנים האחרונות, הלא הוא חיבור ה-USB-C.
כולנו מודעים ליכולת של USB-C להעביר גם מתח וגם מידע במהירויות גבוהות מאוד, לנובו, בחרתם לכלול את החיבור הקסום במחשב שלכם? תשתמשו בו עד הסוף. אני תוהה לעצמי מדוע לנובו בחרה שלא לתמוך בתקן Thunderbolt 3 המתקדם? למה אני צריך להשתמש בחיבור הטענה ייעודי במקום ה-USB-C שכבר קיים? אני מבין שספק הכח של מטען הוא 135W ועם USB-C אפשר להעביר רק עד 100W אבל הייתי רוצה לפחות לקבל את האפשרות להטענה דרך USB-C גם אם היא טיפה יותר איטית.
בא לתת עבודה ובכל מקום
לפני שאתחיל לדבר על הביצועים של המחשב אני אציג את החומרה שלו:
- מעבד: Intel Core i7-10750H
- זיכרון ראם: 16GB DDR4 2933MHz
- איחסון: 512GB M.2 SSD NVMe
- כרטיס מסך: Nvidia GTX 1650Ti
- קישוריות: Bluetooth 5 ו-WiFi 6
- מסך: 15.6 אינץ', רזולוציית FHD בקצב של 120Hz
אז כמו שאפשר לראות כבר במבט ראשוני, המחשב הזה הוא לא פראייר - יש לו מעבד i7 עם 6 ליבות (ו-12 ליבות לוגיות) מהדור העשירי והכי חדש של אינטל, 16 ג'יגה של זיכרון, כונן NVMe מהיר וכרטיס מסך "אמיתי" ולא גירסאת Max-Q עם כ-4 ג'יגה של זיכרון גרפי GDDR6. אז איך כל אלה מתורגמים בפועל ל-FPS? בחרתי לקחת 8 משחקים פופלאריים ותובעניים כשרובם בנויים על מנועי משחק שונים כדי לעמוד את כוחו של המחשב. בכל משחק לקחתי את כל ההגדרות הגרפיות עד לקצה וביטלתי את ה-Motion Blur. מלבד 8 הכותרים הנבחרים בדקתי את הביצועים של ה-IdeaPad Gaming 3 גם בשני כותרי Esports פחות כבדים.
כמו שאפשר לראות ה-IdeaPad Gaming 3 הצליח להתמודד עם רוב המשחקים בצורה טובה כשרק עם AC: Odyseey הוא התקשה במיוחד אך בכל זאת הצליח לסגור ממוצע של 31FPS. אם אתם מסוג השחקנים שמעדיפים ביצועים על פני נראות מספיק להוריד את ההגדרות מ-Very High ל-High כדי לשבת בנוחות מעל 60FPS. אתם בטח שואלים את עצמכם מדוע בחרתי לכלול גם שני כותרי Esport? אז התשובה לכך הוא ייעודו של המחשב. בתכלס, אף אחד לא מצפה שתשבו ותשחקו GTA V ב-120 פריימים לשניה. במחשבה שנייה זה כן יכול להיות נחמד, אבל לא לזה הונדס המחשב. בעיניי ה-IdeaPad Gaming 3 נועד יותר לגיימרים ויוצרי תוכן נודדים, למה אני מתכוון? זה נכון שהוא יכול להריץ את כל המשחקים העכשווים בצורה טובה אבל כל החומרה ומסך ה-120 הרץ מיועדים בעיקר למשחקי Esport שיוכלו לנצל אותם. אתם רוצים לשבת בפארק, בשירותים או לא משנה איפה ולשחק Valorant תוך כדי סטרים ל-Twitch? אתם יכולים לעשות את זה וב-120FPS ללא בעיה. אתם רוצים לערוך כמה סירטונים בזמן נסיעה ברכבת? מעבד ה-i7 עם 6 הליבות שלו ידאגו לזה בלי יותר מידי מאמץ.
בכל מה שקשור לאיחסון היה לי קצת קשה, כונן ה-512GB שמותקן על המחשב הוא בפועל כונן של 465GB שזמינים אחרי ההתקנה של וינדוס. בשבילי 465 ג'יגה הם מעט מידי, שכן רק COD: Modern Warfare שוקל 190 ג'יגה, נוסיף אליו עוד שני משחקים כמו Metro Exodus ו-GTA V והגענו כבר ל-350 ג'יגה רק עבור 3 משחקים וזה עוד לפני שדיברנו על קצת תוכנות, מוזיקה, סירטונים שהוקלטו וכו'. למרות זאת אציין שלנובו מוכרת דגם של המחשב עם שני כוננים, אחד SSD ואחד HDD שיגיע עד לנפח של 2TB. למרות הקשיים שחוויתי בכמות שטח האיחסון אני רוצה לציין שה-SSD היה מהיר מאוד ולא הרגשתי פעם אחת שאני מוגבל בגלל המהירות שלו וזה הגיוני מאוד עם מהירות קריאה וכתיבה של 2,200 ו-800 מגה לשניה בהתאמה. עוד דבר שאני רוצה לציין לחיוב הוא את ה-WiFi של המחשב. בפעם הראשונה שהתחלתי הורדה של משחק דרך ה-WiFi הופתעתי לטובה כשקיבלתי מהירות הורדה ממוצעת של 18 מגה לשניה. לשם השוואה, המחשב הנייח שלי שמחובר בכבל מוריד בממוצע ב-20 מגה לשניה. כוחו המרשים מאוד של ה-WiFi 6 בא לידי ביטוי במלוא תפארתו.
כל הכיף הוא קצר מאוד
כל נושא הקירור הוא תחום טריקי ויש בו כמה קונפליקטים, מצד אחד היצרנית רוצה מערכת קירור טובה ומהצד השני היא לא רוצה שהמחשב יהיה רועש, מגושם או כבד אבל צריך גם לזכור שזה לא משנה כמה החומרה הקיימת חזקה אם אין מערכת קירור שתתמוך בה ותאפשר לה לעבוד. אז איך לנובו התמודדה עם אתגר הקירור? בקצרה - בצורה טובה, אבל לא מושלמת. בזמן שימוש קל שלא מאמץ יותר מידי את המעבד או את כרטיס המסך הטמפרטורות של שניהם נעו סביב ה- 45 מעלות (אספר שזה נבדק בחום של יולי ובחורף הטמפרטורות יהיו מעט יותר נמוכות). יכול להיות שחלק מכם יראו את זה כטמפרטורות מעט גבוהות ואני מבין את זה אבל לנובו בחרה לוותר על כמה מעלות בשביל שקט, אמנם לא מוחלט אבל הרעש כמעט ולא מורגש, לפי דעתי זאת בחירה נכונה.
בזמן מאמץ המעבד וכרטיס המסך נעו סביב ה-75 מעלות (שוב, חום של יולי וכו') וכן שמעו את המחשב מתאמץ לקרר אותם. לשמחתי פרופיל המאווררים שנבחר היה עיקבי ולא השתנה כל הזמן, ובזמן מאמץ בינוני (משחק לא כבד במיוחד) המאווררים לא עבדו בעוצמה מירבית לכמה שניות ואז הפסיקו וחוזר חלילה. מערכת הקירור הצליחה לתמוך את המעבד כשתחת 100% מאמץ הוא הצליח לעשות בוסט כמעט עד לתדר העבודה המקסימלי שלו (5.0GHz) וישב רוב הזמן על 4.7-4.9GHz. אבל כאן בערך הדברים הטובים שיש לי להגיד על מערכת הקירור נגמרים. 5 דקות של מאמץ מלא מספיקות כדי שהחום יועבר לגוף המחשב. בעוד שרוב המחשב מתחמם לרמה סבירה, איזור מקשי QWE, 123 ובמיוחד F1/2/3 מתחממים מאוד ולא כל כך נעימים למגע. לנובו בחרה להשתמש בכפתורי F1/2/3 על מנת לשנות את הווליום וזה פשוט לא נעים ולפעמים אפילו כואב כשהמחשב נמצא בזמן מאמץ ממושך. זאת תוצאה של חוסר תשומת לב להנדסת אנוש, חבל.
לרוב נקודת התורפה המרכזית של מחשבי גיימינג ניידים היא לא הביצועים ולא מערכת הקירור אלא הסוללה. הרי כל הפנטזיות הנחמדות האלה על גיימינג ועריכת סירטונים ברכבת ישארו בגדר פנטזיות אם לא תיהיה למחשב סוללה שתחזיק מעמד בנסיעה של יותר מארבע תחנות. ואם הייתי צריך לקטלג את הסוללה של ה-IdeaPad Gaming 3, היא הייתה נכנסת תחת ההגדרה "סבירה". כשדוחקים את המחשב למקסימום שלו ומשתמשים במצב High Preformance בשביל גיימינג או עריכת וידאו מאומצת הסוללה תצליח להחזיק מעמד בערך שעתיים וחצי, היא כמעט תספיק לנסיעת רכבת חוצת ישראל אך רציתי לקבל לפחות עוד שעה של עבודה. אם פשוט תקפלו את המחשב ותשימו אותו בתיק הוא יכנס למצב Stand By וירדו בערך כ-5% סוללה בפרק זמן של 24 שעות. אחרי שרוקנתי לגמרי את הסוללה לקח לה קצת פחות משעתיים להיטען לגמרי. אם אין לכם שעתיים לחכות להטענה מלאה, תשמחו לשמוע שהסוללה תומכת בטכנולוגיית Rapid Charge שמאפשרת הטענה של 80% בשעה, ללא ספק פיצ'ר נחמד ושימושי.
טוב לא רק לגיימינג
באופן אישי היו לי ציפיות נמוכות מהמקלדת וחשבתי שזאת תיהיה עוד מקלדת לפטופים סטנדרטית שלא תיהיה לי כל כך נוחה לכתיבה או לגיימינג. אבל גם הפעם הופתעתי לטובה וניכר שהושקעה מחשבה בכל הקשור למקלדת. באופן כללי המקלדת הייתה נוחה לכתיבה, המקשים היו שקועים טיפה לתוך גוף המחשב, הם גדולים ולא צפופים במיוחד, שמחתי לגלות שלנובו השתמשה בנדל"ן של המחשב עבור Numpad שהיה גם הוא בגודל מתאים ונוח. יצרניות לפטופים רבות בוחרות לוותר על מקשי חצים בגודל מלא בגלל חוסר מקום או כדי שהמקלדת שלהם תיהיה ישרה ואסטטית יותר אך לנובו בחרה דווקא להוריד את החצים מתחת לקו של RCTRL וה-Numpad ובכך היא יכלה להשתמש במקשים בגודל מלא. שוב, המחשבה שבתכנון המקלדת מורגשת. אבל לא הכל טוב ויפה.
בזמן הלחיצה על כפתור ה-Caps Lock או על כפתור הדלקת וכיבוי ה-Numpad מוצגת הודעה על המסך שמראה את הסטטוס שלהם (מופעל או כבוי), אני חושב שהכוונה טובה אבל הביצוע קצת פחות. פעמים רבות הרגשתי שההודעות הסתירו לי יותר מידי חלקים מהמסך והייתי שמח גם רק עם הנורה הקטנה על הכפתור שמציגה לי את מצבו או אם אפשר היה לשלוט בהודעה דרך תוכנה, למשל, להקפיץ הודעה רק עבור כפתור ה-Caps Lock. בין הדברים שהפריעו לי אפשר למצוא גם את כפתור ההדלקה של המחשב שמהבהב ומציק כשהסוללת המחשב חלשה, שוב הייתי שמח לתוכנה, שתי העוצמות וצבע תאורת המקשים שנקבעו מראש ולא ניתנים כלל לשינוי, כפתור ה-Backspace שקרוב מידי לטעמי לכפתור הדלקת ה-Numpad והייתי שמח אם היו ביניהם עוד כמה מילימטרים של רווח. ה-Trackpad (משטח המגע) של המחשב נכנס לקטגוריית ה"נחמד". אמנם הוא לא עשוי זכוכית אך הוא היה נעים והיו לו מחוות מעולות שהזכירו לי את אלה של ה-Macbook. הפריע לי שמשום מה הוחלט שה-Trackpad לא יהיה באמצע המחשב וכך יוצא שאם אתם משתמשים בעכבר ומקלידים על המחשב מידי פעם תזיזו את הסמן בגלל נגיעות בטעות ב-Trackpad. בנוסף לכך אציין שאני חושב שאם כבר הוחלט על מיקום ה-Trackpad אפשר היה להגדיל אותו ואז הוא היה באמצע המחשב. לנובו יודעת שכמעט אף אחד לא ישתמש ב-Trackpad בזמן גיימינג ולכן אפשר לכבות אותו בקלות על ידי Fn+F10.
הרבה אנשים אוהבים להגיד שמי שמכבד את עצמו משחק עם אוזניות, אז אולי אני לא מכבד את עצמי אבל אני דווקא אוהב לשחק עם רמקולים. בכנות, מערך הסאונד של המחשב הוא לא מרשים במיוחד. מדובר בסך הכל על שני רמקולים בלבד, הם נשמעים טוב ומצליחים להגיע לווליום מספק עד גבול החזק, 70% ווליום הספיקו בשבילי כדי להסתיר את הסאונד של המחשב וגם להנות מהסאונד אך זה תלוי משתמש. ב-100% ווליום הרמקולים עדיין נשמעים בסדר אך הייתי ממליץ לעצור טיפה לפני, באיזור ה-90-95%, לעומת הרמוקלים על הבאסים אפשר להגיד שהם בנוניים מינוס עד כדי כך שלפעמים הם אינם מורגשים. אבל הרמוקלים והבאסים הם רק רעשי רקע (תרתי משמע) לכוכב האמיתי בגזרת המולטימדיה, המסך. המסך שהיה בדגם שקיבלתי לביקורת הוא מסך FHD עם שוליים דקים, פנאל IPS וקצב ריענון של 120Hz. יצא לי כבר להתנסות בעבר במסך עם קצב רענון מהיר יותר כמו ה-Agon AG271QX אבל משהו פה הפתיע אותי. הצבעים של המסך מעולים, הוא עושה עבודה טובה במניעת השתקפויות והוא מספיק בהיר כדי לשחק Rocket League על הדשא בפארק. אני לא יודע להגיד מה זה בדיוק אבל ברגע שהתחלתי לשחק ב-120Hz התאהבתי. השילוב של קצב הריענון הגבוה עם הצבעים החיים גרם לי לרצות ולחזור לשחק כל הזמן וזאת בהחלט הצלחה שלנובו יכולה להתגאות בה.
האור שבקצה ה-McAfee
פעם ראיתי באיזה פורום שמישהו כתב "מי שלא משקיע בתוכנה, נענש בחומרה", משחק מילים נחמד כזה, אבל זה גם המצב של ה-IdeaPad Gaming 3. לנובו מתקינה מראש על המחשב 5 תוכנות, ארבע מתוך החמש הן תוכנות של לנובו, הן אמנם לא היו שימושיות עבורי אבל הן גם לא הפריעו לי. למה אני מדבר על זה? כי התוכנה החמישית היא אולי התוכנה שהכי שנואה עליי, McAfee LiveSafe. אני מבין את הרצון הטוב, אבל הבחירה ב-McAfee היא לא פחות ממזעזעת ומחרידה בעיניי. התוכנה הזאת צמאה למשאבי מחשב כל הזמן גם אם היא לא מבצעת סריקת וירוסים בקבצים, היא מקפיצה שלל הודעות כמו "המחשב שלך מוגן כבר X ימים", "נשארו לך X ימים עד סוף הרישיון", "המחשב שלך נמצא בסיכון" וכו' וכו'. אולי הייתי מוותר קצת ללנובו אם הייתי מקבל את התוכנה עם רשיון ושקט לשנה או אם כל ההודעות הקופצות היו ברקע ולא ממזערות לי כל הזמן את המשחקים, אבל זה לא המצב וגם אחרי שהסרתי את התוכנה אתר הפידבק שלה קפץ באופן עצמאי ולאחר מכן עוד היו שאריות ממנה שניסו לשכנע אותי לתת לה עוד צ'אנס. לנובו ירתה לעצמה ברגל, זה לא סוד ש-McAfee זאת תוכנה שנואה והם יודעים את זה, אני לא מבין למה בכל זאת היא נבחרה?
הדבר האחרון שארצה לגעת בו זה אפשרויות השידרוג של המחשב. לפני שאתחיל אציין שפתיחת המחשב היא על אחריות המשתמש בלבד ופעולה זאת תפיג לגמרי את האחריות עליו. כדי לפתוח את המחשב בסך הכל תצטרכו להבריג החוצה את עשרת הברגים שבתחתית המחשב ולשחרר בעדינות את הקליפסים שמחזיקים את הפאנל התחתון. אחרי שהורדתם את הפאנל אתם תראו את התושבות עבור שני זיכרונות הראם, כרטיס הרשת וה-Bluetooth, כונן ה-512GB בנוסף לחיבור M.2 ומקום לכונן 2.5 אינץ' פנויים לגמרי. זאת אומרת שבלי יותר מידי מאמץ אפשר לשדרג את המחשב לכדי מפלצת עם 64GB של זיכרון ראם, שני כונני M.2 SSD בנפח מצטבר של 3TB של איחסון NVMe מהיר או לוותר על אחד הכוננים בשביל כונן 2.5 אינץ' ואם במידה ותרצו אפשר יהיה גם לשדרג את כרטיס הרשת לאחד מתקדם יותר בעתיד. בשנים האחרונות יצרניות רבות בוחרות להחלים רכיבים רבים ללוח האם ובכך מונעות שידרוג של המחשב, אבל אני שמח מאוד שלנובו בחרה שלא ללכת בדרך הזאת והיא השאירה למשתמשים את יכולות השידרוג העתידיות של המחשב, בהחלט צעד נבון ומבורך מאוד מצידם.
השורה התחתונה
בסך הכל ה-IdeaPad Gaming 3 הוא לפטופ גיימינג טוב. בכמה מקומות אפשר לשים לב לעיגולי הפינות וחוסר תשומת הלב של לנובו לפרטים אך הוא מכפר על אלו עם מסך יפהפה, אופציות שידרוג זמינות וביצועים טובים. האם הוא הצליח למלא את הריק שנשאר לי בנשמה אחרי מותו של ה-Macbook Pro האהוב שלי? אני מודה ששקלתי להתחנן לחברים שלנו בלנובו כדי שישאירו לי אותו אבל המשקל בשילוב זמן הסוללה הקצר הכריעו את הכף בשבילי. אם אתם מסוג הגיימרים שיוצאים לעיתים קרובות מהבית ורוצים לקחת איתם מחשב גיימינג, ה-IdeaPad Gaming 3 אכן עומד בקריטריונים האלה בהצלחה אבל צריך לזכור ששלוש שעות של גיימינג הן קצת גדולות עליו ושכל התענוג הזה עומד מאחורי סכום מכובד של כ-6,200 שקלים.
תגובות
1
| פורסם ע"י