קשה לתאר במילים את העוצמות של אחד המועמדים הבולטים השנה בטקס האוסקר. סרט שכולו רגש, אמת וסיפור חיים אחד כואב, מרתק ושובה לב.
אומרים שהיצירות הטובות ביותר נבראות מכאב, מסבל – מאירועים שליליים שבנו ועיצבו את תפיסת עולמו וחשיבותו של היוצר. לא בכדי קיים הביטוי "האמן המיוסר", שכן אמנים רבים חשים וחווים את הקיום בצורה, שלטענתם, האדם הפשוט לעולם לא ירגיש. על פי בארי ג'נקינס, במאי "אור ירח", גם אצלו המקרה זהה: "זהו סרט על איך שגדלתי", אמר על יצירתו הקולנועית החדשה. דבר שנשמע תואם והגיוני לחלוטין לאופייה המציאותי ונטול האסקפיזם.
"אור ירח" מספר על שיירון, ילדון צעיר, אחר-כך נער בתיכון ולבסוף אדם בוגר, שקורותיו מתוארים בסרט בשלוש התקופות השונות האלו בחייו. בגיל מאוד קטן שיירון לומד על עצמו דבר-מה, הקשור בנטייתו המינית, שאין לו מושג איך להתמודד איתו. אמו החד הורית, המסוממת וקשת היום (נעמי האריס, "סקייפול") לא מטפלת בו כפי שראוי שאם תנהג בבנה, בריוני השכונה מתנכלים לו ורק אדם אחד, האיש הטוב באמצע הדרך, רואה בו כבן שמעולם לא היה לו ולוקח אותו תחת חסותו.
את אותו האיש מגלם השחקן האמריקאי הנפלא מהרשלה עלי ("בית הקלפים", "לוק קייג'"), שנהנה משנה חסרת-תקדים מבחינתו ונראה כרגע כמועמד המוביל לפרס האוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. דמותו של עלי בסרט היא של סוחר סמים, שבאופן מורגש לא מאוד אוהב את מקור פרנסתו – והגיע אליו רק בגלל מוטיב חוזר בסרט – נסיבות החיים והשפעתו הניכרת של המקום בו גדל על האדם.
על פניו, עשוי להידמות כי זהו תפקיד של מה בכך, כזה שכבר נראה פעמים רבות בקולנוע. אך לא, עלי יוצר דמות אותנטית ומרגשת: הבעותיו מגוונות והניואנסים הקטנים בהתנהגותו תורמים לאופיה הטבעי והאמין. כתוצאה מכך, גם הקונפליקטים הפנימיים שלה בולטים באופן קסום והצורה המהפנטת בה לוכדת עדשת המצלמה אותה - ובכלל את הנפשות הפועלות ביצירה המבריקה הזו – רק תורמת לגוונה הריאליסטי.
בנקודה זו ראוי להתייחס כמובן לשימוש המופלא שעושה במאי הסרט ג'נקינס במצלמה. המון תצלומי תקריב וזוויות רחבות שמתחקות בתבונה רבה אחר הדמויות מאחור, מאפשרות לנו ממש ללוות אותן וכמו להביט כרוחות רפאים על חייהן. הבחירה הזו, כמוה גם ההחלטה ללהק שחקנים אלמוניים לגילום גיבור הסרט שיירון – מקנות ל"אור ירח" גם פן דוקומנטרי מובהק ורק הופכות את חווית הצפייה בו לקשה ונוגעת יותר. שוב, כי הוא מתאר חיים ומציאות כפי שהם. ללא תמרוקים או מסכות.
אלמנטים אלו משווים לסרט דמיון רב ל"התבגרות" של ריצ'ארד לינקלייטר מ-2014. למעשה, ניתן אף לומר שהוא האח הבוגר והאפל שלו. זאת מפני שבעוד אותו הסרט, יפהפה ומקסים ככל שהוא, מתאר ילדות ותהליך גדילה שגרתיים ורגילים – כלומר, נטולי קשיים משמעותיים מדי – חייו של שיירון הם ההפך הגמור. ילדותו והתבגרותו בשכונה קשה במיאמי, הם סבל מתמשך עבורו. אלו חיים שאף אחד לא היה בוחר לעצמו ויותר מכל – התמודדויותיו הכואבות שוברות את רוחו ונפשו העדינה פעם אחר פעם וטומנות בחובן מסרים חזקים ומעוררי מחשבה.
"אור ירח" עשוי להיראות כסיפור חייו של אדם אחד, בשכונה אחת, שנולד למציאות אחת ונאלץ לגדול ולשרוד בתנאיה הבלתי מתפשרים. אך למעשה מדובר בסיפור הרבה יותר גדול מזה – סיפורו מעורר האמפתיה של שיירון צריך להיות משל עבור כל אחד מאיתנו. כי זה הסיפור שלנו כחברה. חברה חסרת סבלנות וסובלנות, שמחולקת למעמדות, שופטת לפי צבע עור או נטייה מינית או שניהם גם יחד ומתקשה לקבל את האחר והשונה ממנה.
אוכל להגיד לכם עכשיו שהסרט מועמד לשמונה פרסי אוסקר, בהם לפרס הסרט הטוב ביותר – שהלוואי שיזכה בו. אוכל גם לומר כי נעמי האריס מועמדת גם לפרס האוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, ושמשחקה כאן בהחלט מצוין. אבל אני חושב שיש כאן משהו גדול מזה, משהו נשגב בכמה מידות. אם אני יוצא מיצירה קולנועית שמספרת על מציאותם הקשה של השחורים בארצות הברית, ובסופה מעכל וחושב עמוקות גם על חיינו בארץ, על המציאות היומיומית חסרת היציבות הזו, ממש כאן בישראל – שלנו ושל שכנינו בשטחים – אז ידוע לי כי צפיתי בסרט גדול מהחיים. סרט שכבר הגיע להישג מופתי, עצום וחשוב הרבה יותר מכל פרס שבעולם.
תגובות
1
20:44 28.01.2017 |
ליעד (אורח)
מצוין כהרגלך! קצת קשה לי ללכת לראות את הסרט בהתחשב בעובדה שהוא מקרין רק בלב, אין לי קולנוע שלהם ליד הבית. מבאס שהוא לא הופץ באופן רחב יותר
2
09:00 31.01.2017 |
ירדן (אורח)
סיקור מדהים כל הכבוד לך!
3
00:23 05.02.2017 |
ולרי (אורח)
סרט משעמם מאוד! הנושא טוב אבל שום דבר לא נכנס לעומק, שוכחים שאנשים באים לקולנוע לראות סרט ולא סיפור חיים....
4
| פורסם ע"י