ולהאלה זה כאן: באמצעות הומור מגוון, אקשן ממכר, דמויות צבעוניות והרבה כיף, "ת'ור: ראגנארוק" הוא הצלחה נוספת עבור מארוול. אז מה אם הוא לא באמת מחדש כלום.
בזמן קריאת הביקורת הבאה, הנכם מתבקשים להאזין לשירם הקלאסי של Led Zeppelin הידוע בשמו Immigrant Song. אם ההאזנה מקשה עליכם להתרכז: הרגישו חופשיים להנמיך מעט את הסאונד, אך לא יותר מדי - חשוב שתיכנסו לאווירה הנכונה. אותה אחת שמשתמעת מהשיר האהוב, שנדמה כי הסרט הטרי ביקום הקולנועי של מארוול הוא כמו עיבוד קולנועי שלו.
מה עוד אפשר להגיד על מארוול שלא נאמר כבר? הם המלכים הבלתי מעורערים של קולנוע גיבורי העל. שנה אחר שנה וסרט אחר סרט, גם אם לעיתים התוצאות פחות טובות, הם כובשים את לב הקהל ועושים היסטוריה. בחודש מאי הבא, עת יעלה לאקרנים "הנוקמים: מלחמת האינסוף", ימלאו ליקום הסינמטי המפואר עשר שנים. עשר שנים שיחלפו מאז ראה אור "איירון מן", הסרט הראשון בסאגה המהודרת הזו. עשור בו סרטי הקומיקס הפכו לרווחים ביותר בהוליווד - ונדמה שזו עדיין רק ההתחלה.
השנה קווין פייגי, הניצב בגאווה בראש כל העסק הזה, שבר יחד עם צוותו הנהדר שיא נוסף: במקום המסורת המקובלת של שני סרטים בשנה, מארוול הוציאו שלושה. על-פי המתוכנן, כך יהיה גם בשנה הבאה - עם "הפנתר השחור", "מלחמת האינסוף" ו"אנטמן והצרעה" - ואפילו ב-2019. שלישייה כל שנה. כך כזכור, 2017 של מארוול החלה עם "שומרי הגלקסיה: חלק 2" הצולע, המשיכה עם "ספיידרמן: השיבה הביתה" המרענן והמשובח וכעת הגיע זמנו של אל הרעם הנורדי.
"ת'ור: ראגנארוק" תופס מקום מכובד באמצע, בין הצחוקים והקלילות הריקניים של העץ הנדיב וחבריו לבין המקוריות והברק לה זכה השנה איש העכביש - ולמען הסר ספק, מדובר בפוזיציה ממש מצוינת. הפעם מתמודד גיבור העל בעל הקורנס, אותו מגלם בכריזמטיות יתרה כריס המסוורת', אל מול חזון אחרית הימים של עולמו. אסגארד, מולדתו, עומדת על סף הכחדה. ראגנארוק, אירוע יום הדין במיתולוגיה הנורדית, קרב ובא ועמו חורבן שכמוהו לא נראה מעולם. או במילים אחרות: הלה, אלת המוות (זוכת האוסקר קייט בלאנשט). האל בעל השיער הזהוב ייאלץ לחבור אל אחיו הערמומי וחביב הקהל לוקי (טום הידלסטון), לעבור דרך פי-טבעת גלקטי ואפילו להילחם בחברו הענק הירוק, שנדמה כי לא באמת עברו להם למעלה משנתיים וחצי מאז נעלם לו אל הלא-נודע.
את המסע ההזוי והמופלא הזה ביים במיומנות רבה טאיקה וואיטיטי המוכשר, שבחירתו לתפקיד לא מובנת מאליה. הבמאי הניו זילנדי, שאחראי לכמה מהיצירות העצמאיות המהוללות של השנים האחרונות - ביניהן "החיים בצללים" ו"המצוד אחר אנשי הבר" - רקם סרט קומיקס שהקומדיה היא לב העניין בו. לאור הקלילות והפאן שגם כך מלווים את מירב סרטי מארוול, אין זו קפיצת מדרגה משמעותית או מורגשת מדי כדי לכנות את הסרט "מהפכני" או "פורץ דרך". ואמנם, וואיטיטי משלב בדרכו הייחודית בדיחות מכל הסוגים - ביניהן גם הומור קיומי שאף יקרוץ למעריצי "ריק ומורטי" - ועל כך בלתי-אפשרי שלא להעריך אותו.
ברגעים שפחות עובדים, לעומת זאת, בולט חסרונה של עלילה ממשית: ת'ור צריך להילחם באלת המוות והוא אוסף חבר'ה בדרך כדי לעשות זאת. זהו, זה פחות או יותר כל הסיפור ולפעמים מלווה אותו עודף פאתוס שלא לצורך. כמו-כן, חלק מהבדיחות צפויות או ילדותיות נורא ולא יביישו את סרטי אדם סנדלר וחבורתו - "זרקתי כדור על הקיר והוא חזר ופגע בי בפרצוף" או "הנה אני קופץ להציל את כולם ובום התרסקתי על הפנים". וכשחלק נכבד מהצד הקומי ביצירה המהנה הזו בנוי כל-כך טוב, החולשות האלו בולטות לרעה ופוגמות בחוויה.
אך כאמור, בשורה התחתונה אין בחסרונות אלו כדי לפגוע עמוקות בהרפתקה הצבעונית והסוחפת הזו. "ראגנארוק" מציג טון ברור, אווירה מגובשת, רגעי שיא מסחררים שמתהדרים בשיר רוק בלתי-נשכח. גם אם הלה, המרשעת, נשכחת מיד בתום הסרט ואפילו אם אין אימפקט רגשי או דמויות שניתן להזדהות עמן יותר מדי, אלו אלמנטים שקשה לומר כי באמת התפספסו. וואיטיטי שאף - והצליח - ליצור סרט קוהרנטי, גדוש בקומדיה, אקשן והנאה. אין זה דבר מהפכני עבור מארוול, שכן רק שני סרטיהם הקודמים השנה התהדרו באפיונים דומים, אבל בינתיים כיף טהור, שגם עשוי מצוין, זה עדיין מספיק. השאלה היא כמה זמן הגישה הזאת תחזיק עד שיגיע הזמן למהפכת מארוול האמיתית.
תגובות
1
13:48 03.11.2017 |
1slot
אחלה ביקורת,
תודה רבה! אראה את הסרט :)
2
16:23 03.11.2017 |
GivAaTi
אחד מהדברים האהובים עלי בסרטים של מארוול הוא הסואנדטראקים המעולים שלהם.
המוזיקה מכניסה אותך לגמרי לאווירה ובלי קשר לזה, היא פשוט מוזיקה טובה.
הסרט היחידי בעולם של די סי שהצליח להעמיד סאונדטראק איכותי וטוב בסגנון הזה הוא Suicide Squad.
בכל הנוגע לת'ור, סרט מצויין!
ממליץ בחום.
3
| פורסם ע"י