עם קאסט איכותי, אקשן מפתיע וסיפור רקע מעניין – ל"רוג אחת" היו לא-מעט סיבות להפוך לאחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" הגדולים. חבל שהוא מתגלה כלא יותר מכיף סתמי וחביב.
בסוף השנה שעברה, בימים האלו בדיוק ואחרי שנים ארוכות מאוד של ציפייה, הגיח סוף-סוף לאוויר העולם הפרק השביעי בסאגת "מלחמת הכוכבים". עם יציאתו, הקונצנזוס עליו היה ברור – הוא החזיר עטרה ליושנה. העניק לסדרת סרטי אופרת החלל את הקסם והאיכויות שכל-כך אבדו בטרילוגיית הפריקוולים, אותה החל לביים ג'ורג' לוקאס בשלהי שנות התשעים.
דבר אחד היה אז ברור, "מלחמת הכוכבים" חזרה והיא כאן כדי להישאר. עם הכרזות על חמישה סרטים נוספים - מתוכם ארבעה נותרו - פרקים שמונה ותשע של טרילוגיית דיסני ושני סרטי אַנתוֹלוֹגִיָה נוספים, נראה שאין מה שיעצור את הזיכיון הקולנועי השני בגודלו בעולם (מיד אחרי "מארוול"). באותה מידה, יתכן שגם הדאגה לאיכות הסרטים יורדת. הרי זה "מלחמת הכוכבים", גם אם תככב שם דמות טרחנית של חייזר מגושם, עם קול מעצבן ושכל של ציפור – כן זה אתה ג'אר ג'אר בינקס – עדיין הקהל ימתין בהתרגשות בתורי ענק כדי לצפות בסרט חדש בסדרה.
וכך מגיע אלינו "רוג אחת", שאירועיו מתרחשים בסדר כרונולוגי מעט לפני אלו של "תקווה חדשה" (1977), הרביעי בסאגה מבחינה כרונולוגית, אך כמובן הראשון שיצא לאור. חבורת מורדים ובראשם ג'ין ארסו (פליסיטי ג'ונס; "התאוריה של הכל") וקסיאן אנדור (דיאגו לונה; "אליסיום"), יוצאת למסע לגניבת התוכניות להשמדת כוכב המוות, הנשק האימפריאליסטי אדיר המימדים הידוע לשמצה. בדרך הם יתגבשו, יצחקו יחד, יעברו חוויות, יטיילו ברחבי הגלקסיה ואחד מהם אפילו יחולל על-ידי חייזר דמוי תמנון שיודע לקרוא מחשבות. קצת כמו "שבעת המופלאים", קצת כמו "יחידת המתאבדים" וקצת כמו "שומרי הגלקסיה", לא?
לא. זאת אומרת, כן, אבל רק בהקשר של החייזר התמנוני האנס שקורא את המחשבות (נשבע לכם) ושל "יחידת המתאבדים". למעשה, הסרט לא באמת מאחד בין הדמויות או מגבש אותן באמצעות החוויות בדרך. בדומה לכישלון ההוא של D.C מאוגוסט האחרון, הנפשות הפועלות לרגע לא מרגישות כחבורה אחת מלוכדת. יתר על כן, הן אפילו לא מפותחות באופן שיגרום לחיבור או דאגה ממשית כלפיהן לאורך הסיפור. הפלקטיות מככבת כאן ובגדול.
בין דמויות המפתח הקרטוניות, תוכלו למצוא כאן את סו גררה (המוכר מהסדרה המצוירת "מלחמת המשובטים"), אותו מגלם, בסבירות האופיינית לשנותיו האחרונות, פורסט וויטאקר ("ללא כפפות"). חוץ מהעובדה שיש לו רגל רובוטית, טון דיבור של גופה שקמה לתחייה ומשאף בסגנון דארת' ויידר לדלים בתקציב, אין כל-כך מה להגיד על דמות הכביכול מנטור הדלה שהוא מגלם.
אליו מצטרפים צ'יראט (דוני יאן; "גיבור"), הדרדוויל של הגלקסיה הרחוקה רחוקה, שממש מאמין בכוח והכוח בו; עוזרו, בייז, שיש לו שם מגניב, רובה מגניב וזהו; בודהי רוק (ריז אחמד, "ליל האירוע"), טייס תובלה שכל-כך חבל שאינו זוכה למורכבות כלשהי; וגם מאדס מיקלסן ("ד"ר סטריינג'"), אולי הדמות המסקרנת מכולן; ובן מנדלסון ("עלייתו של האביר האפל"), שמגלם נבל תורן, חלול ונורא מוגבל ביכולותיו. גם דארת' ויידר מופיע (בקולו המקורי והמצמרר של ג'יימס ארל ג'ונס) וסצנה אחת בכיכובו היא הטובה ביותר בסרט כולו.
רדידותן של הדמויות מצערת במיוחד, שכן גם כסרט אנסמבל, המציג קשת רחבה של דמויות, היה על "רוג אחת" לאפיין אותן באופן כזה או אחר. לגרום לקהל להתחבר אליהן. נכון, קשה בסרט כזה להפוך כל אחת ואחת מהדמויות לעגולה, אך גם אקספוזיציה קצרצרה, אנקדוטה קלילה שתוסיף נפח – אלו היו מועילות. דיאלוגים משעשעים, זורמים וקולחים יותר - בדומה ל"שומרי הגלקסיה", שהשתמש בהם בתבונה - גם הם יכלו לתרום.
אלא שהתסריט של כריס וייץ ("מצפן הזהב") וטוני גילרוי (סרטי "ג'ייסון בורן"), לא לוטש מספיק, גם לא בהומור. מלבד רובוט משעשע בשם K2SO, האחראי למרבית האתנחתות הקומיות, הפן ההומוריסטי כמעט ולא קיים ומותיר את הדמויות יבשות ומשעממות. כאלו שישכחו מיד בתום הסרט ומטרתן להעביר את הדקות בין סצנת אקשן קצרה אחת לאחרת, עד למערכה האחרונה והסוחפת.
כפי שהוכיח בחידושו ל"גודזילה" (2014), גארת' אדוארדס יודע לביים אקשן, גם אם הוא סתמי לחלוטין. מבחינה טכנית, ובזכות שימוש נכון של הבמאי ביסודות "מלחמת הכוכבים" העומדים לרשותו, ברגעי השיא שלו "רוג אחת" באמת יפיפה ויזואלית. סצנות הקרב בין ספינות החלל – במיוחד, כאמור, במערכה האחרונה – סוחפות ומבוימות היטב ועולה מהן ניחוח חזק של אלו ב"תקווה חדשה". גם חזרתם של ה-'AT AT ווקרס' מבורכת ומהנה לראותם מפציצים מאי-פעם. האפקטים צבעוניים, הפיצוצים מוחשיים וההנאה, גם אם היא מגיעה בשלב מאוחר הרבה-יותר-מדי, בסופו של דבר קיימת.
בסצנה מסוימת בסרט אומרת ג'ין ארסו, הגיבורה, ש"מרידות בנויות על תקווה". ואפשר בהחלט שהשליכה בדבריה על היקום הקולנועי של "מלחמת הכוכבים" כולו. החל מ"תקווה חדשה" ועד ל"הכוח מתעורר", לפני כל אחד מהפיצ'רים בסאגה התקיימה תקווה מסוימת. של הקהל. תקווה למשהו חדש שישנה את העולם, במקרה של הסרט המקורי. תקווה לטרילוגיית פריקוולים חדשה ומסחררת - בה יפורטו מקורותיו של אחד הנבלים הקולנועיים הגדולים בכל הזמנים – שהתנפצה לרסיסים.
ותקווה לסיפור אַנתוֹלוֹגִי אינטנסיבי, סוחף, מרתק ומפתיע, שיעמיק את הידוע על הסרט שהתחיל את הכל. זה לא ממש קרה והכוח בהחלט חזר לנמנם, אך האקשן, הפאן והגלקסיה הרחוקה רחוקה שתמיד, לכל הפחות, כיף לבלות במחוזותיה – הם עדיין מצליחים להשאיר טעם של עוד.
תגובות
1
10:41 15.12.2016 |
אביב (אורח)
היי חברים. אני קורא כאן מדי יום ומאוד אוהב את התוכן.
אז כל הכבוד על העבודה הטובה, אבל תשמעו אתם חייבים להתחיל לעבור על הכתבות לפני פרסום.
טעויות, שגיאות כתיב, תחביר וכו'... סתם חבל.
סוף שבוע נעים :)
2
11:49 15.12.2016 |
איתי (אורח)
אביב על איזה שגיאות אתה מדבר? אין אפילו אחת. חוץ מזה, לפעמים יכול לקרות שמתפקששת מילה או שתיים. לא כזה ביג דיל. לגבי הסרט - היום אני הולך לראות. טוב שהנמכתם לי קצת את הציפיות.
3
14:08 15.12.2016 |
איתי אחר (אורח)
רותם עושה פחות שגיאות, אבל לדניאל יש הרבה שגיאות. זה לא כזה נורא, אבל עדיין, מאתר מקצועי יש לנו ציפיות
4
14:21 15.12.2016 |
פלפל חריף (אורח)
בזה אתה צודק איתי (שני האיתיים). למרות שבביקורת הזאת ובכתבות של רותם בכללי, נדיר למצוא שגיאות
5
19:53 15.12.2016 |
Omri (אורח)
לא יודע על מה כולכם מדברים, הסקירה כתובה מצוין כרגיל. תודה על ההשקעה!
בכל אופן, משום מה אני מקווה שאוהב את הסרט.
6
23:57 15.12.2016 |
ארז (אורח)
הייתי וישנתי חצי מהסרט.
גם החלום היה בתלת מימד
7
17:09 16.12.2016 |
G-Man (אורח)
אכזבה גדולה. ממש אכזבה.
8
21:53 16.12.2016 |
גל (אורח)
דווקא די התגעגעתי לכתבות הישנות שלכם, שבסוף הייתם רושמים על משחק שהוא דומה לסרט.
9
02:39 19.12.2016 |
דן (אורח)
סרט נחמד, אבל ממש לא הרבה מעבר. כיף פה ושם, אבל גם משעמן ונמרח לא פעם. גם בתור מעריץ הוא אכזב קצת אכזב אותי.
10
16:15 30.12.2016 |
DarthVader
כפי שאתם רואים בשם שלי אני מעריץ של מלחמת הכוכבים.
אני ממש אהבתי את הסרט רוג אחת. נכון שהוא לא הכוח מתעורר ובטח לא שובו של הג'דיי אבל הוא סרט מעולה ואני אהבתי כל רגע ורגע.
לדעתי הוצאת הסרט ממש קטן ועלוב לעומת מה שהוא באמת.
11
| פורסם ע"י