למרות הופעה מצוינת של בריאן קרנסטון, דרמת הפשע החדשה בכיכובו לא מצליחה לחדש או לסחוף והצפייה בה הופכת במהרה למתישה
"מבוסס על סיפור אמיתי" - כמה פעמים יצא לכם לצפות בסרט ולראות את השורה הזאת מופיעה בתחילתו? חמש? עשר? עשרים פעמים? תהיה התשובה אשר תהיה - סביר להניח שנתקלתם בתופעה. נדמה כי יוצרי דרמות המבוססות על סיפור אמיתי, תמיד ירגישו צורך להבהיר זאת בתחילתן. זה נותן לסרט נופך ריאליסטי, זה הופך אותו לחשוב ומעניין יותר (כך בטח חושבים היוצרים) או גורם לנו לתהות האם הדברים שעומדים להתרחש לפנינו אכן קרו כמו שקרו. ניתן להבין אם כן מדוע יוצרי ביוגרפיות שכאלו נוטים לעשות זאת. אולם, מה אם הביוגרפיה עצמה, למרות היותה מבוססת על אירועים אמיתיים, לא מציגה אותם באופן אטרקטיבי? אז, ההכרזה הזאת תסתכם בלא-יותר מנסיון זול לסייע לסרט חלש להיראות מעניין. מפני שהיא תמשיך להדהד בראשנו לכל אורכו - "סיפור אמיתי, סיפור אמיתי" - וכך, תנסה לשכנע אותנו כי מדובר באיזשהו מקרה יוצא דופן.
דרמה כזו בדיוק, כפי שכבר בטח יכולתם להבין, היא "המסתנן". סרטו החדש של בראד פורמן ("סנגור במבחן"), המבוסס על ספרו וסיפורו האמיתי של רוברט מזור, אותו מגלם בעיבוד הקולנועי בריאן קרנסטון (הידוע כהייזנברג). מזור הוא סוכן פדרלי אמריקאי, שלקח חלק במשימות הסתננות רבות בשנות השמונים. במשימתו הגדולה והמסוכנת מכולן, עליה מספר הסרט, הוא השתמש בזהות בדויה כדי להסתנן אל מערכת הלבנת הכספים של אחד הקרטלים הענקיים באמריקה בזמנו. על הנייר, הסיפור נשמע לא מקורי במיוחד. כזה שכבר הוצג יותר מדי פעמים בקולנוע ונראה כי כבר קשה לחדש באמצעותו.
בשנה שעברה, עלה לאקרנים "סיקאריו"; גם הוא, דרמת פשע שעוסקת בעולם הברחות הסמים. אלא שאותו ביים דניס וילנוב ("אסירים", "אויב"), במאי שסרטיו עלולים להרגיש נורא כבדים ורציניים מחד. ומאידך, לשאוב פנימה ולהעניק זווית מיוחדת ומקורית על מקרים שכבר נתקלנו בהם. "סיקאריו", הביא שלוש נקודות מבט שונות, של שלושה סוכנים חשאיים שונים: האחת חדשה בארגון הסודי, אותו אנו לומדים להכיר יחד איתה. השני ותיק, ששם פס על החוקים היבשים ומאמין שהמטרה תמיד מקדשת את האמצעים. והשלישי, פועל ממניע רגשי ועמוק של רצון לנקמה, שבוער בו כבר שנים רבות. באמצעות החיבור שיצר אל דמויותיו, הסינמטוגרפיה המהפנטת והתסריט החזק "סיקאריו" (סרט באמת מצוין, תשלימו אותו) שואב במיומנות רבה לעולם זר, אכזר ומנוכר. כזה שרוב צופי הקולנוע לבטח לא יכירו. בזכות האלמנטים האלו הוא הופך לגדול; דבר שבלתי-אפשרי להגיד על "המסתנן".
בשונה מ"סיקאריו", נראה כי "המסתנן" לא שואף להראות צד חדש לסיפור מוכר ומתגלה כלא מקורי בעליל. את הספר עליו הסרט מבוסס, עיבדה למסך הגדול אלן סו בראון, שזהו תסריטה הקולנועי הראשון. ולמרות שקשה לשים בדיוק את האצבע על הגורמים הבלעדיים לאיכותו הירודה של התוצר הקולנועי הסופי, דבר אחד די ברור - התסריט חלש. אין זו רק העובדה, שאפילו בתום הסרט לא נוצר חיבור ממשי עם דמותו של מזור, הוא המסתנן. לא ולא, הבעיה היא שיש כאן גם יותר מדי דמויות. ממש עד לחצי השעה האחרונה, לא מפסיקות להצטרף עוד ועוד נפשות פועלות חדשות, שמקבלות יותר מדי זמן מסך ועדיין נשארות פלקטיות לחלוטין. לאחר סצנת הפתיחה הטובה של הסרט, שמכניסה אותנו הישר למרכז העניינים ומציגה בפנינו את מזור בפעולה, העלילה עוברת מיד לביתו. אנו למדים כי יש לו משפחה: אישה אותה הוא אוהב בכל ליבו ונשוי לה באושר זמן רב ושני ילדים חמודים. זהו, זה כל המידע שהסרט נותן על חייו האישיים של הגיבור. לאחר מכן, ובעצם כמעט לכל אורכו, מנסה הסרט ליצור קונפליקטים שנראים מעניינים. הפספוס הוא שהם זוכים להתייחסות כה מינורית ושטחית, עד כי בקושי עולה בידם לעורר איזושהי מחשבה או דיון. באותה מהירות בה עולה דילמה מוסרית, היא גם נעלמת. משאירה אותנו עם סצנות קצרות ומהוססות, שמבוימות בצורה מפוזרת ומנסות להספיק יותר מדי בזמן מועט מדי. גם תוך ריכוז רב - קשה לעקוב אחר העלילה. הסצנות עוברות בזריזות ומותירות עניין מועט במתרחש על המסך.
למרות זאת, כשבוחנים אותה לעומק וחופרים עמוק תחת התסריט המבולבל והסצנות המבולגנות, ניתן להבחין כי יש ליצירה הזו גם כמה יתרונות: הראשון, מתחבר ישירות לטריק הזול שהוזכר בהתחלה. מתחת לכל הבלאגן, נראה כי הסיפור האמיתי אכן היה די מעניין. אילו רק היה מועבר באופן פחות מבלבל ויותר אחיד ואם היה מוצג בצורה מורכבת וחדשנית יותר - טיב הסרט יכול היה לעלות בכמה רמות. היתרון השני הוא משחקם הנפלא של שני השחקנים הראשיים. קרנסטון, למרות חזרתו לדמות שקשורה לעולם הפשע והברחות הסמים, לרגע לא נראה כמו חיקוי של וולטר ווייט (דמותו ב"שובר שורות"). לא רק בגלל שהפעם הוא לצד החוק, אלא גם ובעיקר כי הוא יודע להיכנס היטב לנעלי הדמויות אותן הוא מגלם. הופעתו כאן מצוינת, אפילו שהתסריט לא מאפשר לו באמת לפרוח. דיאן קרוגר ("ממזרים חסרי כבוד", "אוצר לאומי"), המגלמת סוכנת סמויה שעובדת בצמוד לדמותו של קרנסטון, גם היא נהדרת ומאוד אמינה. רובן אוצ'נדיאנו, שחקן ספרדי ואלמוני יחסית, שמגלם סוחר סמים משפיע - מתגלה במהרה כנקודת או בוהקת גם הוא. כל סצנה בה דמותו מופיעה הופכת מיידית למצחיקה ומהנה. בשל אמינותו הרבה והכיף שהוא משדר, משחקני המשנה הרבים, אוצ'נדיאנו הוא כנראה היחיד שתזכרו לטובה. תזכרו את השם שלו, הוא עוד עשוי להגיע רחוק.
הסרט בו הוא מככב, לעומת זאת, ככל הנראה ישאר קטן וישכח במהרה. יצירה קולנועית שיתכן ותראו יום אחד בטלוויזיה, תגידו "הנה הדרמה הזאת עם בריאן קרנסטון, שהייתה פעם בקולנוע" ותשקלו אם שווה לצפות בה. אם בשנה שעברה היה זה "חוקי הפשע", שאפשר לג'וני דפ לזרוח, אך היה סרט די בנאלי בפני עצמו - השנה זהו "המסתנן". כמו הסרט ההוא, גם "המסתנן" נותר קטן, שטחי, לא מאוד מעניין ומבולגן, אך מאפשר לקרנסטון להראות איזה שחקן מצוין הוא. סרט שלוקח פרשה אמיתית שביסודה ניכר כי היא מרתקת, אך מבלגן, מוסיף ומעמיס עליה ללא הרף. התוצאה היא ביוגרפיה לא ממש מזיקה, אך גם לא ממש מועילה. עוד דרמת פשע שגרתית על הברחות סמים, סוכניים סמויים ומעצרים גדולים. נו, עוד דרמת פשע שנאחזת נואשות בכתובית: "מבוסס על סיפור אמיתי".
תגובות
1
16:06 11.08.2016 |
עידן (אורח)
ביקורת טובה, גורמת לסרט להישמע מעניין למרות הכל. מקווה שייצא לי לראות בזמן הקרוב.
2
23:56 11.08.2016 |
סמי (אורח)
גם בשנה שעברה היה לקרנסטון סרט בו הוא שיחק מעולה ואפילו הועמד עליו לאוסקר. וגם הוא התבסס על סיפור אמיתי (אודות דלטון טרמבו). חבל שקרנסטון לא מצליח להתברג לפרויקטים שבאמת מתאימים לרמה הגבוהה שלו. הסרט הזה באמת לא נשמע משהו מיוחד.
3
00:28 12.08.2016 |
סתם (אורח)
אתה עושה ביקרות ממש ממש טובות
4
17:52 12.08.2016 |
מיכל (אורח)
סרט בינוני מאוד, ההשוואה ל'חוקי הפשע' נכונה. גם הוא היה הרבה יותר מעניין בבסיסו אך לא הבשיל למשהו מעניין באמת. רק הופעה טובה של ג'וני דפ.
5
21:13 25.08.2016 |
עמנואל (אורח)
צר לי מאוד, אבל המבקר כנראה לא התרכז בצפיה בסרט- אולי סימס לחברים , או מיזמז חברה- אני חושב שזה סרט טוב מאוד שעיקרו הוא הפחד התמידי להחשף ע"י הקרטל.
הכל בעצם סובב סביב למוטיב הפחד. אין מה לפתח דמויות,רקע משפחתי- הכל ברור מהתסריט או בצורה מרומזת. יכול להיות שהמבקר התבלבל בתפקידים שמילאו הדמויות השונות או הטריקים הכספיים של הלבנת כספי הסמים , אבל כל זה לא חשוב. לסרט יש גם שיא , לא עולה על דעתי אפילו שמץ ספויילינג- וכל מה שקורה לפני ואחרי השיא הוא שחור ולבן , חלום רע ו"להתעורר בבוקר". השחקנית שמגלמת את עוזרתו של קרנסטון נהדרת , וגם הדמות שלה סוגרת עניין , עם אשה אחרת בצורה משלמת ומעוררת אמון.
בדבר אחד אני מסכים עם המבקר , קרנסטון הוא שחקן מעולה , ואני מקווה שמעתה יככב יותר בתפקידים ראשיים.
6
| פורסם ע"י