אור מנטש ראה את "להציל את טוראי ראיין 2: טוראי בחלל". האם היצירה החדשה של רידלי סקוט תחזיר אותו לגדולה?
מהבמאי שהביא לכם סרטים אלמותיים כמו "גלדיאטור", "בלאק הוק דאון" ו-"בלייד ראנר" מגיע עוד סרט בינוני לגמרי שלא ממש עומד ברף הגבוה שהתרגלנו אליו. בשנים האחרונות, רידלי סקוט נהיה מומחה בסרטים בינוניים - לא גרועים ברמה של בזבוז זמן מוחלט אבל גם לא מספיק טובים כדי להישאר איתכם אחרי שיצאתם מאולם הקולנוע. הדוגמאות האחרונות לכך הם "פרומיטיאוס" שעסק בסיפור-המקור שהוביל ליקום של "הנוסע השמיני" (ולא עשה שום דבר עם החייזר המגניב והקטלני הזה) ו-"אקסודוס: אלים ומלכים" שהביא לנו אדפטציה מחודשת לסיפור עשרת מכות מצרים (ולא לקח שום סיכון שיכל להביא אותו לגדולה). לאחרונה הגיע הסרט החדש שלו, שעוסק באסטרונאוט שנתקע במאדים למשך שנים. לפני שאני צולל למעמקי העלילה, אני רוצה להדגיש ש-"להציל את מארק וואטני" הוא לחלוטין לא סרט גרוע, אבל גם אין בו שום דבר טוב במיוחד, והבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא מתגמד אל מול "בין כוכבים" שהצליח לייצר הרבה יותר דרמה והוציא יותר מהשחקן מאט דיימון - שמשחק בתור אסטרונאוט בשני הסרטים.
שכחו אותי במאדים
אז בלי להיכנס לספוילרים מטורפים, "להציל את מארק וואטני" הוא סיפור מציאותי ואמין במיוחד (אפילו יותר מדי מציאותי אבל לזה נגיע בהמשך) על אסטרונאוט אופטימי מדי שנתקע על מאדים לאחר שהצוות שלו נאלץ לברוח מהכוכב וחשב שהוא מת. כעת, מארק וואטני יצטרך לפתור שורה של בעיות אם הוא רוצה לשרוד 4 שנים בתחנה שנועדה לספק את צרכי הצוות במשך חודשיים בלבד. בינתיים, על כדור הארץ, מנהל נאס"א טדי סאנדרס (ג'ף דניאלס) ביחד עם ראש היח"ץ שלו (קריסטן וויג) ומתאם המשימות מיטץ' הנדרסון (שון בין) מנסים לנווט בין הנזק התדמיתי שלבטח ייגרם עם הידיעה שהאסטרונאוט לא נהרג אלא נשאר תקוע במאדים, ובין הרצון ליצור איתו קשר ולחשוב על תוכנית חילוץ. הסרט מבוסס על הספר "לבד על מאדים" (The Martian) של אנדי וייר, אותו לא קראתי - אז כמו רוב הצופים הגעתי לסרט עם ראש פתוח ולא חיפשתי את הנקודות בהן הספר יותר טוב מהסרט.
בבסיסו, הסרט הוא שורה של בעיות ממש קשות ואחריהן פתרון מקורי ומדעי. איך מתגברים על העובדה שאין אוכל? מגדלים תפוחי אדמה! איך יוצרים חימום ברכב החלל מבלי להוריד מזמן הנסיעה? נוסעים עם גוש מרקיב של פלוטוניום בתוך הרכב! איך יוצרים קשר עם כדור הארץ? מוצאים רכב חלל ממשימה קודמת שכולל מצלמה ומחשב! הסרט מרגיש מאוד מציאותי ומבוסס על טכנולוגיות שקיימות היום, כך שלא תמצאו כאן מחשב המנוהל על ידי בינה מלאכותית שמדברת עם הצוות, או רובוטים מתקדמים שיכולים לעזור לאסטרונאוטים. מהבחינה הזאת, "להציל את מארק וואטני" מאוד הזכיר לי את "אפולו 13" המצוין, וזה די יוצא דופן שסרט מדע בדיוני כל כך יוצא מגדרו כדי להרגיש מציאותי ו... לא מאוד עתידני. מאט דיימון עושה עבודה מצויינת בתור מארק וואטני, האסטרונאוט הכי אופטימי אי פעם, שלא מבזבז זמן על דיכאון ותחושות אובדניות אלא משנס מותניים ונכנס למסע הישרדות כמו שאף בן אנוש לא ידע לפניו.
איפה הדרמה האנושית?
אז לצד המדע המגניב ופתירת הבעיות הבלתי-פתירות לאורך כל הסרט, הבעיה הכי גדולה שלו נעוצה דווקא בדרמה האנושית - או המחסור שבה. יש הרבה קטעים חסרי טעם בסרט שקצת מרגישים כאילו הבמאי רידלי סקוט ממש רצה סרט של שעתיים וחצי אבל היו לו רק שעה וחצי של תוכן. יותר מדי פעמים זה מרגיש כאילו היתה כאן תשתית של דרמה אבל הכל הסתדר מהר מדי ובקלות יתר. לדוגמא, וכאן אני כן אכנס לספוילרים אז תיזהרו!! באיזשהו שלב אנו מכירים סטודנט מבריק אך מרושל לאסטרופיזיקה שמגיע לנאס"א עם התוכנית הגאונית שלו לזירוז החילוט של וואטני. הוא מגיע למדענים כשהוא נראה זרוק ומסטול, נותן את ההסבר שלו, והם מצידם מחליטים ללכת עם הרעיון שלו. זהו! סתם ככה! הגיע פתרון והם לקחו אותו. שום דבר אחר לא קרה עם אותו סטודנט, התפקיד שלו בסרט הסתיים וכל מה שהוא עשה זה לחשוב על פתרון בלי שמץ של דרמה או עניין. עוד דוגמא כואבת היא המחלוקת בין מנהל נאס"א למתאם המשימה, שלא קיבלה מספיק תשומת לב בסרט והרגישה מאוד מודבקת. לעזאזל, למה הבאתם את ג'ף דניאלס ושון בין אם אתם לא מתכוונים לעשות איתם שום דבר מעניין? זה ממשיך עם הצוות של וואטני, שנאלץ לקבל את ההחלטה הכואבת האם לחזור למאדים ולהוסיף כשנה וחצי לזמן המשימה שלהם. ואז מגיעה השאלה הגורלית - "האם למישהו יש התנגדות לשינוי המשימה?" ונחשו מה? אפילו לא אחד מחברי הצוות עצר רגע להתווכח או לפחות להטיל ספק במשימה.
השורה התחתונה
"להציל את מארק וואטני" מרגיש יותר מדי כמו סרט דוקומנטרי על שורד אמיץ: יש לו את כל סיפורי הגבורה בהם המוח והגוף האנושיים מוצאים דרך לפתור את הבעיה ולהמשיך לשרוד כנגד כל הסיכויים, אבל מצד שני חסר לו את הדרמה האנושית שהייתם מצפים לראות בסרט כזה - בטח ובטח סרט של רידלי סקוט. כמו שהזכרתי בהתחלה - הוא לא סרט גרוע, אבל הוא גם לא סרט טוב במיוחד ורוב הסיכויים שכאשר תראו אותו בשידור חוזר בטלויזיה שנה מהיום, תגלו שאין שום סצינה מהסרט שנחקקה לכם בראש. יכול להיות שרידלי סקוט פשוט שכח איך זה מרגיש לקחת סיכונים ולעשות משהו מיוחד באמת? אני בהחלט מקווה שלא, וכמו הרבה מעריצים אני אהיה מהראשונים בתור גם לסרט הבא שלו - כי היי, גם אם הסיכויים נמוכים זה תמיד יכול להיות "הנוסע השמיני" הבא.
תגובות
1
15:20 07.10.2015 |
איתמר ברזנר
סרט מעולה
2
21:40 07.10.2015 |
jaguaryo
נראה אחלה של סרט ..
אחלה של כתבה ותמשיך להפתיע אותנו עוד אור :)
3
21:52 07.10.2015 |
לאון (אורח)
ואו... כמה שאני לא מסכים עם הביקורת
4
03:10 08.10.2015 |
דני (אורח)
ביקורת מטומטמת של פלצן.
5
09:58 09.10.2015 |
sad (אורח)
למה נותנים במה לאנשים שבבירור לא מבינים בסרטים? רואים שהוא הגיע לראות סרט מדע בדיוני לא מציאותי וקיבל חוויה מציאותית וסרט שיותר טובה למטמתיקה ופתירת משוואת מאשר חייזרים.
זה לא נקודה נגד הסרט, זה פשוט המהות שלו.
הסרט מעולה וזה בהחלט הסרט הכי טוב שרידלי עשה כבר המון המון שנים.
6
12:30 09.10.2015 |
ImPact Design
1. תלמד לבקר. זו לא ביקורת - זו דעה אישית.
2. תלמד להתבטא, לכתוב ולהגהות.
3. לעולם אל תתן דעה אישית על סרטים "בביקורת" אלא אם כן אתה מתכוון ואומר לקורא שזו דעתך האישית.
4. אל תחשוב שאתה מבקר גדול כי אתה לא, אתה מצפה מסרט להיות ככה וככה ובסוף כשזה לא לטעמך אתה נכנס באימא שלו.
5. פחחח.
7
13:00 09.10.2015 |
עורך אהבל (אורח)
דני אני בהחלט מסכים איתך.
מי המפגר שמפרסם ספויילר בכותרת? שמע אתה אחד המפגרים פרוש
8
19:12 10.10.2015 |
ל-6 (אורח)
יש לך את זה ביותר בכיין?
ביקורת היא דעה אישית של אדם ואתה לא חייב להסכים איתה. זה נראה שאתה פשוט לא מבין את הקונספט.
אני לא מסכים עם כל מה שהוא כתב, אבל לא באמת אכפת לי.
הרבה יותר מעצבן לקרוא תגובות של אנשים שחייבים להגיב ולתת את הדעה שלהם לדברים שאף אחד לא מכיר אותם.
ברור שהבחור שכתב את זה הוא לא הבמאי או מבקר הסרטים הכי טוב בעולם, אבל אם הדעה שלך כל כך חשובה לך, תוכיח לנו אחרת ותכתוב בלוג.
9
16:51 21.10.2015 |
joe (אורח)
סרט גרוע ביותר בעיקר בגלל שמרחו אותו על שעתיים פלוס
אחרי שעה התחלנו להתמתח בכיסאות ולחכות שהסרט יגמר כבר
10
| פורסם ע"י